מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לתעלומת 'אבגא דבי רב'

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
לענין
הודעות: 3518
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי לענין » ה' אוקטובר 29, 2020 10:14 pm

בעה"י

א.

שער ההקדמות.png
שער ההקדמות.png (12.8 KiB) נצפה 4470 פעמים

שער ההקדמות, דרושי אדם קדמון, ענין ירידת המלכים (דף כ"ד ע"ד).

אוצרות חיים.png
אוצרות חיים.png (18.23 KiB) נצפה 4470 פעמים

אוצרות חיים, שער הנקודים פרק ח'.

וכבר נלאו כל חכמי לב למצוא מקורו הטהור של דברי מהרח"ו, היכן נזכר אותו 'אבגא דבי רב' בתלמוד בבלי.

ב. בעץ חיים שנדפס עם הערות האדמו"ר המקובל רבי יצחק צבי ברנדויין זצ"ל, מציין לגמרא בקדושין דף כ"ט ב'. שם איתא 'הוה ההוא מזיק בי רבנן דאביי... אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה, כל כריעה דכרע נתר חד רישיה'. לפום ריהטא לא ידעתי שייכות בין הדברים [מלבד השבעה ראשים, שהם כנגד השבעה מלכים דהכא].
יתכן שגם הרנ"ש (רבי נתן שפירא) שכותב בספרו (תורת נתן ז' ב') 'ההוא אבגא דבי רב שהוא שד', נקט כפירושו של רי"צ. אך מלבד מה שמהרח"ו מדבר על השטן עצמו, ולא על שד או מזיק, אכתי תקשי לך שאין כאן רמז לההוא 'אבגא'.

המקום היחיד בש"ס שמצאנו בו ביטוי דומה, יחד עם אזכורו של השטן - מלאך המות, הוא במועד קטן כ"ח א'. 'רב חסדא לא הוה יכיל ליה, דלא הוה שתיק פומיה מגירסא, סליק יתיב בארזא דבי רב, פקע ארזא ושתק ויכיל ליה'. ובמכות י' א' אמרו בהדיא שהיה זה 'שליחא דמלאכא דמותא'. כאן מצאנו את הביטוי 'א..א דבי רב', יחד עם השטן. אך עדיין, זה אבגא, וזה ארזא.

ג. עוד מציין רי"צ ברנדויין לסוף ספר רזיאל המלאך.
כמו מהרח"ו, שהביא זאת בהקשר של השם אבגית"ץ, גם ברזיאל המלאך הנידון הוא פירוש שם זה. וכתב שם 'פירש אבג"א, נותצין אבג"א של מעלה, ולפנים מן היריעה נמצא השטן לקטרג'...
דברים אלו הם אכן קרובים לדברי מהרח"ו. גם כאן אנו מוצאים את אבגית"ץ בהקשר של נתיצת 'אבגא' שהוא השטן. אך עדיין, אין זה 'אבגא דבי רב', וגם אין זה בתלמוד בבלי [בספר רזיאל מציין שם לספר המרכבה].
(כמו כן אפשר לציין לדברי הראב"ד בפירושו לספר יצירה -פ"א מ"ב- 'והוא אבגית"ץ מלשון אבגא וניצה, ר"ל מכה ונתיצה. אך גם זה אינו שייך כלל ל'אבגא דבי רב').


ד. הנקודה המיוחדת בדברי מהרח"ו, הן באוצרות חיים והן בשער ההקדמות, היא שתולה את הפירוש באחרים - 'ויש מפרשין' 'ויש שפירשו'.
לעולם, דברי מהרח"ו הן הן דברי האר"י הקדוש, שמסר לו מה שנגלה לו מפי אליהו ז"ל. חידוש גדול מאד אנו רואים כאן, שמהרח"ו הביא כאן פירוש שלא בשם רבו האריז"ל. תתכן גם האפשרות הרחוקה שהאריז"ל גופיה אמר זאת למהרח"ו בשם יש מפרשים.
בכל מקרה, אם נזכה למצוא את מקור דברי 'יש מפרשים', אולי נזכה ליתר בהירות בענין זה.

