עושה חדשות כתב:ושאלו -
ועניתי שאיני יודע.
אור עולם כתב:עושה חדשות כתב:ושאלו -
ועניתי שאיני יודע.
לענ"ד זה המשפט הכי חינוכי שילד יכול לשמוע!!!
בדרך הפשט לק"מ, שהרי כללות הענין נפעל (להמחשה, ראה הרצאת הדברים בשיחת כ' אייר תש"מ - 'שיחות קודש' ח"ג ע' 63).דרומי כתב:ואותי שאל אדם מבוגר שאלה רצינית: איך מסתדרים דברי רש"י עם מה שכתוב מיד "ויהי כן"?
הק' כן ב'תורת מנחם' חס"ו ע' 162 ואילך (ס"י־יד. וציין גם לתצוה כח, יז ואילך. שם כט, לט. פנחס כח, ד), ותוכן ביאורו:עושה חדשות כתב:ושאלו - עמש"כ רש"י "יוֹם אֶחָד" . . והרי גם בהמשך הפרשה כתיב - שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן... וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן... וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל וכו'.
וכמארז"ל (דרך ארץ זוטא פ"ג ה"ג): "למד לשונך לומר איני יודע", ועד שאמרו כן (ברכות ד, א) גבי משה רבנו ע"ה, מבחר המין האנושי, איש המעלה והחכמה!עזריאל ברגר כתב:מצטרף לאמירה זאת. כשהגענו (בבית הספר) בלימוד חומש עם רש"י לא' המקומות שהוא כותב "איני יודע" - התעכבו איתנו מעט על הענין הזה, שלפעמים אדם צריך לומר "איני יודע".אור עולם כתב:לענ"ד זה המשפט הכי חינוכי שילד יכול לשמוע!!!עושה חדשות כתב:ושאלו - ועניתי שאיני יודע.
גם זו לטובה כתב:אני נשאלתי:
למה השמש נקראת מאור וגם כתוב ויהיו להאיר וכו' ולא נזכר עיקר העיקרים, חום השמש, שבלעדיה, אין אפשרות לקיים חיים על פני האדמה?
אפשר שהוא כלול בזה.ולמועדים זֶרַע וְקָצִיר וְקוֹר וָחוֹם וְקַיִץ וָחוֹרֶף
שומע ומשמיע כתב:גם זו לטובה כתב:אני נשאלתי:
למה השמש נקראת מאור וגם כתוב ויהיו להאיר וכו' ולא נזכר עיקר העיקרים, חום השמש, שבלעדיה, אין אפשרות לקיים חיים על פני האדמה?
[וענית שאינך יודע]
לפמש"כ הרמב"ןאפשר שהוא כלול בזה.ולמועדים זֶרַע וְקָצִיר וְקוֹר וָחוֹם וְקַיִץ וָחוֹרֶף
מה שנכון נכון כתב:לכאו' הימים קביעי וקיימי, ויום שני נחשב ליום 'שני' רק בגלל שיש יום לפניו, וע"כ מהות היום הקודם היא יום 'ראשון'.
משא"כ בנהרות שאין מנינם ענין טבעי בהם, אלא שהרוצה למנותם מתחיל למנות נהר פלוני הוא אחד, ומוסיף והנהר השני (למנין שאני מונה) הוא אלמוני.
---
ועיין דברי דוד ושפ"ח.
יאיר כתב:ראשון נקרא ביחס למשהו שני אך כיון שהיום השני עדיין לא היה בנמצא, א"א לכנותו יום ראשון ולכן כתב "יום אחד" (הגר"א).
לבי במערב כתב:בפשטות, מֵענין סוגית 'ידיעה ובחירה' הוא.
עושה חדשות כתב:ושאלו -
עמש"כ רש"י "יוֹם אֶחָד" - לפי סדר לשון הפרשה, היה לו לכתוב 'יום ראשון', כמו שכתוב בשאר הימים: שני, שלישי, רביעי. למה כתב אחד? לפי שהיה הקב"ה יחיד בעולמו, שלא נבראו המלאכים עד יום שני. כך מפורש בבראשית רבה.
והרי גם בהמשך הפרשה כתיב - שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן... וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן... וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל וכו'.
ועניתי שאיני יודע.
גל של אגוזים כתב:בעיקרון לא. כי כאן קשה ביותר דל"מ שהקב"ה נתן מצוות להצמחים אלא הוא עצמו ית' ברא בדיבורו, וא"כ איך שייך שלא יתקיים דיבורו שהא אופן פעולתו כביכול בבריאה, הוא קושיא אלימתא לפי קט שכלנו והשגתנו בדברים העומדים ברומו של עולם.
'בן ה' למקרא' אינו חוקר בחלוקי גדרי ציווי ובריאה.לבי במערב כתב:בפשטות, מֵענין סוגית 'ידיעה ובחירה' הוא.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לפני כמה שנים שאלני ילדי (אאל"ט, הוא היה אז בן תשע), למה היתה חוה מחויבת לשמוע בקול אדם ולהאמין לו שהקב"ה דיבר אתו? לא מאמינים סתם כך לכל אדם הבא ואומר שהוא נביא.
עניתי לו שהטעם שלא מאמינים סתם כך הוא מפני שרוב בני אדם אינם נביאים, ואז לא היתה רוב כזה בעולם. ויש עוד תירוץ, שזה דבר בלתי אפשרי שיהיה עולם מלא חכמה וחן, ואין לה שום תכלית או ציווי האיך להשיג התכלית ההיא. ולכן עד שלא תשמע אחרת, עליה לשמוע בקול בעלה.
עושה חדשות כתב:ושאלו -
עמש"כ רש"י "יוֹם אֶחָד" - לפי סדר לשון הפרשה, היה לו לכתוב 'יום ראשון', כמו שכתוב בשאר הימים: שני, שלישי, רביעי. למה כתב אחד? לפי שהיה הקב"ה יחיד בעולמו, שלא נבראו המלאכים עד יום שני. כך מפורש בבראשית רבה.
והרי גם בהמשך הפרשה כתיב - שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן... וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן... וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל וכו'.
ועניתי שאיני יודע.
עושה חדשות כתב:רש"י
"עֵץ פְּרִי" - שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי ולא הָעֵץ פְּרִי. לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה.
האם לאדמה יש בחירה חופשית עם שכר ועונש?
יהודה בן יעקב כתב:עושה חדשות כתב:רש"י
"עֵץ פְּרִי" - שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי ולא הָעֵץ פְּרִי. לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה.
האם לאדמה יש בחירה חופשית עם שכר ועונש?
בלבוש האורה כתב לפרש שאין הכוונה לאדמה התחתונה אלא לכח ומזל שיש לה למעלה, שהוא בעל בחירה, עיי"ש.
יש לדקדק, וכי הארץ יש לה יצר הרע לעבור על מצות ה'. ונראה, שחטאה הארץ מצד השכל שלה, דהיינו כח הארץ למעלה, שחשבה שהש"י אמר תחלה: עץ פרי, ואחר כך: עץ עושה פרי, הוה תרי לישנא דסתרי אהדדי, וסברה הוא תפוס לשון אחרון כדקיימא לן בפרק המקבל לענין דיני ממונות, והאמת אינו כן ד'עושה פרי' צריך לגופיה דהיינו למינו דוקא. ואף על פי שהיה בטעות מ"מ שגגת תלמוד עולה זדון, וע"כ נפקד חטא שלה אח"כ.
דרומי כתב:ואותי שאל אדם מבוגר שאלה רצינית: איך מסתדרים דברי רש"י עם מה שכתוב מיד "ויהי כן"?
ועוד קשה, שהרי בפסוק הבא מתואר כיצד הארץ בפועל לא עשתה מה שנצטוותה ("עץ עושה פרי" ולא "עץ פרי") - ומסיים הפסוק "וירא אלקים כי טוב"!
הרי שטוב הדבר בעיניו כביכול!
וצע"ג.
[שוב העירוני שבמנחת יהודה להריב"א וכן בתפארת יהונתן לר"י אייבשיץ עמדו על זה. ולכאורה בדרך הפשט עדיין חסר ביאור].
עזריאל ברגר כתב:אור עולם כתב:עושה חדשות כתב:ושאלו -
ועניתי שאיני יודע.
לענ"ד זה המשפט הכי חינוכי שילד יכול לשמוע!!!
מצטרף לאמירה זאת.
כשהגענו (בבית הספר) בלימוד חומש עם רש"י לא' המקומות שהוא כותב "איני יודע" - התעכבו איתנו מעט על הענין הזה, שלפעמים אדם צריך לומר "איני יודע".
איני זוכר מה בדיוק דיברו, אבל עצם הענין "נכנס לי"...
שומע ומשמיע כתב:גם זו לטובה כתב:אני נשאלתי:
למה השמש נקראת מאור וגם כתוב ויהיו להאיר וכו' ולא נזכר עיקר העיקרים, חום השמש, שבלעדיה, אין אפשרות לקיים חיים על פני האדמה?
[וענית שאינך יודע]
לפמש"כ הרמב"ןאפשר שהוא כלול בזה.ולמועדים זֶרַע וְקָצִיר וְקוֹר וָחוֹם וְקַיִץ וָחוֹרֶף
ולמשול ביום ובלילה - ענין הממשלה דבר אחר מבלי האורה שהזכיר, כי יכלול מה שאמר תחלה "והיו לאותות ולמועדים", כי יש להם ממשלה בארץ בשנוייה אשר יולידו בה, וממשלה בהוייה ובהפסד בכל השפלים, כי השמש בממשלתו ביום יצמיח ויוליד ויגדל בכל החמים והיבשים, והירח בממשלתו יפרה במעינות ובימים וכל הלחים והקרים. ועל כן אמר סתם ולמשול ביום ובלילה, כי ממשלת השפלים להם.
לייטנר כתב:עזריאל ברגר כתב:אור עולם כתב:עושה חדשות כתב:ושאלו -
ועניתי שאיני יודע.
לענ"ד זה המשפט הכי חינוכי שילד יכול לשמוע!!!
מצטרף לאמירה זאת.
כשהגענו (בבית הספר) בלימוד חומש עם רש"י לא' המקומות שהוא כותב "איני יודע" - התעכבו איתנו מעט על הענין הזה, שלפעמים אדם צריך לומר "איני יודע".
איני זוכר מה בדיוק דיברו, אבל עצם הענין "נכנס לי"...
אגב, דומני שאת ה'איני יודע' שברש"י בספר בראשית מייחסים לרבנו שמחה מויטרי...
הוא הפסוק בפנחס כח, ד - וכפי שציין כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בשיחת קדשו.עושה חדשות כתב:גם היום קראנו בתורה (קריאת ר"ח) על הכבש האחד והכבש השני.
הרישא הוא היפך דברי הרמב"ן, אך סיומו הוא ממש כעין דברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שהובאו לעיל.מקדש מלך כתב:אבל כאן שלא מדובר בפירוט רציף של כמה ימים אלא בסיפור קורות היום הראשון גרידא, אין הבנה לעניין ה"אחד", כי לעת עתה אין שום שני . . בנידון דידן היה מתאים לכתוב רק "ראשון", שאז ענינו מובן שמרמז שיבואו שני ושלישי אחריו, אלא שרצה לרמוז לנו שהיה הקב"ה יחיד בעולמו, ודו"ק.
עושה חדשות כתב:ואבא לא כ"כ ידע לענות...
רש"י
"עֵץ פְּרִי" - שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי ולא הָעֵץ פְּרִי. לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה.
האם לאדמה יש בחירה חופשית עם שכר ועונש?
יהודה בן יעקב כתב:עושה חדשות כתב:רש"י
"עֵץ פְּרִי" - שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי ולא הָעֵץ פְּרִי. לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה.
האם לאדמה יש בחירה חופשית עם שכר ועונש?
בלבוש האורה כתב לפרש שאין הכוונה לאדמה התחתונה אלא לכח ומזל שיש לה למעלה, שהוא בעל בחירה, עיי"ש.
א"ל הקב"ה לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שינו את מדתם, שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם כענין שנאמר וזרח השמש ובא השמש, הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם שמא שינתה מדתה, שמא זרעתם אותה ולא צמחה או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים...
דרומי כתב:סיכום ותמצית חלקית, לפענ"ד:
בפשטות, המרי האזרחי הראשון בהיסטוריה היה ביום השלישי למעשה בראשית, כאשר הארץ לא קיימה את מאמר הקב"ה אליה 'עץ פרי' והעדיפה במקום זה להוציא 'עץ עושה פרי'.
למרבה ההפתעה, המרד הזה עבר בשתיקה, והכתוב אף סותם כאילו מאמרו של הקב"ה אכן התקיים - "ויהי כן" (השווה ל"הקימותי את דבר ה'" אצל שאול במעשה אגג, ודו"ק).
יותר מזה, גם לאחר שהכתוב אומר בפירוש שהארץ הוציאה 'עץ עושה פרי' - ולא 'עץ פרי', כמו שנאמר לה - נאמר "וירא אלקים כי טוב", כאילו הכל בסדר ולא נעשה כאן מעשה אסור ומחוצף.
מצד שני, מלמד אותנו רש"י כי לאחר חטא עץ הדעת, כאשר התקלל אדם הראשון, לפתע צץ ועלה החטא הקדמון של "עץ עושה פרי", ואז גם האדמה נתקללה על מה שעשתה כמה ימים קודם לכן.
כל זה מצטרף לתחושה שקשה לייחס לאדמה מעשה של 'חטא' ו'מרד', כאשר אין לאדמה בחירה משלה כמו שיש לאדם. ולכן מסתבר שהיה כאן רק ענין של פגם קל, שבשעתו אפילו לא כמעט לא הורגש, ורק לאחר החטא האמיתי של האדם בעל הבחירה, אז התעורר הפגם הזה של האדמה והיא נתקללה בעקבות כך.
ועדיין צריכים אנו להסבר ברור ומפורט יותר.
דרומי כתב:סיכום ותמצית חלקית, לפענ"ד:
בפשטות, המרי האזרחי הראשון בהיסטוריה היה ביום השלישי למעשה בראשית, כאשר הארץ לא קיימה את מאמר הקב"ה אליה 'עץ פרי' והעדיפה במקום זה להוציא 'עץ עושה פרי'.
למרבה ההפתעה, המרד הזה עבר בשתיקה, והכתוב אף סותם כאילו מאמרו של הקב"ה אכן התקיים - "ויהי כן" (השווה ל"הקימותי את דבר ה'" אצל שאול במעשה אגג, ודו"ק).
יותר מזה, גם לאחר שהכתוב אומר בפירוש שהארץ הוציאה 'עץ עושה פרי' - ולא 'עץ פרי', כמו שנאמר לה - נאמר "וירא אלקים כי טוב", כאילו הכל בסדר ולא נעשה כאן מעשה אסור ומחוצף.
מצד שני, מלמד אותנו רש"י כי לאחר חטא עץ הדעת, כאשר התקלל אדם הראשון, לפתע צץ ועלה החטא הקדמון של "עץ עושה פרי", ואז גם האדמה נתקללה על מה שעשתה כמה ימים קודם לכן.
כל זה מצטרף לתחושה שקשה לייחס לאדמה מעשה של 'חטא' ו'מרד', כאשר אין לאדמה בחירה משלה כמו שיש לאדם. ולכן מסתבר שהיה כאן רק ענין של פגם קל, שבשעתו אפילו לא כמעט לא הורגש, ורק לאחר החטא האמיתי של האדם בעל הבחירה, אז התעורר הפגם הזה של האדמה והיא נתקללה בעקבות כך.
ועדיין צריכים אנו להסבר ברור ומפורט יותר.
מה שנכון נכון כתב:ה'איני יודע' של אם יעקב ועשו בסוף ויצא הוא תוספת ר' שמעיה. ה'איני יודע' של במקום אשר דבר אתו בוישלח הוא מרש"י.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 127 אורחים