איש_ספר כתב:יש"כ. כבר האריכו האחרונים שבשו"ע עצמו מבואר שהנוטל שלא לשם אכילה גרע יותר, ואפי' אם ננקוט שלהלכה א"צ כוונה, מ"מ הנוטל שלא לשם אכילה (וי"א אף הנוטל לדבר שטיבולו במשקה) גרע יותר. שהרי בשו"ע סי' קנח כ' בהחלט שהנוטל שלא לשם אכילה לא עלתה לו נטילה (ומקורו אכן מד' השבה"ל שציטטת) מאידך בסי' קנט לעניין כוונה, הכריע שרק לכתחילה יש לחוש. וכיון שכך מיושבים דברי שבה"ל עצמו גם בלא שנחלק בין טבילה לנטילה.
לכך ציינתי לדברי רמ"א דמיירי בנוטל שלא לשם אכילה, וכתב שאף דלא עלתה לו נטילה יטול בלא ברכה, ופי' המג"א משום הנך שיטות שא"צ כוונה, וכמ"ש הט"ז להדיא דנטילה זו לא גרע משלא בכוונה, ואילו בשבה"ל איתא שיטול ויברך.
ומדברי השו"ע לא נראה שגרע יותר, אלא הביא בסתמא שאין עלתה לו נטילה ובעי ליטול שוב, [ומ"ש וא"צ לומר אם נטל כו', היינו דזהו אף ללא שיטת התוס' שבמג"א, כיוון דבהא כו"ע מודו דלא הווה לשם קדושה]. ובמאמ"ר גופיה הביא למטה יהודה (עייאש) דכתב שאין לחלק כן כיוון שלא מצינו כן בפוסקים, וכדי לתרץ קושיית המאמ"ר על הב"י, נימא כדברי המט"י דפליג עליו. {וגם דלכאורה מסברא הוא דאי לא בעי כוונה מה בכך שעושה כוונה הפכית. [וכמו שיש לדייק ממשנ"ב תפט סקכ"ב לענין ספיה"ע]. וכן כמ"ש הרב דורשי}.
ומסברא השו"ע לא פליג על רמ"א בזה, רק כתב דלא עלתה לו נטילה, [ובפוסקים הספרדים [כה"ח ועוד] פסקו נמי כרמ"א], וא"כ שפיר אפשר לדייק כנ"ל.
====
לאחר כן ראיתי דהגר"א שם כתב להדיא דהשו"ע פליג על רמ"א, ודברינו נפלו לבירא.
ובחפשי כעת באוצר מצאתי שקדמני בזה רב"צ לכטמאן בבני ציון ח"ג בשו"ע שם, לדייק כן בשבה"ל.