השכמה לפני אור הבוקר

עזריאל ברגר

הפוסקים (בסימן הראשון של השו"ע) כתבו (איש איש בסגנונו) שכל יהודי "נורמלי" (או מי שהוא ב"מדה בינונית") צריך כל יום להשכים לפני אור הבוקר, כמ"ש "אעירה שחר".

כמה אנשים מקיימים את זה? כמה יחידי סגולה???

מדוע זמני השינה וההשכמה בישיבות הקדושות אינם מתאימים לזה?

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » א' אוקטובר 11, 2020 2:49 pm

עזריאל ברגר כתב:הפוסקים (בסימן הראשון של השו"ע) כתבו (איש איש בסגנונו) שכל יהודי "נורמלי" (או מי שהוא ב"מדה בינונית") צריך כל יום להשכים לפני אור הבוקר, כמ"ש "אעירה שחר".

כמה אנשים מקיימים את זה? כמה יחידי סגולה???

מדוע זמני השינה וההשכמה בישיבות הקדושות אינם מתאימים לזה?

מאז שהמציאו את האור החשמלי, הרגלי השינה השתנו מאד ובפרט אצל הנוער. כשהולכים לישון כשעה אחרי השקיעה, מתעוררים לבד באשמורת השלישית של הלילה ואין שום בעיה לקום אז, וצריך מידה גדושה של עצלות להשאר במיטה עד שלש שעות.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' אוקטובר 11, 2020 4:40 pm

וגם גדולי עולם משום כך לא נהגו בעשורים האחרונים להשכים קום אפילו לא לתפילת הנץ.
וגם כי השעה הקבועה (השעון הביולוגי) גורמת לפחות ביטול תורה אצל אנשים רגילים.

עזריאל ברגר

קו ירוק כתב:וגם גדולי עולם משום כך לא נהגו בעשורים האחרונים להשכים קום אפילו לא לתפילת הנץ.
וגם כי השעה הקבועה (השעון הביולוגי) גורמת לפחות ביטול תורה אצל אנשים רגילים.

א. בדיוק על זה אני מתפלא.
ב. מה ההבדל בין שינה בשעה 22:00 וקימה בשעה 6:00, לבין שינה בשעה 20:30 (בדרך כלל - אחרי תפילת ערבית) וקימה בשעה 4:30 (בדרך כלל - לפני הנץ, ואולי אפילו לפני עלות השחר)?

עזריאל ברגר

בינתיים קיבלתי 2 תשובות:
א. בדורות הקדומים תיקנו את החצי השני של הלילה, ובדורותינו צריכים לתקן את החצי הראשון.
זאת תשובה שמתאימה יותר ל"חסידישע ספרים" וכיו"ב, ואיננה מצדיקה את זה שכך הוא המנהג גם בישיבות שאינן חסידיות וכיו"ב.

ב. לימוד התורה בשעות הלילה המוקדמות - ברי. לימוד התורה בשעות הבוקר המוקדמות - שמא. וברי ושמא ברי עדיף.
זה פלפול יפה, אבל הוא חולק על הפוסקים...

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' אוקטובר 11, 2020 6:27 pm

הנץ החמה משתנה כל העת, השעון הביולוגי לכאורה לא מתאים עצמו לנץ החמה (אולי השכוי מעיר).

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » א' אוקטובר 11, 2020 6:32 pm

עזריאל ברגר כתב:
קו ירוק כתב:וגם גדולי עולם משום כך לא נהגו בעשורים האחרונים להשכים קום אפילו לא לתפילת הנץ.
וגם כי השעה הקבועה (השעון הביולוגי) גורמת לפחות ביטול תורה אצל אנשים רגילים.

א. בדיוק על זה אני מתפלא.
ב. מה ההבדל בין שינה בשעה 22:00 וקימה בשעה 6:00, לבין שינה בשעה 20:30 (בדרך כלל - אחרי תפילת ערבית) וקימה בשעה 4:30 (בדרך כלל - לפני הנץ, ואולי אפילו לפני עלות השחר)?

