מגדל כתב:שלום, רציתי לדעת כמה קדום חלוקת העולים לתורה המצוי בידינו?
האם יש מנהגים שונים בזה?
האם יש בידינו מקור כלשהוא לסדר בו נהגו לחלק את העליות בתקופת האר"י בצפת?
בתודה מראש.
הבטחתי כתב:מגדל כתב:שלום, רציתי לדעת כמה קדום חלוקת העולים לתורה המצוי בידינו?
האם יש מנהגים שונים בזה?
האם יש בידינו מקור כלשהוא לסדר בו נהגו לחלק את העליות בתקופת האר"י בצפת?
בתודה מראש.
הספר 'בני יששכר' בר תקופתו, ויש שם כמה חלוקות בסוף הספר
יוצא פוניבז' כתב:הבטחתי כתב:מגדל כתב:שלום, רציתי לדעת כמה קדום חלוקת העולים לתורה המצוי בידינו?
האם יש מנהגים שונים בזה?
האם יש בידינו מקור כלשהוא לסדר בו נהגו לחלק את העליות בתקופת האר"י בצפת?
בתודה מראש.
הספר 'בני יששכר' בר תקופתו, ויש שם כמה חלוקות בסוף הספר
צ"ל תיקון יששכר
מרדכי וינטרויב כתב:חלוקת העולים מתקופת הגאונים בבבל
כדבריו על־יד הע' 52: "המקורות העתיקים אינם מכירים כלל את פרשת 'וילך'. היא אינה נזכרת במצחפי מקרא טברניים עתיקים, ברשימות של הפטרות ועוד. הראשון שמזכיר את פרשת 'וילך' הוא רב סעדיה גאון בסידורו".לענין כתב:לאיזה 'מנהג קדום' מתכוין ויינטרוב באומרו שנצבים 'היתה נקראת ברצף אחד עם פרשת וילך'?
לענין כתב:מרדכי וינטרויב כתב:חלוקת העולים מתקופת הגאונים בבבל
אגב, 'פיסחא דניסן', שתמה הה"כ נר"ו, הלא הוא מופיע בתרגום יונתן על התורה, ולאפוקי 'פיסחא דאייר' - פסח שני.
כך שהכותב העדיף לקרוא לחג המצות 'פיסחא' (שהוא השם השגור בקרב כל ישראל) ולא 'דיבחא' כמו במקור, אך כדי לשמר את השם המקורי 'דיבחא דניסן', הביא את הכינוי 'פיסחא דניסן'.
מרדכי וינטרויב כתב:ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה (כנראה שבת שאחרי שמיני עצרת). במצב כזה ישנה שבת חסרה למחזור הקריאה השנתי ולכן לא חילקו את נצו"י. החלוקה של נצו"י החלה בעקבות קריאת וזאת הברכה לשמחת תורה, אז נוצרה שבת מיותרת שמולאה באמצעות חלוקת נצבים לשניים.
מרדכי וינטרויב כתב:ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה (כנראה שבת שאחרי שמיני עצרת). במצב כזה ישנה שבת חסרה למחזור הקריאה השנתי ולכן לא חילקו את נצו"י. החלוקה של נצו"י החלה בעקבות קריאת וזאת הברכה לשמחת תורה, אז נוצרה שבת מיותרת שמולאה באמצעות חלוקת נצבים לשניים.
מרדכי וינטרויב כתב:ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה.
מעט דבש כתב:viewtopic.php?p=299741#p299741
יוצא פוניבז' כתב:מרדכי וינטרויב כתב:ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה (כנראה שבת שאחרי שמיני עצרת). במצב כזה ישנה שבת חסרה למחזור הקריאה השנתי ולכן לא חילקו את נצו"י. החלוקה של נצו"י החלה בעקבות קריאת וזאת הברכה לשמחת תורה, אז נוצרה שבת מיותרת שמולאה באמצעות חלוקת נצבים לשניים.
א. מה הם הראיות הרבות? מי אסף אותם? נשמח להחכים בענין.
