אלדר בריל כתב:בחור ישיבה שרוצה להתמיד בלימוד ולכן מעדיף לישון בלילה עם בגדים כדי שיוכל לקום מהמיטה בבוקר לתפילה יותר בקלות, האם עדיף בכל זאת ללבוש פיג'מה מצד שכך דרך בני אדם וכך "נורמאלי" לעשות.
דרומי כתב:הרב עזריאל, איני יכול לומר בוודאות, אולם לבי אומר לי שהסיפור שכתבת לא היה ולא נברא, או שחל שיבוש בפרטיו.
כדכד כתב:אף אחד כאן לא הביא מקורות.
משמע שאין בזה מקורות
פעם נשאל על כך אחד מרבני הערים בארץ, שיד לו בחכמת הקבלה המסורה לו מאביו הגדול, וענה שאין איסור, אך אין זה אסתטי...
קו ירוק כתב:ומסופר שכך היתה דרכו של ר' איצ'לה פוניבז'ער זצ"ל, מרוב שקיעותו בלימוד.פעם נשאל על כך אחד מרבני הערים בארץ, שיד לו בחכמת הקבלה המסורה לו מאביו הגדול, וענה שאין איסור, אך אין זה אסתטי...
גם ריש לקיש לא היה אסטתי.
הדברים הם דברי אדם פשוט, ומה נ"מ עם הוא נושא תואר רב וידיו לו בקבלה.. וכי הוא קיבל עד משה רבינו על האסטתיקה..
אש משמים כתב:כדכד כתב:אף אחד כאן לא הביא מקורות.
משמע שאין בזה מקורות
מקור קדום אמנם אך נותן מבט חדש על ת"ח אמיתי.
(מתוך הבית יוסף בהל' קושר בשבת)
קו ירוק כתב:ומסופר שכך היתה דרכו של ר' איצ'לה פוניבז'ער זצ"ל, מרוב שקיעותו בלימוד.פעם נשאל על כך אחד מרבני הערים בארץ, שיד לו בחכמת הקבלה המסורה לו מאביו הגדול, וענה שאין איסור, אך אין זה אסתטי...
גם ריש לקיש לא היה אסטתי.
הדברים הם דברי אדם פשוט, ומה נ"מ עם הוא נושא תואר רב וידיו לו בקבלה.. וכי הוא קיבל עד משה רבינו על האסטתיקה..
כדכד כתב:פרק ואלו קשרים לא הקושר
מ"ש רש"י הוא הסבר לאופן הקשירה.
מה שמביא ה"י מהתרומה זה שלא היו מתירים את שרוכי הנעליים ומשמע ש ך היו ישנים שהרי אין הגיון להחליף בדים ולישון עם נעליים
ועמא דבר שהישן במלבושיו גורם לשכחה. וכמדומה שאין לזה מקור.
דרופתקי דאורייתא כתב:בא לידי בהשאלה ספר נפלא בשם "באר שמחה" ומצאתי שם בעמוד שכ"ב (וסימנא מילתא...) זכרונות מהמחבר מהגאון הקדוש ר"א וסרמן זצ"ל, "הקפיד שבחורים חסידיים לא ישנו במלבושיהם". ע"ש.
משמע שמנהג החסידים כך היה, או שיש קפידא דוקא לגבי לבוש חסידי, וצ"ב.
וכמדומני שבמנהגי חתם סופר הובא עליו שבשבתות דייקא היה ישן עם בגדיו, וצ"ב.
ובספר זכר עשה (ס"ס קעח) כתב:ועמא דבר שהישן במלבושיו גורם לשכחה. וכמדומה שאין לזה מקור.
פילווישוק כתב:לא ראיתי את הדברים במקורם, אך לפום ריהטא מסתברא שהכוונה שלא יעשו שינוי בלבושיהם, ולא יחליפו את הביגוד החסידי ללבוש הליטאי הנהוג בין שאר בני הישיבה.
כדכד כתב:אף אחד כאן לא הביא מקורות.
משמע שאין בזה מקורות
דרופתקי דאורייתא כתב:ובספר זכר עשה (ס"ס קעח) כתב:ועמא דבר שהישן במלבושיו גורם לשכחה. וכמדומה שאין לזה מקור.
