השכמה לפני אור הבוקר

[בריה נמוכה]

מאוד קשה לבחורים ללכת לישון מוקדם
ויש גם מספר סיבות מדעיות שמקשות על המתבגרים ללכת לישון בשעה סבירה. אחת מהן היא הורמון המלטונין, שנקרא גם "הורמון החושך", שעוזר לבני אדם להירדם ואף נעשה בו שימוש בטיפול תרופתי בנדודי שינה. המלטונין משתחרר בגוף בסביבות השעה 22:00, אך אצל רוב בני הנוער, זמן שחרור ההורמון מתעכב בכ-3 שעות וגורם לכך שזמן הערנות מתארך. לכן, בני נוער רבים מתקשים להירדם בשעות אלה

[שלמה112]

מאוד קשה לבחורים ללכת לישון מוקדם
ויש גם מספר סיבות מדעיות שמקשות על המתבגרים ללכת לישון בשעה סבירה. אחת מהן היא הורמון המלטונין, שנקרא גם "הורמון החושך", שעוזר לבני אדם להירדם ואף נעשה בו שימוש בטיפול תרופתי בנדודי שינה. המלטונין משתחרר בגוף בסביבות השעה 22:00, אך אצל רוב בני הנוער, זמן שחרור ההורמון מתעכב בכ-3 שעות וגורם לכך שזמן הערנות מתארך. לכן, בני נוער רבים מתקשים להירדם בשעות אלה

על זה אפשר להתרגל לאט, כידוע גם הבא מנסיעה ארוכה במטוס

[דרופתקי דאורייתא]

הגר"א כתב שאם יש לאדם חשק ללמוד בלילה, לא יעכב ויאמר אשכים בבוקר, אלא מיד ישב וילמד.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הגר"א כתב שאם יש לאדם חשק ללמוד בלילה, לא יעכב ויאמר אשכים בבוקר, אלא מיד ישב וילמד.

היכן?

[דורשי יחודך]

מאוד קשה לבחורים ללכת לישון מוקדם
ויש גם מספר סיבות מדעיות שמקשות על המתבגרים ללכת לישון בשעה סבירה. אחת מהן היא הורמון המלטונין, שנקרא גם "הורמון החושך", שעוזר לבני אדם להירדם ואף נעשה בו שימוש בטיפול תרופתי בנדודי שינה. המלטונין משתחרר בגוף בסביבות השעה 22:00, אך אצל רוב בני הנוער, זמן שחרור ההורמון מתעכב בכ-3 שעות וגורם לכך שזמן הערנות מתארך. לכן, בני נוער רבים מתקשים להירדם בשעות אלה

מעניין מאד.
כנראה שיש תופעה כזאת גם אצל חלק מהמבוגרים.
השאילה האם ההרגל משפיע על זה? האם זמן שחרור ההורמונים קשור להתנהגות?

[בריה נמוכה]

כנראה ששתיהם ביחד משפיעים
דהיינו שזה גם טבע מולד
אך ע"י הליכה לישון מדי יום בשעה מוקדמת
אפשר לשנות את זה בהרבה אחוזים
ואני מעיד על עצמי
שאפי' כאשר נהגתי ללכת לישון בעשר בלילה ולקום בחמש בבוקר
עד שנרדמתי לקח זמן
הרבה יותר מאשר כאשר אני הולך לישון בשתים עשרה וקם בשבע

[מתגעגע]

ראיתי פעם מחקר שבעבר היה הסדר שהלילה היה מחולק לשנים, כך שהתעוררו באמצע הלילה ויצאו לאכול ולטייל ושאר ענינים למשך שעה שתים ואח"כ חזרו לישון עד לפנות בוקר, וכמדומה שהרבה דברים מתיישבים ככה הגם שלא מצאתי ע"ז מקור טהור לע"ע

[תא חזי]

עיין הליכו"ש פ"א הערה 56 (כמדומני) בענין נץ לבני ישיבות ובהנהגותיו של הגרשז"א בזה.
ופ"א אמר לי יהודי צדיק מיקירי קרתא דשופריא זצ"ל, (שהיה מקפיד על נץ) כי אותם שמסתכלים בכל עת על השעון בכדי לדייק בנץ, הרי הם בבחי' חטא העגל, כי גם שם עם ישראל הסתכלו על השעון... (כי בא שש). וידוע ש'שעון' אותיות 'עונש'....
ולא לחינם התפארו ברבי ברונא (ברכות ט ע"ב) שפ"א סמך גאולה לתפילה (כותיקין, עי' תוס') ולא פסק חוכא מפומיה, הרי שלא היו מדקדקים בדבר (למרות שבוודאי יכלו לראות את שעת הזריחה במדויק כידוע לכל מתפלל נץ), וככל הנראה פעם אחת איתרע לו שיצא בדיוק בשעת הנץ..

