תפלת ערבית אחרי חצות בכוונה, או לפניה בלא כוונה?

[דרופתקי דאורייתא]

תפלת ערבית אחרי חצות בכוונה, או לפניה בלא כוונה?
מה עדיף?

והנה לדעת הסוברים שעיקר דין חצות הוא על ק"ש בלבד, ודאי י"ל שכך יעשה, שיקרא ק"ש ויתפלל ערבית בלילה, שכך הוא זמנה.
אבל לפמ"ש בשו"ת אור לציון, שדין חצות הוא גם על התפלה ולא רק על ק"ש, יש להסתפק אם זה בא ע"ח כוונה בתפלה.
וצ"ע.

[יוסף חיים אוהב ציון]

לא יכוון באבות?

[פולסברג]

עי' בפסק''ת רל''ה הע' 68 משה''ק על הארל''צ.

ובכל אופן, מסתברא דהכוונה קדמה לכל, ותפילה בלא כוונה וכו'.

[גל של אגוזים]

אבל לפמ"ש בשו"ת אור לציון, שדין חצות הוא גם על התפלה ולא רק על ק"ש, יש להסתפק...

וכ"מ בדרך החיים [להחוו"ד] ועוד, הובא במשנ"ב בסי' ק"ד [כמדומני]. וכן מורה פשטות לשון הרמב"ם [כנ"ל].

[דרופתקי דאורייתא]

הנידון לגבי ערבית אם ק"ש דוקא או גם תפלה, יש בזה אריכות גדולה, ולא על זה השאלה.

ובעצם, אפשר לנסח את השאלה לגבי ק"ש.
כוונה בק"ש אחר חצות לילה, או ק"ש בלא כוונה לפני חצות לילה.

[לבי במערב]

ובעצם, אפשר לנסח את השאלה לגבי ק"ש. כוונה בק"ש אחר חצות לילה, או ק"ש בלא כוונה לפני חצות לילה.

לא כי, דגבי ק"ש אית לי' עצה - לקרוא ב"פ (ועיקר חיוב כוונה בפסוק ראשון, ועכ"פ כוונת הברכות אינה מעכבת), אך על תפלת י"ח אינו יכול לחזור בחנם.

[כדכד]

חוץ מזה, על ק"ש יש חיוב כוונה בפסוק ראשון דווקא ואם אינו יכול אפילו בפסוק ראשון לכאורה לא יקרא אם אחר חצות יוכל ואילו בתפלה לכתחילה יש לכון בכולה

[גל של אגוזים]

שאני דין כוונה דק"ש מדין כוונה בתפלה דבק"ש אינו צריך רק לכוון לצאת יד"ח כדין מצצ"כ דעלמא, ושאר כוונות אינם מדינא [זולת בפסוק ראשון שכונתו פשוטה ושי' ה"ר יונה ז"ל דס"ל דמש"כ רש"י על הפ' שמע ישראל וגו' כוונתו מעכב, מחודשת היא], משא"כ בתפלה שצריך מדינא לכוון פירוש המילות [אף שאינו מעכב רק בברכה ראשונה] ושהוא עומד לפני המלך [ולדעת הגר"ח ז"ל כוונה זו מעכבת בכל מילה בתפלה - ובד"א שמעתי מאחד מנכדי הפוסק הג"מ שמואל הלוי ואזנר זצ"ל ששמע ממנו שאע"פ שהחזו"א חולק על הגר"ח בזה מ"מ לדעתו ההלכה בזה כהגר"ח]. ועכ"פ אף אם נימא דק"ש דערבית הוא מה"ת מ"מ טיב הכוונה בה קיל מתפלה, ודו"ק.