זריזות מביאה לידי נקיות: נ"ל דכייל נמי נקיות הגוף ומלבושיו מלכלוך, כדתנן בפ"ט (מ"ו) דמקואות, של בנאים מצד אחד חוצץ (פי' בגד של בנאים שהם ת"ח ונראו בנאים מפני שהם עסוקים בבניינו של עולם, אם יש כתם עליו אפי' מצד א' ואפילו לצד פנים שאים אדם רואה רק הוא בעצמו. חוצצין, מפני שקפדי עלייהו. וכתב הרמב"ם וז"ל: ומחויב אצלינו לתלמידי חכמים שיהיו בתכיל מן הזכות ונקיות הבגדים, ישימו ההשתדלות בבגדים הנקיים. ובש"ס על זה ציווין רבים, ושם נאמר שכל ת"ח שנמצא וכו'. ומן החיוב הזה נהיה שת"ח יקפידו על לכלוך בגדיהם, ואפי' מצד א') ואמרינן (שבת קיד.) כל ת"ח שנמצא רבב על בגדיו חייב מיתה. שהחושש על נקיות נשמתו (והיינו טהרה) חושש גם על נקיות בגדיו שהם תכשיטיה (ולכן הם תלוים זה בזה, וה"ה בהיפוכם) - והוא דבר שכלי (והיינו דע"י נקיות החיצוני יועיל לנקיות הפנימי), לנהוג בנקיות אדם חכם שלא ידמה לבהמה עכ"ל.
שתהיה נזהר ללבוש תמיד כתונת לילה המיוחדים לך לשינה, להפשיטו בקומך בבוקר להחליפו על כתונת יום, למען תתפלל תמיד בבגד נקי, גם בלעדי התפלה ידוע שהנקיות הוא ענין גדול לגוף ולנשמה עכ"ל ודו"ק.
וראוי לאדם שיתלמד עצמו להחליף כסותו בכל בקר כשניעור משנתו. ואהני ליה אם מפני זוהמת גופו, שמא בתוך השינה מזיע גופו, ואינו מן הראוי ללכת לשרת את בוראו בחלוק שהוא מלאה זיעה, ויש בה ריח רע, וגם מתבזה בין האנשים כיון שריח סרחון עולה מגופו, ויתרחקו בני אדם ממנו, וכו' ע"ש.
ודרכו היה לישן מלובש בבגדיו, מלבד המעיל שהחליף במעיל העשוי לישן שקורין שלאפרא"ק, והמנעלים הסיר משום ברכת כל צרכי, והמטפחת שעל הצוואר, משום מלביש ערומים וכו' עכ"ל.
(ובדומה לזה כתב המהרש"א עירובין נד. בד"ה ואם עושה, הובא לקמן ודו"ק)ליישב דברי רש"י שת"ח אינם מכבסים בגדיהם, והנה ראיתי בספר אורח משרים, והוא ש"ע למדות (פרק ל"ד סעיף כ"ט) שכתב וז"ל: ויקפיד [הת"ח] על מאכליו ומלבושיו שיהיו בדרך גדולה וכבוד ונקיות, עכ"ל. ובביאור שם הקשה מפירוש רש"י בע"ז (דף ט"ז ע"ב) על מ"ש שם פתיא אוכמא, וז"ל: דרכן של תלמידי חכמים שמצטערין על לימוד תורה ואינם מכבסים בגדיהם, ע"כ. וליישב סתירה זו חילק בספר הנ"ל בין חול לשבת עי"ש. ולענ"ד מעיקרא לא קשיא, דאדרבא משום שכן דרכן של ת"ח להזניח ענייני החומריות מחמת שקידתם, ועלולים לבוא לידי בזיון תורתם, וכמ"ש ברש"י הנ"ל, לכן הזהירום בשאר דוכתי בחומרת הדבר, ובהצורך להקפיד במלבושיהם, ועל כל פנים אין בכוונת רש"י בזה לתת היתר לדבר, אלא להודיע המציאות, ודלא כמו שהבין בכוונתו בספר אורח משרים הנ"ל, וזה פשוט. עוד כתב בביאור שם ליישב וז"ל: ואילולי פירוש רש"י היה נראה לפרש בע"ז שם שהיה לבוש שחורים כדי להתאבל על ירושלים, כדאשכחן לאליעזר זעירא וחכמים אחרים בבבא קמא (דף נ"ט ע"ב) וכו', עכ"ל. ולפי פירוש זה מעיקרא ליתא לקושיא הנ"ל. עכ"ל.
ויעלת חן על לומדיה לפי שלפעמים הם טרודים בלמודן ואין מקפידין במאכלן ובמלבושן כמ"ש לעיל ואמר שאעפ"כ ע"י התורה מעלין חן וכיוצא בו אמרו לא כחל ולא פירכוס ויעלת חן. עכ"ל ומש"כ "כמ"ש לעיל" כונתו בד"ב ואם עושה כן וז"ל שם: ואם עושה כן הקב"ה עושה לו סעודה כו', מזה השכר. ונר' לפרש דורסת ואוכלת מסרחת ואוכלת כפשטיה כפי' הראשון בפרש"י, ומה שדחה פי' ההוא לפי שמצינו שדרך הת"ח להקפיד על מאכלן "ומלבושן" ע"ש. יש ליישב דודאי כן הוא דבמתכוין מקפידין ת"ח על מאכלן (וה"ה במלבושן) אבל הכא איירי דע"י דטרידי בתורתן שלא במתכוין אין מקפידין על מאכלן כחיה וכההיא דמייתי לקמן באהבתה תשגה תמיד שתעשה עצמך שוגה ופתי כו' כפי' רש"י ומייתי עלה עובדא דר"א דע"י טרדת לימודו שבק סדינו בשוק עליון של צפורי וק"ל. עכ"ל וד"ק.
אור עולם כתב:כידוע שמרן הסטייפלער זיע"א היה ישן לילה אחד מכל יומיים.
מעשה בבחור מפונביז' שרצה ג"כ לנהוג כך, אך רבינו האבי עזרי זיע"א התנגד, לאחר וויכוח הוחלט שהבחור ישאל את הסטייפלער וינהג ע"פ הכרעתו.
בתחילה, הסטייפלער היה המום ומזועזע לשמוע שבחורים "הולכים לישון" ואפ' לובשים לשם כך בגדים מיוחדים, וסיפר שבצעירותו הבחורים לא הלכו לישון אלא למדו עד כלות הכוחות, נרדמו, ולאחר שהתעוררו המשיכו ללמוד.
יש לסיפור המשך מעניין ואכמ"ל.
צורב מתחיל כתב:אור עולם כתב:כידוע שמרן הסטייפלער זיע"א היה ישן לילה אחד מכל יומיים.
מעשה בבחור מפונביז' שרצה ג"כ לנהוג כך, אך רבינו האבי עזרי זיע"א התנגד, לאחר וויכוח הוחלט שהבחור ישאל את הסטייפלער וינהג ע"פ הכרעתו.
בתחילה, הסטייפלער היה המום ומזועזע לשמוע שבחורים "הולכים לישון" ואפ' לובשים לשם כך בגדים מיוחדים, וסיפר שבצעירותו הבחורים לא הלכו לישון אלא למדו עד כלות הכוחות, נרדמו, ולאחר שהתעוררו המשיכו ללמוד.
יש לסיפור המשך מעניין ואכמ"ל.
האם כששמע הסטייפלער שגם הרב שך נוהג כך, הוא הזדעזע מחדש, או שזה היה בכלל הזעזוע הראשון.
אור עולם כתב:כידוע שמרן הסטייפלער זיע"א היה ישן לילה אחד מכל יומיים.
מעשה בבחור מפונביז' שרצה ג"כ לנהוג כך, אך רבינו האבי עזרי זיע"א התנגד, לאחר וויכוח הוחלט שהבחור ישאל את הסטייפלער וינהג ע"פ הכרעתו.
בתחילה, הסטייפלער היה המום ומזועזע לשמוע שבחורים "הולכים לישון" ואפ' לובשים לשם כך בגדים מיוחדים, וסיפר שבצעירותו הבחורים לא הלכו לישון אלא למדו עד כלות הכוחות, נרדמו, ולאחר שהתעוררו המשיכו ללמוד.
יש לסיפור המשך מעניין ואכמ"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 207 אורחים