עזרה בפיענוח ר"ת באליה רבה הל' פסח

[הוגה]

אליה רבה סימן תנד אות ד', על מ"ש הש"ע שם סעי' ג': "ליכא בזמן הזה דידע למחלט הילכך כל מין חליטה אסור":

(ד) ליכא וכו'. אכן לחולה שהוקשה חוליו ע"פ הרופאים או לחי' שרי מי שעורים בחליטה (טור סימן תס"א). ולתשו' אמונת שמואל סימן ך"ז אשתמיט זה ע"ש.
מי שיש לו חולי בבטנו שקורין הי"ב מוט"ר שרפואתו לחלוט שעורין או שיבולת שועל, כתב בתשו' הנ"ל דאם יש סכנה מותר לישראל לעשותו ואם כותים עושה משלו מותר אף באין סכנה כי הנחתו על בטנו הוי שלא כדרך הנאתן, והוא הדין אם אפשר במי פירות מותר אף ע"י ישראל באין סכנה כנ"ל, ואפילו בסכנה כל שאפשר בצד היתר יעשה.
ופירוש חלוטה הוא שירתיח המים ואח"כ יתן השעורים בתוכו ופשוט ביש סכנה וא"א ע"י חליטה זה מותר בכל ענין אפילו בדרך הנאתן רפואת אכילה.
כללא דמילתא שלא לרפואה אפי' שלא כדרך הנאתן ואפי' בשל כותים ואפי' באי' הכל אסור לרפואה מותר כל שלא כדרך הנאתן כל שהוא של כותים או שיקנה לו ישראל או בחמץ שעבר עליו פסח ובדרך הנאתן אין היתר אלא ביש סכנה אפילו דרבנן ועיין באחרוני' ר"ס תס"ו:

מה הכוונה "ואפי' באי'"? מה זה באי'?
ובמהדורת זכרון אהרן נכתב "ואפילו באיסור". ואינו מחוור.

[הולשטיין]

אולי הכוונה "אינו ישראל"
בכל הס"ק הוא תירגם "גוי" ל"כותי" מאימת המלכות, וכאן ביקש לוודא שיבינו שאפילו של גוי גמור אסור

[הוגה]

הולשטיין, תודה על העזרה,
אלא שכמדומה (אחר החיפוש) שהא"ר אין דרכו אלא להשתמש במילה "כותי".
לא מצאתי עדיין מקום אחד שמכנה גוי "אינו ישראל".
ובנידון דידן, לדבריך א"כ יכול היה לומר "ואפי' בשל אינו ישראל" ותו לא, ל"ל להקדים "ואפי' בשל כותי".
כמו"כ אינו אומר אלא "ואפי' באינו ישראל" הול"ל "ואפי' בשל".
(כמובן שאין אלו דקדוקים חמורים כשלעצמם, אבל כאן שיש ספק בכוונתו צ"ע לומר כך).

[חקר]

שמא נתחלף ח' בא', וצריך לפתוח ואפילו בחיה, כמו שנמצא קיצור זה בתחילת הקטע, והכוונה שאפילו לחיה אסור אם אינו לרפואה, אלא שזה דחוק.

[איש שלום]

לי נראה ברור שהכוונה לגוי (דהיינו אינו ישראל). וא"י וכותי היינו הך, שניהם גוים. ופירוש דבריו הוא כך: ואפילו בשל גוים, דהיינו אפילו אם החליטה היא משל גוי. ואפילו בגוי, היינו אפילו שהגוי יניחנו על בטנו של הישראל, ג"כ אסור. (ולעיל מבואר דהיכא שהוא לרפואה, אז עדיף שהגוי יניחנו על בטנו). ופשוט.

[תורה תמימה]

כל פטטיא דאורייתא טבין ואענה הדל את חלקי אולי צ"ל באי'(סור) דרבנן

[בגולה]

כל פטטיא דאורייתא טבין ואענה הדל את חלקי אולי צ"ל באי'(סור) דרבנן

כן כתבו במהדו' זכרון אהרן בהערה: "אולי צ"ל דרבנן"

[תורה תמימה]

אולי עיון בתשובה המקורית יוכל להביא לבירור אמתי של הפתרון

[הוגה]

התודה והברכה לכל העוזרים והמסייעים!

אחר העיון שוב באמונת שמואל ובא"ר זה,
ככה"נ היינו כמ"ש איש שלום הי"ו, שכוונת הא"ר לומר "ואפילו בגוי" כנ"ל, (וכמ"ש הולשטיין למעלה, אלא לא מטעמיה),
כי בזה מיירי בדבריו שם,
משא"כ על "איסור דרבנן" בכלל לא מדבר שם.
(רק שעדיין קצת לא נוח לי בזה שלפתע כאן שינה הא"ר מלשונו וכינה גוי "אינו ישראל" ושלא כדרכו כאן לפני"ז ובכל מקום "כותי").