ב. אם סיימו את התורה רק בשבת שאחר שמיני עצרת, מה הקשר לנצבים וילך שהם לפני שמיני עצרת? ובכלל החלוקה של נצבים וילך באה לפתור את בעיית השבת המיותרת שיש בשנים בהם לא חל ר"ה או יוה"כ בשבת. אם נניח שבזמנים קדומים היו מסיימים בשבת מיותרת זו (שבין יוה"כ לסוכות) את התורה, צריך למצוא פתרון אחר לשנה שחל ר"ה או יוה"כ בשבת.
שאלו בבית המדרש של רבינו נסים למה מחלקים פרשת נצבים וילך לשנים כשיש ב' שבתות בין ר"ה לסוכות בלא יוה"כ ואין מחלקין מטות ומסעי שארוכות יותר והשיב לפי שבאתם נצבים יש קללות שקלל ישראל ורוצה לסיימם קודם ר"ה וקשה שאנו לא מחשבינן הקללות שקלל משה ישראל כדמשמע בפרק המוכר את הספינה (ב"ב דף פח: ושם) א"ר לוי בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת ב"ו הקדוש ברוך הוא בירך ישראל בכ"ב וקללן בשמנה ומשה ברכם בשמנה וקללם בעשרים ושתים וחשיב מואם לא תשמעו עד ואין קונה משמע בהדיא שעד אין קונה הוי מן הקללות ולא יותר ועוד קשיא לפי סברתו אמאי אין קורין האזינו קודם ר"ה שהרי גם שם יש קללות מזי רעב ולחומי רשף לכך נראה לי הטעם שאנו מחלקים אותן לפי שאנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם ר"ה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות כלל שלא להסמיך הקללות לר"ה ומטעם זה אנו קורין במדבר סיני קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת.
מרדכי וינטרויב כתב:ההשערה על סיום התורה בשבת שאחרי שמיני עצרת מסבירה מדוע קוראים ברוב השנים את בחוקותי ואת כי תבוא שתי שבתות לפני שבועות וראש השנה (בהתאמה), בעוד שלפי תקנת עזרא יש לקרוא אותן בשבת שלפני שני החגים. בגלל שקבעו את "וזאת הברכה" לשמיני עצרת זזו הפרשיות אחורה וכך בחוקותי וכי תבוא נקראים שבת מוקדמת יותר.
יוצא פוניבז' כתב:מרדכי וינטרויב כתב:ההשערה על סיום התורה בשבת שאחרי שמיני עצרת מסבירה מדוע קוראים ברוב השנים את בחוקותי ואת כי תבוא שתי שבתות לפני שבועות וראש השנה (בהתאמה), בעוד שלפי תקנת עזרא יש לקרוא אותן בשבת שלפני שני החגים. בגלל שקבעו את "וזאת הברכה" לשמיני עצרת זזו הפרשיות אחורה וכך בחוקותי וכי תבוא נקראים שבת מוקדמת יותר.
התחלתי להתבלבל.
אדרבה, היה אפשר להשאיר את כי תבוא על מקומו, ולא להפריד את נצבים וילך.
גם אם יש מקום להשערה כי לא סיימו את התורה בשמיני עצרת, אך אין שום מקור להשערה שסיימו אותה דווקא בשבת שאחרי שמיני עצרת. מלבד מוזרות הענין שסיום התורה אינו בזמן מוגדר, מן המקורות שהובאו יש משמעות שסיימו את התורה באיזור יום הכיפורים (כמו השבת שבין יוה"כ לסוכות, או שבת שובה).
חד ברנש כתב: (מרת א' קנצלבוגן כתבה מאמר מקיף על זה ב'סיני')
יוצא פוניבז' כתב:בחומשים שלנו יש הבדל רק בפרשת ויגש.
אך במשך הדורות היו מנהגים רבים בכל הפרשיות, פירוט יש אצל א. קצנלבוגן, סיני קיט, עמ' רכד
עזריאל ברגר כתב:יוצא פוניבז' כתב:בחומשים שלנו יש הבדל רק בפרשת ויגש.
אך במשך הדורות היו מנהגים רבים בכל הפרשיות, פירוט יש אצל א. קצנלבוגן, סיני קיט, עמ' רכד
מה זה "שלנו"?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים