בירור על אתרוגים זן חזו"א

[לבי במערב]

תודה היכן נמצא להשיג את הספר הנל של עמיר

נכב"ב.

[בן אדם]

ראיתי מביאים שד"ר זוהר עמר הגיע למסקנה שהאתרוגים של זן החזון איש הם הם האתרוגים שהיו בארץ ישראל בימי חז"ל, ונפלא עד מאד איך טביעות העין של החזון איש כיוונה למסקנות המחקר האקדמי.

עברתי כעת על החוברת שלו, לא ראיתי שום רמז לכך.

[לענין]

לדעתו, דוגמא אופיינית ל'אתרוג המסורתי' שהיה נפוץ בארץ ישראל במאות השנים האחרונות, הוא דוקא ברוורמן-קיבלביץ' [למרות שגם את זן חזון איש הוא סוקר באהדה רבה].
בכל מקרה, תפיסתו היא כשיטת הרב קוק - להכשיר את תולדות המורכב, כיון שמבחינה גנטית אין שום השפעה של עץ הלימון על ענף האתרוג המורכב בו. כך שלפי תפיסה זו, מתאימים כל זני האתרוגים שלנו לאתרוג המקורי.

[יהודהא]

האם תלמידי החזו''א יסכימו לניסוח זה ?
האם עופות דומים לאתרוגים?

רבו הדיונים על אתרוגי החזו''א וקשה לחדש בהם דברים.
ומ''מ נתקלתי בדעה קצת חסידית על תקפותו של ' חזקת בלתי מורכב' על אתרוגי חזו''א, וזאת בספר '' ארבעת המינים השלם' של אברהם חיים דניאל בהסכמת הבד''צ ואחרים. וז''ל:

א.
...הנאמנות של זן זה מבוססת על דברי רש״י בחולין (דף סב עיב) - שחכם יכול
לקבוע על עוף שהוא טהור אע״פ שאין עליו מסורת.

ועיין בחת״ס [תשובה ר״ז] שכתב - שכמו שבסימני עוף לא סומכים על הסימנים, אלא אם כן יש אדם נאמן המעיד שיש בעוף זה מסורת של כשרות, כך אין לסמוך על סימני אתרוג - אלא אם ישנו אדם שיבוא ויעיד שאתרוג זה הוא בלתי מורכב .

וכיון שבעוף - יכול לקבוע חכם שעוף זה הוא טהור, אע''פ שאין לו מסורת בזה, ה״ה באתרוג - חכם יכול לקבוע שאתרוג זה הוא בלתי מורכב ועל כך אנו סומכים באתרוגים הנקראים זן חזו״א.

פעמים שאתרוגים המוחזקים כמו באתרוגי חזו״א אשר אין בהם את כל סימני האתרוג הבלתי מורכב, ובכ״ז אפשר לברך עליהם לכתחילה, מאחר והריסוס אשר מרססים את האתרוגים בכדי לסלק את החרקים הנמצאים עליהם, [??]
וכן השימוש בחמרי הדברה כימיים, משנה את גידול הפרי, (כן אמר לי הפרדסן ר אליעזר דאובה הי״ו) וע״כ אם יש לאתרוג חוקת כשרות אפשר לברך עליו, אע״פ שאין בו את כל סימני האתרוג.
(כן אמר לי הנאון ר׳ ניסים קרליץ שליט''א).

כמובן שאותו דין יהיה לגבי אתרוג מ״זן תימני" או מזן אחר שאם הוחזק כאתרוג בלתי מורכב או שהורה בו חכם שהוא בלתי מורכב, שיהא אפשר לברך עליו, גם אם אין בו את כל סימני האתרוג, כגון שהוא חלק, או שעוקצו בולט". ע''כ.

ב.
דומני שניסוח זה בעייתי - שכן מה ימנע מכל חסיד\ קבוצה,לקבוע ש הרבי\המנהיג שלו נחשב כ.. - חכם שיכול לקבוע שאתרוג זה הוא בלתי מורכב...
מעט מדברים ברוח זו נשמעו כבר בעבר. אולם לדברים הברורים הנ''ל, יש כיוון ואופי חסידי מידיי. ואיני בטוח שלכך יסכימו תלמידי החזו''א.

בדברים לעיל נכתב "גם אם אין לו מסורת" ובהמשך גם "אם אין לו כל הסימנים" עדיין תהיה להם חזקת בלתי מורכב על ידי קביעת החכם. ובמקומות אחרים דברי החזו''א וקביעתו נוסחו אחרת.

[יהודהא]

באותו עניין שלח לי מ,א.
כמגביר ומוסיף על התמיהה דלעיל.
ממאמרו של הרב א,י, זלפריינד.
התפרסם בחוברת בנתיבות הכשרות של בד''צ מחזיקי הדת.

יסוד ותחילת הבירור בענייני אתרוגים קיבלתי ממו״ר הגאון הגדול הרב יעקב אדלשטיין זצ״ל שהיה
רבה של רמת השרון, ובלמדי אצלו בערך בשנת תש״נ סיפר לי באופן ציורי וחי את השתלשלות
העניינים בענין זן האתרוג המכונה זן החזו״א, ואיך שהחזו״א נסע ברכב וביקש לעצור במקום מסויים
והצביע על עץ מסויים ואמר שזה נראה לו גדל פרא, והמקום מקום נידח שלא מסתבר שהרכיבו שם׳.

וכאשר שאלו את החזו״א שהרי יכול להיות שעץ זה שממנו הוא נוטל נשרש על ידי אתרוג מורכב שנפל
מסוחר אתרוגים שעבר במקום נידח זה עם חבילת אתרוגים, וענה "יכול להיות אבל לא היה",
והגיבו תלמידיו ואמרו שא״כ זה אתרוג של רוח הקודש".
אמנם כוונתו היתה לפי הבנת חלק מתלמידיו שאין צריך לחשוש לדברים שאינם שכיחים.

מו״ר הנ״ל קיבל את ידיעותיו בהיותו מבאי בית החזו״א שפרס חסותו עליו במידה מסויימת אחר שהתייתם בצעירותו מאביו. כיום רבו הספרים הדנים במיקום עץ זה, יש הטוענים שעץ זה זה היה בנחל עמוד ותמהים על החזקת העץ כבלתי מורכב יותר משאר עצים, מכיון שנחל עמוד היה בתקופות רבות מקום מיושב בצפיפות ואינו עונה על גדר מקום שומם ונידח כפי שנראה כיום.

ומכיון שהדברים הללו בשעתו היו בעבורי חידוש עצום נמשכתי לתחום זה לברר עד כמה שידי מגעת את ענין זני האתרוגים.....וכבר תמהו רבים וכן שלמים על דרכו הנשגבה של החזו''א ז''ל בברירת האתרוג שלו...
ע''כ.