ה. 'קובץ בקבלה קדומה' הוא שמו של כתב יד שנכתב לפני כשש מאות שנה, בכתיבה איטלקית. הכת"י נקרא 'ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית Ms. 8115' (מספר סרט 11306F).
בקובץ נכתבו פרקי היכלות וספר רזיאל המלאך, ולאחר מכן מופיעים בו מאמרי קבלה שונים. כתב היד תואר בהרחבה בספר 'כתבי יד בקבלה' (עמ' 7) [ספר זה נמצא באוצר החכמה, ומשם הגעתי לכל הענין, תשואות חן חן!].

אחד המאמרים בקובץ הוא פירוש על שם של מ"ב אותיות. ניתן לראות את החיבור באתר של הספה"ל, בקישור הבא - https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... FL32500395
תודה רבה להם על הסריקות המעולות. קרדיט לספריית ביהמ"ד בניו יורק בעלי כתב היד - Courtesy of the Library of the Jewish Theological Seminary) -


וכה כתב המחבר בתחילת הפירוש:
'אב"ג ית"ץ... וכך הפשט, כשבא אבגא למעלה, פירוש השטן לקטרג, כמו אבגא דבי רב'.
והרואה יראה, שפירוש זה שלפנינו, הוא הוא מה שמביא מהרח"ו בשם 'יש מפרשין'.

המדייק בלשונו המזוקקת של מהרח"ו ז"ל, יראה כי למרות שתחילה כתב בשער ההקדמות 'כנזכר בתלמוד בבלי', מכל מקום באוצרות חיים, שהוא מכתבי המהדורא בתרא, אותם זיקק והגיה שנים רבות, שינה מהרח"ו וכתב רק 'מלשון תלמוד'.

ו. ולגוף הפירוש שבכתב היד.
תיכף בסמוך אחר שם 'אב"ג', מבאר המחבר את שם 'ית"ץ', וכותב 'נותצין אותו, לשון עת לנתוץ'. לא מצאתי, אף אחר חיפוש רב, מקרא או מאמר חז"ל בלשון זו של 'עת לנתוץ'.
את שם 'יכ"ש' מפרש 'כמו עשרה אכושי' (וברזיאל המלאך 'דאקושי ליה במכושא').
'חק"ר' - 'תרגום של נרגן, חקרא'. לא מצאתי היכן התרגום. בספר משלי מופיע 'נרגן' ארבע פעמים, ובתרגום שלפנינו הוא מתורגם 'חרתנא' או 'שגושא', ואילו 'חקרא' הוא תרגום של מבצר וכיו"ב (וברזיאל המלאך, 'חקרא לשון חספא').
'טנ"ע' - 'כמו טנעותיה, תרגום כמתלהמים'. לפנינו בתרגום משלי (כ"ו כ"ב) 'מדכנן'.

ז נראה שלפני מחבר כתב היד של הפירוש על אבגית"ץ עמדו נוסחאות יחודיות. מלבד 'אבגא דבי רב' (ולא 'ארזא דבי רב'), היו לפניו גם לשון 'עת לנתוץ', 'עשרה אכושי', 'חקרא' כתרגום לנרגן, 'טנעותיה' כתרגום למתלהמים.

וה' יאיר עינינו בתורתו, אמן.

שבע
הודעות: 1704
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי שבע » ה' אוקטובר 29, 2020 10:57 pm

תשואות חן חן לו
ממש לענין!

ומענין לענין,
דיו רב שפך הח. מ''א על פירושי שם בן מ''ב הקדמונים (ובפרט אלה של ר' נחמיה 'הנביא')
והשתקפותם בכתבי האר''י ז''ל (כגון העתקתו פי' ''האוחז ביד'')

חבל שמלאכה כבירה זו
נעשית בדר''כ ע''י רחוקים

עתה
אתה ברוך ה'

תוכן
הודעות: 6450
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי תוכן » ו' אוקטובר 30, 2020 12:04 am

כמו שרמז ידידינו הרה"ג ר' שבע, פירוש זה לשם מ"ב הוא כמעט ודאי מבית מדרשו של ר' נחמיה הנביא. כמה פירושים נדפסו כבר ממנו על שם י"ב ועוד, וצריך לבדוק שם.

