מאכלו של זה כמאכלו של זה

[עושה חדשות]

ספרי פרשת וזאת הברכה:
עמים הר יקראו, מנין אתה אומר שהיו אומות ומלכיות מתכנסות ובאות לפרגמטיא של ארץ ישראל והיו אומרים הואיל ונצטערנו ובאנו לכאן נלך ונראה פרגמטיא של יהודים מה טיבה מיד עולים לירושלם ורואים את ישראל שעובדים לאל אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהגוים לא אלוהו של זה אלוהו של זה ולא מאכלו של זה כמאכלו של זה והם אומרים אין יפה להדבק אלא באומה זו, מנין אתה אומר שאין זזים משם עד שמתגיירים ומקריבים זבחים ועולות תלמוד לומר שם יזבחו זבחי צדק.

מה הנקודה?

[בברכה המשולשת]

אולי קשור לתשובת המשנ"ה על לא תחנם במסעדה סינית וכה"ג

[כדכד]

האדמו"ר מקאמארנא שואל את השאלה הזו ומכאן הוא מסיק שלישראל צריך להיות מאכל מיוחד לשבת קודש (כגון קוגעל) וזו התפעלות הגויים שרואים את מאכלי השבת היחודיים השייכים לכל עם ישראל

[אשר ברא]

לכאו' קשורה לתיאור תרבות כמו:

ויהי שם לגוי, מלמד שהיו ישראל מצוינים שם, שהיה מלבושם ומאכלם ולשונם משונים מן המצריים וכו' - לקח טוב פ' תבוא (כו, ה).
הן עם לבדד ישכון מובדלין הן מן העו״א בכל דבר בלבושיהן ובמאכלן ובגופיהן ובפתחיהן - ילקוט שמעוני פ' בלק רמז תשס"ח.

.

[שמש]

האדמו"ר מקאמארנא שואל את השאלה הזו ומכאן הוא מסיק שלישראל צריך להיות מאכל מיוחד לשבת קודש (כגון קוגעל) וזו התפעלות הגויים שרואים את מאכלי השבת היחודיים השייכים לכל עם ישראל

כידוע, שכל עמ"י ללא יוצא מן הכלל אוכלים קוגל בשבת...

[כדכד]

האדמו"ר מקאמארנא שואל את השאלה הזו ומכאן הוא מסיק שלישראל צריך להיות מאכל מיוחד לשבת קודש (כגון קוגעל) וזו התפעלות הגויים שרואים את מאכלי השבת היחודיים השייכים לכל עם ישראל

כידוע, שכל עמ"י ללא יוצא מן הכלל אוכלים קוגל בשבת...

לא, הוא כותב שם גם שם של מאכל ספרדי אבל לא הבנתי אותו. לגבי האשכנזים הוא כותב שכולם צריכים לאכול קוגל ע"פ המדרש הזה

[בקרו טלה]

האדמו"ר מקאמארנא שואל את השאלה הזו ומכאן הוא מסיק שלישראל צריך להיות מאכל מיוחד לשבת קודש (כגון קוגעל) וזו התפעלות הגויים שרואים את מאכלי השבת היחודיים השייכים לכל עם ישראל

הוא בזר זהב הנדפס עם שלחן הטהור

הוא כותב שם גם שם של מאכל ספרדי אבל לא הבנתי אותו.

פאסאליש הוא שעועית

[כדכד]

בכל אופן נראה מדבריו שם ש"מאכל אחד" היינו מאכלי שבת המיוחדים לעם ישראל

[עיק]

האדמו"ר מקאמארנא שואל את השאלה הזו ומכאן הוא מסיק שלישראל צריך להיות מאכל מיוחד לשבת קודש (כגון קוגעל) וזו התפעלות הגויים שרואים את מאכלי השבת היחודיים השייכים לכל עם ישראל

כידוע, שכל עמ"י ללא יוצא מן הכלל אוכלים קוגל בשבת...

