חלוקת העליות בפרשות השבוע

[מגדל]

שלום, רציתי לדעת כמה קדום חלוקת העולים לתורה המצוי בידינו?
האם יש מנהגים שונים בזה?
האם יש בידינו מקור כלשהוא לסדר בו נהגו לחלק את העליות בתקופת האר"י בצפת?

בתודה מראש.

[חד ברנש]

בהרבה סידורים קדומים (הרבה לפני זמן האר"י) יש בסופם 'סדר פרשיות' ושם נתפרטו דרכי חלוקת הפרשיות. וכמובן שהיו בכך דעות שונות (מרת א' קנצלבוגן כתבה מאמר מקיף על זה ב'סיני')

[הבטחתי]

שלום, רציתי לדעת כמה קדום חלוקת העולים לתורה המצוי בידינו?
האם יש מנהגים שונים בזה?
האם יש בידינו מקור כלשהוא לסדר בו נהגו לחלק את העליות בתקופת האר"י בצפת?

בתודה מראש.

הספר 'בני יששכר' בר תקופתו, ויש שם כמה חלוקות בסוף הספר

[גמח]

הרב יעקב לויפר פרסם מאמרים בעניין הנ"ל, אולי שם תמצא מבוקשך.
מצורף.

[יוצא פוניבז']

שלום, רציתי לדעת כמה קדום חלוקת העולים לתורה המצוי בידינו?
האם יש מנהגים שונים בזה?
האם יש בידינו מקור כלשהוא לסדר בו נהגו לחלק את העליות בתקופת האר"י בצפת?

בתודה מראש.

הספר 'בני יששכר' בר תקופתו, ויש שם כמה חלוקות בסוף הספר

צ"ל תיקון יששכר

[הבטחתי]

שלום, רציתי לדעת כמה קדום חלוקת העולים לתורה המצוי בידינו?
האם יש מנהגים שונים בזה?
האם יש בידינו מקור כלשהוא לסדר בו נהגו לחלק את העליות בתקופת האר"י בצפת?

בתודה מראש.

הספר 'בני יששכר' בר תקופתו, ויש שם כמה חלוקות בסוף הספר

צ"ל תיקון יששכר

אכן, שגגה יצאה ממקלדתי.

[אישצפת]

גם אנכי אי"ש צעי'ר פרסמתי לפני מספר שנים מה שהעלתי בחכתי והרי הוא לפניכם.

[מרדכי וינטרויב]

חלוקת העולים מתקופת הגאונים בבבל

[מגדל]

תודה רבה לכם, אכן ספר תיקון יששכר היה הכי קרוב למבוקש.

[אשי ישראל]

לזכרוני יש בנושא מאמר של רי"ש שפיגל , מקיף ומאלף כדרכו, ונדפס בספר מאמריו [כמדומני שמו 'פתחי תפילה']

[גרשיים]

חלוקת התורה לעליות - רי''ש שפיגל.pdf

(187.16 KiB) הורד 647 פעמים

והמאמר מ'סיני' העלתי כאן.

[לענין]

חלוקת העולים מתקופת הגאונים בבבל

'מכל מקום, הקונטרס משמר מנהג עתיק אחד, כפי שעולה מעדותו של אבן סוסאן: 'סדר נצבים וילך לא מצאתי כתובים פרודים בזה הקונדריס של הגאונים ז"ל אלא מחוברים, ושמא תמיד היו נוהגין בהם מחוברי' ולא פרודים כמונו'.67 כפי שנתברר לעיל )סעיף ד, דוגמה ג(, במנהג הקדום לא היו מחלקים את פרשת ניצבים כלל והיא נקראה ברצף אחד עם פרשת וילך. דעה זו הייתה גם נחלת בעל הקונטרס' (מתוך המאמר).

לא הבנתי, איזה מנהג קדום היה פעם, ובמה הוא שונה מהמנהג היום. הרי גם אז וגם היום, בשעת הצורך היו קוראים את נצבים-וילך בשתי שבתות. וכמו שאומר בעל 'סדר הקריאה' - 'וכד מיקלע שבתא יתירא קרינן וילך משה'. כל השינוי בין נצו"י לשאר פרשיות המחוברות (כגון בהר-בחוקותי) הוא 'בלומדעס', דהיינו שבהר בחוקתי הם שתי פרשיות שונות, אלא שבשעת הצורך הן נקראות בשבת אחת. ואילו נצבים וילך הם פרשה אחת, אלא שבשעת הצורך מתחלקת פרשה זו לקוראה בשתי שבתות.
לאיזה 'מנהג קדום' מתכוין ויינטרוב באומרו שנצבים 'היתה נקראת ברצף אחד עם פרשת וילך'?


אגב, 'פיסחא דניסן', שתמה הה"כ נר"ו, הלא הוא מופיע בתרגום יונתן על התורה, ולאפוקי 'פיסחא דאייר' - פסח שני.
כך שהכותב העדיף לקרוא לחג המצות 'פיסחא' (שהוא השם השגור בקרב כל ישראל) ולא 'דיבחא' כמו במקור, אך כדי לשמר את השם המקורי 'דיבחא דניסן', הביא את הכינוי 'פיסחא דניסן'.

[לבי במערב]

לאיזה 'מנהג קדום' מתכוין ויינטרוב באומרו שנצבים 'היתה נקראת ברצף אחד עם פרשת וילך'?

כדבריו על־יד הע' 52: "המקורות העתיקים אינם מכירים כלל את פרשת 'וילך'. היא אינה נזכרת במצחפי מקרא טברניים עתיקים, ברשימות של הפטרות ועוד. הראשון שמזכיר את פרשת 'וילך' הוא רב סעדיה גאון בסידורו".

[לענין]

מה הפירוש לא מכירים?
הם לא היו מחלקים את נצבים לשתים?
אז מה הם היו עושים?

[מרדכי וינטרויב]

ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה (כנראה שבת שאחרי שמיני עצרת). במצב כזה ישנה שבת חסרה למחזור הקריאה השנתי ולכן לא חילקו את נצו"י. החלוקה של נצו"י החלה בעקבות קריאת וזאת הברכה לשמחת תורה, אז נוצרה שבת מיותרת שמולאה באמצעות חלוקת נצבים לשניים.

[מרדכי וינטרויב]

חלוקת העולים מתקופת הגאונים בבבל

אגב, 'פיסחא דניסן', שתמה הה"כ נר"ו, הלא הוא מופיע בתרגום יונתן על התורה, ולאפוקי 'פיסחא דאייר' - פסח שני.
כך שהכותב העדיף לקרוא לחג המצות 'פיסחא' (שהוא השם השגור בקרב כל ישראל) ולא 'דיבחא' כמו במקור, אך כדי לשמר את השם המקורי 'דיבחא דניסן', הביא את הכינוי 'פיסחא דניסן'.

תודה רבה על הערתך הנכוחה.

[לענין]

ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה (כנראה שבת שאחרי שמיני עצרת). במצב כזה ישנה שבת חסרה למחזור הקריאה השנתי ולכן לא חילקו את נצו"י. החלוקה של נצו"י החלה בעקבות קריאת וזאת הברכה לשמחת תורה, אז נוצרה שבת מיותרת שמולאה באמצעות חלוקת נצבים לשניים.

תודה רבה על ההבהרה החשובה.

אמקד נא את שאלתי ביחס לדברי המאירי בקרית ספר (ח"א מאמר ה חלק א):
'חלקו התורה לנ"ג סדרים י"ב בספר בראשית וי"א בספר ואלה שמות כשאתה מונה כי תשא וויפן באחת שאינה אלא סדר אחד אף על פי שחולקים אותו לפעמים ויו"ד בס' ויקרא ויו"ד בסדר במדבר סיני ויו"ד בס' אלה הדברים כשאתה מונה נצבים וילך בא' שאינן אלא סדר א' אף על פי שחולקים אותו לפעמים, וכשאתה מחלק וזאת הברכה שנתקנה במנהגותיהם ליום שמחת תורה שאינה באה בשבת נשארו נ"ב סדרים לנ"ב שבועות'...

המאירי נוקט כדבר פשוט שתקנת וזאת הברכה היא לשמחת תורה, ואעפ"כ מחשיב את נצו"י לסדר אחד, ואת תזו"מ ואחו"ק לשתי פרשיות.
ובזה יל"ע, מאי בינייהו. הרי גם נצו"י וגם שאר המחוברות, פעמים שקוראים אותם בנפרד ופעמים שקוראים אותם במחובר.

[לבי במערב]

ד' המאירי הם ממש כמ"ש בסי' רס"ג [אך כמדומני, שחלוקת תשא לוַיִפן מאוחרת היא קמעא].

[יוצא פוניבז']

ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה (כנראה שבת שאחרי שמיני עצרת). במצב כזה ישנה שבת חסרה למחזור הקריאה השנתי ולכן לא חילקו את נצו"י. החלוקה של נצו"י החלה בעקבות קריאת וזאת הברכה לשמחת תורה, אז נוצרה שבת מיותרת שמולאה באמצעות חלוקת נצבים לשניים.