חד ברנש
הודעות: 6086
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי חד ברנש » ו' אוקטובר 30, 2020 12:50 am

גם בספר אמרות טהורות לר' יוחנן אלימאנו, מהדורת כהן, עמ' 510, הביא כעין הדברים שבכת"י ניו-יורק 8115, שהביא הרב לעניין, וגם שם זה מתקשר לשם מ"ב.
הנה הדברים:
אבגא - אמרות טהורות.jpg
אבגא - אמרות טהורות.jpg (65.57 KiB) נצפה 4336 פעמים

אליסף
הודעות: 1358
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי אליסף » ו' אוקטובר 30, 2020 1:45 am

מי זה ר' נחמיה "הנביא"?

חד ברנש
הודעות: 6086
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי חד ברנש » ו' אוקטובר 30, 2020 2:14 am

מחסידי אשכנז (שלא מהחוג המרכזי המיוצג ע"י ר"י החסיד והרוקח), בן זמנו של הרוקח בערך.
אחד ממאפייני תורת הסוד שלו היא ההתעסקות בשמות ע"ב ומ"ב, ואחרי שפרופ' משה אידל (ויסלח לי 'שבע' שאיני נוהג כמותו 'לנקוב' בשמות של ראשי תיבות...), עמד על מאפיין חשוב זה הוא זיהה (ודי בצדק, לטעמי) כמה חיבורים שכבר נדפסו כשייכים לחוגו. למשל פירוש רבינו אפרים על התורה (ללא ה'כתיבה אשכנזית'), 'ספר החכמה' שנדפס בתחילת פירוש הרוקח על התורה.

שבע
הודעות: 1704
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי שבע » ו' אוקטובר 30, 2020 11:04 am

על הגאון ר' שמואל אהרן פלדמן זצ"ל מסופר
ואיה מקום כבוד התוספות הזה?
קבצים מצורפים
המבשר תורני בהעלתך תשע''ב - גליון 182, עמ' כ.jpg
המבשר תורני בהעלתך תשע''ב - גליון 182, עמ' כ.jpg (57.19 KiB) נצפה 4308 פעמים

גם זה יעבור
הודעות: 292
הצטרף: ה' יוני 20, 2013 1:33 pm

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי גם זה יעבור » ש' אוקטובר 31, 2020 8:44 pm

תוספות על כתובות דף צא/ב
דזבנה לכתובתה דאימיא בטובת הנאה - מכאן נראה לר"ת דהא דאמר ביש נוחלין ובפ"ק דב"מ (דף טז. ושם) מה שאירש באבא מכור לך לא אמר כלום הנ"מ כשאמר מה שאירש באבא סתם אבל אם אמר שדה זו שאירש קנה ואפי' למ"ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דאי לאו הכי היאך מכר כל עיקר כתובת אמו דהיינו מה שאירש מאימא ללשון ראשון שפי' רש"י שהיתה אמו נשואה לבעל ולכך קאמר בטובת הנאה דמשמע שאם ימות יירשנה בעל או אפי' ימות בעלה בחייה שמא ימות גם הבן בחייה ואין ללוקח בה כלום הלכך ודאי במקום שהוא מכיר את המכר הוי מקח קיים דאין סברא לומר דהא אתי כמ"ד אדם מקנה דשלב"ל דהא קי"ל דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ומיהו ללשון אחר שפירש רש"י אין ראיה מכאן כלום דפירש דזבנה לכתובתה דאימא שדה שייחד אביו לאמו לכתובתה ומת ונפלו נכסים לפני זה וכל זמן שלא עמדה בדין אם מכרה זה המכר קיים ואינו יכול לחזור שהרי יורש הוא וכל הנכסים לפניו אלא שחייב לתת כתובה לאמו כשתתבענו ועל שדה זו שעבודה מוטל והיא יכולה לטורפה מיד הלוקח ומשום דא"ל האי אי אתיא אימא ומערערא לא מפצינא לך ותפסיד מעותיך לא מכרה אלא בדבר מועט ולפי לשון ראשון נמי לאו ראיה כמו שפירש רש"י עוד מייתי ראיה מדאמר בשילהי מי שמת (ב"ב קנט. ושם) בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו ומת בנו מוציא מיד הלקוחות ומ"ט משום דמכח אבוה דאבגא קאתינא והשתא בלאו האי טעמא נמי הא אין המכר קיים כלל אלא התם ודאי בשדה זו שאירש מאבא איירי שבירר המכר (וע"ע תוס' יבמות סו: ד"ה הבעל):

