עושה חדשות כתב:
הפנו אתי לעיין בפסקי דין מבי"ד ירושלים כרך יג עמ' סח.
הוה אמינא כתב:היום לא מקובל שאברך שכבר התחיל ללכת בשבת עם פראק וניזוק - יתחיל להיות סוכן סיטונאי של סובין שקיבל מהמזיק...
כנראה פעם לא היה את הבעיה הזו. החיים השתנו. הסובין עדיין שווים בשוק, אבל לא כל אחד מוכן להיות סוחר.
גמח כתב:תשובה שקיבלתי מהגרמ"מ שפרן שליט"א.
גמח כתב:תשובה שקיבלתי מהגרמ"מ שפרן שליט"א.
1. בזמנינו שוה כסף הוא זיבורית שבזיבורית.
2. אבל אם אין למזיק כסף אי אפשר לחייבו למכור ולהביא כסף.
3. אבל הוא צריך לדעת שאם ישלם בדברים משומשים שוויים כמעט אפסי ועל 200 ₪ נזק הוא ישלם לדוגמא עם כל השולחן וכסאות של הבית או מכונת כביסה חדשה שכבר הופעלה. צריך להוריד הוצאות ההובלה ופרסום שכל זה מוריד מערך המכונה והשולחן.
4. ולכן בזמנינו אין מזיק יכול לשלם בשקי חול או במשטח בלוקים.
5. ולא שייך אי לא מזדבני הכא מזדבני במתא אחריתי.
6. וכ"ש שההובלה של שוה כסף יעלה הרבה כסף.
פולסברג כתב:האם אני היחיד המרגיש שיש בדורינו מגמה לומר על כל דין שיכולים שאינו נוהג בזמה''ז מטעם זה או אחר...? מאיפה נהיה הרעה הזאת?!
פולסברג כתב:האם אני היחיד המרגיש שיש בדורינו מגמה לומר על כל דין שיכולים שאינו נוהג בזמה''ז מטעם זה או אחר...? מאיפה נהיה הרעה הזאת?!
פלוריש כתב:היום ראיתי בפסק של ביה"ד ארץ חמדה-גזית על בית כנסת שמכר ס"ת שהופקד אצלו ללא ידיעת התורם, ולאחר מכן נמצא הספר כאשר הוחלפו בו יריעות וכו', שכתבו: "על פי ההלכה, זכותו של חייב לשלם את חובו גם ב"שווה כסף", דהיינו במטלטלין שערכם שווה לסכום החיוב (שו"ע חו"מ סימן תיט סעיף א). על כן, בנדון דידן, רשאים הנתבעים לשלם את חובם בהשבת ספר התורה לפי ערכו בשוק, גם אם אין זה ספר התורה המקורי. אומנם, אילו שוכנע בית הדין שאין מדובר כלל בספר שמקורו בספר המקורי, יתכן שבית הדין לא היה מאשר זאת למרות עיקר הדין, אך שורת הדין מאפשרת תשלום בדרך זו. לפיכך, משלא הוכח שאין זה הספר, מעמיד בית הדין את הפסק על שורת הדין" (https://www.psakim.org/Psakim/File/1577).
עזריאל ברגר כתב:פסק נאה ומתקבל.
ולפענ"ד אפשר לומר (כפי שביארו במקומות אחרים) שפסק כזה הוא אחת הסיבות לכך שמחתימים על בוררות "בין לדין בין לפשרה בין לשיקול הדעת".
תורת המן כתב:מי יתן אם כזאת בלבד צריכין לחתום, כי אני ראיתי "בין כדין, בין כנגד הדין".
יש מקום להדגיש שמעמדו של הכסף שונה כיום מכפי שהיה בזמן התלמוד. בזמן התלמוד היה מחסור מסוים של מטבע עקב מחסור במתכות יקרות, ולא ניתן היה לבסס את הכלכלה על מטבע בלבד. מצב זה חייב ביצוע עסקאות רבות בהחלפת טובין.
רק לאחר שכלכלות העולם עברו להדפסת כסף שאין בו עצמו שום ערך, היה מספיק כסף כדי לתמוך בכלכלה ששכולה בנויה על כסף, ועסקאות החלפת טובין נדחו לקרן זוית. לפיכך, כיום לא עולה על הדעת לשלם חוב בבגדים משומשים, למרות שלדעת רוב הפוסקים "כל מילי מיטב, אפילו סובין".
לאור זאת, יש מקום לשקול האם השינוי הכלכלי הזה מביא לשוני הלכתי - שיחייב תשלום בכסף דוקא.
פלוריש כתב:הרב דניאל וולף (בהערת עורך למאמר 'הגדרת כסף' של הרב אהרן ליכטנשטיין, משפטי ארץ ח"ג, הערה 28):יש מקום להדגיש שמעמדו של הכסף שונה כיום מכפי שהיה בזמן התלמוד. בזמן התלמוד היה מחסור מסוים של מטבע עקב מחסור במתכות יקרות, ולא ניתן היה לבסס את הכלכלה על מטבע בלבד. מצב זה חייב ביצוע עסקאות רבות בהחלפת טובין.
רק לאחר שכלכלות העולם עברו להדפסת כסף שאין בו עצמו שום ערך, היה מספיק כסף כדי לתמוך בכלכלה ששכולה בנויה על כסף, ועסקאות החלפת טובין נדחו לקרן זוית. לפיכך, כיום לא עולה על הדעת לשלם חוב בבגדים משומשים, למרות שלדעת רוב הפוסקים "כל מילי מיטב, אפילו סובין".
לאור זאת, יש מקום לשקול האם השינוי הכלכלי הזה מביא לשוני הלכתי - שיחייב תשלום בכסף דוקא.
בברכה המשולשת כתב:אחרי בקשת המחילה, אין הדברים נכונים מציאותית.
ויעויין במש"כ בס"ד בנדון אחר בספרי:
יעויין בדברי הרה"ג נפתלי בר-אילן, בספרו הנ"ל, פרק מז, סעיף רלח, עמ' 1180 (ויעויין עוד בשו"ת מהר"ם בריסק, ח"א, סוף סימן פה). יצויין, כי על הבעייתיות שבהדפסת כסף, שהיא ההגדרה הבסיסית של "אינפלציה", נכתב רבות. יעויין בהרחבה בספרו הנ"ל של von Mises, עמ' 466 – 471 ו – 550 - 571, ובספרו הקצר של החוקר Murray Rothbard שכותרתו היא What Has Government Done to Our Money, המופיע אף הוא באתר הנ"ל. לפיכך, קשה מאוד להבין את משמעות דבריו של הרה"ג נפתלי בר-אילן, שם, בסיום דבריו: "בכל מקרה דעת הכלכלנים היא שקיימים מצבים שבהם אינפלציה נמוכה היא לברכה, ומביאה תועלת לטוח הרחוק....". זאת, מפני שטענה זו מקורה בשיטתו הכלכלית של הלורד האנגלי John M. Keynes, שהופרכה לחלוטין כבר לפני עשרות שנים, כמפורט בהרחבה בספרם של החוקרים James Buchanan (חתן פרס נובל לכלכלה) ו- Richard Wagner שכותרתו Democracy in Deficit: The Political Legacy of Lord Keynes ומכיוונים נוספים בספרו של Henry Hazlitt שכותרתו The Failure of the "New Economics" (גם ספר זה מופיע באתר הנ"ל) ואכמ"ל.) ויעויין עוד בדבריו הנוקבים של הגאון רבי נחום אליעזר רבינוביץ, במאמרו "על דת ופוליטיקה בישראל" (המאמר מופיע באתר של ישיבת מעלה אדומים): "במשך כמה וכמה שנים נקטה הממשלה במדיניות של אינפלציה יזומה, בתפיסה שניתן, כביכול, ליצור עושר במכונות הדפוס. אך בכל שנה, בשבת שלפני ט' באב כאשר בכל בתי הכנסיות קוראים "כספך היה לסיגים" (ישעיה א, כב) אין איש שם אל לבו שדברי הנביא מופנים אלינו. השחיתות אשר התפשטה במערכות הכלכלה כנגע סרטני, היא תוצאה ישירה של מעילה באמון, אשר באה לידי ביטוי בטעויותיה הכלכליות של הממשלה."
פלוריש כתב:בברכה המשולשת כתב:אחרי בקשת המחילה, אין הדברים נכונים מציאותית.
