נחמה להורים

[יוסף חיים אוהב ציון]

במה אוכל לנחם הורים שבתם נפטרה מדום נשימתי בעת השינה ל"ע. כל רעיון או הפניה תעזור יש"כ.

[ירדן ירחו]

https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=27249&pagenum=191
יש כאן מכתב שמאוד חיזק אותנו כשהיינו באבל אולי הוא יוכל לעזור. מה שבמיוחד תפס אותי שהמכתב לא רק אומר ככה צריך אלא הולך שלב שלב מהשכל והאמונה לרגש ואחר כך למעשה וממש נותן את התחושה שמבינים מה אתה מרגיש. שנזכה תיכף ומיד לקיום היעוד ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים.

[נוטר הכרמים]

ספר לקח טוב - פרקי אמונה ונחמה.
מומלץ מאוד.

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... 1931681672

[לארץ ולדרים]

ב"ק לח

[עזריאל ברגר]

מכתב מהרבי מליובאוויטש זצ"ל לאריק שרון שר"י, כאשר נהרג לו בן:
http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9381.htm
(אג"ק חלק כ"ה, אגרת ט'שפא כנראה).

המכתב הוא ביאור נפלא ומעודד על נוסח הנחמה "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים".

[אור עולם]

הגר"ד מישקובסקי זצוק"ל ישב שבעה על בנו שנפטר לו בקטנותו (כמדומני נחנק ביוה"כ, יבואו היודעים ויתקנוני), ובא לנחמו מרן המשגיח הגר"מ חדש זצוק"ל, והביא את דברי הגמ' (סוטה יב.): "תנא עמרם גדול הדור היה כיון שראה שאמר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו אמר לשוא אנו עמלין עמד וגירש את אשתו עמדו כולן וגירשו את נשותיהן אמרה לו בתו אבא קשה גזירתך יותר משל פרעה שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות פרעה לא גזר אלא בעוה"ז ואתה בעוה"ז ולעוה"ב פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת שנאמר (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך עמד והחזיר את אשתו עמדו כולן והחזירו את נשותיהן". וברש"י שם: "פרעה לא גזר אלא בעולם הזה - שנולדים ומתים וחוזרים וחיים הן לעוה"ב אתה גזרת בעולם הזה ובעולם הבא שכיון שאינם נולדים אינן באין לעולם הבא", ואמר המשגיח, דאע"פ דאין לנו השגה בכבשי דרחמנא, נשמה זו או אחרת מדוע באה לעולם ומדוע הלכה בקיצור ימים ושנים, אך המבואר מדברי רש"י הנ"ל דביאת הנשמה לעולם לחוד היא כבר מספיקה להביאה לחיי עוה"ב, ולעיתים הנשמה לא חסר לה אלא תיקון קטנטן, ואילולא הייתה באה לא הייתה יכולה לחיות לעוה"ב.

[יהודה בן יעקב]

לא הבנתי למה צריך להביא מדברי רש"י. ואולי להוכיח כמי ההלכה
בגמ' סנהדרין קי, ב

אתמר קטן מאימתי בא לעולם הבא רבי חייא ורבי שמעון בר רבי חד אמר משעה שנולד וחד אמר משעה שסיפר וכו', רבינא אמר משעה שנזרע וכו', רב נחמן בר יצחק אמר משעה שנימול וכו', תנא משום רבי מאיר משעה שיאמר אמן וכו'

ובשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קלח

הנה בדבר שאלתך אם נפלים יקומון כשיבא זמן תחיית המתים במהרה, הנה רבינא דהוא בתרא שהלכה כמותו אמר בסנהדרין דף ק"י ע"ב על קטן מאימתי בא לעוה"ב שהוא משעה שנזרע ופרש"י משעה שנקלט הזרע במעי אשה אפילו הפילה אמו ונמחה יש לו חלק לעתיד והביא דהכי אמר בכתובות נבלתי יקומון לרבות נפלים, הרי מפורש ברש"י דלעמוד בתחיית המתים וחיי העולם הבא הם בדין אחד וא"כ מפורש שכשיגיע זמן תחיית המתים יחיו הנפלים כגדולים צדיקים שהם הא ודאי נקיים וטהורים מכל חטא,