לענין
הודעות: 3518
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי לענין » ש' אוקטובר 31, 2020 9:04 pm

זה רציני???

גם זה יעבור
הודעות: 292
הצטרף: ה' יוני 20, 2013 1:33 pm

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי גם זה יעבור » ש' אוקטובר 31, 2020 9:14 pm

כך מופיע במאגר ...

אלישיב ש
הודעות: 45
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 8:02 pm

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי אלישיב ש » ש' אוקטובר 31, 2020 9:21 pm

השתא דאתית להכי

נראה לי להציע ש'אבגא' כלל לא מתייחס ל'ארזא דבי רב', שהרי שם לא מדובר כלל על שד.

נראה בעיני שכיוון לפסחים ח ע"ב : "בעו מיניה מרב: הני בני בי רב דדיירי בבאגא מהו למיתי קדמא וחשוכא לבי רב? אמר להו: ניתו, עלי ועל צוארי. ניזיל מאי? אמר להו: לא ידענא. איתמר, אמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן."

והרי כאן מדובר בפירוש על מזיק, ונראה שהגרסה לפניו היתה 'באבגא' ופירש שהיינו שם שד.

אחד השיחים
הודעות: 27
הצטרף: ו' מאי 24, 2019 11:00 am
שם מלא: אחד השיחים

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי אחד השיחים » ש' אוקטובר 31, 2020 9:35 pm

בענין ה'אבגא' נלענ"ד לבאר, כי הכוונה למה שלמדו לא מכבר לומדי הדף היומי (עירובין ע"ג ע"ב) בני בי רב דאכלי נהמא בבאגא, וכן איתא בפסחים (ח' ע"ב) בני בי רב דדיירי בבאגא מהו למיתי קדמא וחשוכא, ושם כתב רש"י: כלום יש לירא מן המזיקים. ונתחלף 'באגא' ב'אבגא', ויתכן אף שכוונתו גם להא דקידושין, אך בהיות וכל בתי הכנסת בזמנם היו ב'באגא' (בקעה חוץ לעיר), ע"כ קרא לזה באגא (אבגא) דבי רב. כנלענ"ד בס"ד.

אחד השיחים
הודעות: 27
הצטרף: ו' מאי 24, 2019 11:00 am
שם מלא: אחד השיחים

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי אחד השיחים » ש' אוקטובר 31, 2020 9:36 pm

שו"ר שקדמני בכמה דקות הרב 'אלישיב', וברוך שכוונתי.

וונדרבר
הודעות: 1673
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי וונדרבר » ש' אוקטובר 31, 2020 10:06 pm

גם זה יעבור כתב:תוספות על כתובות דף צא/ב
דזבנה לכתובתה דאימיא בטובת הנאה - מכאן נראה לר"ת ... עוד מייתי ראיה מדאמר בשילהי מי שמת (ב"ב קנט. ושם) בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו ומת בנו מוציא מיד הלקוחות ומ"ט משום דמכח אבוה דאבגא קאתינא והשתא בלאו האי טעמא נמי הא אין המכר קיים כלל אלא התם ודאי בשדה זו שאירש מאבא איירי שבירר המכר (וע"ע תוס' יבמות סו: ד"ה הבעל):

גם זה יעבור כתב:כך מופיע במאגר ...

בש"ס וילנא נדפס: דמכח אבוה דאבא קאתינא.

