סיכום קורונה ב2020.
מגפה או אפידמיה היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה. על פי רוב, זו התפרצות פתאומית של מחלה זיהומית. מגפה עשויה להיות מקומית או בעלת תפוצה רחבה. מגפה עשויה להיות מוגדרת כפנדמיה(מגפה רבתי, מגפה כללית) כשהיא בתפוצה רחבה וללא שליטה.(מתוך וויקפדיה).
מקרים ראשונים של קורונה שמכונה גם קוביד19 וSARS-2 דווחו לראשונה בדצמבר 2019 בסין. ברם נמצאו דגימות של הנגיף באירופה, כבר במרץ 2019, 9 חודשים לפני המקרה המדווח בסין. מדענים הזהירו כבר ב2018 על סיכון של התפשטות נגיף זה באוכלוסיה.
בניגוד להכרזות בתקשורת שזה וירוס חדש שאינו מוכר למדע, הצהרה זאת אינה נכונה. אמנם המוטציה האחרונה לא מוכרת, אבל יש כ6 וירוסי קורונה אחרים במשפחה שמוכרים היטב, וייתכן ששמעתם עליהם. SARS-1 שעשה כותרת ב2002 והMERS שעשה כותרות ב2012. 5 המוטציות האחרות, פחות מוכרות, מכיוון שהתסמינים שלהן כה קלים, שאין טעם להתייחס אליהן. הטיפול שנוסה בהצלחה ב2005 נגד סארס וריפא את כל החולים הקשים היה כלורוקווין, תרופה ששימשה לטיפול במלריה, מוכרת לרפואה המערבית מ1934, ונחשבת בטוחה לשימוש. מסיבה לא ברורה, אע"פ שהשימוש בה הוכח כמאד אפקטיבי בחולי SARS-1, ואף בחולי SARS-2, נאסרה לשימוש בארה"ב, ואף בחלק ממדינות אירופה.
אם זה לא וירוס חדש, למה לא שמענו עליו?
אנחנו כציבור לא חשופים לכל אחד מהוירוסים שתוקפים אותנו כשאנחנו מצטננים. למעשה ישנם מספר וירוסים שאנחנו "מצטננים" מהם כל שנה, ובטלויזיה מדווחים כשפעת.
וירוסי הריינווירוס אחראים לבין 30% ל 80% מהמקרים כל שנה.
וירוסי הקורונה אחראים לכ15% מהמקרים כל שנה.
וירוסי השפעת אחראים לכ15% מהמקרים כל שנה.
שאר הוירוסים אחראים לכ5% מהמקרים כל שנה.
בדרך כלל יש יותר מוירוס אחד בזמן מחלה, וישנם מעל 200 סוגים של וירוסים שגורמים להצטננות, כמו שמכונים בתקשורת "שפעת עונתית".
הרופאים לא טורחים בדרך כלל לבדוק איזה וירוס בדיוק תקף אותנו וקוראים לזה שפעת, או התקררות. מכיוון מערכת החיסון שלנו מתמודדת ברוב המקרים בקלות מול הוירוסים האלה, אין צורך בטיפול בדרך כלל, ומספיק לנוח בבית. אצל מרבית החולים יהיו תסמינים קלים, והם יחלימו תוך ימים ספורים. גם השנה זה כך, רק שבמקום לקרוא לחולים, "חולי שפעת", קוראים להם "חולי קורונה". האמת היא שאף אחד לא יודע במה הם חולים באמת, כי גם השנה לא בודקים איזה וירוס זה מתוך 200 הוירוסים, ומסתפקים בלהגיד שאם זה נראה כמו שפעת זה קורונה. המספר הכולל של קורבנות "קורונה" השנה תואם את מספר קורבנות "השפעת" משנים עברו.
אנשים שחלו באחד מוירוסי הקורונה הקלים, ונחשפו לאחד מוירוסי הקורונה הקשים, לא נדבקו כלל, או הציגו סמפטומים קלים מאד.