העולם מחולק לינשופים ולציפורי בוקר, הינשופים שהם בדרך כלל יותר חכמים ומקוריים כו', מתפקדים יותר טוב בלילה. עי' באלו באנגלית https://en.wikipedia.org/wiki/Night_owl_(person)
, https://www.independent.co.uk/life-styl ... 47115.html

לבי במערב

לפענ"ד:
א) מ'מנהג הישיבות' ליכא ראי' לשום דבר וענין. ודבר זה יש לשננו היטב לבחורים צעירים, שפעמים רבות נבוכים במנהגים משונים שבישיבתם, והאמת היא שלא ע"פ חכמים וגדולי תורה נעשו, אלא כאשר עלה בלבם של נערים כמותם.
ב) מי מקיים הלכה פשוטה זו? 'יהודים פשוטים' (הנאלצים בד"כ להשכים, מחמת עבודתם וכיוצא), שלצערנו - נדירים במחוזותינו.
ומענין הפתיחה: מוכר לי 'יהודי פשוט' אחד, הקם בכל שחר בשעה 3.00 לפנות־בוקר, ומסיים את כל ספר התהלים עד לשעת התפילה. כך אף חינך את בניו, עד לעת ...כניסתם ל'ישיבות הקדושות'... ואכמ"ל.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' אוקטובר 11, 2020 6:38 pm

הישיבות אינם הפקר ומעולם לא היו. ומנהג הישיבות הותיקות שורשו בגדולי עולם.
יתירה מכך שמעתי בצעירותי, ואינני יודע כמה מדויק ומה, שפעם הגרי"ז התעניין אצל הגרב"ד פוברסקי על שעת תפילת השחר בישיבה, והשיבו ב-7.00 בבוקר. הפטיר הגרי"ז לא בגלל זמן ק"ש של מג"א, אלא כי החליטו שכך הסדר הנכון.. (דוקא כן הקפידו על זמן ק"ש של מג"א, אבל מכאן שיש זמן נח לקיים סדרי תפילה לימוד, ואף הגרי"ז עצמו כך היה נוהג).

יש הרבה אנשים שמקדימים קום לפני התפילה ללמוד, אבל התפילה בשעה קבועה.
אותם בנים ליהודי יקר שהזכרת באו ללמוד בישיבה, ולא לומר תהלים. תהלים יכלו לומר בבית, אבל אביהם שלחם לישיבה. הוא עולה על יצועו בצאת הכוכבים והם ב-12 בלילה..

מענין לענין, סיפר לי מכר שעת בואו ללמוד בישיבת עטרת ישראל (לפני עשורים), עיין בסדר שלישי במקרא בספר 'יהושע' , עבר לידו ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי, נעצר ומביט בו ובספר. הבחור הרים עיניו, ושואל מה, זה לא טוב? השיבו הגרב"מ זה טוב, אתה לא טוב!...

לבי במערב

כמובן, לאו כולהו בחדא מחתינהו, ובודאי - ברבות מהן, ע"פ חכמים וגדולי תורה הונהגו סדריהן.
כל שברצוני לומר, שכשיש צע"ג על 'מנהג הישיבות' - התירוץ הפשוט הוא כנ"ל, ואי"צ לדחוק וליישב בכמה אופנים. ומסתמא, כאו"א מבין כלפי מה הדברים מכוונים.
להבהיר: דברי אינם אמורים כלפי ישיבות המגזר הליטאי בדוקא, ואדרבא.

הבעי' איננה התמדתם בישיה"ק, כמובן, אלא שגם כששבים הביתה (בביה"ז וכיו"ב) - אינו נדיר שיקומו בזמן ק"ש. וד"ל.

בענין סדרי הלימוד הישיבתיים ואי־העיסוק הדווקאי בחלקים נחוצים וחשובים מתוה"ק - אעדיף שלא לדון כאן.
בכל מקרה, אדגיש שנית: דברי אינם אמורים כלפי ישיבות המגזר הליטאי בדוקא, ואדרבא.

בברכה המשולשת

ב"ה, גם בדורינו לא בטלה הקימה המוקדמת מן העולם.
אני אישית מכיר יהודים רבים וכ"י, הן אברכים ורבנים והן בע"ב, שקמים בזמן ומתפללים כותיקין.

