מהו המקור לאכילת כרוב (קרויט - כאליפטשעס בלע"ז) בהושענא רבא / שמחת תורה

[להודות ולהלל]

מהו המקור לאכילת כרוב (קרויט - כאליפטשעס בלע"ז) בהושענא רבא / שמחת תורה

[תוכן]

שמעתי בשם הרבנית רויז, שזה לכבוד יום טוב, שזה נחשב מאכל מיוחד.

[לבי במערב]

מנהג ישראל הוא, ואם לא נביאים הם - בני נביאים הם.

על טעמו, ראה 'כבודו מלא עולם' ערך מאכלים אות סז (ריש ע' קיז). 'לקט שושנים' (צאנז) ע' 263.
גם שמעתי אומרים בזה, שרומז על התוה"ק - כשם שבכרוב מקלפים שכבה אחר שכבה ועדיין אל תוכו לא באת, כך התורה עומק לפנים מעומק יש בה ואין אדם עומד על סודה.

ולהעיר מהאמור בס' 'ביתו נאוה קודש' ע' תתשכד ובהע' 880.

[אריה הכהן]

שמעתי בשם הרבנית רויז, שזה לכבוד יום טוב, שזה נחשב מאכל מיוחד.

חזק ביותר!!!

[יבנה]

לפי גיל מרקס ב Encyclopedia of Jewish food , מקור המנהג בכך שכרוב היה מצוי בשפע ובזול במזרח אירופה בזמן של סוכות, ומאכלים ממולאים מסמלים שפע, בנוסף הצורה של כרוב ממולא דומה לצורת ס"ת.
הוא הוסיף עוד טעמים באנגלית כאן https://www.jta.org/2012/10/07/lifestyl ... chat-torah

[חד ברנש]

בדיוק מאותה סיבה שאכלו גפילטע פיש, געלא ועוד מאכלים זולים.
עניות. עניות מנוולת.
כולם היו עניים מרודים.
גם כרוב היה ירק זול.

[פולסברג]

בדיוק מאותה סיבה שאכלו גפילטע פיש, געלא ועוד מאכלים זולים.
עניות. עניות מנוולת.
כולם היו עניים מרודים.
גם כרוב היה ירק זול.

איני חושב שמישהו [הגיוני] יחלוק עליך בדבר הזה, אבל הרי כיון שהיה זה המנהג, באו הצדיקים ואמרו רמזים וסודות וכו', עי' בספה''ק... וכפה''נ זאת היתה השאלה פה

[חד ברנש]

איני משלה את עצמי שכולם הגיוניים. הלוואי עשרה אחוזים...

[עתניאל בן קנז]

בדיוק מאותה סיבה שאכלו גפילטע פיש, געלא ועוד מאכלים זולים.
עניות. עניות מנוולת.
כולם היו עניים מרודים.
גם כרוב היה ירק זול.

דומני שמע"כ טועה בזה.
אכן הכרוב היה ירק זול. אבל ה'כרוב הממולא' נחשב במאכל מכובד ויוקרתי. (כמובן אצל העשירים ממולא בבשר של ממש, ואילו אצל העניים...).
מתיאורי ספרי הזכרונות מהימים ההם, עולה שהגישו מאכל מכובד זה באירועים יוקרתיים דייקא. כגון חתונות אצל הגבירים, והקידוש שערכו ה'חתן תורה' וה'חתן בראשית' (שהיה בדרך כלל עשירי העיירה), וכיוצ"ב. וכך הפך להיות מאכל המזוהה עם 'שמחת תורה'.


אגב דומני שצ"ל 'האלפטעשס', והכ' שבכותרת נובעת מהגה/שיבוש במבטא רוסי.

[להודות ולהלל]

קרדיט: למען תדע

מנהג אבותינו בידינו
א פארצייטישער מנהג איז געווען צו עסען שמחת תורה האללעפטשעס - געפילטע קרויט
אסאך וואס האבען שוין אנדערע מנהגים אפגעלאזט, האלטען זיך אבער נאך היינט ביי דעם מנהג, ווייל איכא הנאה בהדי מצוה
(עס איז דא א'ן הנאה צוזאמען מיט די מצוה)

[ישראליק]

בדיוק מאותה סיבה שאכלו גפילטע פיש, געלא ועוד מאכלים זולים.
עניות. עניות מנוולת.
כולם היו עניים מרודים.
גם כרוב היה ירק זול.

דומני שמע"כ טועה בזה.
אכן הכרוב היה ירק זול. אבל ה'כרוב הממולא' נחשב במאכל מכובד ויוקרתי. (כמובן אצל העשירים ממולא בבשר של ממש, ואילו אצל העניים...).
מתיאורי ספרי הזכרונות מהימים ההם, עולה שהגישו מאכל מכובד זה באירועים יוקרתיים דייקא. כגון חתונות אצל הגבירים, והקידוש שערכו ה'חתן תורה' וה'חתן בראשית' (שהיה בדרך כלל עשירי העיירה), וכיוצ"ב. וכך הפך להיות מאכל המזוהה עם 'שמחת תורה'.


אגב דומני שצ"ל 'האלפטעשס', והכ' שבכותרת נובעת מהגה/שיבוש במבטא רוסי.

האלעפטשעס כצ"ל (הוֹלֶפְּצֶ'ס)

[ישראליק]

מנהג ישראל הוא, ואם לא נביאים הם - בני נביאים הם.

על טעמו, ראה 'כבודו מלא עולם' ערך מאכלים אות סז (ריש ע' קיז). 'לקט שושנים' (צאנז) ע' 263.
גם שמעתי אומרים בזה, שרומז על התוה"ק - כשם שבכרוב מקלפים שכבה אחר שכבה ועדיין אל תוכו לא באת, כך התורה עומק לפנים מעומק יש בה ואין אדם עומד על סודה.

ולהעיר מהאמור בס' 'ביתו נאוה קודש' ע' תתשכד ובהע' 880.

הרה"ק מקלויזנבורג זצ"ל אמר: בכרוב כל מיני ישועות והשפעות טובות, ורמז לדבר כרו"ב אותיות ברו"ך, כי הברכות והישועות בו מקיפו"ת

בנוגע לביתו נאוה קודש; עי' הליכות הצדיקים בעלזא - שבת קודש ג, עמ' קעג

[יחיא]

אגב דומני שצ"ל 'האלפטעשס', והכ' שבכותרת נובעת מהגה/שיבוש במבטא רוסי.

להיפך
המילה המקורית היא בגימ"ל. Голубцы (גולובּצי) ברוסית, Gołąbki (גווומבּקי)בפולנית. בשתיהן זה קשור לדמות יונה (גולוּבּ\גוֹלוֹמב. בהתאמה). אולי זה משהו כותי במקור ואולי סתם, על שם הצורה.
במבטא האוקראיני אין גימ"ל. הכל הופך לה"א. המנהג החל בקהילות אוקראינה ומשם התפשט בעם היהודי השיבוש האוקראיני.

(ההונגרים כמובן ימשיכו לקרוא לזה טיאהלטיאהט קאפושטאהש ויתהפך העולם)

[צופה_ומביט]

באוקראינית [לא יהודית] המאכל נקרא "הוֹלִיפְּצִי". באוזניי שמעתי.

אא"ט בילדותי שמעתי [ליטאים?] אומרים "הולישקעס".

[חיס]

אצלנו (יוצאי גרמניה)
נהגו לאכול קרעפלאך 3 פעמים,
ערב ומוצאי יום כיפור
הושענא רבא
פורים

נתנו לזה סימן,
אוכלים קרעפלאך בימים ש"דופקים" בהם,
יום כיפור - על חטא
הושענא רבא - ערבות
ובפורים - את המן ..
וסימנך "הכה תכה" הושענא כיפורים המן - תאכל כרעפלאך הרבה.

יש אומרים את הכרוב הממולא אוכלים בהושענא רבא (אם נשאר אוכלים בשמחת תורה...) וגם בפורים.
הסיבה כי הם חגים נסתרים, חג אבל מותר במלאכה, והבשר המסתתר בכרוב מסמל את זה.

[עושה חדשות]

הסיבה כי הם חגים נסתרים, חג אבל מותר במלאכה, והבשר המסתתר בכרוב מסמל את זה.

וכך אי' בויקי' "את הקרפלך נוהגים לאכול בשלושה מועדים יהודיים: בערב יום הכיפורים, בהושענא רבה ובפורים. המשותף לימים אלו הוא שמדובר בימים חגיגיים, אך אינם נחשבים כיום טוב של ממש. לכן אוכלים בהם קרפלך, שהוא בעצם בשר (בגלל החגיגיות) מכוסה (כי זה לא לגמרי חג)".

ויל"ע לפ"ז אם אוכלים כמה מיני בשר מגולה, אלא שמוסיפים ליד כל זה גם קרעפלאך, דלכאו' בטל כל טעם המנהג.

[חיס]

מאמר יפה מאד בנושא הנ"ל
ראה בקולמוס - 17
נמצא באוצר
https://tablet.otzar.org/#/book/176200/ ... /0/end/0/c