א. מה הם הראיות הרבות? מי אסף אותם? נשמח להחכים בענין.
ב. אם סיימו את התורה רק בשבת שאחר שמיני עצרת, מה הקשר לנצבים וילך שהם לפני שמיני עצרת? ובכלל החלוקה של נצבים וילך באה לפתור את בעיית השבת המיותרת שיש בשנים בהם לא חל ר"ה או יוה"כ בשבת. אם נניח שבזמנים קדומים היו מסיימים בשבת מיותרת זו (שבין יוה"כ לסוכות) את התורה, צריך למצוא פתרון אחר לשנה שחל ר"ה או יוה"כ בשבת.

[מעט דבש]

ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה.

viewtopic.php?p=299741#p299741

[מרדכי וינטרויב]

viewtopic.php?p=299741#p299741

זה אכן מקום טוב להתחיל. עם זאת, יש לתקן שם אי אילו דברים, בתקווה שאמצא לכך זמן

[מרדכי וינטרויב]

ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה (כנראה שבת שאחרי שמיני עצרת). במצב כזה ישנה שבת חסרה למחזור הקריאה השנתי ולכן לא חילקו את נצו"י. החלוקה של נצו"י החלה בעקבות קריאת וזאת הברכה לשמחת תורה, אז נוצרה שבת מיותרת שמולאה באמצעות חלוקת נצבים לשניים.

א. מה הם הראיות הרבות? מי אסף אותם? נשמח להחכים בענין.
ב. אם סיימו את התורה רק בשבת שאחר שמיני עצרת, מה הקשר לנצבים וילך שהם לפני שמיני עצרת? ובכלל החלוקה של נצבים וילך באה לפתור את בעיית השבת המיותרת שיש בשנים בהם לא חל ר"ה או יוה"כ בשבת. אם נניח שבזמנים קדומים היו מסיימים בשבת מיותרת זו (שבין יוה"כ לסוכות) את התורה, צריך למצוא פתרון אחר לשנה שחל ר"ה או יוה"כ בשבת.

א. ראה בקישור ששם כאן "מעט דבש".
ב. ייתכן שחיברו את נצבים לכי תבוא.

[מרדכי וינטרויב]

ההשערה על סיום התורה בשבת שאחרי שמיני עצרת מסבירה מדוע קוראים ברוב השנים את בחוקותי ואת כי תבוא שתי שבתות לפני שבועות וראש השנה (בהתאמה), בעוד שלפי תקנת עזרא יש לקרוא אותן בשבת שלפני שני החגים. בגלל שקבעו את "וזאת הברכה" לשמיני עצרת זזו הפרשיות אחורה וכך בחוקותי וכי תבוא נקראים שבת מוקדמת יותר.

[מעט דבש]

אבל התוספות (מגילה לא:) כתבו:

שאלו בבית המדרש של רבינו נסים למה מחלקים פרשת נצבים וילך לשנים כשיש ב' שבתות בין ר"ה לסוכות בלא יוה"כ ואין מחלקין מטות ומסעי שארוכות יותר והשיב לפי שבאתם נצבים יש קללות שקלל ישראל ורוצה לסיימם קודם ר"ה וקשה שאנו לא מחשבינן הקללות שקלל משה ישראל כדמשמע בפרק המוכר את הספינה (ב"ב דף פח: ושם) א"ר לוי בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת ב"ו הקדוש ברוך הוא בירך ישראל בכ"ב וקללן בשמנה ומשה ברכם בשמנה וקללם בעשרים ושתים וחשיב מואם לא תשמעו עד ואין קונה משמע בהדיא שעד אין קונה הוי מן הקללות ולא יותר ועוד קשיא לפי סברתו אמאי אין קורין האזינו קודם ר"ה שהרי גם שם יש קללות מזי רעב ולחומי רשף לכך נראה לי הטעם שאנו מחלקים אותן לפי שאנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם ר"ה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות כלל שלא להסמיך הקללות לר"ה ומטעם זה אנו קורין במדבר סיני קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת.

[יוצא פוניבז']

ההשערה על סיום התורה בשבת שאחרי שמיני עצרת מסבירה מדוע קוראים ברוב השנים את בחוקותי ואת כי תבוא שתי שבתות לפני שבועות וראש השנה (בהתאמה), בעוד שלפי תקנת עזרא יש לקרוא אותן בשבת שלפני שני החגים. בגלל שקבעו את "וזאת הברכה" לשמיני עצרת זזו הפרשיות אחורה וכך בחוקותי וכי תבוא נקראים שבת מוקדמת יותר.

התחלתי להתבלבל.
אדרבה, היה אפשר להשאיר את כי תבוא על מקומו, ולא להפריד את נצבים וילך.
גם אם יש מקום להשערה כי לא סיימו את התורה בשמיני עצרת, אך אין שום מקור להשערה שסיימו אותה דווקא בשבת שאחרי שמיני עצרת. מלבד מוזרות הענין שסיום התורה אינו בזמן מוגדר, מן המקורות שהובאו יש משמעות שסיימו את התורה באיזור יום הכיפורים (כמו השבת שבין יוה"כ לסוכות, או שבת שובה).

[מרדכי וינטרויב]

ההשערה על סיום התורה בשבת שאחרי שמיני עצרת מסבירה מדוע קוראים ברוב השנים את בחוקותי ואת כי תבוא שתי שבתות לפני שבועות וראש השנה (בהתאמה), בעוד שלפי תקנת עזרא יש לקרוא אותן בשבת שלפני שני החגים. בגלל שקבעו את "וזאת הברכה" לשמיני עצרת זזו הפרשיות אחורה וכך בחוקותי וכי תבוא נקראים שבת מוקדמת יותר.

התחלתי להתבלבל.
אדרבה, היה אפשר להשאיר את כי תבוא על מקומו, ולא להפריד את נצבים וילך.
גם אם יש מקום להשערה כי לא סיימו את התורה בשמיני עצרת, אך אין שום מקור להשערה שסיימו אותה דווקא בשבת שאחרי שמיני עצרת. מלבד מוזרות הענין שסיום התורה אינו בזמן מוגדר, מן המקורות שהובאו יש משמעות שסיימו את התורה באיזור יום הכיפורים (כמו השבת שבין יוה"כ לסוכות, או שבת שובה).

כי תבוא זז ממקומו, לא בגלל חלוקת נצבים, אלא בגלל שאת בראשית החלו לקרוא שבת מוקדם יותר ומשום כך כל הפרשיות כולל כי תבוא זזו אחורה.
כפי שכתבתי קודם, ישנן ראיות שלא סיימו את התורה בשמיני עצרת. ישנו מקור אחד שממנו עולה שסיימו את התורה בין ראש השנה ליוה"כ. אעפ"כ אני סבור שיש מספיק הוכחות נסיבתיות לקבוע שמנהג בבל הקדום היה לסיים את התורה בשבת שאחרי שמיני עצרת (ניתן להוסיף, אע"פ שאין בזה ראיה ממש, שמנהג הקריאה העולה מתוך פיוטו של הקליר לשבת איכה הוא שסיימו את התורה בשבת שבין שמיני עצרת לחנוכה. בנוסף, מנהג הכותים, שאף הם מסיימים את התורה בכל שנה והם קוראים קללות שבתורת כהנים לפני עצרת וקללות שבמשנה תורה אחרי ראש השנה, לסיים את התורה בשבת שאחרי שמיני עצרת).

[פלוריש]

(מרת א' קנצלבוגן כתבה מאמר מקיף על זה ב'סיני')

נתקלתי כעת במאמר נוסף שלה: א' קצלנבוגן, הצעה לחלוקת פרשות התורה לשבעה קרואים לפי דעת הגר"א, תורה שבעל פה, לט (מוסה"ק תשנ"ח), עמודים קסח-קפב.

[אוהב עמו]

האם יש מקום כל שהוא בו מפורטים הפרשות בהם יש שינוי בחלוקת העליות בין המנהגים/העדות השונים?
(מהזכרון זכור לי בפרשת ויגש)

תודה ליודעים ועונים

[יוצא פוניבז']

בחומשים שלנו יש הבדל רק בפרשת ויגש.
אך במשך הדורות היו מנהגים רבים בכל הפרשיות, פירוט יש אצל א. קצנלבוגן, סיני קיט, עמ' רכד

[עזריאל ברגר]

בחומשים שלנו יש הבדל רק בפרשת ויגש.
אך במשך הדורות היו מנהגים רבים בכל הפרשיות, פירוט יש אצל א. קצנלבוגן, סיני קיט, עמ' רכד

מה זה "שלנו"?
אפשר למצוא הבדלים אפילו בחומשים האשכנזיים גם בפרשות רבות נוספות, כגון נשא (סיום שני וסיום שישי - יש בהם הבדלים בין חומש "תורה תמימה" לחומשים הנפוצים).

[יוצא פוניבז']

בחומשים שלנו יש הבדל רק בפרשת ויגש.
אך במשך הדורות היו מנהגים רבים בכל הפרשיות, פירוט יש אצל א. קצנלבוגן, סיני קיט, עמ' רכד

מה זה "שלנו"?

חומשים קלאסים שיש היום בבתי כנסת

[במסתרים]

גם בפרשת בראשית

[כמהים_]

חלוקת העליות לפי מנהג וורמייזא מצויה בסוף ספר מנהגים דק"ק וורמיישא לר"י שמש, ושם בהערות משווה המהדיר לחומשים הנפוצים ולמנהגי שאר קהילות אשכנז.