לא, הוא כותב שם גם שם של מאכל ספרדי אבל לא הבנתי אותו. לגבי האשכנזים הוא כותב שכולם צריכים לאכול קוגל ע"פ המדרש הזה

הוא גם כותב שעל פי המדרש הזה לא טוב שאוכלים טחינה בשבת רח"ל.

[עיק]

אולי קשור לתשובת המשנ"ה על לא תחנם במסעדה סינית וכה"ג

היכן התשובה?

[בברכה המשולשת]

אולי קשור לתשובת המשנ"ה על לא תחנם במסעדה סינית וכה"ג

היכן התשובה?

אין לי דרך לחפש כרגע, בע"ה אשתדל לזכור כשתהיה לי גישה לספר (כך או אחרת)

[בקרו טלה]

אולי קשור לתשובת המשנ"ה על לא תחנם במסעדה סינית וכה"ג

היכן התשובה?

משנה הלכות חלק י סימן קיא
אחדשה"ט בדבר שאלתו אשר התקפתי ברבים על אשר קרא שם המסעדה שלו בשם של עכו"ם "טשייניז פוד" הנה באמת כי לבי עלי דווי אשר בזמנים האחרונים התחילו הסוחרים ובעלי החנויות לקרוא לסחורותיהם שמות עכו"ם והמבשלים מאכלים לאכול בשם עכו"ם כגון טשייניז רעסטעראנד וטשייניז גלאט כשר פוד ועל היינות בשם סאנקערייע ועוד שמות של שפאניאלען ואיטאליענער או פראנצויזען וכדומה וכבודו לא מצא בזה שום איסור ומה טעם יש להתרעם על זה כי הוא ענין של מסחר.

הנה באמת כי רק השם בעצמו יש בו איסור משום דמייקרי שמותיהם ומאכליהם ואנחנו נצטוינו להתרחק מהם וממאכליהם וממשקותיהם בתכלית הריחוק ואפילו להזכיר שם מאכלים שלהם לשבח כתוב בתורה לא תחנם ואמרו ז"ל בגמ' ע"ז דף כ' אסור לישראל לומר כמה נאה עכו"ם זה או מה נחמד ונעים הוא זה ובירושלמי מבואר דהאומר כן עובר בלאו דאורייתא והסמ"ג לאוין מ"ח כתב דמדבר באותן שלא נצטוינו להרגם ואסר לספר בשבח מעשיהם או שיחבב דבר מדבריהם שנאמר לא תחנם לא יהיה להם חן בעיניך מפני שגורם להתדבק וללמוד ממעשיהם הרעים ובספר מצוות המלך מצווה תכ"ו משרשי המצוה כי הדיבור עושה רושם בלב האדם ואם יקבע במחשבתו ויעלה על שפת לשונו חן עכו"ם ופעולותיו יהא נמשך אחריהם או הוא או זרעו בשמעם אביו או אמו משבח אותם או השייך להם ונכלל בזה מאכליהם ומשקיהם וכ"ש הוא ועיין יו"ד סי' קנ"א וחו"מ סי' רמ"ט פרטי דינים דלא תחנם ובשו"ת מהר"ם שיק דהקורא בשם עכו"ם עובר אלאו דבחקותיהם לא תלכו.

ובגמ' חולין ע"ב צדונים יקראו לחרמון שריון תני שניר ושריון מערי ארץ ישראל מלמד שכל אחד ואחד מאומות העולם הלך ובנה לו כרך גדול לעצמו והעלה לו על שם ערי ארץ ישראל ללמדך שאפי' ערי ארץ ישראל חביבין על אומות העולם עיין שם וזה היה אפי' קודם מתן תורה ומינה שמעינן דהנותן שם עכו"ם מחבב ונותן חן להשייך להם ולהמונם ועלינו להרחיקם ולתעבם, וברש"י עה"פ פ' ברכה עה"פ אפסי ארץ ל"א מלכים אפשר שכולם מארץ ישראל היו בתמיהה אלא אין לך כל מלך ושלטון שלא קנה לו פלטרין ואחוזה בארץ ישראל שחשובה לכולם הוא שנאמר (ירמיהו ג') נחלת צבי צבאות גויים, וכל זה לקריאת השם בלבד שמחשבים בזה את שם שלהם והמונם שהוא איסור בפני עצמו.