דורשי יחודך

כיון שברור שלא מדובר כאן ב"הלכה" ודינא" אלא בהנהגה טובה, כפי שמתבאר מדברי הפוסקים והמקורות עליהם מתבססים, ממילא הכל לפי הענין.
אילו היה מדובר בדין וחיוב אזי היה קשה מדוע עושים חשבונות, אבל הרי לא מדובר בחיוב, וממילא שכל אחד יסדר את יומו באופן הנאות ללימודו וכו'.
(ענין התפילה כותיקין זה ענין אחר, אני מדבר על הענין לעורר השחר כשלעצמו.)
כל זה כמובן בלי להפחית מערך מי שאכן מקיים את העניין הנפלא הזה.

לבי במערב

בברכה המשולשת כתב:ב"ה, גם בדורינו לא בטלה הקימה המוקדמת מן העולם.
אני אישית מכיר יהודים רבים וכ"י, הן אברכים ורבנים והן בע"ב, שקמים בזמן ומתפללים כותיקין.

לבי במערב כתב:מי מקיים הלכה פשוטה זו? 'יהודים פשוטים' (הנאלצים בד"כ להשכים, מחמת עבודתם וכיוצא), שלצערנו - נדירים במחוזותינו.

וכל חד וחד לפום אתרי' קאמר.

עזריאל ברגר

העירוני מהגמ' ביומא כב. "שאני מיגנא ממיקם" ופרש"י: נוח לו לאדם לנדד שינה מעיניו מלילך לישן עד סוף הלילה מלהיות עומד ממטתו בהשכמה.

יוסף חיים אוהב ציון

וכן היה נוהג מרן הרב עובדיה זצ"ל ע"פ גמ' זו.

לארץ ולדרים

עזריאל ברגר כתב:העירוני מהגמ' ביומא כב. "שאני מיגנא ממיקם" ופרש"י: נוח לו לאדם לנדד שינה מעיניו מלילך לישן עד סוף הלילה מלהיות עומד ממטתו בהשכמה.

מה זה נוגע

עזריאל ברגר

לארץ ולדרים כתב:
עזריאל ברגר כתב:העירוני מהגמ' ביומא כב. "שאני מיגנא ממיקם" ופרש"י: נוח לו לאדם לנדד שינה מעיניו מלילך לישן עד סוף הלילה מלהיות עומד ממטתו בהשכמה.

מה זה נוגע

נוגע למה שהבאתי לעיל שעדיף ללמוד בתחילת הלילה שזה "ברי" מאשר בסוף הלילה שזה "שמא".

עזריאל ברגר

קיבלתי בפרטי:

עי' בשו"ת ערוגות הבושם או"ח סי' א שדן בענין זה: https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

וטרם הספיקותי לעיין בו.

לבי במערב

עיקר דבריו בקצרה:

דבכל כיו"ב נאמר כל הלבבות דורש ד' וכל יצר מחשבות הוא מבין . . אמנם הכל לפי מה שירגיל אדם עצמו בנעוריו, כי ההרגל טבע שני' ע"כ לכתחילה ירגיל אדם עצמו לקום באשמורת.

גם הובאו שם הדברים האמורים ד'אין ספק מוציא מידי ודאי' והגמ' דיומא. כן ציין לסי' יעב"ץ שכתב: 'על הרוב זמן שכיבה שלנו לאחר חצות לילה'.

ספרים וועלט

קו ירוק כתב:הישיבות אינם הפקר ומעולם לא היו. ומנהג הישיבות הותיקות שורשו בגדולי עולם.
יתירה מכך שמעתי בצעירותי, ואינני יודע כמה מדויק ומה, שפעם הגרי"ז התעניין אצל הגרב"ד פוברסקי על שעת תפילת השחר בישיבה, והשיבו ב-7.00 בבוקר. הפטיר הגרי"ז לא בגלל זמן ק"ש של מג"א, אלא כי החליטו שכך הסדר הנכון.. (דוקא כן הקפידו על זמן ק"ש של מג"א, אבל מכאן שיש זמן נח לקיים סדרי תפילה לימוד, ואף הגרי"ז עצמו כך היה נוהג).

יש הרבה אנשים שמקדימים קום לפני התפילה ללמוד, אבל התפילה בשעה קבועה.
אותם בנים ליהודי יקר שהזכרת באו ללמוד בישיבה, ולא לומר תהלים. תהלים יכלו לומר בבית, אבל אביהם שלחם לישיבה. הוא עולה על יצועו בצאת הכוכבים והם ב-12 בלילה..

