פיל בחנות חרסינה

[לבי במערב]

גא"מ לדברים הנכוחים. שפתים ישק.

[אגב, לעיל נטען כי "לתת לאנשים זקנים להסתובב בלי מסכה, זה ממש הפקרות שאין למעלה ממנה" - אך כו"כ מגורמי הרפואה סבורים כי עיקר ההקפדה צ"ל בשמירת המרחק וכיוצא, ובזה משה"ב קבע שאי"צ להתרחק יותר מ-2 מטר, ע"פ מחקרים משנת ...תר"ץ! (העדכניים יותר מצביעים על התפשטות החלקיקים עד ל-8 מ' לכה"פ). וללמד על הכלל בא, וד"ל].

[סגי נהור]

על אנשי האמצע

[דרומי]

כל מי שיוצא מביתו בתקופה זו, אפילו למנין במרחב הפתוח ובמרחק של 10 מטר בין אדם לאדם, הוא מכלל 'אנשי האמצע'.

כי מי שבאמת 'קיצוני' ואינו מושפע מתעמולת ה'אמצע' - נשאר פשוט בביתו, ותע"ב.

[לבי במערב]

ראוי לזכור, שפעמים וחומרא זו (להשאר בביתו) אתי לידי קולא, ובדיני נפשות (תרתי־משמע).

[אור עולם]

על אנשי האמצע

כל תגובה לטענה זו תכריח כניסה לתוך "מנעד" הטענות ולשקול איזו טענה ראויה ואיזו לא. ואיני רוצה להיכנס לזה מכיוון שנושא זה עמוק ורחב למאד, וגם מפני שכל הבעת עמדה תגרור תגובות עד אין סוף בצורה שא"א לשכנע אף אחד לשום כיוון.
בדברי רק באתי לנסות להחזיר את הדיון לפסים בריאותיים ולא דתיים.

[איש גבעות]

ואיך אפשר להבין את זה שבהלויתו של אדמו"ר בן 64 בסך הכל שנקטף בשיא פריחתו מנגיף הקורונה, מתגודדים אלפים ללא שמירת מרחק ראוי?
ממש "כדרך שמת פלוני", ואף על פי כן ממשיכים בחוסר זהירות.

הכסדום היינו?

לעמורה דמינו?

[סגי נהור]

על אנשי האמצע

כל תגובה לטענה זו תכריח כניסה לתוך "מנעד" הטענות ולשקול איזו טענה ראויה ואיזו לא. ואיני רוצה להיכנס לזה מכיוון שנושא זה עמוק ורחב למאד, וגם מפני שכל הבעת עמדה תגרור תגובות עד אין סוף בצורה שא"א לשכנע אף אחד לשום כיוון.
בדברי רק באתי לנסות להחזיר את הדיון לפסים בריאותיים ולא דתיים.

העובדה שאצל פלוני ואלמוני זה נעשה ענין דתי או השקפתי גם היא אינה משנה דבר לגופו של ענין (עכ"פ בסביבתי אין שום השקפה לכאן או לכאן).

באופן כללי, במקום לדבר על סכנת מיתה ר"ל בעתיד, שזה דבר שקשה לשכל האנושי לתפוס כראוי, מוטב לדבר על אלו שנפטרו ולשאול את עצמנו בכנות האם יתכן שהתנהגות לא אחראית היתה הגורם בדרך הטבע למותם בטרם עת. בראשי עולה כעת דמותו של יהודי יקר (שבעבר למדתי עם בנו בצוותא), בשנות השישים לחייו, שנפטר בערב חג הסוכות והותיר את משפחתו המומה וכאובה, ואי אפשר להמנע מלשאול: למה?! למה?!

[אור עולם]

על אנשי האמצע

כל תגובה לטענה זו תכריח כניסה לתוך "מנעד" הטענות ולשקול איזו טענה ראויה ואיזו לא. ואיני רוצה להיכנס לזה מכיוון שנושא זה עמוק ורחב למאד, וגם מפני שכל הבעת עמדה תגרור תגובות עד אין סוף בצורה שא"א לשכנע אף אחד לשום כיוון.
בדברי רק באתי לנסות להחזיר את הדיון לפסים בריאותיים ולא דתיים.

