קרוב לי לפרסם ביקשני ולסרב נמנעתי
הנה לפניכם רביבים מליבו, רשמיו מהקפותיהם של מנין תלמידי חכמים מצומצם מכורח המצב בחצר אחד הבתים בשמח"ת תשפ"א
פן נשגב של מצב נפלא מבינה בצל "קורונה"
מה להם מכרכרים ומפזזים
כשוגי יין ושוטים,
ומה להם נגלים
כאחד הריקים,
הלא נשקו כפות המנעול בכיפורים
ושערי הושענא נעולים.
והם באש דת חבוקים
באהבתה שוגים,
אותיות ומילים שוקלים ומונים
אחת לאחת בה הופכים,
משתכרים ממים חיים.
עד כלות מרקדים
מזמרים עריצים בגרונות ניחרים,
אותיות פורחות משיבים
לחוק אל ליבות אבנים
נעולים אט אט נפתחים.
וקול דברים המה שומעים
שובו אלי בנים אהובים,
הסירו בריחים ופתחו שערים
למציץ מן החרכים.