הודעהעל ידי דרומי » ב' נובמבר 02, 2020 7:11 pm
מתוך מכתב של הרבי מליובאוויטש בענין זה (לקו"ש ח"ל ע' 272):
"לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר: אצא ויהיו מחללין בי שם שמים, ואומרים הניח אביו והלך לו לעת זקנתו; אמר לו הקב"ה: לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם, ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם" (ב"ר פל"ט, ז)
צריך ביאור:
מהו החידוש בזה ש"אין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם" - וכי סלקא דעתך שכיון שהותר לאברהם להניח את אביו ולקיים את הציווי "לך לך", תתבטל מצות כיבוד אם ואם לכל אדם?!
ויובן זה בהקדים קושיא נוספת:
מדוע בכלל הציווי "לך לך" חייב את אברהם לבטל את מצות כיבוד אב? והרי היה יכול ללכת לארץ ישראל ולקיים את רצון ה', ואחר כך לחזור לחרן ולקיים את מצוות כיבוד אב!
יתירה מזו:
לפי המבואר במפרשים , לאחר בואו של אברהם לארץ ישראל, הוא אכן חזר לחרן, ולאחר מכן שוב הלך לארץ ישראל. ונשאלת השאלה: מנין ההיתר ללכת שוב לארץ ישראל ולעזוב את אביו, לאחר שכבר קיים את הציווי "לך לך" פעם אחת?
אלא שקושיא אחת מתורצת בחברתה:
הכוונה בדברי המדרש: "לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם", היא שהפטור שניתן לאברהם מכיבוד אביו, לא היה זמני בלבד, רק כדי לקיים את מצות "לך לך", ואחר כך יחזור החיוב כבתחילה; אלא, שכיון שנצטווה אברהם לעזוב את אביו וללכת לארץ ישראל, מכאן ואילך נפטר לגמרי מכיבוד אב. לכן היה אברהם יכול לחזור שנית לארץ ישראל, גם לאחר שכבר קיים את הציווי "לך לך" ובא לחרן.
ולפי זה יתבאר גם ההמשך – "ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם":
דבר זה, של פטור מוחלט מכיבוד אב, היה דוקא אצל אברהם; אולם אחרים, גם כאשר הותר להם לדחות כיבוד אב מפני ציווי שנצטוו בו, הרי זהו פטור זמני בלבד, ולאחר קיום הציווי תחזור המצוה למקומה.
והכוונה היא ליעקב אבינו, שאף שעצם הליכתו לפדן ארם נצטווה בה על ידי אביו ואמו, בכל זאת נענש על שכל אותם שנים לא קיים מצות כיבוד אב ואם . כי, אף שהותרה לו המצוה לשעה, והיה מצווה לעזוב את בית אביו וללכת לבית לבן – הרי מיד לאחר הליכתו, כשכבר קיים את הציווי, חזרה מצות כיבוד אב למקומה. יעקב לא קיבל פטור זה שהיה באברהם.