המולד 'היה'.....

[יורנו בדרך]

שימו לב:
בשבת הקרובה (פר' בראשית תשפ"א) יכריזו בבתי הכנסיות, כי המולד 'היה' בליל שבת בשעה 3:23 לפנות בוקר, ולא כמדי שבת מברכין אשר מכריזים 'המולד יהיה'.
תתקנו את החזן אצלכם שיטעה בזה......
אגב, בארה"ב וכיו"ב הדבר מצוי הרבה יותר, כי מכריזים את שעת המולד של אר"י, ולכן הרבה פעמים ששר"ח חל ביום ראשון, או ראשון שני, המולד הוא בשבת בבוקר לפי שעון אר"י, או אפי' בשבת בתחילת הצהריים, ונמצא שבארה"ב צריכים להכריז 'המולד היה'.

אגב, אולי מישהו יודע, האם בחו"ל כשמכריזים המולד בכל שבת מברכין, מדגישים שהוא לפי אופק אר"י?

[לארץ ולדרים]

שמעתי מת"ח אחד שבמקרים כאלו אומרים רק המולד היה בלי לציין מתי

[סגי נהור]

אגב, אולי מישהו יודע, האם בחו"ל כשמכריזים המולד בכל שבת מברכין, מדגישים שהוא לפי אופק אר"י?

המולד למעשה אינו לפי שום אופק, אלא לפי לוח השנה, שהרי כידוע אנו מכריזים את המולד הממוצע ולא את מולד הלבנה הנראה (שאולי גם בשבת זו לא "היה" אלא יהיה?), ומטעם זה שמעתי פעם שאין צורך לכוון את הכרזת המולד ע"פ שעון קיץ/חורף.

[בגולה]

לא מכריזים בחו"ל שהמולד לפי אופק א"י.
קורה כאן בגולה, בחו"ל, שמכריזים לפני הצהריים שהמולד היה היום אחר הצהריים בשעה 3...! - כמובן לא אומרים בהכרזה 'אחר הצהריים', אבל כך תהא הכוונה בהכרזה,
למעשה לא שמעתי אף פעם שיכריזו המולד 'היה'

[בלום]

אני הכרזתי בגולה בשנה שעברה בחודש אחד שהמולד 'היה' בשעה זו וזו [בארץ ישראל, אבל בדרך כלל אין מודעים שהוא לפי שעות אר"י, והיודע יודע], ואכן עורר תמיה בעיני המתפללים, ובאו לשאול לאחר התפילה, והסברתי להם.

[בגולה]

יפה עשית

[יורנו בדרך]

שמעתי מת"ח אחד שבמקרים כאלו אומרים רק המולד היה בלי לציין מתי

מה הסיבה לכך?

[לארץ ולדרים]

אם הייתי יודע למה מכריזים את המולד אולי הייתי מבין דבר זה

[אור עולם]

וכבר אמר הגר"י לווינשטיין זצוק"ל שחבל ש"אשכול" לא כתב שם "טוב לדעת הש"ס קודם שמברכים את החודש"...

[יורנו בדרך]

ז"ל שערי אפרים (שער י' אות לז): יש מי שכתב שנכון לידע בשעה שמברכים החודש אימתי יהי' המולד, והטעם, לפי שעיקר שם של חודש הוא על חידושה של לבנה שהוא המולד, עכ"ל. ועדיין צ"ב.

[לבי במערב]

ראה 'שערי רחמים' על־אתר. שעה"כ פכ"ו ריש סק"ז.

[בן ראובן]

ומטעם זה שמעתי פעם שאין צורך לכוון את הכרזת המולד ע"פ שעון קיץ/חורף.

אין שום טעם לכוון לפי שעון קיץ/חורף, כי הזמן המוכרז כלל אינו לפי שעון קהיר הנהוג בא"י, אלא לפי שעון תיאורטי שבו זמן חצות האמצעי בירושלים הוא 12:00.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אגב, אולי מישהו יודע, האם בחו"ל כשמכריזים המולד בכל שבת מברכין, מדגישים שהוא לפי אופק אר"י?

אצלינו בביהמ"ד היה תמהוני אחד שהיה מוסיף 'לפי שעות א"י', ואחרים היו מנגנים עמו עד שהיה בדיחת החודש כל פעם מחדש. הרבה שנאו את הבן אדם ההוא מטעמים אחרים, ונתפסו לד"ז כאילו יש בזה בזיון א"י שצריכים אפילו להזכיר את זה. אבל כאמור השנאה היתה מחמת ענין אחר.

[עזריאל ברגר]

בסידור תהילת ה' ארה"ק במהדורה החדשה (עם לוח המולדות לשנים תשע-תשפא) דייקו לכתוב בכמה פעמים "המולד היה", אבל דווקא בסיון תשפ שהיו צריכים לומר "המולד היה אתמול ביום ששי" - שכחו להוסיף תיבת "היה"...

[יוסף חיים אוהב ציון]

לפי הסוד יש ענין בהזכרת המולד.
כעת ראיתי שכן הובא לציו"ן במה שביא הרב ליבי במערב.

[מה שנכון נכון]

לפי הסוד יש ענין בהזכרת המולד.
כעת ראיתי שכן הובא לציו"ן במה שביא הרב ליבי במערב.

אין משם שום מקור.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כך החלטת?

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש ס' חודש בציון של הגרב"צ מוצפי ושם נזכר ענין זה.

[לבי במערב]

אין משם שום מקור.

כך החלטת?

ברור שבפשטות אין מקור לכך ממס' סופרים... ונתינת טעם לשבח בעלמא הוא.

[מה שנכון נכון]

התייחסתי ל'ענין ע"פ הסוד' דאם זה המקור - להד"מ.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר דרך פקודך - מצוה ד' ברכת החדש שמברכין את החדש בשבת שקודם ראש חודש נימא ביה מלתא אשר מעולם תמהתי על הנוסח מי שעשה ניסים וכו' הוא יגאל וכו' ויקבץ נדחינו וכו' חברים כל ישראל וכו', שכל נוסח התפילה אין לו שייכות לברכת החדש, ולפי מה שכתבתי לעיל בחלק המעשה יונח, להיות דאנחנו סומכים בקביעותינו על החשבון של ר' הלל שראה שאי אפשר להשאיר ענין המצוה הזאת על הענין הנרצה בתורה דהיינו על ידי קבלת העדים שיראו את הלבנה או עפ"י החשבון בכל חודש ושיהיה בכל חודש עיני כל ישראל על הב"ד אימתי יקדשו את החדש, כי ראה פיזור ישראל בארבע כנפות הארץ ותחלק התורה ח"ו לאלפים תורות כי אי אפשר להודיע לכל ישראל בכל חדש זמן ראש חודש, ע"כ עמד ותיקן חשבון מסודר לכל ישראל כי עת לעשות לד', ע"כ בברכת החדש שמודיעים לעם מתי יהיה ר"ח, אנו מתפללים שהשי"ת יעשה עמנו ניסים ויקבץ נדחינו ואז יהיה כל ישראל כאחד חברים ויקדשו הב"ד הגדול את החדש ע"פ עדי ראיה או עפ"י החשבון ויודיעו בכל חודש לכל ישראל ע"י שלוחיהם כמצווה עלינו בתורה

[שבטיישראל]

ספר דרך פקודך - מצוה ד' ברכת החדש שמברכין את החדש בשבת שקודם ראש חודש נימא ביה מלתא אשר מעולם תמהתי על הנוסח מי שעשה ניסים וכו' הוא יגאל וכו' ויקבץ נדחינו וכו' חברים כל ישראל וכו', שכל נוסח התפילה אין לו שייכות לברכת החדש, ולפי מה שכתבתי לעיל בחלק המעשה יונח, להיות דאנחנו סומכים בקביעותינו על החשבון של ר' הלל שראה שאי אפשר להשאיר ענין המצוה הזאת על הענין הנרצה בתורה דהיינו על ידי קבלת העדים שיראו את הלבנה או עפ"י החשבון בכל חודש ושיהיה בכל חודש עיני כל ישראל על הב"ד אימתי יקדשו את החדש, כי ראה פיזור ישראל בארבע כנפות הארץ ותחלק התורה ח"ו לאלפים תורות כי אי אפשר להודיע לכל ישראל בכל חדש זמן ראש חודש, ע"כ עמד ותיקן חשבון מסודר לכל ישראל כי עת לעשות לד', ע"כ בברכת החדש שמודיעים לעם מתי יהיה ר"ח, אנו מתפללים שהשי"ת יעשה עמנו ניסים ויקבץ נדחינו ואז יהיה כל ישראל כאחד חברים ויקדשו הב"ד הגדול את החדש ע"פ עדי ראיה או עפ"י החשבון ויודיעו בכל חודש לכל ישראל ע"י שלוחיהם כמצווה עלינו בתורה

לא מזוכר בדבריו כלל ענין "הכרזת המולד"