נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה, ויכוין בקריאתו זאת לעשות חותם המלכות שבה שהוא בגימטריא משנ"ה, על ידי קריאה זו.
לענין כתב:הכוונה לחצי הלילה הראשון.
קראתי כעת את דרוש ו' דסוכות בשער הכוונות. וכך נ"ל לכאורה.
חצות ראשון ושני, הכוונה שבשער הכוונות שם עומד שיש סתירה בזהר מתי הוא חיתום הדין. אם בהושע"ר, אם בשמיני עצרת. והוא מסביר שהחיתום הוא בחצות לילה "הראשון" הכוונה של הושע"ר (לאפוקי שמיני עצרת). ובקיצור, חצות לילה הרגיל של הושע"ר.
איני יודע מתי זורחת הלבנה, אולי הלשון לא כ"כ מדוייקת.
אבל הכוונה היא שלומדים ועוסקים במשנה תורה עד חצות לילה [שזה עיקר חיתום הדין], ואחרי חצות שכבר בעצם נחתם הדין (לטובה בע"ה), הולכים לבדוק לאור הלבנה את הצלם (שעל ידי זה רואים אם אכן נחתם לחיים, אם חלילה לא, ואם חלילה לא יוכל לשוב בתשובה עד שמיני עצרת, אבל האר"י כ' שאין סיכוי שיחזור בתשובה אם לא התעורר לשוב בתשובה לפני כן, ולכן בעיקרון הושע"ר הוא החיתום, אלא שיש אפשרות "נדירה" לשוב בתשובה עד שמיני עצרת).
איני יודע אם כוונתו שהלבנה זורחת דווקא אחרי חצות [פרט זה אתה אמור לדעת], הכוונה בפשטות היא שאחרי חצות שכבר נחתם הדין, אז זה הזמן לבדוק לאור הלבנה את הצלם.
(כל זה אני כותב להבנתי הדלה בעניינים כאלה. ותשתף במה שיצא לך).
הנה קטע מלשונו (דרוש ו דסוכות - מתוך תורת אמת):
ואמנם אמיתות הענין הוא זה, כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הו"ר, ואז בעת חצות לילה נגמר החותם להחתם במלכות שבה, ונגמר הדין, ואז תיכף אחר חצות לילה, אתעדי צולמא מעל רישייהו, דמאן דאחתם ח"ו למיתה, ואז הוא זמן שיוצאים בני אדם לראות את צלם באור הלבנה שזורחת אחר חצות. ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה, ויכוין בקריאתו זאת לעשות חותם המלכות שבה שהוא בגימטריא משנ"ה, על ידי קריאה זו.
עכ"ל.
ועוד בהמשך:
ואמנם טעם ההסתכלות האדם אחר חצות בצילו לאור הלבנה, דע כי כיון שהחותם נגמר להעשות בחצות הלילה, אם כן אחר כך נגמר הדין, ולכן הסתכלות הצל הוא אחר חצות לילה בכל שעה שיהיה מן הלילה,
לענין כתב:מה לא ברור?
הלימוד דליל הושענא רבה שייך לחצי הראשון של הלילה דוקא, וגם זה - הוא עד זמן זריחת הלבנה [ולא עד חצות].
גם טעם אחר, כי עד עתה היה חותם שלם, ועתה נחסר ממנו אותו החותם ועי"ז יכולים החיצונים לשלוט בו וליטול נשמתו, ונמסרו הפתקין של דינו בידיהם. אמנם ההסתלקות מן האדם הצל הזה, הוא אחר חצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר, ולפי שאין גמר החותם נעשה עד חצות כנ"ל, ואחר כך נגמר הדין, לכן הסתלקותו הוא מחצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר ליל הו"ר כנודע.
לענין כתב:הכוונה לחצי הלילה הראשון.
מה שנכון נכון כתב:ובפע"ח שער הלולב פ"הגם טעם אחר, כי עד עתה היה חותם שלם, ועתה נחסר ממנו אותו החותם ועי"ז יכולים החיצונים לשלוט בו וליטול נשמתו, ונמסרו הפתקין של דינו בידיהם. אמנם ההסתלקות מן האדם הצל הזה, הוא אחר חצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר, ולפי שאין גמר החותם נעשה עד חצות כנ"ל, ואחר כך נגמר הדין, לכן הסתלקותו הוא מחצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר ליל הו"ר כנודע.
אור החכמה כתב:ייש"כ על הבהרת דברי הרב ממקו"א, אלא דצ"ע שאור הלבנה זורח כמה שעות קודם חצות, באור חזק ומלא.
ועכ"פ לדבריך, לדברי רבינו האר"י אין כל ענין בזריחת הלבנה בליל הו"ר, רק בחצות הלילה, אם כן מה מקום מצאו החסידים להתגדר בו לקרוא התהילים אחר זריחת הלבנה עוד קודם חצות?
ונראה ליישבם דכיון דלשון הרמ"א "כתבו הראשונים ז"ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה" והוא על פי הזוהר ויחי, א"כ נקטו לעיקר את הזמן של זריחת הלבנה.
ונטעים יותר הדברים, דאין חולק דעיקר הזמן המסוגל הוא אחר חצות הלילה וכדברי האר"י, רק מאחר שקשה להתחיל סדר הלימוד כל כך מאוחר, ויש לחוש שלא תאחזנו השינה, נקטו להקל כבר מעת זריחתה שעתיים קודם חצות.
עכ"פ יוצא מזה חידוש שעיקר זמן התיקון דהו"ר לדברי הרב ז"ל, הוא אחר חצות הלילה דהו"ר.
והנה אם יש מי שירצה להגות בתורה שבע"פ, לפי"ז יהיה נכון לומר לו ללמוד שאר לימודיו עד חצות, ורק אחר חצות להתחיל את כל סדר התיקון, וכמדומני אדרבה הספרדים משתדלים לסיים משנה תורה קודם חצות, ולדברינו זה תימה.
ישראליק כתב:לענין כתב:הכוונה לחצי הלילה הראשון.
וכן כתוב להדיא בסידור ר' שבתי מראשקוב
דרופתקי דאורייתא כתב:ישראליק כתב:לענין כתב:הכוונה לחצי הלילה הראשון.
וכן כתוב להדיא בסידור ר' שבתי מראשקוב
התוכל להעלות הדברים?
אחר שנמסרו הפתקין ליל ה"ר הדבר תלוי עד יום ש"ע אם יחזרו בתשובה. ולהיות כי מעט מזעיר ימצאו מי שלא תיקן עצמו ושב בתשובה בר"ה ויה"כ ובכל החג שיתקן עצמו בה"ר, ולפי שלא ימצאו זה על צד ההרחק, לכן אמר בזוהר כי אחר מסירת הפתקין תו לא הדרי לבי מלכא. אבל ודאי שאם ישוב בתשובה גמורה ודאי שיקרע גזר דין. וכנזכר בספר רקנאטי, כי נוסה הדבר באיש אחד שלא
ראה צל על ראשו וחזר והתפלל ושב בתשובה וחזר הצלם למקומו.
ולכן נוהגין לומר סליחות ליל הושענא רבה אחר חצות קודם אשמורת הבוקר, אך לא יאמרו ויעבור ושום דבר כיוצא בו, רק כמו
רחמנא וכו', וכיוצא בזה בלבד, כי ביום ה"ר יזהר אדם מאוד מאוד בתפלתו, ובכל מעשיו, כי הדבר
תלוי בתשובה בזמן ההוא, ומשם ולהלאה אין תקנה יותר.
אור החכמה כתב:הרב לענין
אין מצב לפרש את דברי הרב כדבריך
בדרוש ו דסוכות: ואמנם אמיתות הענין הוא זה, כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הו"ר, ואז בעת חצות לילה נגמר החותם להחתם במלכות שבה, ונגמר הדין, ואז תיכף אחר חצות לילה, אתעדי צולמא מעל רישייהו, דמאן דאחתם ח"ו למיתה, ואז הוא זמן שיוצאים בני אדם לראות את צלם באור הלבנה שזורחת אחר חצות. ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה, ויכוין בקריאתו זאת לעשות חותם המלכות שבה שהוא בגימטריא משנ"ה, על ידי קריאה זו.
הוא אומר להדיא שזורחת אחר חצות בעוד אנו רואים שזורחת בכל א"י בסביבות 22:30 בערב ונותנת אורה כל הלילה עד שעות הבוקר
מי החכם שילמדנו פשר דבר תמוה זה?
אור החכמה כתב:מה שנכון נכון כתב:ובפע"ח שער הלולב פ"הגם טעם אחר, כי עד עתה היה חותם שלם, ועתה נחסר ממנו אותו החותם ועי"ז יכולים החיצונים לשלוט בו וליטול נשמתו, ונמסרו הפתקין של דינו בידיהם. אמנם ההסתלקות מן האדם הצל הזה, הוא אחר חצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר, ולפי שאין גמר החותם נעשה עד חצות כנ"ל, ואחר כך נגמר הדין, לכן הסתלקותו הוא מחצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר ליל הו"ר כנודע.
ייש"כ על הבהרת דברי הרב ממקו"א, אלא דצ"ע שאור הלבנה זורח כמה שעות קודם חצות, באור חזק ומלא.
ועכ"פ לדבריך, לדברי רבינו האר"י אין כל ענין בזריחת הלבנה בליל הו"ר, רק בחצות הלילה, אם כן מה מקום מצאו החסידים להתגדר בו לקרוא התהילים אחר זריחת הלבנה עוד קודם חצות?
ונראה ליישבם דכיון דלשון הרמ"א "כתבו הראשונים ז"ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה" והוא על פי הזוהר ויחי, א"כ נקטו לעיקר את הזמן של זריחת הלבנה.
ונטעים יותר הדברים, דאין חולק דעיקר הזמן המסוגל הוא אחר חצות הלילה וכדברי האר"י, רק מאחר שקשה להתחיל סדר הלימוד כל כך מאוחר, ויש לחוש שלא תאחזנו השינה, נקטו להקל כבר מעת זריחתה שעתיים קודם חצות.
עכ"פ יוצא מזה חידוש שעיקר זמן התיקון דהו"ר לדברי הרב ז"ל, הוא אחר חצות הלילה דהו"ר.
והנה אם יש מי שירצה להגות בתורה שבע"פ, לפי"ז יהיה נכון לומר לו ללמוד שאר לימודיו עד חצות, ורק אחר חצות להתחיל את כל סדר התיקון, וכמדומני אדרבה הספרדים משתדלים לסיים משנה תורה קודם חצות, ולדברינו זה תימה.
מה שנכון נכון כתב:ובפע"ח שער הלולב פ"הגם טעם אחר, כי עד עתה היה חותם שלם, ועתה נחסר ממנו אותו החותם ועי"ז יכולים החיצונים לשלוט בו וליטול נשמתו, ונמסרו הפתקין של דינו בידיהם. אמנם ההסתלקות מן האדם הצל הזה, הוא אחר חצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר, ולפי שאין גמר החותם נעשה עד חצות כנ"ל, ואחר כך נגמר הדין, לכן הסתלקותו הוא מחצות לילה, כי אז מתחלת הלבנה להאיר ליל הו"ר כנודע.
איתן נוי כתב:למעשה מהו "כי אז מתחלת הלבנה להאיר" מאחר וכבר זרחה לכם מצאת הכוכבים?
מה שנכון נכון כתב:איתן נוי כתב:למעשה מהו "כי אז מתחלת הלבנה להאיר" מאחר וכבר זרחה לכם מצאת הכוכבים?
צא כעת החוצה ותבדוק אם אתה רואה את הלבנה.
איתן נוי כתב:מה שנכון נכון כתב:איתן נוי כתב:למעשה מהו "כי אז מתחלת הלבנה להאיר" מאחר וכבר זרחה לכם מצאת הכוכבים?
צא כעת החוצה ותבדוק אם אתה רואה את הלבנה.
כשאתה מברך ברכת לבנה, אתה מברך ב 22:00 בלילה או שמא כבר בצאת הכוכבים יש גם לבנה?
וכי זה ראש השנה שהלבנה נכסית מעינינו?
מה שנכון נכון כתב:איתן נוי כתב:למעשה מהו "כי אז מתחלת הלבנה להאיר" מאחר וכבר זרחה לכם מצאת הכוכבים?
צא כעת החוצה ותבדוק אם אתה רואה את הלבנה.
איתן נוי כתב:מה שנכון נכון כתב:איתן נוי כתב:למעשה מהו "כי אז מתחלת הלבנה להאיר" מאחר וכבר זרחה לכם מצאת הכוכבים?
צא כעת החוצה ותבדוק אם אתה רואה את הלבנה.
כשאתה מברך ברכת לבנה, אתה מברך ב 22:00 בלילה או שמא כבר בצאת הכוכבים יש גם לבנה?
וכי זה ראש השנה שהלבנה נכסית מעינינו?
מגדל כתב:אור החכמה כתב:הרב לענין
אין מצב לפרש את דברי הרב כדבריך
בדרוש ו דסוכות: ואמנם אמיתות הענין הוא זה, כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הו"ר, ואז בעת חצות לילה נגמר החותם להחתם במלכות שבה, ונגמר הדין, ואז תיכף אחר חצות לילה, אתעדי צולמא מעל רישייהו, דמאן דאחתם ח"ו למיתה, ואז הוא זמן שיוצאים בני אדם לראות את צלם באור הלבנה שזורחת אחר חצות. ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה, ויכוין בקריאתו זאת לעשות חותם המלכות שבה שהוא בגימטריא משנ"ה, על ידי קריאה זו.
הוא אומר להדיא שזורחת אחר חצות בעוד אנו רואים שזורחת בכל א"י בסביבות 22:30 בערב ונותנת אורה כל הלילה עד שעות הבוקר
מי החכם שילמדנו פשר דבר תמוה זה?
אין צורך בנגר ולא בבר נגר.
הדין נחתם בחצות, וע"כ אין יוצאים לראות באור הלבנה אלא אחר חצות, אע"פ שזורחת כבר מקודם לכן, והוא פשוט.
אור החכמה כתב:מגדל כתב:אור החכמה כתב:הרב לענין
אין מצב לפרש את דברי הרב כדבריך
בדרוש ו דסוכות: ואמנם אמיתות הענין הוא זה, כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הו"ר, ואז בעת חצות לילה נגמר החותם להחתם במלכות שבה, ונגמר הדין, ואז תיכף אחר חצות לילה, אתעדי צולמא מעל רישייהו, דמאן דאחתם ח"ו למיתה, ואז הוא זמן שיוצאים בני אדם לראות את צלם באור הלבנה שזורחת אחר חצות. ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה, ויכוין בקריאתו זאת לעשות חותם המלכות שבה שהוא בגימטריא משנ"ה, על ידי קריאה זו.
הוא אומר להדיא שזורחת אחר חצות בעוד אנו רואים שזורחת בכל א"י בסביבות 22:30 בערב ונותנת אורה כל הלילה עד שעות הבוקר
מי החכם שילמדנו פשר דבר תמוה זה?
אין צורך בנגר ולא בבר נגר.
הדין נחתם בחצות, וע"כ אין יוצאים לראות באור הלבנה אלא אחר חצות, אע"פ שזורחת כבר מקודם לכן, והוא פשוט.
הרב מגדל
הכל פשוט לך, פלא איך תפרנס את לשון הרב בקטע המצוטט:
"נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה"
מבואר שנוקט שזורחת אחר חצות ולא כדבריך שזורחת קודם לכן
"ואמנם טעם ההסתכלות האדם אחר חצות בצלו לאור הלבנה. דע כי כיון שהחותם נגמר ליעשות בחצות הלילה, א"כ אח"כ נגמר הדין. ולכן ההסתכלות הצל הוא אחר חצות לילה בכל שעה שיהיה מן הלילה. וההסתכלות הוא דווקא לאור הלבנה ולא לאור הנר, והטעם כי הלבנה היא סוד נוקבא דזעיר הנק' רחל, אשר לא נגמר חותם המלכות שבה להעשות עד חצות הלילה, ואז הוא זמן זריחתה ממש כנודע, ואז היא עצמה יוצאת להאיר על הארץ ודנה את העולם ע"י החותם ההוא שכבר נגמר להנתן בה כנודע."
ולכן ראוי ללמוד בחצי לילה הראשונה ספר מש''נה תורה לעשות חו''תם אל השכינה שהוא גימטריא מש''נה, כי מחצות לילה ואילך אז צומחת הלבנה הגשמית ומתחלת להאיר בעולם, וכן נמי נעשה הדוגמא למעלה בלבנה העליונה על ידי קריאת ספר משנה תורה שנמשכים לה אורות עליונים,
ישראליק כתב:כבר נזכר לעיל הספר זכר דוד; ונמצא שם אריכות בענין הלבנה, בהוצאת אהבת שלום, מאמר שלישי ב, מעמ' תקצ והלאה
דרופתקי דאורייתא כתב:כעת מצאתי בחמדת ימים ח"ג פרקי סוכות פרק ו אות יח, וז"ל,ולכן ראוי ללמוד בחצי לילה הראשונה ספר מש''נה תורה לעשות חו''תם אל השכינה שהוא גימטריא מש''נה, כי מחצות לילה ואילך אז צומחת הלבנה הגשמית ומתחלת להאיר בעולם, וכן נמי נעשה הדוגמא למעלה בלבנה העליונה על ידי קריאת ספר משנה תורה שנמשכים לה אורות עליונים,
והדברים צ"ב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים
