אב-י כתב:עכ"פ מבואר במהרי"ל שעשה היום (ער"ח חשון) תענית, וא"כ מדוע אין אנו נוהגים לומר היום תפילת יום כפור קטן?
אב-י כתב:עכ"פ מבואר במהרי"ל שעשה היום (ער"ח חשון) תענית, וא"כ מדוע אין אנו נוהגים לומר היום תפילת יום כפור קטן?
אברהם גולדשמיד כתב:אב-י כתב:עכ"פ מבואר במהרי"ל שעשה היום (ער"ח חשון) תענית, וא"כ מדוע אין אנו נוהגים לומר היום תפילת יום כפור קטן?
במאמר זה http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/erev-2.htm כתב: "יו"כ קטן אינו נוהג: בער"ח חשוון, מפני שזה עתה היה יום כפור "הגדול"".
אברהם גולדשמיד כתב:וכאן http://www.pinto.org.il/?CategoryID=230 כתב טעם נוסף (נעשה עריכה קלה): "אין עורכים תפילת יום כיפור קטן בערב ראש חודש טבת (ראה רמ"א סימן תרפג סעיף א).
הטעם: בימים שאין מתענים בהם - לא הנהיגו תפילת יום כיפור קטן, ולפי שאין מתענים בחנוכה - אין עורכים תפילה זו בערב ראש חודש טבת. ולכן אין עורכים תפילה זו גם בערב ראש חודש חשון ובערב ראש חודש אייר.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:חתן מתענה?
עמקן כתב:שמעתי שיש בהכ"נ בפתח תקוה שעומדים לומר היום יו"כ קטן, משום שנפל שם ס"ת. לא ידוע לי מי הורה להם וע"פ מה.
אור עולם כתב:עזריאל ברגר כתב:עמקן כתב:שמעתי שיש בהכ"נ בפתח תקוה שעומדים לומר היום יו"כ קטן, משום שנפל שם ס"ת. לא ידוע לי מי הורה להם וע"פ מה.
בצפון הארץ יש בית-כנסת חב"ד שנפל להם ס"ת לפני זמן-מה, והם יתענו בשני קמא.
אגב, הרב של המקום שם הוציא מכתב ארוך עם סדרי תיקונים עקב הנפילה, הכוללים כמה תיקונים ברוחניות, וכמה תיקונים בגשמיות (לדוגמא: שהקורא בתורה לא יהיה הגבאי שמעלה את העולים, כדי שהוא יהיה פנוי להשגיח על הספר).
א. הערה מעניינת, האם הקפידא היא שהקורא לא יקרא לעולים או שסגי בהעמדת אדם נוסף שם, ולדוג' בישיבת חברון עומד גבאי ע"י הקורא אבל הקורא מכריז את שמות העולים?
ב. ובאופן כללי זה עניין חשוב לעורר עליו בתקופת מנייני החצירות שמצוי מאד שהשולחן המשמש לקריה עומד בשיפוע והסכנה רבה!!!
עזריאל ברגר כתב:שומע ומשמיע כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:שאלתי האם חתן מתענה בימים אלו מאחרי סוכות עד חשון?
אהה, התכוונת לערב החופה.
יעויין ברמ"א סי' תקעג ובמשנ"ב שם.
ואם בניסן אמרו שמתענין - לכאורה ק"ו לתשרי!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 279 אורחים