כ80% מהאוכלסיה לא יכלו להדבק מקוביד19 מהיום הראשון, אם בגלל שהיו מחוסנים בגלל הדבקות בעבר, או מסיבות אחרות.
למה חושבים שהיא כל כך מדבקת, ושיש תחלואה גבוהה? מה זה חולה מאומת, ומה זה נשא?
קודם כל צריך להבין מה זה בדיקות המטושים. נשאלת השאלה, מדוע יש צורך במטושים? אם המחלה כל כך מדבקת, ב"הדבקה טיפתית", מדוע יש צורך לדגום את הוירוס מתוך מערות האף, בעזרת מטוש כל כך ארוך? מדוע לא מספיק לירוק לתוך מבחנה? או לדגום נוזלים מהאף עצמו, לא מהעומק. כבר כאן אפשר להטיל ספק ברמת ההדבקה של המחלה, אבל כדאי להבין בכל זאת מה זאת הבדיקה הזאת.
בדיקת המטושים, היא למעשה לא בדיקה. היא תהליך שנקרה פי-סי-אר PCR. תגובת שרשרת של פולימראז או Reverse transcription polymerase chain reaction. התהליך זה פותח ע"י קארי מוליס, לצורך מחקר וירוס HIV, והוא זכה בנובל על המצאה זו. PCR זאת שיטה לשכפול חומר גנטי. המטרה שלה היא לשכפל חומר גנטי במקרים שהוא נמצא בכמויות כה מזעריות, שהוא בלתי ניתן לאבחנה. היתרון בטכניקה הזאת על פני טכניקות קודמות, הן העלות שלה, והמהירות בה היא מסוגלת לשכפל קטעי DNA. ע"פ דברי קארי מוליס, "בשימוש נכון, אפשר למצוא כל דבר על כל אחד.". קארי מסביר, שלמעשה על כל אחד מאיתנו יש מליונים של וירוסים, ושברי וירוסים מתים וחיים בכל רגע נתון. ההכפלה נעשית על חלקי DNA, ולא על וירוסים שלמים או חיים, ולכן בשימוש נכון בשיטה, ניתן למצוא כל מקטע DNA, על כל בן אדם. זאת אומרת שע"י מספר הכפלות אתה יכול להבטיח הצלחה של התהליך. בפשטות, מספר ההכפלות קובע את התוצאה, ולא הימצאות וירוס חי, או וירוס מת, או וירוס בכלל. לדוגמא, אם נגביל את מספר ההכפלות ל20, קרוב ל100% מהנבדקים יימצאו שליליים. אם נגביל את מספר ההכפלות ל50, נקבל קרוב ל100% חיוביים. בגרמניה עושים 30 חזרות, בסינגפור 32 חזרות בארהב 34 חזרות, ובארץ 37 חזרות, מה שמביא אותנו ל12% הצלחה בשכפול חומר גנטי, אבל ללא שום משמעות קלינית.
2 בחזקת 2 = 4
2בחזקת 20 = 1,048,576 בבדיקה כזאת כמעט כולם יוצאים שליליים. גם חולים.
2בחזקת 30 =1,073,741,824 זה מספר החזרות שלפיו קובעים בגרמניה עם מישהו חולה.
2בחזקת 37 =137,438,953,472 זה מספר החזרות שלפיו קובעים בישראל עם מישהו חולה.(הכפלה פי 128 יותר מאשר בגרמניה)
2בחזקת 50= 1,125,899,906,842,624 בבדיקה כזאת קרוב ל 100% יוצאים חיוביים.
ב37 חזרות PCR מגיעים לכ12% חיוביים ללא כל קשר להימצאות קורונה בנבדק.
השוני במספר ההכפלות בין המדינות השונות, הופך את ההשוואה בתוצאות הבדיקה בין המדינות השונות לבלתי אפשרית.
זה גם מתאים להצהרות של משרד הבריאות שלנו, ועוד מדינות שבדיקת הPCR נותנת טווח טעות של כ90%-95%, ולמעשה רק אחד ל10 או 20 נושא את הנגיף. אין להסיק מכך שהוא חולה, או מדבק או נשא אפילו. כדי שמישהו יהיה מדבק דרוש שתהיה עליו כמות גדולה של הוירוס. המקרים בהם אנשים ללא סימפטומים של שיעול או נזלת מדבקים הם נדירים.
הנגזרת של זה היא שעל כל 1000 נבדקים ללא סימפטומים, מבודדים 120 אנשים בריאים, וכל מי שבא איתם במגע.
המשמעות היא אלפי אזרחים בריאים שנכלאים בביתם או במתקנים שהוקצו לעניין, ללא הצדקה.
ניתן לראות שמספר המאומתים החדשים הוא פונקציה ישירה של מספר הבדיקות ביום, ללא השפעה כלל על מספר החולים הקשים, המונשמים, או המתים.
המסקנה היא, שאין שום משמעות קלינית או אפדמיולוגית לבדיקות המטושים שנעשות היום. אין בהן שום תועלת מלבד בידוד של 12% מהנבדקים, בצורה שרירותית.
נכון לשעה 9:00 ב־4 באוקטובר נעשו בישראל 3,703,125 בדיקות לאבחון חולים מאומתים בנגיף הקורונה. הנתונים האלה אינם כוללים בדיקות חוזרות של מחלימים. מספר המייצג 40% מהאוכלוסיה.
בעקבות כמות הבדיקות הבלתי נתפסת, ומספר החזרות הרבות שנעשות כדי למצוא את הוירוס בכל מחיר, אפילו כשהוא לא נמצא, אנחנו נחשבים לאחת המדינות הכי מדבקות, והכי חולות, כשלמעשה אנחנו אחת המדינות עם מספר הקורבנות הנמוך בעולם.
למעשה כל "החולים המאומתים", "נדבקים", "נשאים", הם 12% אנשים אקראים שעשו בדיקת PCR. החולים האמיתיים והמדבקים הם אלה שיש להם סימפטומים. להגיד על מישהו שהוא חולה או "חולה אסימפטומאטי", רק על סמך בדיקת PCR זה שגיאה במקרה הטוב, והונאה במקרה החמור.
למה מספר החולים הקשים בעלייה?
מספר החולים הקשה מוגדר ע"י רמת סאטורצית החמצן בדם. הרמה המומלצת היא בין 94% ל96%. כאשר רמת הסאטורציה נמצאת בין90% ל93% אין צורך בהתערבות רפואית. כשיש סאטורציה מתחת ל90% נוהגים לטפל בעזרת מסיכות חמצן, מלאות או חלקיות. מתחת ל80% סאטורציה הוא מצב מסכן חיים. בהתחלה נהגו לחבר חולי קורונה למכשירי ונטילציה, אבל היום זה נעשה כמוצא אחרון, אחרי שהתברר שהמכונות האלה מחמירות את המצב אצל חולי קורונה קשים.
ביולי משרד הבריאות הגדיר חולי קורונה כחולים קשים מרמת סאטורציה של 94% ומטה אע"פ שרובם מעל 90% סאטורציה ואינו זקוק לשום תמיכה רפואית, ובניגוד להמלצת ארגון הבריאות העולמי שקבע שחולים קשים הם אלה שהסאטורציה אצלם היא מתחת ל90%. בעקבות ההחלטה הזאת מספר החולים המוגדרים קשה זינק, כאשר מספר החולים הבינוניים צנח. כך הגענו למצב האבסורדי שיש לנו יותר חולים קשים מחולים בינוניים. מספר המונשמים, והמתים לא השתנה. בעקבות ההחלטה של משרד הבריאות להגדיר חולים שלא צריכים טיפול רפואי כחולים קשים, והשוני משאר העולם בהגדרת פראמטרים של מיהו חולה קשה, למראית עין, נראה כאילו יש בשיראל יותר חולים קשים מאשר בשאר העולם, כשלמעשה אין אפשרות להשוות.
האם המחלה קטלנית?