יעויין גם בשיח שרפי קודש - חלק ב שלה‏

אָמַר [רבי נתן מברסלב]: "אֲנִי אוֹהֵב לְהִתְפַּלֵּל כִּוְותִיקִין, אֲבָל לֹא עִם הַלַּמְדָּן הַכַּעֲסָן" (שֶׁמְּמַהֵר בִּתְפִלָּתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁמַּקְפִּיד בְּדִיּוּק עַל זְמַן הַנֵּץ), "אָבֶּער נִישְׁט מִיטְן בֵּייזְן לַמְדָּן".‏

וכן ישנו מעשה מהרה"ח מחסידי ברסלב, רבי שמואל שפירא זצ"ל, שחתנו עלה ש"ץ בתפילת הנץ בקבר דהע"ה, והזדרז בכל רגע להסתכל על השעון לכוון את זמן הנץ, ואחרי התפילה אמר לו הרש"ש (איני זוכר איך זה ביידיש) - מה לך להסתכל על השעון, השעון הוא נודניק (לאמור - שיתרכז בתפלה, והכיוון של הנץ על הדקה בשעון הוא מבלבל הדעת)

לגבי בחורי ישיבות - באמת התנאים מלכתחילה אינם מאפשרים (אם כי בכסא רחמים למשל, ישנו סידור למניין וחצי של בחורים שיתפללו בנץ, ומייחדים להם חלק מיוחד ושקט בפנימייה, כדי שיוכלו (והם חייבים ע"פ ההנהלה) לישון מוקדם. ובאמת בעבר הרחוק, כל עוד שהישיבה היתה בתונס - כלל תלמידי הישיבה, לרבות ילדים בני 10-11, היו קמים קודם עלות השחר, לומר תיקון חצות, ואח"כ מתפללים בהנץ כחלק מסדרי הישיבה).
בקהילות הספרדים היה מקובל עד הדור האחרון לקום הרבה קודם עלות השחר כדי לשבת ללמוד בציבור או ביחיד, ואדרבה אלה שהיו באים רק להנץ היו נחשבים ה"מאחרים".... (כך שמעתי מהגרב"צ מוצפי שליט"א, ותיאר איך כבר ב2-3 בלילה היו בתי הכנסת בבוכרים-בית ישראל מלאים מלומדים וקוראי תהלים וכו', לאו דוקא מקובלים, אלא גם אברכים ואנשים פשוטים. והוא אף סיפר על עצמו, איך היה הולך כבר שית כבר שבע ב3-4 לפנות בוקר מביתם בבית ישראל (והיו אחיותיו הגדולות מעירות ומוליכות אותו) כדי ללמוד ולהתפלל עם אביו זיע"א בביהכנ"ס אהל רחל - ורק כשהגיע לגיל 12 והלך ללמוד בישיבת פורת יוסף, אז אביו """הקל""" לו להתפלל שחרית בשעה 6 בזכרון משה... אמת שייתכן והגר"ס מוצפי ומשפחתו היו חריגים, אבל גם חריגות כזו לא תיתכן אם אין אוירה מינימלית לזה).
וכן אצל החסידים היה מקובל זה בעבר (בברסלב כידוע עשו מעניין קימת חצות ותפילה מוקדמת עסק גדול מאוד, אבל גם בשאר חסידויות (בעיקר בדורות הסמוכים ביותר להבעש"ט ולהמגיד, וכן צדיקי קאמרנא היו להם סדרים מיוחדים ללימוד בחצות לילה, ואח"כ היו נחים, ושוב קמים קודם עמה"ש בסדרים חדשים וכו' עד התפלה, וכן איתא אגרת "היכל האהבה" מהאוה"ח הקדוש שם מתאר סדרי ישיבתו, והיו לומדים כסדר מקרא משנה, גמרא וש"ע, מחצות עד הבוקר, בכל לילות השבוע), ושמעתי מאחד ממשפיעי חב"ד שליט"א (איני זוכר מי) שבזמן אדמוה"ז זיע"א היה אצל החסידים עיקר ההכנה לתפילה בק"ש על המטה, ואח"כ היו קמים בחצות לומר תיקון חצות, ואז לומדים דא"ח (או מוסר וקבלה) ועוסקים בהתבוננות, באופן ששחרית אח"כ היתה בזמנה או אפילו בהנץ (ובאריכות כמובן), וכבר היה אחרי 3-4 שעות של עבודה והתבוננות. ורק בדורות יותר מאוחרים (ובפרט אחרי שנקבעו סדרי ישיבת תות"ל) התמסד וכמעט התקבע כי ההכנה לתפלה וכו' התחילה בשעה יותר מאוחרת (ופחות עוסקים בתקון חצות, וכמדומה שיש אג"ק מאדמו"ר הרמ"מ זיע"א שתיקון חצות כיום לא שוה לכל נפש וכו') והתפילה מתאחרת הרבה יחסית לאחרים.

הוי אומר, שבכללות עניין התפלה בהנץ (לכל הפחות ע"ד הספרדים והחסידים) הוא כמעין סופו של מהלך המתחיל בחצות לילה, ואדרבה כל עניינו של מהלך זה הוא לשרש ולעקור כל גאווה מלב האדם, בבכיה ובתפלה, בחשבון הנפש ובתפלה ותורה, וכולי האי ואולי מגמתו של כל המהלך הזה לפעול בנפש האדם שלא יתגאה לכל הפחות על כך שמתפלל בנץ.....

[לבי במערב]

ושמעתי מאחד ממשפיעי חב"ד שליט"א . .

ראה עד"ז ב'בירורי הלכה ומנהג' - 'התקשרות' גל' רנו וגל' תרא, וש"נ.

[עושה חדשות]

בלת"ק
לש' הטור בסימן א' "התגבר עליו לקום שתהא אתה מעורר השחר ולא יהא הוא מעירך כמו שאמר דוד ע"ה עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר אני מעיר השחר ואין השחר מעיר אותי וכ"ש אם ישכים קודם אור הבוקר לקום להתחנן לפני בוראו מה יופיו ומה טובו".
מה כוונתו "וכל שכן אם ישכים להתחנן", ומה במקרה הראשון, הוא משכים ללמוד? או משכים סתם? או שהחילוק הוא בין מעורר השחר ובין משכים קודם אור הבוקר? לא הבנתי פשט.

[ישראליק]

בלת"ק
לש' הטור בסימן א' "התגבר עליו לקום שתהא אתה מעורר השחר ולא יהא הוא מעירך כמו שאמר דוד ע"ה עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר אני מעיר השחר ואין השחר מעיר אותי וכ"ש אם ישכים קודם אור הבוקר לקום להתחנן לפני בוראו מה יופיו ומה טובו".
מה כוונתו "וכל שכן אם ישכים להתחנן", ומה במקרה הראשון, הוא משכים ללמוד? או משכים סתם? או שהחילוק הוא בין מעורר השחר ובין משכים קודם אור הבוקר? לא הבנתי פשט.

יעיין בשו"ת לב חיים (פלאגי), סימן א

[כן מסתבר]

הפוסקים (בסימן הראשון של השו"ע) כתבו (איש איש בסגנונו) שכל יהודי "נורמלי" (או מי שהוא ב"מדה בינונית") צריך כל יום להשכים לפני אור הבוקר, כמ"ש "אעירה שחר".

כמה אנשים מקיימים את זה? כמה יחידי סגולה???

מדוע זמני השינה וההשכמה בישיבות הקדושות אינם מתאימים לזה?

לא ראיתי כלל בפוסקים שינקטו את ההשכמה לדבר נורמלי, אדרבה, הם מזרזים כל יהודי להיות במדרגתם של משכימי הקום, כמו דוד המלך בשעתו.
והדבר הנורמלי הוא כמו שכתב הרמ”א ועל כל פנים לא יאחר זמן התפילה בשעה שהציבור מתפללין, והוסיפו על כך שיקום חצי שעה או שעה לפני זמן התחלת התפילה.
וכן לענין תפילה כותיקין סמוך לנץ החמה כדי לסמוך את התפילה לגאולה, באופן שק”ש נאמר בזמן שלפני הנץ החמה, וכביאור התוס’ בברכות, אמרו בפירוש שותיקין עושין כן, והיינו שזה מעלה של אנשים מסוימים.
ובודאי אם הציבור היו יכולים לנהוג כן היה זמן התפילה הכללי כותיקין או קרוב לזה, וכשקמים שעה לפני פסוקי דזמרה כדברי הרמ”א הרי זה ממילא תואם את דברי השו”ע שישכים לפני השחר, וא”כ לא מובן למה כותב הרמ”א ’ועכ”פ לא יאחר זמן התפילה’ הרי היינו הך.
ועל כרחך שזמן תפילת הציבור מאוחר יותר, ומיועד לאלו שאינם מעוררי השחר, אלא השחר מעורר אותם, וזו מדריגה בינונית של יהודי שלא זכה להיות מתגבר ’כארי’.

[כן מסתבר]

ולענין הישיבות

אני חושב שברור שבחור בגיל בר מצוה חייב בכל דין דאוריתא ודרבנן

אבל לענין מידת חסידות חזון למועד

[כן מסתבר]

הנץ החמה משתנה כל העת, השעון הביולוגי לכאורה לא מתאים עצמו לנץ החמה (אולי השכוי מעיר).

אדרבה, השעון הביולוגי תואם את השמש בשקיעתה ובזריחתה, אולם החשמל שדולק בבתים וברחובות וקולות כלי הרכב משבשים את העייפות שאמורה לבא בעת הערב השמש, וממילא משתבשת העירנות שאמורה לבא בזריחתה.

[נחומצ'ה]

לענין הקימה קודם הנץ וכו', זה איד ההצעות השכיחות של המגידים בשבוע הראשון אחר מתקפת הפתע בבוקר כ"ב תשרי.
שהם לימדונו מלאכי החבלה, איך צריך להיות 'פריש' [טרי ורענן] על הבוקר...

[גביר]

אצל התימנים בשעריים, לפחות בדור הקודם, היו מניינים רק בהנץ ועוד לפני כן [מייד בזמן שיוצאים בו י"ח] וכמעט שלא העלו על דעתם שאפשר להתפלל מאוחר יותר, וגם היו רגילים לשכב לישון מוקדם, איני יודע כמה עוד ישנם מהדור ההוא, אם בכלל, והאם כך הוא גם היום.