ויעויין במש"כ בס"ד בנדון אחר בספרי:
יעויין בדברי הרה"ג נפתלי בר-אילן, בספרו הנ"ל, פרק מז, סעיף רלח, עמ' 1180 (ויעויין עוד בשו"ת מהר"ם בריסק, ח"א, סוף סימן פה). יצויין, כי על הבעייתיות שבהדפסת כסף, שהיא ההגדרה הבסיסית של "אינפלציה", נכתב רבות. יעויין בהרחבה בספרו הנ"ל של von Mises, עמ' 466 – 471 ו – 550 - 571, ובספרו הקצר של החוקר Murray Rothbard שכותרתו היא What Has Government Done to Our Money, המופיע אף הוא באתר הנ"ל. לפיכך, קשה מאוד להבין את משמעות דבריו של הרה"ג נפתלי בר-אילן, שם, בסיום דבריו: "בכל מקרה דעת הכלכלנים היא שקיימים מצבים שבהם אינפלציה נמוכה היא לברכה, ומביאה תועלת לטוח הרחוק....". זאת, מפני שטענה זו מקורה בשיטתו הכלכלית של הלורד האנגלי John M. Keynes, שהופרכה לחלוטין כבר לפני עשרות שנים, כמפורט בהרחבה בספרם של החוקרים James Buchanan (חתן פרס נובל לכלכלה) ו- Richard Wagner שכותרתו Democracy in Deficit: The Political Legacy of Lord Keynes ומכיוונים נוספים בספרו של Henry Hazlitt שכותרתו The Failure of the "New Economics" (גם ספר זה מופיע באתר הנ"ל) ואכמ"ל.) ויעויין עוד בדבריו הנוקבים של הגאון רבי נחום אליעזר רבינוביץ, במאמרו "על דת ופוליטיקה בישראל" (המאמר מופיע באתר של ישיבת מעלה אדומים): "במשך כמה וכמה שנים נקטה הממשלה במדיניות של אינפלציה יזומה, בתפיסה שניתן, כביכול, ליצור עושר במכונות הדפוס. אך בכל שנה, בשבת שלפני ט' באב כאשר בכל בתי הכנסיות קוראים "כספך היה לסיגים" (ישעיה א, כב) אין איש שם אל לבו שדברי הנביא מופנים אלינו. השחיתות אשר התפשטה במערכות הכלכלה כנגע סרטני, היא תוצאה ישירה של מעילה באמון, אשר באה לידי ביטוי בטעויותיה הכלכליות של הממשלה."
אשמח אם תוכל לפרט בשפה פשוטה, כדי שהדברים יהיו מובנים גם להדיוט כמוני
גם זו לטובה כתב:גמח כתב:תשובה שקיבלתי מהגרמ"מ שפרן שליט"א.
1. בזמנינו שוה כסף הוא זיבורית שבזיבורית.
2. אבל אם אין למזיק כסף אי אפשר לחייבו למכור ולהביא כסף.
3. אבל הוא צריך לדעת שאם ישלם בדברים משומשים שוויים כמעט אפסי ועל 200 ₪ נזק הוא ישלם לדוגמא עם כל השולחן וכסאות של הבית או מכונת כביסה חדשה שכבר הופעלה. צריך להוריד הוצאות ההובלה ופרסום שכל זה מוריד מערך המכונה והשולחן.
4. ולכן בזמנינו אין מזיק יכול לשלם בשקי חול או במשטח בלוקים.
5. ולא שייך אי לא מזדבני הכא מזדבני במתא אחריתי.
6. וכ"ש שההובלה של שוה כסף יעלה הרבה כסף.
1-5 אותה טענה 1 זה הדין ו5 זה הטעם.
2 לא נוגע לדנידון דידן בעניין שו"כ בזמננו, אלא הוא דין הקיים מאז ומעולם.
4 -לא נתבאר טעם הדין, והכותב פתח דבריו ב"ולכן" ולא נתבאר כוונתו
6 מוזכר כבר ב3
עושה חדשות כתב:מה מנהג בתי-הדינים היום, האם מאפשרים לשלם תביעת נזיקין בסחורה או מכונית וכיו"ב?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 368 אורחים