מענין לענין, סיפר לי מכר שעת בואו ללמוד בישיבת עטרת ישראל (לפני עשורים), עיין בסדר שלישי במקרא בספר 'יהושע' , עבר לידו ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי, נעצר ומביט בו ובספר. הבחור הרים עיניו, ושואל מה, זה לא טוב? השיבו הגרב"מ זה טוב, אתה לא טוב!...

סיפור יפה. אכן כדאי להוסיף לנושא משני של האשכול, כמה בני הישיבות הקדושות לומדים שלא לומר יודעים ס' יהושע ויתר כתבי קודש.
חומש נו, מילא צריכים להבין את המשך חכמה והשטיקלאך גרי"ז. וגם שם צריך תיקון גדול מאד.

על משקל הגרב"מ הייתי אומר הישיבות טובות הנה, אבל הראשי ישיבות לא מלמדים את דרך הטובה לתלמידיהם...

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ג' אוקטובר 13, 2020 10:22 am

ובענינו המשני של האשכול:
אני הייתי אומר, טיפה ענווה לא תזיק לך, ואף תכבד אותך יותר.. בור ועם הארץ שיודע חומש יישאר בור ועם הארץ.
למדן יידע לבסוף הכל. או חלקים גדולים.
חז"ל כבר אמרו משחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה.
והם אמרו שת"ח צריך שיהיה מקושט בכ"ד קישוטים ככלה המתקשטת בכ"ד קישוטים. ונשאלת השאלה הרי זה עיקר התורה שלנו - תורה שבכתב, זה לא התכשיטים לכאורה, אלא שמלת הכלה בעצמה. והנה זה פלא חז"ל הבינו שאלו התכשיטים! רק אצל הגר"א (בדורות האחרונים) שלמד בזקנותו תורה שבע"פ מתוך תורה שבכתב הוא היה לימוד ד"א של הלכה.
אז הקטן הוא מי שמבין שראשי תורת העם לא טובים, רק הוא טוב..

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ג' אוקטובר 13, 2020 10:33 am

עדיין בעניינו המשני.
קטונתי מלהביע דעה בענין זה.
אבל לי מפריע לשמוע ראש ישיבה/כולל ואפילו יותר מזה.. מצטט פסוקים שלא היו ולא נבראו או מילים שונות או בניקוד הייתי אומר אפילו מצחיק מחוסר לימודו תנ"ך כמו שצריך. או אפילו מקשר אישים בתנ"ך לתקופות כמו שבערך אומר שמרן הראי"ל שטיינמן היה מן הראשונים..
יש צורך גדול בלימוד התנ"ך לידיעת קורות העתים אבל זה לא אמור לבא על חשבון סדרי הלימוד של הישיבה. אלא בשעות שבין הסדרים או בבין הזמנים.

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ג' אוקטובר 13, 2020 10:37 am

כעת אשוב לנושא האשכול.
לא ראיתי שציינו לדברי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בהליכות עולם חלק א. אז אמרתי אעלהו לכאן מקוה שיהיה לתועלת.

ספרים וועלט

אישצפת כתב:עדיין בעניינו המשני.
קטונתי מלהביע דעה בענין זה.
אבל לי מפריע לשמוע ראש ישיבה/כולל ואפילו יותר מזה.. מצטט פסוקים שלא היו ולא נבראו או מילים שונות או בניקוד הייתי אומר אפילו מצחיק מחוסר לימודו תנ"ך כמו שצריך. או אפילו מקשר אישים בתנ"ך לתקופות כמו שבערך אומר שמרן הראי"ל שטיינמן היה מן הראשונים..
יש צורך גדול בלימוד התנ"ך לידיעת קורות העתים אבל זה לא אמור לבא על חשבון סדרי הלימוד של הישיבה. אלא בשעות שבין הסדרים או בבין הזמנים.

מה אתה מדבר? כולם יודעים כל כ"ד ספרי קודש, למדן יידע בסוף את הכל...
פוק חזי ותיווכח שמכל דברי קו ירוק צרור לא נפל ארצה...
הרב קו ירוק -
עכשיו ברצינות, תחת שתוכיח אותי על חוסר הענווה שלי אולי שתתבונן שבסה"כ כתבתי הערה ביקורתית קטנה שהלוואי שהראשי ישיבה יפנימו אותה לעצמם ואח"כ גם לתלמידיהם. מה אמרתי בסה"כ? את זה שכמה גדולים וטובים בדורנו, בדור שלפנינו ובמאות הדורות שלפנינו אמרו התריעו והוכיחו.
האם אדוננו הגר"א לא אמר לתלמידיו ללמוד תנ"ך? עיין נא קצת בדברי תולדותיו.
אין ספק שגם אתה בתוך לבך פנימה אתה מרגיש שיש בדברי ממש, לכך נזעקת כאילו כבודם של כל הראשי הישיבות ניתן בסכנה. לא ולא. הם ימשיכו להגיד שיעורים וללמד גמרא בעיון. הצעירים ימשיכו לכבד אותם וימשיכו לחשוב שממש הן הן הדברים שנאמרו למשה מסיני. אלא שאני מקווה שמישהו שיהא קורא את מה שכתבתי יקח את הדברים ללבו, ויתחיל שיעור במקרא - בדברי תורה שנאמרו למשה בסיני, בדברי נבואה שנביאי ה' גילו לנו וכתבו את נבואות הצריכות לדורות, ובכתבי הקודש אשר כלם הם קודש וקודש קדשים. והיה זה שכרי.

חגי פאהן

לענייננו, הגרח"ק שיהיה בריא כותב בפשיטות בארחות יושר "שיטת הרי"ף והרמב"ם שהוא חיוב גמור והעובר ע"ז ואין מתפלל כותיקין נקרא עובר על דברי חכמים".
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49046&st=&pgnum=97

ישנן ישיבות שפועלות כ"בתי חרושת לגמרא" ואי אפשר ללמוד מהן על סדר יום מאוזן. וגם במקומי יש בתי כנסת רבים המלאים מפה לפה בותיקין, ביניהם אברכים רבים.

לארץ ולדרים

חגי פאהן כתב:ישנן ישיבות שפועלות כ"בתי חרושת לגמרא" ואי אפשר ללמוד מהן על סדר יום מאוזן.

בוואלוז'ין לא התפללו בנץ

ליטוואק פון בודאפעסט

חגי פאהן כתב:לענייננו, הגרח"ק שיהיה בריא כותב בפשיטות בארחות יושר "שיטת הרי"ף והרמב"ם שהוא חיוב גמור והעובר ע"ז ואין מתפלל כותיקין נקרא עובר על דברי חכמים".
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49046&st=&pgnum=97

ישנן ישיבות שפועלות כ"בתי חרושת לגמרא" ואי אפשר ללמוד מהן על סדר יום מאוזן. וגם במקומי יש בתי כנסת רבים המלאים מפה לפה בותיקין, ביניהם אברכים רבים.

חבל שלינקקת, כך היינו יכולים לתפוס את השקר שבדבריך. רח"ק לא כתב שהעובר ע"ז נקרא עובר על דברי חכמים, אלא שכן הוא דעת הרי"ף והרמב"ם, ואינו להלכה, שמדינא אינו חייב להתפלל כוותיקין ואינו אלא הנהגה טובה, שצריכים לשקול כפי הענין והאפשריות. אני הייתי רואה איש אחד שהיה נרדם עם התפילין שלו, בהקפידו להתפלל כוותיקין כל יום. ואם זה דבר נדיר, מאיפוא תדע מה קורה בבית כשהאבא מעוצבן כל היום מחוסר שינה וכדו'.
פלס במעגל דרכיך וגו' (אני לא יודע הרבה תנ"ך, למדתי בישיבות אמנם אולי אינני למדן כראוי ולא הספקתי להגיע לכל)

לארץ ולדרים

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:פלס במעגל דרכיך וגו' (אני לא יודע הרבה תנ"ך, למדתי בישיבות אמנם אולי אינני למדן כראוי ולא הספקתי להגיע לכל)

אכן, בפסוק כתוב פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכונו

נוטר הכרמים

יש סיבה בסיסית לאדם נורמטיבי בזמנינו שלא להשכים לפני אור הבוקר,
כדי לא להיכשל בכעס עשרות פעמים במהלך היום, ושכל סביבתו לא יסבלו ממנו.
מי שלא מתאים לסדר היום הזה, זה הופך אותו למתוח ועצבני.
רואים את זה בשטח על חלק ממקפידי הנץ.

שמעתי שפעם א' הגיע בטענות להגאון הנורא ר' ישראל יענק'ל פישרזצ"ל,
כיצד מאפשר את המנינים בזכרון משה ששחרית ומנחה מעורבים זה בזה...
וענה לו הגרי"י, שאם היה בכוחו לבטל, היה מבטל את מנין הנץ,
שכן רוב ה'דיני תורה' בביד"ץ זה מהם...

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ג' אוקטובר 13, 2020 6:47 pm

הכל תלוי מתי עולים על יצועם...
אני קם כבר מעל 14 שנה רצוף כשעתיים לפני הנץ ואני מתפקד בכולל יום שלם ללא מנוחת צהריים לא פחות משום אברך..
אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל אם תרצה תוכל לבדוק..
גם אדם שילך לישון בשעה חמש ויקום בשמונה יהיה עצבני כל היום ויסבלו ממנו..

דרופתקי דאורייתא

תמהני על הטענה שאלו שמשכימים לנץ עצבניים.
אדרבא. השכמה בשחרית בזמן נותנת יותר יישוב הדעת. ועיין ברכות כח סע"א. ויש לזה עוד ראיות. ואכ"מ.

ודל מהכא את מי שלא ישן מספיק, שזה בעיה שקורה גם לאלה שקמים מאוחר יותר. הכל תלוי בהרגלי השינה שלו.
והסיבה שלא נהגו כן כיום, כי זה קשה.
מי שחושב שיש ביכולתו, ולא יפגע בסדרי לימודיו, ודאי שאדרבא כך ראוי שינהג, בפרט מעלת תפלת וותיקין ידועה.
[מרן הגריש"א זצ"ל כידוע לא הקפיד על וותיקין, הגם שהיה ער ויכול היה להתפלל, וכמדומני שכלל זו הוראה מחודשת, שאולי התאימה לו במיוחד, שזה הזמן שהיה פנוי לגמרי לגמרי מכל טרדות וכו', שאם היה מתפלל מוקדם היו נגשים אליו כבר מאז וכדו'. וצע"ע].

יש הרבה כעין דמות ראיה (וכמובן יש לדחות) ללמוד מהם שיש להעדיף את לימוד תחילת הלילה, למשל, ממה שהגמרא ברכות ג: משבחת את דוד המלך ע"ה שהשכים בחצות לילה, ועוד כיו"ב, והעיקר ממה שהש"ס קורא ומייחד להם "וותיקין" בר"פ תפלת השחר, ובהכרח שזו מעלה שלא נהגו בה כולם עוד בזמן חכמי התלמוד,
וכן מוכח ביומא כב. שאני מיגנא וכו'. וע' תורה לשמה.

ראה עוד שו"ת יבי"א ח"ז יו"ד סי' כ אות ב, שו"ת ממעמקים קראתיך בהרחבה [דן בזה די"ל דתליא במח' הפוס' אי מצוה שבאה לידך עדיפה מדינא דזריזין מקדימין, יותר ממצוה מן המובחר מאוחר יותר (בבוקר), ועע"ש באריכות].

דרופתקי דאורייתא

קו ירוק כתב:הישיבות אינם הפקר ומעולם לא היו. ומנהג הישיבות הותיקות שורשו בגדולי עולם.

הגם שהדברים פשוטים, בכ"ז אצטט לשון בעל שבט הלוי זצ"ל ח"ו ס"ס א לגבי הישיבות

ובענין אי עדיף הלמוד בחצי לילה השני באשמורת הבקר או בחצי לילה הראשון, הנה כל חז"ל וזוה"ק מלאים משבח משכימי קום, ועיין בחופת אלי' שבסוסה"ק ראשית חכמה בשער של שלשה מביא מחז"ל ר' שמעון בן מנסיא אומר על שלשה הקדוש ברוך הוא מכריז בכל יום - ועל ת"ח שאינו עוסק בתורה באשמורה האחרונה, ועליו הכ' אומר - הדלת תיסב על צירה ועצל על מטתו, ויראה דבדיוק כ' באשמורה האחרונה, דאע"ג דלאו כל אדם יכול לקום מחצות הלילה, אבל אם מבטל גם למודו באשמורה האחרונה לפני היום עליו הכ' אומר וכו'.
וידעתי שבשו"ת הגה"ק בעל ערוגת הבשם או"ח סי' א' מהפך בזכות הת"ח והצדיקים שעיקר עסקם בתורה בחצי הלילה הראשון יע"ש דבה"ק, ודבריו דברי טעם, אבל פשיטא לי שבחינוך הדורות ובפרט בישיבות הק' צריך שיהי' דרך החינוך להרגילם להקדים אשמורות - דאם לא יעשו כן מנ"פ אם יתפללו ויקראו ק"ש בזמנם יהי' זה בלי הכנת הנפש, ונקיון הגוף, ואיך אפשר לנפש הישראלי לקום מן המטה ישר לבית התפלה בלי הכנה, ואם כן יכינו עצמם יאחרו זמן תפלה וק"ש, וכל סדר היום של ת"ח מבולבל, ואוי לת"ח שחי בלי סדרים - ואין להאריך עוד כאן בזה.

אולם ברור שכ"ז ליחידים, ולא כהוראה לכלל בני הישיבות הק', וברור.

בברכה המשולשת

למיטב זכרוני יש קונטרס של הגאון רבי שלום לופס זצ"ל באחד (או יותר?) מספרי חתנו, הגאון הראש"ל הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל

נוטר הכרמים

אישצפת כתב:
נוטר הכרמים כתב:יש סיבה בסיסית לאדם נורמטיבי בזמנינו שלא להשכים לפני אור הבוקר,
כדי לא להיכשל בכעס עשרות פעמים במהלך היום, ושכל סביבתו לא יסבלו ממנו.
מי שלא מתאים לסדר היום הזה, זה הופך אותו למתוח ועצבני.
רואים את זה בשטח על חלק ממקפידי הנץ.

שמעתי שפעם א' הגיע בטענות להגאון הנורא ר' ישראל יענק'ל פישרזצ"ל,
כיצד מאפשר את המנינים בזכרון משה ששחרית ומנחה מעורבים זה בזה...
וענה לו הגרי"י, שאם היה בכוחו לבטל, היה מבטל את מנין הנץ,
שכן רוב ה'דיני תורה' בביד"ץ זה מהם...

הכל תלוי מתי עולים על יצועם...
אני קם כבר מעל 14 שנה רצוף כשעתיים לפני הנץ ואני מתפקד בכולל יום שלם ללא מנוחת צהריים לא פחות משום אברך..
אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל אם תרצה תוכל לבדוק..
גם אדם שילך לישון בשעה חמש ויקום בשמונה יהיה עצבני כל היום ויסבלו ממנו..

לכן הדגשתי וסייגתי 'מי שאינו מתאים לסדר היום הזה'. רוב האנשים שמחזיקים משפחה עם ילדים / בחורים / נערות,
ויש להם דירה בגודל ממוצע, וגם צרכים שונים, כמעט שאינם יכולים לעלות על יצועם לפני השעה 11, וגם זה בחסד.
אני מדבר מנסיון, הייתי שנתיים וחצי בכולל של אשמורת הבוקר שהתחיל בארבע וחצי, וחיסרתי פעמים ספורות ממש.
זה מתאים לבעלי תנאים מאוד מסוימים. שיש כולל לא מלחיץ במשך היום, ושיש איזו הפסקת תנומה בצהרים,
וגם שאין תובעניות מצד הכולל בסדרי הבוקר לעיון נמרץ וכו'.

עזריאל ברגר

מהפוסקים משמע, שהאנשים "הבינוניים", או בלשוננו "הנורמליים" - קמים לפני אור הבוקר. והחריגים - קמים מאוחר.
מהדברים שהבאתם - נראה שרק יחידי סגולה קמים מוקדם.
ועל דא קא מתמהנא.

לבי במערב

כאמור, 'היהודים הפשוטים' מקיימים תמידין כסדרן 'הלכה פשוטה' זו.
אלא שבדורות האחרונים נוצרו קהילות שלמות של 'יחידי סגולה', ולכן נתעוררה התמיהה (כזכר לדבר: בערוגה"ב מקשה ממנהג 'כמה חסידים ואנשי מעשה', משא"כ המון העם. ופשוט).

