הודעהעל ידי תלמיד-חכמים » ה' נובמבר 05, 2020 11:50 am
לשון ראב"ם בספר המספיק בפרק על איסור השקר (מהדורת דנה):
השקר בלא שבועה נאסר גם כן בתורתנו. אמר יתע׳ (שמות כג, ז): ״מדבר שקר תרחק״, ואמר (ויקרא יט, יא): ״ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו״. פסוקים אלה, אף על פי שהקשר הדברים בהם מורה על כך שהלאוין האלה הם לגבי המשפט ומעשי יום יום הנה ביטוים אינו נקי מאיסור מוחלט מלשקר. והשקר הוא מהתארים המגונים מצד השכל ומתכונות השפלים, וגורם קלקול בחיי העולם הזה והעולם הבא, ועל פי רוב מי שנכשל בו אינו נכשל אלא בענייני יום יום משום השפעת הנטיות המגונות על ידי הערמה בכל מיני צורות לצורך התועלת החומרית, ומשום כך אסרתהו התורה. אשר לכך שהאדם ישקר שלא לתועלת, אלא מתוך שפלות ונקלות וחוסר אמונה גרידא, הנה נדיר הכשלון בזה, ועל כן לא יוחד לכך פסוק בתורה, אלא נכלל בתוך מובן הפסוקים שהזכרנום לעיל.
ואח"כ כותב:
ואשר לשלושת העניינים שהותר למבקש החכמה לשנות בהם את הדיבור מתוך שחסים עליו, הרי שהאחד מהם, אמרו (ב"מ כב:), במועדו ובלימודו, וזאת אם השיעור של התלמיד שמתעסק בו לפני רבו, או שונה אותו עם חבריו, או חוזר עליו לעצמו, במסכת פסחים, למשל, ונשאל במה הוא עוסק, ואמר במסכת שבת, משום שהוא מלא בשאלותיה ומומחה בהלכותיה יותר ממסכת פסחים, הנה הותר לו בזה ובדומה לו, כדי שלא יכלם, אם ישאל על מה שאינו שולט בו עד לאותו זמן. ולזה לא נזקק אלא תלמיד מתחיל שחכמתו מועטה ונפשו חלשה אשר הגאווה טרם סרה ממנו. הותר לו אפוא בזה כדי שלא יכלם אם יחויב לדקדק בזה, פן יתרחק מתלמוד תורה, ובכל זאת אין הוא שקר מוחלט משום שאותה המסכתא שהוא מדבר עליה והיא שבת בדוגמה שלנו, היא לימודו הקודם, וזהו אפוא שינוי מה, לא שקר מוחלט.
ולאחר שמונה את שלשת הענינים כותב:
ושלושת העניינים האלה לא התירו את שינוי הדיבור בהם באופן מוחלט כפי שהתירוהו בדברי שלום, משום שעל דברי שלום אמרו (יבמות סה:): ״מותר לשנות בדברי שלום״, ועל אלו אמרו (ב"מ כב:): ״הני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו בדיבוריהו במםכתא בפוריא באושפיזא״, כוונתם שיש בין תלמידי חכמים מי שמקל בהם, משום הסיבות שפורשו, והראוי יותר שלא ישנה דיבור ואף לא בשלושה האלה שהותר בהם, כל זמן שאין הכרח לכך.