א.
- שער ההקדמות.png (12.8 KiB) נצפה 4460 פעמים
שער ההקדמות, דרושי אדם קדמון, ענין ירידת המלכים (דף כ"ד ע"ד).
- אוצרות חיים.png (18.23 KiB) נצפה 4460 פעמים
אוצרות חיים, שער הנקודים פרק ח'.
וכבר נלאו כל חכמי לב למצוא מקורו הטהור של דברי מהרח"ו, היכן נזכר אותו 'אבגא דבי רב' בתלמוד בבלי.
ב. בעץ חיים שנדפס עם הערות האדמו"ר המקובל רבי יצחק צבי ברנדויין זצ"ל, מציין לגמרא בקדושין דף כ"ט ב'. שם איתא 'הוה ההוא מזיק בי רבנן דאביי... אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה, כל כריעה דכרע נתר חד רישיה'. לפום ריהטא לא ידעתי שייכות בין הדברים [מלבד השבעה ראשים, שהם כנגד השבעה מלכים דהכא].
יתכן שגם הרנ"ש (רבי נתן שפירא) שכותב בספרו (תורת נתן ז' ב') 'ההוא אבגא דבי רב שהוא שד', נקט כפירושו של רי"צ. אך מלבד מה שמהרח"ו מדבר על השטן עצמו, ולא על שד או מזיק, אכתי תקשי לך שאין כאן רמז לההוא 'אבגא'.
המקום היחיד בש"ס שמצאנו בו ביטוי דומה, יחד עם אזכורו של השטן - מלאך המות, הוא במועד קטן כ"ח א'. 'רב חסדא לא הוה יכיל ליה, דלא הוה שתיק פומיה מגירסא, סליק יתיב בארזא דבי רב, פקע ארזא ושתק ויכיל ליה'. ובמכות י' א' אמרו בהדיא שהיה זה 'שליחא דמלאכא דמותא'. כאן מצאנו את הביטוי 'א..א דבי רב', יחד עם השטן. אך עדיין, זה אבגא, וזה ארזא.
ג. עוד מציין רי"צ ברנדויין לסוף ספר רזיאל המלאך.
כמו מהרח"ו, שהביא זאת בהקשר של השם אבגית"ץ, גם ברזיאל המלאך הנידון הוא פירוש שם זה. וכתב שם 'פירש אבג"א, נותצין אבג"א של מעלה, ולפנים מן היריעה נמצא השטן לקטרג'...
דברים אלו הם אכן קרובים לדברי מהרח"ו. גם כאן אנו מוצאים את אבגית"ץ בהקשר של נתיצת 'אבגא' שהוא השטן. אך עדיין, אין זה 'אבגא דבי רב', וגם אין זה בתלמוד בבלי [בספר רזיאל מציין שם לספר המרכבה].
(כמו כן אפשר לציין לדברי הראב"ד בפירושו לספר יצירה -פ"א מ"ב- 'והוא אבגית"ץ מלשון אבגא וניצה, ר"ל מכה ונתיצה. אך גם זה אינו שייך כלל ל'אבגא דבי רב').
ד. הנקודה המיוחדת בדברי מהרח"ו, הן באוצרות חיים והן בשער ההקדמות, היא שתולה את הפירוש באחרים - 'ויש מפרשין' 'ויש שפירשו'.
לעולם, דברי מהרח"ו הן הן דברי האר"י הקדוש, שמסר לו מה שנגלה לו מפי אליהו ז"ל. חידוש גדול מאד אנו רואים כאן, שמהרח"ו הביא כאן פירוש שלא בשם רבו האריז"ל. תתכן גם האפשרות הרחוקה שהאריז"ל גופיה אמר זאת למהרח"ו בשם יש מפרשים.
בכל מקרה, אם נזכה למצוא את מקור דברי 'יש מפרשים', אולי נזכה ליתר בהירות בענין זה.
ה. 'קובץ בקבלה קדומה' הוא שמו של כתב יד שנכתב לפני כשש מאות שנה, בכתיבה איטלקית. הכת"י נקרא 'ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית Ms. 8115' (מספר סרט 11306F).
בקובץ נכתבו פרקי היכלות וספר רזיאל המלאך, ולאחר מכן מופיעים בו מאמרי קבלה שונים. כתב היד תואר בהרחבה בספר 'כתבי יד בקבלה' (עמ' 7) [ספר זה נמצא באוצר החכמה, ומשם הגעתי לכל הענין, תשואות חן חן!].
אחד המאמרים בקובץ הוא פירוש על שם של מ"ב אותיות. ניתן לראות את החיבור באתר של הספה"ל, בקישור הבא - https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... FL32500395
תודה רבה להם על הסריקות המעולות. קרדיט לספריית ביהמ"ד בניו יורק בעלי כתב היד - Courtesy of the Library of the Jewish Theological Seminary) -
וכה כתב המחבר בתחילת הפירוש:
'אב"ג ית"ץ... וכך הפשט, כשבא אבגא למעלה, פירוש השטן לקטרג, כמו אבגא דבי רב'.
והרואה יראה, שפירוש זה שלפנינו, הוא הוא מה שמביא מהרח"ו בשם 'יש מפרשין'.
המדייק בלשונו המזוקקת של מהרח"ו ז"ל, יראה כי למרות שתחילה כתב בשער ההקדמות 'כנזכר בתלמוד בבלי', מכל מקום באוצרות חיים, שהוא מכתבי המהדורא בתרא, אותם זיקק והגיה שנים רבות, שינה מהרח"ו וכתב רק 'מלשון תלמוד'.
ו. ולגוף הפירוש שבכתב היד.
תיכף בסמוך אחר שם 'אב"ג', מבאר המחבר את שם 'ית"ץ', וכותב 'נותצין אותו, לשון עת לנתוץ'. לא מצאתי, אף אחר חיפוש רב, מקרא או מאמר חז"ל בלשון זו של 'עת לנתוץ'.
את שם 'יכ"ש' מפרש 'כמו עשרה אכושי' (וברזיאל המלאך 'דאקושי ליה במכושא').
'חק"ר' - 'תרגום של נרגן, חקרא'. לא מצאתי היכן התרגום. בספר משלי מופיע 'נרגן' ארבע פעמים, ובתרגום שלפנינו הוא מתורגם 'חרתנא' או 'שגושא', ואילו 'חקרא' הוא תרגום של מבצר וכיו"ב (וברזיאל המלאך, 'חקרא לשון חספא').
'טנ"ע' - 'כמו טנעותיה, תרגום כמתלהמים'. לפנינו בתרגום משלי (כ"ו כ"ב) 'מדכנן'.
ז נראה שלפני מחבר כתב היד של הפירוש על אבגית"ץ עמדו נוסחאות יחודיות. מלבד 'אבגא דבי רב' (ולא 'ארזא דבי רב'), היו לפניו גם לשון 'עת לנתוץ', 'עשרה אכושי', 'חקרא' כתרגום לנרגן, 'טנעותיה' כתרגום למתלהמים.
וה' יאיר עינינו בתורתו, אמן.