מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' אוקטובר 11, 2020 8:49 pm

בסה"כ המילה 'ספל' מופיעה פעמיים בתנ"ך. שתיהן בספר שופטים.

בן ירושלים

נוטר הכרמים כתב:בחול המועד הגיע לידי ספר חדש 'רשפי אש' ממשנת רבינו זצוק"ל, לקט אמרים שנשמעו מפיו ונכתבו קרוב מאוד לצורת אמירתם. קרוב לחמש מאות עמודים.

הכותב הוא תלמיד מקורב מאוד שיצק מים ושימש טובא יותר מעשר שנים. הרבה דברים כבר באו בדפוס בספרים השונים, הן מן השיחות והן מן העובדות שלוקטו בסוף כל מדור בשם 'תחת השיחים', אבל בין הבתרים יש גם הרבה דברי חפץ חדשים.

בעמ' רנז:
היה רגיל לתמוה, שבשמחת תורה עורכים הריקודים והשמחה קודם שמסיימים התורה בפועל, גם בלילה וגם ביום, ואילו לאחר שסיימו כבר כמעט אין עורכים הקפות וריקודים כלל, רק מעט נוהגים להקיף בשנית אף אחר קריאת התורה.

בענין זה שמעתי מת"ח ששאל זאת להגרי"י קלמנוביץ שליט"א ברפו"ש, וצידד בדרך צחות שאולי השמחה היא על הקריאת שמו"ת...

[/quote]
שמעתי את שיעורו המיוחד של הגאון ר' אריאב עוזר שליט"א בחול המועד. בין דבריו הוכיח ששמחת תורה הוא "בעצם" יום שמחה של תורה - נגילה ונשמחה בך, בתורתך. ואין לזה קשר בדווקא לסיום . היינו ששמחת התורה קדמה לסיום וראיתו: הרי בגמ' מבואר שהיו שסיימו את התורה פעם בג' שנים (בערב יוה"כ) ובכל זאת המדרשים מציינים שהשמחה בשמ"ע היא בתורה. משמע שזהו יום שמחה בעצם.

לבי במערב

מדרשים ארץ־ישראליים?!

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ד' אוקטובר 14, 2020 8:27 pm

לילה אחד הלכתי לשפוך שיחי אצל שריד בית מקדשינו [בימים כתיקונם...], ושמעתי קולו של ר' זיכרמאן בשיעורו הידוע, בדברי הספד על מרן הגר''ש:

רבי שמואל אמר, למה אומרים בליל ש''ק 'צאתכם לשלום', הרי המלאכים זה עכשיו הגיעו, ולמה לשלחם מעלינו?

הוא מותיב לה והוא מפרק לה: שבת הוא כל כך קדוש, הוא רק אנחנו עם השי''ת לבדו, אפי' לא עם מלאך ושרף, ועל כן אין מקומם שם!

נורא ונפלא, מי יתן לנו את תמורתו!

נוטר הכרמים

כידוע הגר"ש זצ"ל לא אמר בכלל לא ברכוני לשלום ולא צאתכם לשלום.

הבאר ההיא

זכרתי בשם הגרש"ד פינקוס ז"ל ואכן נמצא בספרו שבת מלכתא.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=142352

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ה' אוקטובר 15, 2020 1:12 am

נוטר הכרמים כתב:כידוע הגר"ש זצ"ל לא אמר בכלל לא ברכוני לשלום ולא צאתכם לשלום.

משבאנו לכאן אולי תגיד לנו: מה היה סדר הזמירות אצלו, בשבתות ובמועדים ובאירועים מיוחדים.

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » ה' אוקטובר 15, 2020 1:34 am

ובאופן כללי, האם יש איזו תוכנית להוציא לאור ספר על סדר השו"ע או לפי מעגל השנה, ולרכז את הנהגותיו בקודש?

איש פלוני

אור עולם כתב:ובאופן כללי, האם יש איזו תוכנית להוציא לאור ספר על סדר השו"ע או לפי מעגל השנה, ולרכז את הנהגותיו בקודש?

יש משהו מעין זה והוא ספר אליבא דשמואל ג"כ.

אור עולם

איש פלוני כתב:
אור עולם כתב:ובאופן כללי, האם יש איזו תוכנית להוציא לאור ספר על סדר השו"ע או לפי מעגל השנה, ולרכז את הנהגותיו בקודש?

יש משהו מעין זה והוא ספר אליבא דשמואל ג"כ.

"אליבא דשמואל" הוא בסגנון מערכות וסימנים, או בסגנון סעיפים קצרים עם הנהגות (כעין הליכו"ש, דרך ישרה, ועוד)?

נוטר הכרמים

מחולת המחנים כתב:
נוטר הכרמים כתב:בעמ' קפז:
היה תמה שבשבת מברכים אין אומרים אב הרחמים, וכולי עלמא מודו בזה, והגר"א אף מחמיר בזה ביותר גם בשאר שבתות שלדעת אחרים אומרים, והלא מה שמברכין החודש אינו אלא זכר לקידוש החודש, אבל השבת קודש קדושתה גבוה מעל גבוה שאין למעלה ממנה, היום המקודש ביותר, וקדושתה לבד אינה מועילה שלא לומר אב הרחמים רק ברכת החודש היא שגורמת לזה, אתמהה.

נתקן להזכיר נשמות ביום השבת, וכמו שכתב בשבלי הלקט (סי' פא) "ואחר קריאת ההפטרה נהגו להזכיר נשמות וכו', וכתב אחי ר' בנימין נר"ו לפי שהשבת הוא יום מנוחה דוגמה לעתיד לבא ויום שגם המתים נוחים בו ואינן נידונין ראוי להזכירן למנוחה ולברכה ולהתפלל עליהן".
וכתב הרמ"א (או"ח סוף סי' רפד) שאין אומרים אותו כשאין אומרים צו"ץ במנחה שהוא גם כן ענין הזכרת נשמות.

דבריך אינם עונים על עיקר הבעיה מה יש בברכת החודש לדחות את הזכרת הנשמות,
וכבר עמד בזה בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' עד. יעו"ש.

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » ו' אוקטובר 16, 2020 9:53 am

אור עולם כתב:
איש פלוני כתב:
אור עולם כתב:ובאופן כללי, האם יש איזו תוכנית להוציא לאור ספר על סדר השו"ע או לפי מעגל השנה, ולרכז את הנהגותיו בקודש?

יש משהו מעין זה והוא ספר אליבא דשמואל ג"כ.

"אליבא דשמואל" הוא בסגנון מערכות וסימנים, או בסגנון סעיפים קצרים עם הנהגות (כעין הליכו"ש, דרך ישרה, ועוד)?

אני מתכוון למשהו בסגנון ריש ספר "תפארת שמואל" (ייתכן שיש בעוד ספרים, רק לא קראתי אותם).

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » א' אוקטובר 25, 2020 3:54 pm

ע"פ רבינו הגר"א זללה"ה אין להאריך ב"ח" ד"אחד" בקריאת שמע, אלא לכוון הכל ב"ד". ובהגייה שלנו זה קשה מאד.
בסרטון שהגיע לידי נשמע מרן הגר"ש זיע"א מאריך ב"ד", וכ"כ בספר "תפארת שמואל".
האם מישהו יודע להסביר א"ז באופן מעשי, האם להאריך ב"דדדדדד..." או "דאאאאאד" או דאאאא".

ראש · הודעהעל ידי **ראש** » א' אוקטובר 25, 2020 5:15 pm

אין שום אפשרות להאריך בד' לפי הגייתינו.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=7723#p68345

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » א' אוקטובר 25, 2020 5:42 pm

אין באפשרותי להעלות כאן ווידאו, אבל נמצא כאן
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 9C#p171001
וכנכתב לעיל - נכתב ע"ז ב"תפארת שמואל"
רק לא ברור לי כ"כ מה הכוונה בדיוק

שומע ומשמיע

הרב יעקב לויפר פרסם בהמודיע לפני שנים מספר מה ההגיה הנכונה, שבה זה פשוט לקיום. בקיצור: לשים את הלשון באמצע על תחילת החיך, בין המקום שבו היא נמצאת בד' שלנו [ישר על השיניים] לבין הז' שלנו [בחיך למעלה].

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' אוקטובר 25, 2020 6:33 pm

הד' היא כמו th באנגלית.

אור עולם

בסרטון רואים שלא כך נהג ר' שמואל.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » א' אוקטובר 25, 2020 10:19 pm

לייטנר כתב:הד' היא כמו th באנגלית.

ראיתי בדרך ישרה על הגר''ש דבליצקי שכתב ב' דינים בההברה הנ''ל באינגלית, עיי''ש

נוטר הכרמים

בחזרה לנשוא האשכול.

סיפור מאוד אופייני ומרגש ששמעתי בלילה מכלי ראשון ששמע בעצמו ביום שני מבעל המעשה.
ובכן ביום כ' מנחם אב תשנ"ב התקיימה שמחת הברית לא' מבניו של הגאון רבי יוסף פטרוף שליט"א, החברותא חביבו כבנו עשרות בשנים.
רבינו השתתף כמובן, ובסיום האירוע פגש את אחד מתלמידיו הקרובים שהשתתף אף הוא, והיה נשוי שנים מספר.
רבינו הציע לו לצאת עמו לטיול. האברך התפלא מאוד וגם טען שלא אמר כלום בבית. רבינו כדרכו סידר את הענינים מיד ובעצמו התקשר וביקש.
מגמת הטיול היתה לראות את השקיעה כראוי, רבינו עסק עז בסוגיא של בין השמשות, והיה חשוב ונצרך בעיניו הדבר.
והיכן? בגוש קטיף. באיזה מקום המשקיף על הים בנווה דקלים.
נסעו והגיעו. הלה מזכיר לרבינו שלא התפלל עדיין מנחה. ורבינו אמר לו שנסע אדעתא דהכי להתפלל ביחידות במקום.
רבינו נעמד להתפלל מנחה, היה זה זמן ארוך קודם השקיעה,
שקוע וטבול היה בתפילתו, ולא שת לבו, נסחף ונסחף, וכשסיים - חלפה ונעלמה לה השקיעה...

ליטוואק פון בודאפעסט

אור עולם כתב:ובאופן כללי, האם יש איזו תוכנית להוציא לאור ספר על סדר השו"ע או לפי מעגל השנה, ולרכז את הנהגותיו בקודש?

בימי בחרותי אכלתי פעם בליל שבת קודש בביתו של הרב יעקב, אחי הרב שמואל. והוא התלוצץ מכל אלו הספרים שיצאו לאור על הנהגות אביו זצ"ל. "דער טאטע איז געווען א פשוט'ער איד, ער האט נישט געהאט קיין הנהגות" (האבא היה איש פשוט, לא היו לו הנהגות). אני מקוה שאני לא חייב להסתייג ולהסביר את הדברים.

פרנקל תאומים

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
אור עולם כתב:ובאופן כללי, האם יש איזו תוכנית להוציא לאור ספר על סדר השו"ע או לפי מעגל השנה, ולרכז את הנהגותיו בקודש?

בימי בחרותי אכלתי פעם בליל שבת קודש בביתו של הרב יעקב, אחי הרב שמואל. והוא התלוצץ מכל אלו הספרים שיצאו לאור על הנהגות אביו זצ"ל. "דער טאטע איז געווען א פשוט'ער איד, ער האט נישט געהאט קיין הנהגות" (האבא היה איש פשוט, לא היו לו הנהגות). אני מקוה שאני לא חייב להסתייג ולהסביר את הדברים.

יעויין בהקדמתו המאלפת והמרטיטה של הגאון ר' מרדכי אויערבאך שליט''א לספר 'הליכות שלמה' (תפילה), אודות מרן אביו הקוה''ט זי''ע.

נוטר הכרמים

כתב בספר 'אהל רחל' חנוכה עמ' ק: וכתב הגר"א ז"ל שאחרי ג' שעות ברציפות יכול אדם לחוש את מתיקות התורה
היכן כתב?

השמים שמים לה'

השמים שמים לה'

אכן אנו רגילים למושג של השלוש שעות מדברי החזו"א, (שלוש ארבע חמש וכו) - אבל הרבה מספרי היראה כבר הזכירו את 'דברי הגר"א על שלוש שעות.

שורש הדברים מן הסתם בכתר ראש, (סט) מי שזהיר ללמוד בלילה ג' שעות לשמה מוחלין לו על כל עונותיו זולת עבירות שבין אדם לחבירו כי כוחות הנפש אינו שם ונתקן אלא בת"ת. ועוד שם (סג) גילה רבינו דרך סוד ליקח עצה מן התורה, והיינו שילמוד בחשק רב עד שידמה לו כלומד לשמה, ואז לחשוב על המבוקש אם לעשות או לאו וכפי שיעלה על הדעת, אז כן יעשה וזו היא עצת התורה.

הגאון המופלא בעל משמר הלוי הביא בכמה מקומות בספריו משם דודו בעל תורת זאב זצ"ל, שיש מסורת בשם הגר"א דג' שעות לימוד ברציפות יש בהם כבר את הבטתת חז"ל דמתוך שלא לשמה בא לשמה,

אולי זו כוונת הגר"ש, שהמתיקות, כלומר אותה הרגשה של לשמה, מגיעה אחרי שלוש שעות ולא קודם, מאד מסתבר.

בכלל הציטוט הזה נמנצא בהרבה מספרי זמנינו חלק מהגר"א ויש שהביאוהו מהגר"א משמיה דרבי חיים וולואזינר, כך למשל כותב בספר דעת חכמה ומוסר "וכתב הגר"א ז"ל שאת מעם לימוד התורה אפשר להתחיל להרגיש ולהנות ממנה רק לאחר לימוד של שלש שעות ברציפות",

או למשל בספר מצוה ועושה (שיצא הרבה לפני האהל רחל) כותב שם בהדרכה לבחורים ונודע מרבינו הגר"א שרק אחרי לימוד ג' שעות ברצופות מתחילין להרגיש מתיקות נועם זיו התורה

מענין שמי שנהג כך למעשה הוא שר התורה הגר"ח קניבסקי שכותב בספר אוחרות יושר על ענין השלוש שעות לפי הגר"א, בשם ספר בית אהרן ששמע מאביו על הלימוד של לפחות שלוש שעות כדי להשיג קנין ומתיקות התורה, ומעידים מקורבין שידוע על מרן שר התורה הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א אשר מגיעים אליו בשאלות פרטיות שלפני כן הוא לומד שלוש שעות ברציפות כי הגר"א ז"ל כתב שהלומד שלוש שעות תורה לשמה זוכה באותו זמן להיות שייך לקב"ה לגמרי ויש לו סייעתא דשמיא מיוחדת לענות על מה שנשאל (ראיון עם הגרא"י קוק לפני שלוש עשרה שנה מוסק ש"ק)

מענין מאד אכן למצוא את הלשונות הנוספים מתלמידי הגר"א, או בכתבים שמפורש יותר ששמעות הלשמה או ההרגשה של לשמה, זו היא אותה "מתיקות" שעליה דיבר הגר"ש.

נוטר הכרמים

יישר כח על ההודעה העשירה.

אודה למראה מקום מדויק בספרי הגרמ"מ זצ"ל.

והנה עוד תגובה שקיבלתי באישי:

מה ששאל כת"ר למקור דברי הגר"א לא מצאתי נוסח כזה בדיוק
רק בשם הגר"ח (מובא בליקוטים בסוף נפש החיים של הרב רובין) שלומד ג' שעות בלילה מוחלים לו כל עונותיו..
והגר"א במשלי כז, ז, כתב וז"ל כאשר לא יחפוץ האדם בהיגיון התורה אז אינו טועם מתיקותה,אך כאשר נפשו רעבה שמשתוקקת ומתאווה לעסוק בתורה אפי' מר מתוק לו מחמת שיגע בה וציער עצמו עליה.

השמים שמים לה'

לבקשתך נוטר

נרות שלמה - פנינים ואגרות חלק ח' עמ' רחצ

שיעורי משמר הלוי הוריות י: (עמ' תנב)

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ה' דצמבר 10, 2020 4:30 pm

בדרך הרמז, הושע נא שלש שעות הושע נא.

נוטר הכרמים

מצו"ב חוברת על חנוכה,
יין ישן בקנקן חדש

נוטר הכרמים

היום התקשר אלי תלמיד נכבד, ששמע מתלמיד אחר בישיבה, משנותיה הראשונות ממש,
כי רבינו זצוק"ל באותם שנים "עשה עסק" שלם מהיום החמישי של חנוכה,
והיה זה ידוע בישיבה, וניכר מאוד על רבינו בתפילות ארוכות בסערת הנפש.
וגם סופר שאמר כי שמונת השבחים שבסוף ברכת יוצר אור, "כי הוא לבדו פועל גבורות עושה חדשות וכו'",
מכוונים כנגד ימי החנוכה, ו'מצמיח ישועות' כנגד יום זה, ועל כן הוא מסוגל ביותר.
בחפשי אחר מקור הדברים, מצאתי בלי סוף אזכורים בספרי חסידות מאוחרים,
וכולם בשם 'ספרים הקדושים'.
מה הם המקורות הקדומים לכך?

עליך עיננו

נוטר הכרמים כתב:היום התקשר אלי תלמיד נכבד, ששמע מתלמיד אחר בישיבה, משנותיה הראשונות ממש,
כי רבינו זצוק"ל באותם שנים "עשה עסק" שלם מהיום החמישי של חנוכה,
והיה זה ידוע בישיבה, וניכר מאוד על רבינו בתפילות ארוכות בסערת הנפש.
וגם סופר שאמר כי שמונת השבחים שבסוף ברכת יוצר אור, "כי הוא לבדו פועל גבורות עושה חדשות וכו'",
מכוונים כנגד ימי החנוכה, ו'מצמיח ישועות' כנגד יום זה, ועל כן הוא מסוגל ביותר.
בחפשי אחר מקור הדברים, מצאתי בלי סוף אזכורים בספרי חסידות מאוחרים,
וכולם בשם 'ספרים הקדושים'.
מה הם המקורות הקדומים לכך?

היחידים שעשו מזה עסק הם החסידים ובפרט חב"ד לפי מה שידוע לי.
יש שאמרו שיום זה ניכר ביותר שהלכה כב"ה שהרי לשיטתם חמש.ולב"ש ארבע.ואולי זה אותו ענין.
יבואו היודעים ויעידו.

צורב מתחיל

דפדפתי היום קצת במשנת שמואל שהעלה לעיל הרב הנוטר שליט"א, שולבו שם מכתבים מכמה שנים שכתב בישיבה לחיזוק בימי החנוכה, ומעניין שכולם מיום שלישי, פעם כ"ד כסלו פעם נר שלישי ופעם נר שני, אבל כולם מיום שלישי. ולא שבדקתי את הימים אלא שלכולם היה בכותרת שנכפל בו כי טוב.
היה בזה ענין מיוחד, או שזה מקרה?

יוסף חיים אוהב ציון

נוטר הכרמים כתב:היום התקשר אלי תלמיד נכבד, ששמע מתלמיד אחר בישיבה, משנותיה הראשונות ממש,
כי רבינו זצוק"ל באותם שנים "עשה עסק" שלם מהיום החמישי של חנוכה,
והיה זה ידוע בישיבה, וניכר מאוד על רבינו בתפילות ארוכות בסערת הנפש.
וגם סופר שאמר כי שמונת השבחים שבסוף ברכת יוצר אור, "כי הוא לבדו פועל גבורות עושה חדשות וכו'",
מכוונים כנגד ימי החנוכה, ו'מצמיח ישועות' כנגד יום זה, ועל כן הוא מסוגל ביותר.
בחפשי אחר מקור הדברים, מצאתי בלי סוף אזכורים בספרי חסידות מאוחרים,
וכולם בשם 'ספרים הקדושים'.
מה הם המקורות הקדומים לכך?

ע' בס' דעת עתים חנוכה.

יחד נהלל · הודעהעל ידי **יחד נהלל** » ב' דצמבר 14, 2020 5:41 pm

נוטר הכרמים כתב:היום התקשר אלי תלמיד נכבד, ששמע מתלמיד אחר בישיבה, משנותיה הראשונות ממש,
כי רבינו זצוק"ל באותם שנים "עשה עסק" שלם מהיום החמישי של חנוכה,
והיה זה ידוע בישיבה, וניכר מאוד על רבינו בתפילות ארוכות בסערת הנפש.
וגם סופר שאמר כי שמונת השבחים שבסוף ברכת יוצר אור, "כי הוא לבדו פועל גבורות עושה חדשות וכו'",
מכוונים כנגד ימי החנוכה, ו'מצמיח ישועות' כנגד יום זה, ועל כן הוא מסוגל ביותר.
בחפשי אחר מקור הדברים, מצאתי בלי סוף אזכורים בספרי חסידות מאוחרים,
וכולם בשם 'ספרים הקדושים'.
מה הם המקורות הקדומים לכך?

לענ"ד פשיטא. דהנה רבינו האריז"ל בפע"ח חנוכה פרק ד כתב, "בחנוכה הוא תיקון מידת הוד". וע"ע באריכות בבני יששכר מאמר ד אות קכב. וע"כ נתקנו הימים להודות ולהלל- לתקן הפגם בהוד. עיי"ש.
והנה נודע לכל צורב שהיום החמישי הוא תיקון מידת הוד. בסדר חג"ת נה"י. וכנראה זהו פשטות דברי מרן מהר"ש אויערבאך זיע"א.

יוסף חיים אוהב ציון

ספר פרי עץ חיים - שער ר"ח חנוכה ופורים - פרק ד
סוד שמונת ימי חנוכה, איהי מקבלת אור ההוד בעצמו, שלא ע"י ז"א, כי בחול יעקב בנצח ורחל בהוד, וביען אשר לא תיקן ההוד, בענין והודי נהפך עלי למשחית. והנצח נתקן, בענין וגם נצח ישראל לא ישקר, לכן מקבלת איהי אור מן ההוד על ידו דרך הנצח. אבל מתתיהו בן יוחנן כ"ג, תיקן ההוד, באלו הח' ימים לבד, לכן מקבלת איהי אור מן ההוד עצמו על ידה, ושלא על ידו, לכן אנו אומרים על הנסים בברכת מודים, שהוא כנגד ההוד.
ניכרים דברים אמת.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ג' דצמבר 15, 2020 1:58 am

קצת מרבותינו היו נותנים דמי חנוכה ביום חמישי, שמעולם לא חל בשבת.

הנאמן · הודעהעל ידי **הנאמן** » ג' דצמבר 15, 2020 3:21 pm

כדברים הנ"ל בקשר למידת ה'הוד' כתב גם הגר"י ענגיל מובא בליקוט דבריו ע"פ המועדים בכרך על חנוכה (נ"ל בקונטרס ההודאה שבסוף), נמצא באוצר שכחתי את שמו

פרנקל תאומים

פולסברג כתב:קצת מרבותינו היו נותנים דמי חנוכה ביום חמישי, שמעולם לא חל בשבת.

הביאו כאן כך משמיה דמרן שר התורה הגרח''ק שליט''א, ושכך מנהגו.

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ג' דצמבר 15, 2020 8:35 pm

ה'פיפטע ליכט' [הנר החמישי] מצויין מכמה טעמים.
בעיקרו שלעולם לא יחול ביום שבת. כך שהמטרה של 'למטה מעשרה טפחים' מושלמת.
ועוד שזה הוא ערב ראש חודש. ור"ח הרי הוא התחדשות [בפרט, שישראל נמשלו ללבנה]
וא"כ הוא היום הכי 'חשוך' בחודש. כך שוב פעם ענין הלמטה מי' טפחים שיש להאיר החושך.

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ג' דצמבר 15, 2020 8:38 pm

נוטר הכרמים כתב:היום התקשר אלי תלמיד נכבד, ששמע מתלמיד אחר בישיבה, משנותיה הראשונות ממש,
כי רבינו זצוק"ל באותם שנים "עשה עסק" שלם מהיום החמישי של חנוכה,
והיה זה ידוע בישיבה, וניכר מאוד על רבינו בתפילות ארוכות בסערת הנפש.
וגם סופר שאמר כי שמונת השבחים שבסוף ברכת יוצר אור, "כי הוא לבדו פועל גבורות עושה חדשות וכו'",
מכוונים כנגד ימי החנוכה, ו'מצמיח ישועות' כנגד יום זה, ועל כן הוא מסוגל ביותר.
בחפשי אחר מקור הדברים, מצאתי בלי סוף אזכורים בספרי חסידות מאוחרים,
וכולם בשם 'ספרים הקדושים'.
מה הם המקורות הקדומים לכך?

בחנוכיה של הרה"ק בעל בית אברהם זיע"א מסלונים, היה במרכז החנוכיה צורת תרנגול [השמש בלט קדימה ומאחוריו בשורה אחת עם כל הקנים היה תרנגול. מסתמא לא היה בזה שום ענין...]. בני הישיבה בברנוביץ' היו מעוררים זה את זה שחג החנוכה עומד להסתיים וצריך 'לחטוף' לפני שיחלפו הימים הנעלים, והיו אומרים בלילה החמישי, 'הנה זה כבר עברו את התרנגול'...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר