מענין לענין באותו ענין, תמיד מוקשה לי בפרשת בראשית כשרש"י כותב על 'עלה תאנה' - שתאנה הוא עץ הדעת והתורה לא רצתה לפרסם בפירוש את העץ כדי שלא לביישו.
והנה, רש"י עצמו כן מפרסם את העץ... אז מה הועילו.
ודאי שפרסומו של הכתוב בתורת משה גדול הרבה יותר, ובפרט שישנם אותם 'אויבער־חכמים' המתעקשים שלא לקבל את המסור לנו מפי חכמינו...דרומי כתב:רש"י עצמו כן מפרסם את העץ... אז מה הועילו.
אי ניזיל בתר פשטות לישנא דגמ' - גער בו על שדרש גז"ש מעצמו, אף שבמילי דאגדתא הוה (ולא אתי לידי חומרא או קולא), כיון שמזלזל עי"ז בכבודו של אותו צדיק (וראה באו"א ב'התוועדויות' שם). דרך דרוש - ראה בחת"ס עה"ת עה"פ.בערקע חייט כתב:מה פשר הדברים, וכי מה תפקידם של מדרשי אגדה בכל מקום אם לא לגלות מה שכיסתה התורה?
ח"ו! כוונתי, כמובן, לאלו הממאנים (בכלל) מלקבל דרשות חז"ל בלשונות המקראות (יושַׁת נא לב אף לג' הנקודות).בערקע חייט כתב:אגב, ה"אויבער-חכמים" שהזכרת הם ר' מאיר ור' יהודה (ברכות מ, א).
התוס' מוכר לי, כמובן. הדגשתי 'אי ניזיל בתר פשטות לישנא דגמ'' (רעיון דומה, אם־כי לא זהה ממש, נמצא כמדומני באיזה ספרים).בערקע חייט כתב:לא כך משמע בגמרא. הגמרא רק אומרת על *ר' יהודה בן בתירה* שהוא לא גמר גזירה שוה זו מרבותיו, וראה בתוספות מדוע לא קיבלה מר' עקיבא שכן גמרה מרבותיו.
עובדיה חן כתב:ברכת הגומל האם יש עניין להסמיכו לעליה לתורה.
עובדיה חן כתב:ברכת הגומל האם יש עניין להסמיכו לעליה לתורה.
עובדיה חן כתב:מנין המקור לעניין שהמקדים את תורו[במכלת וכו] הרי זה גוזל זמן שלאחרים.
עושה חדשות כתב:קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, הוי רה"י מדאו', אבל גזרו בו רבנן דין כרמלית.
וכשאר כרמלית הקילו בו ג"כ דאין כרמלית למעלה מעשרה, (רש"י שבת ד"ז).
א"כ יוצא שבעשרה טפחים הוא כרמלית ומעשרה טפחים ומעלה הוא רה"י.
האם יהיה אסור להוציא מלמעלה למטה או להיפך?
לבי במערב כתב:אם המביא להרהור נאסר (ואף לעיכובא, כאמור, באופנים מסוימים) - כ"ש וק"ו הרהור גופי'.
לבי במערב כתב:ייש"כ! אכן, נשמט ממני בחפזי.
נראה לומר בדא"פ דס"ל שגזה"כ היא, 'וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר' אמר רחמנא. ועצ"ע בזה.
לבי במערב כתב:
לפו"ר ל"מ שדן הערוה"ש שם בזה.
אך אי נימא דגזה"כ היא, 'ולא יראה' דוקא אסר רחמנא, אין מכאן ראי'.רציני כתב:שכוונת הערוך השולחן משום שהוא מהרהר ואסור לקרוא כשהוא מהרהר.
לכשיבקע כתב:א. האם ישנו היתר ברור לטחון תותים לצורך ריבה וכיו''ב כשכוונתו מלכתחילה לא הייתה לטחנם, אלא שעתה רוצה לטחנם כיון שאחר שקנה נתברר שהם מוחזקים בתולעים. הפנו אותי לתשובת רעק''א שדן מה הכוונה בשו''ע יו''ד פד , יד 'שאין כוונתו לבטל איסור אלא לתקן הדבש' ולא מצאתי
לכשיבקע כתב:א. האם ישנו היתר ברור לטחון תותים לצורך ריבה וכיו''ב כשכוונתו מלכתחילה לא הייתה לטחנם, אלא שעתה רוצה לטחנם כיון שאחר שקנה נתברר שהם מוחזקים בתולעים. הפנו אותי לתשובת רעק''א שדן מה הכוונה בשו''ע יו''ד פד , יד 'שאין כוונתו לבטל איסור אלא לתקן הדבש' ולא מצאתי
אשרי יושבי ביתך כתב:יש משחות נגד יבלות שלאחר מריחתם על היבלת - המשחה מתקשית ונהיית למעין פלסטיק שחופה ומקיף את כל היבלת.
האם זה חוצץ בנטילת ידים או לא?
קופא דמחטא כתב:קטן שנפטר ל"ע, מברכים ברוך שפטרני?
(ב"ה לא למעשה)
יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב אופיר מלכה מתיר זאת.
קופא דמחטא כתב:לכשיבקע כתב:א. האם ישנו היתר ברור לטחון תותים לצורך ריבה וכיו''ב כשכוונתו מלכתחילה לא הייתה לטחנם, אלא שעתה רוצה לטחנם כיון שאחר שקנה נתברר שהם מוחזקים בתולעים. הפנו אותי לתשובת רעק''א שדן מה הכוונה בשו''ע יו''ד פד , יד 'שאין כוונתו לבטל איסור אלא לתקן הדבש' ולא מצאתי
בספר בדיקת המזון כהלכה ח"א להרב משה ויא עמ' 137 - 140
דן בזה בארוכה ממקורות הדברים ומסיק לאיסור במאכל שמוחזק בתולעים
וציין שם בהערה 8 לשו"ת רע"א ח"א סימן עז לגבי מתיך דבש שיש בו נמלים
עזריאל ברגר כתב:קופא דמחטא כתב:קטן שנפטר ל"ע, מברכים ברוך שפטרני?
(ב"ה לא למעשה)
וכי נפטר האב מעונשו?!
כל ימיו עליו לתקן את חטאיו שבעטיים נפטר בנו!!!
עזריאל ברגר כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:יש משחות נגד יבלות שלאחר מריחתם על היבלת - המשחה מתקשית ונהיית למעין פלסטיק שחופה ומקיף את כל היבלת.
האם זה חוצץ בנטילת ידים או לא?
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=42940
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 363 אורחים