'שופַע' פירושו?

[חכם באשי]

בפיוט לקלירי נתפייט מעשה המן ותלייתו בלשון זו:

נֶהְרַג בְּיַד יְמִינִי בִלְשׁוֹן אֶפַע
שָׂשׂ שְׁקוֹל כִּכְּרוֹתָיו בְּשֶׁפַע
עַל כֵּן עִם צְפִיעָיו נִתְלָה עַל שופע

אני מתקשה בפירוש תיבת 'שופע'. האם זה כינוי לעץ התלייה? וכיצד יש לנקדו?
אודה על כל עזרה.

[ערער בערבה]

יש פיוט נוסף שכתב בו הקליר על המן 'והוקע בעץ שופע', ושם פירשו הכונה לעץ משופע, ראה בקובץ המצו"ב.
עכ"פ, שם צריך לנקד 'שׁוֹפֵעַ', כי אינו שם דבר, משא"כ כאן - גם אם הכוונה היא אחת - צריך לנקד 'שׁוֹפַע'. וכך מוכח מהחריזה, כאן ושם.

[חכם באשי]

שם בפיוט נאמר: 'משופע'. יותר מאוחר אבדוק בעדי הנוסח המדוייקים.
עכ"פ נראה שבשני המקומות נתכוון לדבר אחד, ויישר כוחך שהארת את עיני!

[ערער בערבה]

בנוסח שאני ראיתי כתוב שם 'שופע', וכאמור כך גם נראה מן החרוז.

[חכם באשי]

לאחרונה נדפס הפיוט 'אספרה' במהדורה ביקורתית ע"י עדן הכהן, במאמרו 'לבירור זיקתם של מדרשי אסתר לפיוטי ההרחבה הקיליריים לפורים 'אספרה אל חוק' ו'אמל ורבך', נטועים, ז (מצוי ברשת: http://www.herzog.ac.il//tvunot/fulltex ... acohen.pdf)
יש שם כמה שינויי נוסחאות (משופע, שפע ועוד), והכהן שם מפרש: "ונתלה על עץ משופע ומחודד, היינו, קוץ". עיי"ש.

ושוב, תודה רבה לך ערער.

[חכם באשי]

ואם כבר דנים בפיוט הקלירי, אשמח לשמוע ביאור לתיבת 'בלשון' שבשורה:

נֶהְרַג בְּיַד יְמִינִי בִלְשׁוֹן אֶפַע

שאר הענין מובן: 'נהרג ביד ימיני' - המן נהרג ביד מרדכי ('איש ימיני), 'ואפע' = נחש, אפעה. אך מה שייכות 'בלשון' לכאן?

[חכם באשי]

עכשיו אני חושב שביאור 'בלשון אפע' הוא: בלשונו של הנחש. וזה ע"פ בר"ר, יט ב: "ארבעה הן שפתחו ב'אף' ונאבדו ב'אף', ואלו הן: נחש, ושר האופים, ועדת קורח, והמן. נחש: 'ויאמר אל האשה אף' (בראשית ג א)... המן: 'אף לא הביאה אסתר' (אסתר ה יב)".
מה דעתכם?

[ערער בערבה]

הברקה.
אקוה שלא נכחד ממך שהתיבות 'בלשון אפעה' הם מלשה"כ באיוב.

[חכם באשי]

לא ידעתי!
תודה לך.

[הבונה]

עוד נקודה קטנה שמן הסתם לא נעלמה מעיניך:
אפע במשמעות אפעה, הוא על פי ישעיה מא,כד לפי כמה מפרשים, ראה פירושו השני של הרד"ק שם, וכן במצודת ציון.