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ג' אוקטובר 13, 2020 10:40 pm

(בישיבות ה'סרוגות', בדרך כלל, חוץ מהתפילה בשעה שבע יש גם תפילה בהנץ החמה)

לבי במערב

פלוריש כתב:(בישיבות ה'סרוגות', בדרך כלל, חוץ מהתפילה בשעה שבע יש גם תפילה בהנץ החמה)

בברכה המשולשת כתב:ב"ה, גם בדורינו לא בטלה הקימה המוקדמת מן העולם.
אני אישית מכיר יהודים רבים וכ"י, הן אברכים ורבנים והן בע"ב, שקמים בזמן ומתפללים כותיקין.

חגי פאהן

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
חגי פאהן כתב:לענייננו, הגרח"ק שיהיה בריא כותב בפשיטות בארחות יושר "שיטת הרי"ף והרמב"ם שהוא חיוב גמור והעובר ע"ז ואין מתפלל כותיקין נקרא עובר על דברי חכמים".
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49046&st=&pgnum=97

ישנן ישיבות שפועלות כ"בתי חרושת לגמרא" ואי אפשר ללמוד מהן על סדר יום מאוזן. וגם במקומי יש בתי כנסת רבים המלאים מפה לפה בותיקין, ביניהם אברכים רבים.

חבל שלינקקת, כך היינו יכולים לתפוס את השקר שבדבריך. רח"ק לא כתב שהעובר ע"ז נקרא עובר על דברי חכמים, אלא שכן הוא דעת הרי"ף והרמב"ם, ואינו להלכה, שמדינא אינו חייב להתפלל כוותיקין ואינו אלא הנהגה טובה, שצריכים לשקול כפי הענין והאפשריות. אני הייתי רואה איש אחד שהיה נרדם עם התפילין שלו, בהקפידו להתפלל כוותיקין כל יום. ואם זה דבר נדיר, מאיפוא תדע מה קורה בבית כשהאבא מעוצבן כל היום מחוסר שינה וכדו'.
פלס במעגל דרכיך וגו' (אני לא יודע הרבה תנ"ך, למדתי בישיבות אמנם אולי אינני למדן כראוי ולא הספקתי להגיע לכל)

אף פעם לא חבל, תמיד צריך להביא את מקור הדברים. אין שום שקר בדבריי, בעצמי הבאתי שזו שיטת הרי"ף והרמב"ם. זה שאינו להלכה הרי תלוי בפוסקים, והגרח"ק הרי הוא ג"כ פוסק לא פחות ממך, ובכוונה כתב את הדברים בצורה זו. ואני שמח שעיינת בפנים וראית שהוא האריך בציון מקורות בגודל תפילת הנץ החמה.

ודאי שאם ותיקין גורם לאדם לעבור על דת אז שלא יעשה. ובכלל אם תפילת שחרית גורמת לאדם בהכרח לעבור על דת אז אסור לו להתפלל. ודרשו הדרשנים למה הרמ"א מביא בסימן א' "ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב", והרי הל' ק"ש שעל המטה הן בסימן רלט! וענו, שאם אדם לא הולך לישון כמו שצריך אז הוא גם לא יוכל לקיים "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר". גם הקפדה על זמני שינה היא חלק מעבודת ה'.

את סוגיית חוסר לימוד תנ"ך בבקשה שמרו לאשכול אחר.

חגי פאהן

ההליכה לישון מאוחר היא ביצה ותרנגולת. כיון ש"כולם" הולכים לישון מאוחר אז כבר נהיה קשה לישון מוקדם (10 בלילה זה נקרא מוקדם?!). ובפרט שרוב העולם גרים בערים גדולות, ששם הכל נגמר מאוחר (או מוקדם בבוקר). אבל תראה שבישובים ומושבים, ואפילו ברחובות צדדיים מסויימים בערים, ב-9 בערב הרחוב ריק לגמרי, כל החנויות סגורות, וקשה למצוא תפילת ערבית. האמת המצערת היא שעבודה יציבה קורצת לאנשים יותר מכל המעלות של תפילת ותיקין וניצול השעות המוקדמות שהרבה יותר איכותיות מהשעות המאוחרות לתורה ותפילה, ולכן אנשים עובדים רגילים בקימה מוקדמת יותר מבני תורה. אבל הייתי גר עד לא מזמן ברחוב באלעד שיש בו 5 בתי כנסת, וב-4 מתוכם יש ותיקין בכל יום.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר