ישיבת שם ועבר-פרטים אודותיה

[לוי]

ראוי לציין כמה ידיעות פשוטות, המפורשות בדברי רש"י בפרשת תולדות:

1. היו 2 ישיבות נפרדות. בית מדרשו של שם, ובית מדרשו של עבר. וכך פירש רש"י את הפסוק יושב "אהלים" - לשון רבים.
2. רבקה הלכה לדרוש בבית מדרשו של שם. כנראה מפני שהיה זקן וגדול מעבר, [שהרי היה אבי זקנו].
3. יעקב אבינו נטמן י"ד שנים בבית מדרשו של עבר. כך מפורש בגמ' מגילה. לפי חשבון השנים כבר לא היה שם חי באותו זמן.

[שברי לוחות]

חומר הלימודים כלל גם ספר יצירה:
כשברא הקדוש ברוך הוא עולמו ברא ספר יצירה וצפה בו וממנו ברא עולמו, כיון שסיים מלאכתו הניחו בתורה והראה לו לאברהם ספר יצירה ולא הבין בו דבר, יצאה בת קול ואמרה האתה רוצה לדמות דעתך עם דעתי, כלום אינך יכול להבין בו יחידי, לך אצל שם ועבר, הלך אצל שם ועבר והביטו בו ג' שנים עד שידעו לצור עולם (אוצר המדרשים פסיקתא עמ' 487)
מלבד מה שלמדו הלכות כדאי' במדרש שכל הלכות שלמד משם ועבר מסר יעקב ליוסף

[עושה חדשות]

אציגה כאן את אשר רשום לי מלפני כמה שנים.

שאלתי היום את הגר"מ שפירא בעיקר הענין שאברהם הוא הראשון וממנו אלפיים שנות תורה, והרי קדם לו שם, ולשם ולעבר ג"כ היה בית מדרש, ומה התווסף באברהם שלא נלמד כבר בבימ"ד של שם. והשיב לי דאמנם שם היה גדול מאברהם, אבל אעפ"כ בית מדרשו היה מקום של פרישות מהעולם, כי הוא היה כהן לקל עליון, ובישיבתו הנ"ל מיטות לישן בהם לא היה, (כמבו' אצל יעקב אבינו שלא ישן י"ד שנה), אלא הבאים לבימ"ד עזבו כביכול את העולם, (ולש' רש"י בכמ"ד דיעקב אבינו נטמן בבימ"ד של שם), משא"כ אברהם שהביא ל'אלוקי הארץ', בדרך התורה שהיא 'אנשי קודש' תהיו לי ולא מלאכים, ופירסם את האמונה בארץ באופן המקדש את החיים בארץ עצמם.

[עושה חדשות]

ובנוגע ל'חומר הלימודים', הריני להזכיר מש"כ הר"מ בהקד' לפיה"מ -
...ואמרו אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה. והתבונן בדברים אלו, שאם תבינם כפשטם ייראו בעיניך רחוקים מאד מן האמת, כאלו ארבע אמות של הלכה בלבד הם התכלית, ולהזניח שאר המדעים והחכמות, ובזמן שם ועבר ושאחריהם שלא היתה הלכה בלי ספק שלא היה להקב"ה בעולמו כלום...

[אוהב אוצר]

יעקב לא פחד שעשו יחפש אותו שם?

[מחולת המחנים]

בסוף פרשת תולדות (בראשית כח, ט) כתב רש"י שנטמן יעקב י"ד שנה בבית עבר, וזה היה כשהיה יעקב בן ס"ג שנה, וכמו שעושה רש"י החשבון שם, ובתחילת פרשת וישב (בראשית לז, ג) כתב רש"י "כל מה שלמד משם ועבר מסר לו".
וצריך לומר שלמד יעקב משם עוד קודם שנטמן בבית עבר, שהרי מת שם כשהיה יעקב בן חמישים שנה, וכן הוא בסדר עולם פ"א "נמצאת אומר אבינו יעקב שמש את שם נ' שנה", ולכן דייק רש"י וכתב שנטמן בבית עבר, שבאותו זמן כבר מת שם, אמנם יעקב למד משם עוד קודם לכן.

[מה שנכון נכון]

ראה רש"י עה"פ ויעקב איש תם יושב אהלים - אהלו של שם ואהלו של עבר.

[חיימקה]

בסוף פרשת תולדות (בראשית כח, ט) כתב רש"י שנטמן יעקב י"ד שנה בבית עבר, וזה היה כשהיה יעקב בן ס"ג שנה, וכמו שעושה רש"י החשבון שם, ובתחילת פרשת וישב (בראשית לז, ג) כתב רש"י "כל מה שלמד משם ועבר מסר לו".
וצריך לומר שלמד יעקב משם עוד קודם שנטמן בבית עבר, שהרי מת שם כשהיה יעקב בן חמישים שנה, וכן הוא בסדר עולם פ"א "נמצאת אומר אבינו יעקב שמש את שם נ' שנה", ולכן דייק רש"י וכתב שנטמן בבית עבר, שבאותו זמן כבר מת שם, אמנם יעקב למד משם עוד קודם לכן.

וכ"כ המהרש"א בח"א במגילה סוף טז: אומנם בבעל הטורים ריש ויצא כתב וז"ל "מבאר שבע ר"ת שם, שגם נטמן בבית שם" וצ"ע

[בקרו טלה]

שפתי כהן בראשית פרק כח פסוק י
עוד נוכל לומר שזו היציאה אינה יציאתו מבית אביו כי אותה יציאה כבר נזכרה וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך אלא יציאה זו היא יציאתו ממדרש שם ועבר ששימש שם ארבע עשרה שנה, שבע במדרש שם ושבע במדרש עבר, ועל זה נאמר יושב אוהלים אוהל לא נאמר אלא אוהלים שני אוהלים שיעקב אבינו אוהב השביעיות. וכן אמר ללבן אעבדך שבע שנים. ואמר ויצא, ויצא יעקב מבאר מים חיים בארה של תורה, שבע שלא היה שבע מלימוד התורה, שכל אותם ארבע עשרה שנה לא ישן בלילה, וכשיצא אמר וי, אם כן שלוש יציאות יצא, מבית אביו, וממדרש שם, וממדרש עבר, ושלושתן רמוזים באותיות מבאר שבע, אב שם עבר.

שוב מצאתי שבתורת יעקב [להרה"ג רי"ח סופר שליט"א] עמד בזה בפרשת ויצא סי' כה
וגם מה שכתב

אומנם בבעל הטורים ריש ויצא כתב וז"ל "מבאר שבע ר"ת שם, שגם נטמן בבית שם" וצ"ע

[בקרו טלה]

באדיבות חבר הפורום

[טברייני]

מה שנכון נכון, ומה שכתב מה שנכון נכון, נכון.

כל ימי חייו עסק יעקב בתורה באהלי שם ועבר, ואך בי"ד שנה אלו 'נטמן' בבית עבר, ולא הלך לישון אפילו פ"א.

[חיימקה]

היום מצאתי בבעה"ט בפרשת וישב עה"פ "ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף" שכתב וז"ל "ובמדרש יש ששם בעצמו דנה. וא"א להיות כשתדקדק בחשבון שנות דור ודור תמצא שמת כבר. ומה שאמר בע"ז [לו:] פנוי הבא על הפנויה בי"ד של שם גזרו משום מעשה דתמר, לא שהיה קיים אלא כל בית דינו אחריו נקרא על שמו."

[עושה חדשות]

בדרך רמז שמעתי -
כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.

[לבי במערב]

יעקב לא פחד שעשו יחפש אותו שם?

דרך צחות: עוד בהיותם בבטן נמשך עשו לבתי ע"ז, ומכלל הן אתה שומע - שלבתי כנסיות ומדרשות לא חפץ להתקרב. ממילא...

וברצינות: אפשר שסמך אזכות התורה שתגן עליו. והגה"ק מוהרמ"א אלשיך פירש, דידע שסמוך לבית־אביו לא יהרגנו (כי־אם ימתין עד שיתרחק משם ויצא חוצהž־לארץ), לפיכך עיקם דרכו ונשתהה בא"י עצמה.

[לבי במערב]

אגב, בס' הישר איתא שישב יעקב בבית שם ועבר שלשים ושתים שנה (עוד קודם למעשה הברכות).

[בקרו טלה]

יעקב לא פחד שעשו יחפש אותו שם?

עי' בספר פני מנחם - גור

פני מנחם.png (97.34 KiB) נצפה 2825 פעמים

[סופר-סתם]

יעקב לא פחד שעשו יחפש אותו שם?

המהרש"א במגילה שהטעם שיעקב הלך לבית עבר, כי פחד שעשו ימצאהו בדרכו לחרן, לכן נטמן שם.

שפתי כהן בראשית פרק כח פסוק י
עוד נוכל לומר שזו היציאה אינה יציאתו מבית אביו כי אותה יציאה כבר נזכרה וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך אלא יציאה זו היא יציאתו ממדרש שם ועבר ששימש שם ארבע עשרה שנה, שבע במדרש שם ושבע במדרש עבר, ועל זה נאמר יושב אוהלים אוהל לא נאמר אלא אוהלים שני אוהלים שיעקב אבינו אוהב השביעיות. וכן אמר ללבן אעבדך שבע שנים. ואמר ויצא, ויצא יעקב מבאר מים חיים בארה של תורה, שבע שלא היה שבע מלימוד התורה, שכל אותם ארבע עשרה שנה לא ישן בלילה, וכשיצא אמר וי, אם כן שלוש יציאות יצא, מבית אביו, וממדרש שם, וממדרש עבר, ושלושתן רמוזים באותיות מבאר שבע, אב שם עבר.

דברי הש"ך תמוהים שהרי שם כבר לא היה בעולם (הוא נפטר כשיעקב היה בן 50, ומעשה דלכתו לחרן היה בגיל 63), ולא מסתבר לדחוק בדבריו ששבע השנים שלמד אצל שם היו קודם.

[ארי בן ארי]

ראוי לציין כמה ידיעות פשוטות, המפורשות בדברי רש"י בפרשת תולדות:

1. היו 2 ישיבות נפרדות. בית מדרשו של שם, ובית מדרשו של עבר. וכך פירש רש"י את הפסוק יושב "אהלים" - לשון רבים.

3. יעקב אבינו נטמן י"ד שנים בבית מדרשו של עבר. כך מפורש בגמ' מגילה. לפי חשבון השנים כבר לא היה שם חי באותו זמן.

אין הכרח שהיה שני אהלים אל מקודם של שם ואחר פטירתו של עבר

[מעיין]

בפשטות משמע ששם ועבר הי' להם ישיבות זה בפני זה, ואין להקשות איך פתח עבר ישיבה בעוד שאבי זקינו כבר הי' לו ישיבה שהרי זה מעשים בכל יום בזמנינו ואין אדם מתקנא בבנו ותלמידו, ואין זה דבר חדש וכבר הי' לעולמים אשר הי' מלפנינו ואולי למדו בדרך שונה, וכבר מוזכר בגמ' ע"ז יט ע"א מעלת לימוד משני חכמים בסברא

[לפי פשוטו]

הנקודה המרכזית היא לכאו' מה יכל יעקב לקבל אצל שם ועבר יותר מאברהם ויצחק?
והובאו פה באשכול שני תשובות הפוכות בשם ר' משה שפירא ששם היה גדול מאברהם אלא שבית מדרשו היה מקום של פרישות מהעולם.
ובשם ר' יעקב קמינצקי ששם ועבר הגיעו מדור המבול והורגלו להיות במחיצת רשעים לעומת אברהם ויעקב.

[עושה חדשות]

לא ראיתי שהזכירו, לכאו' מיקום הישיבה; בְּאֵר לַחַי רֹאִי בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד. אולי בדרך מפטרה לעזה.

שם בישר המלאך להגר על ישמעאל, לשם הלך יצחק אחרי העקידה, וישב שם גם אחרי מות אברהם, ואף יעקב נטמן שם י"ד שנה טרם לכתו ללבן.

ז"ל ת"י;
וְיִצְחָק הֲוָה אָתִי מִבֵּי מֶדְרָשָׁא דְשֵׁם רַבָּא מַעֲלָנָא דְבֵירָא דְאִתְגְלֵי עֲלוֹי חַי וְקַיָם דְחָמֵי וְלָא מִתְחָמֵי. (כד,סב)
וּדְבָרוּ מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא יַת יִצְחָק וְאוֹבִלוֹהִי לְבֵי מֶדְרָשָׁא דְשֵׁם רַבָּא וַהֲוָה תַּמָן תְּלַת שְׁנִין. (כב,יט)

[הבאר ההיא]

לא ראיתי שהזכירו, לכאו' מיקום הישיבה; בְּאֵר לַחַי רֹאִי בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד.

ז"ל ת"י;
וְיִצְחָק הֲוָה אָתִי מִבֵּי מֶדְרָשָׁא דְשֵׁם רַבָּא מַעֲלָנָא דְבֵירָא דְאִתְגְלֵי עֲלוֹי חַי וְקַיָם דְחָמֵי וְלָא מִתְחָמֵי. (כד,סב)
(כב,יט)

בפשטות ת"י פירש מבוא באר לחי רואי כמו לבוא חמת (וכפירוש החזקוני) דאל"כ היה עליו לתרגם אתי ממיתוהי בי מדרשא וכו' וכעין שתרגם אונקלוס, ולפי"ז ישיבת שם ועבר היתה על היכן שהוא באזור הדרך המובילה לבאר לחי רואי .