נשמעות טענות רבות לגבי קטלניות המחלה, בעיקר עבור אוכלסיה מבוגרת, והצורך בבידוד.
המרכז למחלות מדבקות CDC עדכן את אחוזי התמותה מהמחלה כדלהלן:
גיל אחוזי תמותה.
0-19 0.003%
20-49 0.02%
50-69 0.5%
70+ 5.4%
לפי המידע האחרון ניתן לראות שאנשים מתחת לגיל 50 כמעט ולא מושפעים מהמחלה. אין סיבה לבודד אותם, ואין צורך להגן עליהם מהדבקות. בידוד אוכלסיה מתחת לגיל 50 מעכבת בצורה פעילה את האפשרות להשיג חסינות עדר, ומבטיחה שלא נצליח להתגבר על הוירוס.
בידוד חיילים, והדרישה שייעטו מסיכה, כשהסיכוי שלהם למות מהנגיף, שואף לאפס, מונע מהם את הזכות לפתח מערכת חיסונית תקינה, ומעכב בצורה אגרסיבית את האפשרות שלנו כחברה לפתח חסינות עדר.
בידוד ילדים, דרישת עטיית מסיכה, ולמידה בקפסולות, כאשר אף ילד בכל העולם לא מת מקורונה, פוגע בילדים פגיעה אנושה. המהלכים האלה פוגעים במערכת החיסון הטבעית שלהם. פוגעת בחיי החברה שלהם. פוגעת בחינוך שלהם. פוגעת בבריאות שלהם, וביכולתם הגופנית. כל זאת כאשר הם לא נמצאים בסיכון כלל.
הפחד מילדים מדבקים, אינו מבוסס. הוכח שכדי שאדם, מבוגר, או ילד, ידביק אחרים, צריך שיהיה לו עומס נגיפי. במילים אחרות, שיעול או נזלת.
אין נתונים להשוות בין אחוזי התמותה בין שפעת לקורונה, מכיוון שהנתונים של השפעת משנים קודמות מכילות גם את הנתונים של הקורונה, וגם של וירוסים אחרים, ומכיוון שהנתונים של הקורונה השנה מכילים בתוכם את הנתונים של השפעת ושל הוירוסים האחרים, ההשוואה היחידה האפשרית היא תמותה עודפת. האם מספר הנפטרים השנה שונה משנים קודמות. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומכון ירושליים למחקרי מדיניות, מסתבר ש2020 היא השנה הכי פחות קטלנית ב20 שנה האחרונות. קשה להגיד אם הסיבה היא שבגלל הסגר היו פחות תאונות, או פחות היחשפות לשלל מחלות אחרות, אבל העובדה היא שמגיפת הקורונה, לא השפיעה על התמותה בישראל. גם כשמסתכלים על שינוי בתמותה של מבוגרים, בגילאים 81 ומעלה, לא רואים שינוי בהשוואה לשנים קודמות.
איך יודעים אם סיבת המוות היא קורונה?
התשובה הקצרה היא שלא יודעים. כדי לדעת אם מישהו מת מקורונה, או לכל הפחות כתוצאה מקורונה, צריך לעשות צילום ריאות, ולקחת דגימה מהריאות. אם הריאות נראות "לבנות" בצילום אז אפשר להניח, בסבירות גבוהה, שסיבת המוות היא זיהום בריאות, כתוצאה מנגיף או חיידק או משהו אחר. על מנת לדעת בוודאות איזה נגיף או חיידק גרם לזיהום צריך לעשות תרבית מהדגימה, ואז לבדוק את התרבית למגוון פתוגנים. במקרה של קורונה, אין בדיקות חד משמעיות עדיין, ולכן הקביעה היא על פי PCR, שידועה כחסרת משמעות, או הערכה כללית של הרופא, או הפתולוג.
ע"פ הנחיות של ארגון הבריאות העולמי, ומשרד הבריאות, "יש לרשום בתעודת הפטירה 'קורונה' כסיבת המוות בכל מקרה של מוות בו הווירוס גרם למוות, או שאפשר להניח שהוא גרם למוות, או אם אפשר להניח שהוא רק תרם למוות".. כלומר, הלכה למעשה, לא ניתן לדעת, או לבדוק, האם המקרים המדווחים כ"נפטר מקורונה", נכונים. יתרה מכך, לקראת סוף המסמך, בסעיף 4 מוצגים שני קודים לכתיבה בתעודת הפטירה:
א. קוד U07.1 - מוות מקורונה כאשר הוירוס זוהה בוודאות בבדיקת מעבדה.
ב. קוד U07.2 - מוות מקורונה על פי חוות דעת קלינית של הרופא, כאשר וירוס קורונה לא זוהה, אבל זה סביר, או אפילו רק חשוד שאולי זה קורונה.
במילים אחרות, גם אם הבדיקה לקורונה יצאה שלילית, ולא הצליחו להוכיח המצאות כלשהי של קורונה, יש לרשום את סיבת המוות כקורונה, על סמך שיקול דעת בלבד, תוך התעלמות מהבדיקה.
מספר המתים מקורונה, שמדווח ע"י משרד הבריאות, שמבוסס על ניחוש, במקרה הטוב, הוא כ1600 מקרים. אף על פי שהמספר מנופח בצורה גסה, הוא עדיין נמוך ביחס למספר המתים השנתי שמתים מזיהומים שקיבלו מאושפזים בבתי חולים, שעומד על כ6000 מקרים. כל שנה מתים בישראל 6000 איש מזיהומים שקיבלו בבית החולים עצמו. האם מישהו העלה על דעתו שצריך לסגור את כל בתי החולים בארץ?
כמה התמותה מקורונה משפיעה על התמותה הכללית?
כל שנה מתים בישראל מסיבות שונות כ45000 בני אדם.
סיבות המוות המובילות בישראל ל 2017. (הנתונים האחרונים שמפורסמים)
סרטן 11223
מחלות לב 6583
מחלות זיהומיות 2518
סוכרת 2341
שבץ מוחי 2088
תאונות/רצח/התאבדות 1845
דמנציה 1739
מחלות כליה 1547
מחלות דרכי הנשימה 2464 (למעשה, קטגוריה זאת מכילה את כל וירוסי החורף ודלקת ריאות.)
שאר המחלות 12248
אפשר לראות שעל אף ניפוח מספר החולים מקורונה ל1600, והגידול באוכלסיה אין עדות למגיפה, ואפילו לא לעלייה במקרים של נפטרים ממחלות נשימה, שהיו 2464 ב2017.
מה זה גל שני? האם אנשים שהחלימו יכולים להדבק בשנית?
הגל השני, נקרה ע"י מומחים כגל של בדיקות. ניתן לראות שמספר החולים המאומתים מזנק, במקביל לזינוק במספר הבדיקות עם מתאם של 95%. מספר החולים הקשים והמתים עדיין נשאר נמוך. וזאת מכיוון שהחולים המאומתים הם כ12% אנשים בריאים, שכל חטאם היה להבדק בבדיקת הPCR. אם מנטרלים את הבדיקות מהמשוואה, ומתיחסים אך ורק לחולים קשים, ומונשמים, אין עדות לגל שני.
יש שמועות שאנשים שחלו בתחילת המגיפה, ועכשיו הם חולים שוב. האם הם נדבקו שוב בקורונה?
התשובה היא, שלא יודעים. לא ניתן לדעת באיזה וירוס מ200 הוירוסים הם חלו אז, ולא יודעים באיזה וירוס הם חולים עכשיו. התסמינים של הוירוסים האלה מאד דומים, ולא ניתן לבדל בינהם ע"י דיאגנוזה, אלא רק ע" בדיקת המצאות נוגדנים. מחקרים מצאו נוגדנים אצל אנשים שחלו בוירוסי שפעת גם שנים לאחר שהחלימו, במקרים מסוימים גם לאחר 90 שנה. חשוב לציין שגם במקרים שלא מצאו נוגדנים, התברר שיש חיסון תאי טי, שאינם מופיעים בבדיקת נוגדנים, אבל מגינים מפני הדבקות נוספת. אפשר לשער שמי שנדבק בשנית, כנראה נדבק בשני וירוסים שונים, וגם ייתכן שאף אחד מהם לא היה קורונה.
מתי יהיה חיסון לקורונה? מה תהיה היעילות שלו? האם הוא מסוכן?
באופן רגיל, תהליך פיתוח חיסון לוקח בין 10 ל 15 שנים. יש חיסונים שזמן הפיתוח שלהם ערך עשורים, כמו שפעת, שזמן הפיתוח של החיסון ערך כ29 שנים.
1. השלב הראשון הוא פיתוח החיסון. הפיתוח יכול לערוך בין שנה לאף פעם. יש מחלות רבות להן עדיין לא הצליחו לפתח חיסון. מהמוכרות שבהן, איידס, מלריה, קדחת דנגה, ושושנת יריחו.
2. השלב השני הוא ניסוי בבעלי חיים, בו בודקים את יעילות החיסון על בעלי חיים, והוא עורך כשנתיים.
3. השלב השלישי, הוא בקשת אישור לניסויים בבני אדם, והוא מותנה, כמובן בהצלחת השלב הראשון. השלב הזה יכול לערוך כחודש.
4. השלב הרביעי,הוא ניסויים בבני אדם, שמחולק לשלושה שלבים.
- בשלב I משתמשים בכתריסר מתנדבים. המתנדבים, מקבלים חיסון, ולאחר תקופות שונות חושפים אותם לוירוס. בשלב הזה בודקים אם החיסון גורם לתופעות לוואי, מגן מפני חשיפה לוירוס, אינו משנה כלל, גורם לתגובה יותר קשה למחלה, או חלילה למוות. שלב זה לוקח כשנתיים. ואם הניסוי עובר בהצלחה מתקדמים לשלב הבא.
- בשלב II משתמשים במאות מתנדבים. שלב זה לוקח כ3 שנים. ואם הניסוי עובר בהצלחה מתקדמים לשלב הבא.
- בשלב III משתמשים באלפי מתנדבים. שלב זה אורך בין 5 ל10 שנים. בשלב זה בודקים גם תופעות לוואי לטווח ארוך.
5. השלב החמישי, המחקר עובר בדיקות ואישורים של הFDA.
6. השלב השישי, בניית מתקן. שלב זה לוקח כ18 חודשים.
7. השלב השביעי, בדיקת איכות. לוודא שהחיסונים לא יהרגו אף אחד.
8. הפצה, וחיסון הציבור.
בסה"כ מדובר בזמן ארוך מאד, לפעמים עשורים. חלק הארי של הזמן הוא שלב הבדיקות. בהנחה שאכן הוכח שהחיסון אפקטיבי, יש צורך לוודא מעל כל ספק שהחיסון לא פוגע. מכיוון שהחיסון נעשה על אנשים בריאים בלבד, יש כאן סכנה של ממש בהדבקת אנשים בריאים במחלות, לפעמים מסוכנות. עקב מקרים בעבר, שחיסונים גרמו למחלות קשות במחוסנים, לפגמים קשים ביילודים, לעקרות, ואף למוות, כעת נוהגים משנה זהירות לפני שמאשרים חיסון לציבור הרחב.
הפצה של חיסון לקוביד19 תוך 18 חודשים, או אפילו 3 שנים, אינו סביר, ללא וויתור על בדיקות תופעות לוואי לתווך ארוך, שעורכות לפחות 5 שנים, בנוסף על הפיתוח, והבדיקות על בע"ח ותופעות לטווח קצר, שיחדיו אורכות כ8 שנים. סה"כ מדובר בכ13 שנים לכל הפחות.
יעילות החיסון לא ידועה. אפשר להניח שהיא תהיה דומה לחיסון נגד שפעת. חיסון נגד שפעת יעל בממוצע בכ30%. ב2004 היעילות שלו נמדדה בכ10% בלבד, וב2018 היעילות שלו נמדדה בכ29%. היעילות של חיסוני שפעת במבוגרים מעל גיל 65 לא ברורה. על חיסון נגד קורונה אין כרגע שום נתונים שאפשר להסיק מהם לגבי יעילותו.
לא ידוע עדיין אם החיסון מסוכן, במיוחד לנוכח העובדה, שיש חיסונים מסוגים שונים, כולם חדשים, ואין נתונים על אף אחד מהם. יש לציין שהחיסון של חברת מודרנה מבוסס על טכנולגיה mRNA, טכנולוגיה פורצת דרך בתחומה, והראשונה מסוגה. עקב כך שחיסון זה ראשון מסוגו בעולם, אין שום אפשרות להעריך את רמת הסיכון השלו, או תופעות הלוואי שעלולות להיווצר ממנו.
נשאלת השאלה, אם אני מתחת לגיל 50, והסיכוי שלי להחלים מהוירוס, ולפתח חיסון טבעי היא 99.98%, או אם אני מתחת לגיל 20, והסיכוי שלי להחלים ולפתח חיסון טבעי היא 99.997%, למה שארצה לקחת חיסון, משום סוג, לבטח כזה שלא נבדק.
יתרה מזאת, למה לחסן ילדים נגד מחלה, כאשר 100% מהם מחלימים, ורק אחוזים בודדים מפתחים תסמינים כלשהם, ברובם קלים.
מקורותhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%94https://theconversation.com/was-coronav ... 019-141582https://www.nature.com/articles/s41579-018-0118-9https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1232869/https://www.fda.gov/news-events/press-a ... oquine-andhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7 ... 7%A0%D7%94https://en.wikipedia.org/wiki/Common_coldhttps://unherd.com/2020/06/karl-friston ... -covid-19/https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/ ... D7%94.aspxhttps://publichealth.doctorsonly.co.il/2020/09/205798/http://www.emro.who.int/health-topics/c ... cases.htmlhttps://time.com/5850256/who-asymptomatic-spread/https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/generalhttps://www.worldometers.info/coronavir ... ry/israel/https://www.clalit.co.il/he/your_health ... srael.aspxhttps://publichealth.doctorsonly.co.il/2020/07/199958/https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7 ... 7%A6%D7%9Fhttps://newmedia.calcalist.co.il/data_j ... index.htmlhttps://www.healthline.com/health/norma ... ygen-levelhttps://www.cdc.gov/coronavirus/2019-nc ... 9ZgQZXESnchttps://jerusaleminstitute.org.il/blog/ ... mortality/https://www.calcalist.co.il/local/artic ... 89,00.htmlhttps://www.who.int/classifications/icd ... N.pdf?ua=1https://www.msdmanuals.com/home/infecti ... us-diseasehttps://www.rambam-medicine.org.il/cate ... rus-part-fhttps://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/ ... 9_380b.pdfhttps://www.themarker.com/blogs/dror-fe ... -1.8762667https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001337779https://netunim.wordpress.com/tag/%D7%9 ... %95%D7%AA/https://www.facebook.com/wallanews/vide ... 359721330/ דיון בוועדת הכנסת
https://www.bbc.com/news/health-52446965https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340 ... z1gArgAD5whttps://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4007870/https://www.nature.com/articles/news.2008.1302https://www.historyofvaccines.org/conte ... regulationhttps://www.cdc.gov/vaccines/basics/test-approve.htmlhttps://en.wikipedia.org/wiki/Polio_vac ... uced_poliohttps://www.cdc.gov/vaccinesafety/conce ... story.htmlhttps://www.cdc.gov/flu/vaccines-work/vaccineeffect.htmhttps://en.wikipedia.org/wiki/Influenza ... %20percent).
https://blogs.bcm.edu/2013/09/03/vaccin ... d-vaccine/https://hillnotes.ca/2020/06/23/covid-1 ... velopment/