פתיחת ההיכל

[גם זה יעבור]

חוץ מלגבי לידה קלה, האם יש מקור לסגולת הפתיחה של ההיכל?
להבהרת השאלה, אין כוונתי לשאול האם יש ענין שארון הקודש יהיה פתוח. זה כבר מבואר בזהר יקהל לענין שזה עת רצון בשעת הפתיחה וכן בבשו"ת צמח צדק הקדמון: דהרי אין פותחין ארון הקודש אלא לפיוטים ותפלות שצריכין כוונה גדולה כדי שעל ידי פתיחת ארון הקודש תתעורר הכוונה. וגם התפלה רצויה ומקובלת היא על ידי ס"ת כמבואר בכמה דוכתין.

אלא האם יש סגולה מיוחד למי שפותחה?
לדוגמה, אצל עדות המזרח יש ענין גדול לפתוח בליל ר"ה באמירת 'לדוד מזמור'.
וכן מקומות אחרים, זה נקרא 'כיבוד' לפתוח בסליחות וביום כיפור בפיוטים.

[אישצפת]

כוונת כת"ר לגבאים? לא זכור לי שראיתי כתוב על סגולה מיוחדת לפרנסה ואדרבא אצל מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל לא נהגו לפתוח.

[גם זה יעבור]

חלק הגבאים מחלקים בתור כיבוד.
האם חוץ מתשומת לב, יש ענין מיוחד שכיבד אותי לפתוח?

מה שאתה כותב על הגר"ע יוסף, זה מעניין.
כי המקור לאומרו מובא ב'פרי עץ חיים' ומביאו ה'מטה אפרים', ואכן לא מוזכר שיש לפתוח את ההיכל.
אך ראיתי בכמה מקומות שפותחים אז את ההיכל. ואצל מקומות מסוימים מעדות המזרח, ראיתי שמוכרים את זה בסכומים גדולים.

[עני בן פחמא]

איפה יש מקור לסגולה ללידה קלה בפתיחת ההיכל?

[לארץ ולדרים]

ביוסף אומץ להחיד"א סי' נז כתב שאמרו שהוא סגולה ללידה קלה

[אור עולם]

זכורני שמרן הגרשז"א זצוק"ל הורה שאם מכבדים אותו לפתוח את ההיכל ל"אבינו מלכינו", יכול לעבור קודם המתפלל, כי הציבור חושבים א"ז למצווה קצת.