השלמת שמו"ת בסוף השנה

[עושה חדשות]

להנוקטים שיש חיוב גמור להשלים את כל הפרשיות שמו"ת עד שמחת-תורה
מה הדין באדם שבדרך כלל השלים כל שבוע את הקריאה כראוי,
אבל הוא זוכר שהיו פעמים בודדות ששכח, אולי אפילו רק פרשה אחת, אבל אינו זוכר מתי והיכן.
האם הוא מחוייב כעת לקרוא את כל החומשים כדי לקיים את חיובו
או שאפשר לומר שכל פרשה עומדת כחיוב בפנ"ע (אולי אפילו כל פסוק), וממילא ספק דרבנן לקולא.

[לבי במערב]

בשם הגה"ח ר' ישראל יצחק פרידמאן ע"ה סוּפַּר:

בשבוע אחד שכח הרה"ח ר' שילם קוראטין נ"ע (משפיע בתו"ת דליובאוויטש) לקרות שמו"ת. בסמיכות לשמח"ת נתעורר להשלימה, אך לא זכר איזה פרשה דלג.
בצר לו, נכנס לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ושאלו כדת מה לעשות. ומענה קדשו הי', כי יחזור כל התורה - מבראשית עד ברכה - שמו"ת.
ואכן הזדרז במאד, והספיק לגמור הכל עד לשמח"ת.

[נדפס - בקיצור - ב'תשורה' (הולצמן, י"ח טבת תשע"ג) ריש ע' 38].

ואיני יודע אם שייך ממש לנדו"ד.

[דרומי]

הסיפור על הרש"ב ידוע ומפורסם, והחידוש היה שהצליח ר' שילם לעשות זאת למרות ריבוי 'העבודה' שיש בימים אלו של סוכות ושמע"צ.

[גביר]

מהשיבולי הלקט סדר חג הסוכות סימן שעא משמע דאינו חיוב רק 'מנהג נכון וכשר' -
ויש שנוהגין בליל יום ערבה להיות נעורין כל הלילה ויושבין ועוסקין בתורה ומתחילין בראשית והולכין עד וזאת הברכה לפי שביום המחרת צריכין להשלים התורה ואם יש מי שלא הסדיר פרשיותיו עם הצבור כל אחד ואחד בשבתה הרי הוא סודרן עתה. ואע"פ שאמרו חכמים ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר ודאי כך מצוה מן המובחר ואם לא עלה בידו לעשות כן טוב הדבר להשלימן אחרי כן ומנהג נכון וכשר הוא והתם אמרינן סבר לאשלומינהו במעלי יומא דכפורי אמר ליה ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר הא למדת שכן הוא הדין אבל אם לא עלתה בידו טוב להשלימן לכשאפשר ויום ערבה הוא יום חתימת הדין כיום הכפורים כדתנן ובחג נידונין על המים. אמנם מלשונו של שבלי הלקט ענין שבת סימן עה - וראוי לכל אדם להסדיר פרשיותיו עם הצבור כל פרשה ופרשה - משמע לכאורה דס"ל דאינו חיוב גמור רק 'ראוי' ואם כן אפשר דגם כאן לשיטתיה אזיל,

[קופא דמחטא]

במקרה שמסופק האם קרא הכל או שחיסר
ודאי אומרים ספק דרבנן לקולא
במקרה דידן, שודאי חיסר אלא שמסופק מה חיסר
לכאו' יש לדמות
למקומות שספק אם צריך לקרוא מגילה בי"ד או בט"ו
שאין אומרים שפטור מלקרוא בשני הימים משום שכ"א מהם הוא ספק דרבנן
וביאר הגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל בשיעור
ע"פ הפוסקים שסוברים (לא ציין מקור. ולאחר חיפוש מצאתי, שתלוי במחלוקת האם אומרים ספק דרבנן לקולא במקום שאיתחזק איסורא)
שבחתיכה אחת ומסופק אם אסורה מדרבנן או מותרת
אומרים ספק דרבנן לקולא
אבל בשתי חתיכות שאחת ודאי אסורה מדרבנן ואחת מותרת שנתערבו
שתיהם אסורות
והכלל הוא
שאין אומרים ספק דרבנן לקולא כשצריך להתיר שני דברים שיש בהם ודאי איסור
כיון שאיתחזק איסורא
וה"ה לענין קריאת המגילה ושמו"ת
שע"י אמירת ספק דרבנן לקולא יבטל בודאי החיוב לקרוא המגילה ולהשלים את כל הפרשיות

[עושה חדשות]

אבל צידדתי לעיל לומר שכל פרשה עומדת כחיוב בפנ"ע (אולי אפילו כל פסוק),
ובכה"ג לא מצאנו בחיובים שונים ונפרדים שיהיה מחוייב לעשות את כולם כדי לודאות שלא ביטל אף אחד.

[עזריאל ברגר]

עד"מ מי שנתן משהו לאדם בפורים והוא מסופק אם זה נחשב "מתנות לאביונים" או "משלוח מנות" - אתה אומר שהוא עכשיו נפטר משניהם מדין ספקא דרבנן לקולא?

[קופא דמחטא]

אתם צודקים לגבי החילוק בין מגילה לשמו"ת אם הם מצוות חלוקות
אך יתכן שעדיין יש לדון מצד ההשוואה לשתי חתיכות
בשתי חתיכות מה מכריח אותי לדון על שתיהן יחד?
הרי אם הייתי דן כל אחת בפני עצמה פשוט שהיתה מותרת
אני מציע
שהוא משום שכשנולד הספק הוא נולד על שתיהן בבת אחת
וזה הגורם שיהיה איתחזק איסורא
ואולי הוא הדין בשמו"ת
שהספק הוא איזה פרשה מתוך סך כל הפרשיות לא אמר
והוי כספק הנולד על כולם בבת אחת
ובאמת, אם הספק היה נולד רק על פרשה אחת או פסוק אחד
כגון שמסופק אם קרא פרשת בשלח או לא
לפי הנ"ל לא יצטרך לקרוא שוב
כיוון שאין ספק על אחת מתוך שתיים או יותר
ניסיתי לברר את מקחי
אך עדיין אין הדברים מחודדים אצלי מספיק
אשמח מאוד אם יעמידני על האמת

[קופא דמחטא]

עד"מ מי שנתן משהו לאדם בפורים והוא מסופק אם זה נחשב "מתנות לאביונים" או "משלוח מנות" - אתה אומר שהוא עכשיו נפטר משניהם מדין ספקא דרבנן לקולא?

יש"כ!
הוספתם לי כאן פתח גדול לחשיבה על כללות העניין.

[מה שנכון נכון]

האם קטן שהגדיל וגר שנתגייר באמצע השנה צריכים להשלים (לשיטה זו דעד ש"ת) את הפרשיות מבראשית?

[קופא דמחטא]

האם קטן שהגדיל וגר שנתגייר באמצע השנה צריכים להשלים (לשיטה זו דעד ש"ת) את הפרשיות מבראשית?

שאלה זו ממחישה את העובדה עד כמה מסכת ברכות היא מן הקשות שבש"ס
שכן מלימוד השק"ו בסוגיא בברכות מאוד קשה (לי בכ"א) להוכיח את גדרי החיוב
והרבה סוגיות כיו"ב שם

לכאו' הדבר תלוי
א. בגדר חיוב שמו"ת
אם הוא לקרוא ולהשלים את כל הפרשיות בכל שנה על הסדר עם הציבור
או לקרוא כל פרשה בכל שבוע עם הציבור
ב. מתי מתחיל חיוב שמו"ת
אם בתחילת השנה
או בכל שבוע מחדש