אבל המבשל מאכלים ומטעים אותם שיהיה בטעם שלהם על דרך בישול של הני אומות כגון מי שיש לו מסעדה ומבשל שם מאכלי סין טשייניז פוד או איטאליעניש וכיו"ב וקורא על שמם או שעושה בביתו כן הרי פשוט מלבד האיסור שמייקר את שמם יש עוד איסור של וקרא לך ואכלת מזבחו שיתרגל לאכול מאכלות עכו"ם שהתורה ריחקנו מהם וגזרו אפילו אבישול עכו"ם וישראל קדושים מצויינים ואוכלים מאכלים מיוחדים ולא כאותם של נכרים וז"ל רש"י פ' ברכה עה"פ ושפוני טמוני חול ד"א עמים הר יקראו ע"י פרקמטיא של זבולון תגרי של אומות העולם באים אל ארצו והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו ע"כ נלך עד ירושלים ונראה מה יראה של אומה זו ומה מעשיה והם רואים כל ישראל עובד לאלו' אחד אוכלים מאכל אחד לפי שהנכרים אלוה של זה לא אלוה של זה ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה והם אומרים אין אומה כשרה כזו ומתגיירין שמה שנאמר שם יזבחו זבחי צדק ע"כ ע"ש. וכן מבואר בראשונים.

הנה דמאכלי ישראל משונים הם ממאכלי עכו"ם ומאכלי ישראל אחד הם והנכרים מאכל שלהם הוא מסתובב על ע"ז שלהם והמבשל מאכלים כמוהם הרי הוא עובר באמת על ובחוקותיהם וסוף ח"ו שיבא לידי וקרא לך ואכלת מזבחו לא כן חלק יעקב שנאמר עליהם כי שם יזבחו זבחי צדק שגם על הזבח יהיה שם צדק עכ"פ מבואר ברש"י ז"ל בשם חכמינו ז"ל דישראל יש להם מאכל אחד ולא נקראו בשם מאכליהם וח"ו לשנות לישראל לבשל כמאכלי עכו"ם ולכנותם בשמם ולמכרם עוד בגלאט כשר דזה ח"ו דרגא לסט"א ולהתערב עמהם אשרי אנוש ירחיק מזה.

[כדכד]

כי

ד

וע, שכל עמ"י ללא יוצא מן הכלל אוכלים קוגל בשבת...

לא, הוא כותב שם גם שם של מאכל ספרדי אבל לא הבנתי אותו. לגבי האשכנזים הוא כותב שכולם צריכים לאכול קוגל ע"פ המדרש הזה

הוא גם כותב שעל פי המדרש הזה לא טוב שאוכלים טחינה בשבת רח"ל.[

[/quote]/quote]
הוא לא כותב את זה[/quote]
חוץ מזה יש לדון אם מותר להכין טחינה בשבת

[קראקובער]

דבריו תמוהין, וכי יהודים בסין אכלו געפילטע פיש וגאלע? ברור שאוכל מושפע מהסביבה.

ידוע על אדמור אחד שהרבה לדבר בענייני קוגל ופעם הסביר שזה מיסוד "העיגול" הידוע וזה מעין דמעין, "כ"עיגול עכ"ד הקדושים, ובזמנו אמרו שיש מנוול גדול בשם לינטון וביל קלינטון הוא בבואה דבואה של הלינטון "כ"לינטון ותאר לעצמך איזה מנוול הלינטון הזה....

[כדכד]

עצם העובדה שהאדמו"ר מקאמרנא מזכיר שכל ישראל אוכלים מאכל אחד והאשכנזים אוכלים קוגל והספרדים שעועית (ותודה להרב בקרו טלה על התרגום) מוכיחה שהענין אינו סוג המאכל אלא שמכינים מאכלי שבת מיוחדים בכל מקום לפי מנהגו

[אשר ברא]

עצם העובדה שהאדמו"ר מקאמרנא מזכיר שכל ישראל אוכלים מאכל אחד והאשכנזים אוכלים קוגל והספרדים שעועית (ותודה להרב בקרו טלה על התרגום) מוכיחה שהענין אינו סוג המאכל אלא שמכינים מאכלי שבת מיוחדים בכל מקום לפי מנהגו

שמך נאה לך

ושמתי כדכד שמשותיך א"ר שמואל בר נחמני פליגי תרי מלאכי ברקיעא גבריאל ומיכאל ואמרי לה תרי אמוראי במערבא ומאן אינון יהודה וחזקיה בני רבי חייא חד אמר שוהם וחד אמר ישפה אמר להו הקב"ה להוי כדין וכדין (בבא בתרא עה, א)

[מיללער]

ספרי פרשת וזאת הברכה:
עמים הר יקראו, מנין אתה אומר שהיו אומות ומלכיות מתכנסות ובאות לפרגמטיא של ארץ ישראל והיו אומרים הואיל ונצטערנו ובאנו לכאן נלך ונראה פרגמטיא של יהודים מה טיבה מיד עולים לירושלם ורואים את ישראל שעובדים לאל אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהגוים לא אלוהו של זה אלוהו של זה ולא מאכלו של זה כמאכלו של זה והם אומרים אין יפה להדבק אלא באומה זו, מנין אתה אומר שאין זזים משם עד שמתגיירים ומקריבים זבחים ועולות תלמוד לומר שם יזבחו זבחי צדק.

מה הנקודה?

גם לי היה קשה להבין את הנקודה, וחפשתי מפרשי רש"י וגם במפרשי הספרי ולא מצאתי. וראיתי בהחומש עם רש"י כפשוטו שהוסיפו בפירושם שיש להם 'חוק' מאכל אחד, ולכאורה כוונתם דהיינו דיני כשרות מאכלים וכדו' אבל מקופיא בפירוש הספרי לא נראה לי שזה הרעיון, אלא כמו שכתוב א' לעיל שזה ענין של תרבות וסוציאלוגיה, אבל נפלא הוא שהמדרש מונה 'שעובדים אלוקים אחד' עם 'אוכלים מאכל אחד' בחדא מחתא וצ"ע.

[רון]

ספרי פרשת וזאת הברכה:
עמים הר יקראו, מנין אתה אומר שהיו אומות ומלכיות מתכנסות ובאות לפרגמטיא של ארץ ישראל והיו אומרים הואיל ונצטערנו ובאנו לכאן נלך ונראה פרגמטיא של יהודים מה טיבה מיד עולים לירושלם ורואים את ישראל שעובדים לאל אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהגוים לא אלוהו של זה אלוהו של זה ולא מאכלו של זה כמאכלו של זה והם אומרים אין יפה להדבק אלא באומה זו, מנין אתה אומר שאין זזים משם עד שמתגיירים ומקריבים זבחים ועולות תלמוד לומר שם יזבחו זבחי צדק.

מה הנקודה?

מבואר אצלי מכבר כך,
האם הרב עושה חדשות שליט"א יודע בערב שבת אחה"צ איך נראה הבית אצל אחיו ואחיותיו?
האם הוא יודע איך נראה אצלם ערב פסח, ופורים וכו'
האם הוא יודע איך נראה הבית אצלי? ואצל הרב בברכה משולשת? ואצל הרב תוכן? ואצל הרב כדכד? וכו' וכו'
ודאי שכן!
הבתים מתחילים בבלגן ולאט לאט כובשים חדר אחרי חדר עד שמגיעים למטבח וכו' ולהכשרה וכו'
ולא בגלל שהוא היה שם, אלא מפני שכל היהודים יש להם מהלך זהה הנובע מהזדהות מוחלטת עם רעיון אחד!
אך אצל הגוים ודאי שאין הדבר כן.

וזה המכוון להראות שבחם של ישראל שכולם עובדים לאל אחד
והביטוי לזה הוא המאכל האחד שכולם אוכלים ביום השבת
כגון החמין שהוא משותף לכל עדות ישראל
איך נראה החמין? זה כבר באמת לא משנה זה כבר שאלה לנשים שיחיו