[אור עולם]

לא הבנתי למה צריך להביא מדברי רש"י. ואולי להוכיח כמי ההלכה
בגמ' סנהדרין קי, ב

אתמר קטן מאימתי בא לעולם הבא רבי חייא ורבי שמעון בר רבי חד אמר משעה שנולד וחד אמר משעה שסיפר וכו', רבינא אמר משעה שנזרע וכו', רב נחמן בר יצחק אמר משעה שנימול וכו', תנא משום רבי מאיר משעה שיאמר אמן וכו'

ובשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קלח

הנה בדבר שאלתך אם נפלים יקומון כשיבא זמן תחיית המתים במהרה, הנה רבינא דהוא בתרא שהלכה כמותו אמר בסנהדרין דף ק"י ע"ב על קטן מאימתי בא לעוה"ב שהוא משעה שנזרע ופרש"י משעה שנקלט הזרע במעי אשה אפילו הפילה אמו ונמחה יש לו חלק לעתיד והביא דהכי אמר בכתובות נבלתי יקומון לרבות נפלים, הרי מפורש ברש"י דלעמוד בתחיית המתים וחיי העולם הבא הם בדין אחד וא"כ מפורש שכשיגיע זמן תחיית המתים יחיו הנפלים כגדולים צדיקים שהם הא ודאי נקיים וטהורים מכל חטא,

ייש"כ.
א. ראה דגם הגרמ"פ משתמש בדברי רש"י שם...
ב. איני יודע מדוע המשגיח זצוק"ל לא הזכיר את מה שהבאת, כך שמעתי, וכך העברתי את הסיפור.

[יהודה בן יעקב]

א. ראה דגם הגרמ"פ משתמש בדברי רש"י שם...

בגמ' שם מוזכר 'נזרע' אך שלא נפרש שמדובר דוקא על מי שנולד אח"כ וחי, הביא הגרמ"פ את דברי רש"י המפורשים שאמו הפילתו.
כמובן שלא עליך תמיהתי...

[עזריאל ברגר]

מכתב מהרבי מליובאוויטש זצ"ל לאריק שרון שר"י, כאשר נהרג לו בן:
http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9381.htm
(אג"ק חלק כ"ה, אגרת ט'שפא כנראה).

המכתב הוא ביאור נפלא ומעודד על נוסח הנחמה "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים".

המכתב ניתן לקריאה גם בהיברובוקס:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

[אוהב עמו]

הגר"ד מישקובסקי זצוק"ל ישב שבעה על בנו שנפטר לו בקטנותו (כמדומני נחנק ביוה"כ, יבואו היודעים ויתקנוני), ובא לנחמו מרן המשגיח הגר"מ חדש זצוק"ל, והביא את דברי הגמ' (סוטה יב.): "תנא עמרם גדול הדור היה כיון שראה שאמר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו אמר לשוא אנו עמלין עמד וגירש את אשתו עמדו כולן וגירשו את נשותיהן אמרה לו בתו אבא קשה גזירתך יותר משל פרעה שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות פרעה לא גזר אלא בעוה"ז ואתה בעוה"ז ולעוה"ב פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת שנאמר (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך עמד והחזיר את אשתו עמדו כולן והחזירו את נשותיהן". וברש"י שם: "פרעה לא גזר אלא בעולם הזה - שנולדים ומתים וחוזרים וחיים הן לעוה"ב אתה גזרת בעולם הזה ובעולם הבא שכיון שאינם נולדים אינן באין לעולם הבא", ואמר המשגיח, דאע"פ דאין לנו השגה בכבשי דרחמנא, נשמה זו או אחרת מדוע באה לעולם ומדוע הלכה בקיצור ימים ושנים, אך המבואר מדברי רש"י הנ"ל דביאת הנשמה לעולם לחוד היא כבר מספיקה להביאה לחיי עוה"ב, ולעיתים הנשמה לא חסר לה אלא תיקון קטנטן, ואילולא הייתה באה לא הייתה יכולה לחיות לעוה"ב.

שמעתי מבן לאבא שנפטרו לו על פניו 4 ילדים, ששאל את אביו מה ניחמו מארבעת הפעמים שישב שבעה, והצביע על דברים אלו.

[הבאר ההיא]

לא הבנתי למה צריך להביא מדברי רש"י. ואולי להוכיח כמי ההלכה
בגמ' סנהדרין קי, ב

אתמר קטן מאימתי בא לעולם הבא רבי חייא ורבי שמעון בר רבי חד אמר משעה שנולד וחד אמר משעה שסיפר וכו', רבינא אמר משעה שנזרע וכו', רב נחמן בר יצחק אמר משעה שנימול וכו', תנא משום רבי מאיר משעה שיאמר אמן וכו'

ובשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קלח

הנה בדבר שאלתך אם נפלים יקומון כשיבא זמן תחיית המתים במהרה, הנה רבינא דהוא בתרא שהלכה כמותו אמר בסנהדרין דף ק"י ע"ב על קטן מאימתי בא לעוה"ב שהוא משעה שנזרע ופרש"י משעה שנקלט הזרע במעי אשה אפילו הפילה אמו ונמחה יש לו חלק לעתיד והביא דהכי אמר בכתובות נבלתי יקומון לרבות נפלים, הרי מפורש ברש"י דלעמוד בתחיית המתים וחיי העולם הבא הם בדין אחד וא"כ מפורש שכשיגיע זמן תחיית המתים יחיו הנפלים כגדולים צדיקים שהם הא ודאי נקיים וטהורים מכל חטא,

כמדומה שהרא"ש מביא בשם הגאונים שזו סיבת המנהג לקרוא שם לנפלים בכדי שיכיר את אביו בתחיית המתים.

אגב נסתפקתי הרי לכאו' בתחיית המתים יקומו כל אחד בגיל שבו נפטר וא"כ באיזה אופן יקומו הנפלים שעוד לא הגיעו לכלל חיים האם כתינוקות בני יומם או באופן אחר.

[בראנסוויל]

"ילקוט הואיל יהודה"
https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALE ... 205171/NLI

ילקוט הואיל יהודה : לזכרון בני ... יואל יהודה הלוי : והוא ילקוט ישועות ונחמות מספרי הקודש ... והיה לשלשה מדורים : מדור א' הגיון לב לעורר אמונת אומן בלב ישראל ... : מדור ב' נחמת לב החיוב על הקרובים להתנחם ... : מדור ג' לב אבות לקט בהיר ומקיף בענין בנים שנעדרו ...

[אור עולם]

כמדומה שהרא"ש מביא בשם הגאונים שזו סיבת המנהג לקרוא שם לנפלים בכדי שיכיר את אביו בתחיית המתים.

אגב גררא, אזכיר מה ששמעתי מהגאון המופלא ר' יצחק ארנד שליט"א (חדב"נ הגר"א פלצ'ינסקי זצוק"ל, תלמיד מרנן הגרשז"א הגריש"א והגרש"א זצוק"ל), דאשתו תחי' נפגעה בפיגוע ירי בדרך ל"טלז - סטון", הסיפור מלא פרטים מרתקים ומרגשים ואכמ"ל. רק פרט אחד אזכיר, שאשתו ילדה מחמת כך נפל, ובאו אליו אנשי הח"ק לשאול איזה שם ירצה לתת לנפל כשמלים אותו קודם הקבורה, ונתן לו שם, ואח"כ לא הצליח להיזכר מה היה השם. ודרש לו ע"ז חותנו זצוק"ל את הפסוק בקהלת: "אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל. כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה" (קהלת ו, ג-ד).