לענין
הודעות: 3518
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי לענין » ש' אוקטובר 31, 2020 10:13 pm

שער האוצר.PNG
שער האוצר.PNG (49.46 KiB) נצפה 4157 פעמים

וונדרבר
הודעות: 1673
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי וונדרבר » ש' אוקטובר 31, 2020 10:15 pm

אחד השיחים כתב:בענין ה'אבגא' נלענ"ד לבאר, כי הכוונה למה שלמדו לא מכבר לומדי הדף היומי (עירובין ע"ג ע"ב) בני בי רב דאכלי נהמא בבאגא, וכן איתא בפסחים (ח' ע"ב) בני בי רב דדיירי בבאגא מהו למיתי קדמא וחשוכא, ושם כתב רש"י: כלום יש לירא מן המזיקים. ונתחלף 'באגא' ב'אבגא', ויתכן אף שכוונתו גם להא דקידושין, אך בהיות וכל בתי הכנסת בזמנם היו ב'באגא' (בקעה חוץ לעיר), ע"כ קרא לזה באגא (אבגא) דבי רב. כנלענ"ד בס"ד.

'באגא' פירושו 'בקעה', ואינו שמו של המזיק.
וחוץ מזה, הבקעה והמזיק, לא היו שייכים ל'בי רב'.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2590
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ש' אוקטובר 31, 2020 10:16 pm

אחד השיחים כתב:בענין ה'אבגא' נלענ"ד לבאר, כי הכוונה למה שלמדו לא מכבר לומדי הדף היומי (עירובין ע"ג ע"ב) בני בי רב דאכלי נהמא בבאגא, וכן איתא בפסחים (ח' ע"ב) בני בי רב דדיירי בבאגא מהו למיתי קדמא וחשוכא, ושם כתב רש"י: כלום יש לירא מן המזיקים. ונתחלף 'באגא' ב'אבגא', ויתכן אף שכוונתו גם להא דקידושין, אך בהיות וכל בתי הכנסת בזמנם היו ב'באגא' (בקעה חוץ לעיר), ע"כ קרא לזה באגא (אבגא) דבי רב. כנלענ"ד בס"ד.


ג"א הק' שיערתי כך מסברא מיד בראותי כותרת האשכול (מעירובין עג. ופסחים ח:), וכתבתי כן בפרטי להרב לענין.
והוספתי גם מקידושין נט. ע"ש.
אלא שעיקרי הדברים כאן נשגבו מבינתי ואין לי עסק בנסתרות.

אחד השיחים
הודעות: 27
הצטרף: ו' מאי 24, 2019 11:00 am
שם מלא: אחד השיחים

Re: לתעלומת 'אבגא דבי רב'

הודעהעל ידי אחד השיחים » א' נובמבר 01, 2020 2:55 pm

וונדרבר כתב:
אחד השיחים כתב:בענין ה'אבגא' נלענ"ד לבאר, כי הכוונה למה שלמדו לא מכבר לומדי הדף היומי (עירובין ע"ג ע"ב) בני בי רב דאכלי נהמא בבאגא, וכן איתא בפסחים (ח' ע"ב) בני בי רב דדיירי בבאגא מהו למיתי קדמא וחשוכא, ושם כתב רש"י: כלום יש לירא מן המזיקים. ונתחלף 'באגא' ב'אבגא', ויתכן אף שכוונתו גם להא דקידושין, אך בהיות וכל בתי הכנסת בזמנם היו ב'באגא' (בקעה חוץ לעיר), ע"כ קרא לזה באגא (אבגא) דבי רב. כנלענ"ד בס"ד.

'באגא' פירושו 'בקעה', ואינו שמו של המזיק.
וחוץ מזה, הבקעה והמזיק, לא היו שייכים ל'בי רב'.


דברי מובנים, לא כתבתי מעולם שבאגא הוא שם מזיק, ושהבקעה שייכת לדבי רב. דברי המשיג אינם ברורים. שו"ר שגם 'הרב הנזיר' בביאור פתחי פרדס על קל"ח פתחי חכמה לרמח"ל כתב כעי"ז.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 182 אורחים