העובדה שאצל פלוני ואלמוני זה נעשה ענין דתי או השקפתי גם היא אינה משנה דבר לגופו של ענין (עכ"פ בסביבתי אין שום השקפה לכאן או לכאן).

באופן כללי, במקום לדבר על סכנת מיתה ר"ל בעתיד, שזה דבר שקשה לשכל האנושי לתפוס כראוי, מוטב לדבר על אלו שנפטרו ולשאול את עצמנו בכנות האם יתכן שהתנהגות לא אחראית היתה הגורם בדרך הטבע למותם בטרם עת. בראשי עולה כעת דמותו של יהודי יקר (שבעבר למדתי עם בנו בצוותא), בשנות השישים לחייו, שנפטר בערב חג הסוכות והותיר את משפחתו המומה וכאובה, ואי אפשר להמנע מלשאול: למה?! למה?!

בוודאי שעובדה זו משנה, היא גורמת להחמרות ונערווים המצויים בענייני דת בלבד, מה שמביא לידי תגובת נגד של מי שאינם מעוניינים להחמיר כ"כ.
מלבד זאת היא גורמת למתחים ונזקים נוספים שפורטו לעיל. ואם אתה רוצה לדעת כמה הדברים חמורים - שוחח עם גורמי הרווחה בעיר מגוריך. לומר ע"ז "פיקוח נפש" זה לא פחות מעצם הנגיף.

[לבי במערב]

וכאמור, 'נפש' תרתי־משמע.

[אור עולם]

נכון מאד, אני לא אדם המכיר הרבה אנשים, ובכ"ז אני מכיר בית העומד להתפרק!!! מחמת קשיי הקורונה שגרמו להצפת כל הבעיות הישנות.
ומי יפקח על נפשם של הילדים הרכים שעולמם עומד להתהפך?
מזבח מוריד דמעות...

[אור עולם]

מלבד זאת, אין מדובר כאן בתפיסה של יחיד כזה או אחר, אלא בנגע הפושה בקרב חלקים גדולים בציבור, ומעלה שוב את כל החיכוכים הישנים, ליטאים מול חסידים, ליטאים מול ליטאים ועוד.
כך מתרחשות תופעות של רדידות השיח, הלבנות פנים ציבוריות וכיוצ"ב.

ושוב - אדגיש - אין בכוונתי כלל להתייחס לעצם הסוגיות - לא הרפואית ולא הדתית, ולא העמדת העדיפויות זו לעומת זו.

[תוכן]

אנסה להגיב בקצרה.

לדעתי ההשוואה בין איסור דאו' מפורש שא"א לשום רב או אדמו"ר גדול ככל שיהיה להתירו, לסוגיית ה"קורונה" מלמדת על בעיה שורשית יותר, שלענ"ד מהווה חלק גדול מכל הפולמוס הרחב כאן ובציבור כולו.
נגיף הקורונה עדיין חדש לעולם, ורבו מספור המחלוקות בעניינו. צורת ההדבקות, חומרת המחלה, גורמי הסיכון, דרכי ההתמודדות, שאלת הסגר, ועוד. ע"ז נוספו מחלוקות בדרג הפוליטי הנגועות בעניינים שאין להם שום קשר לבריאות הציבור (הפגנות, חשש מוועדת חקירה ביום שאחרי, התנגחות ביועמ"ש ובמשטרה, התנגשויות בין הגושים המרכיבים את הממשלה, מחויבויות מפלגתיות וקואליציוניות ועוד).

כאן נחלקו גדו"י השונים.
מהם קיבלו כמעט כל הוראה והנחייה, וכמעט כתורה מסיני.
מהם שמעו להנחיות הרופאים ובטלו את הוראות הפוליטיקאים.
ומהם שלא חשו כלל לעניין הנגיף.

לתחושתי, כל הכרעה בשאלה אפידמיולוגית כזאת או אחרת, נהפכה לשאלה דתית, ובענייני דת כבר פשט המנהג במקומותינו שכל האומר אחרת מרבותי הרי"ז מרים יד בתורת משה.
אתן דוגמא לעניין. יהודי המקפיד על עטיית מסיכה בבית הכנסת אך אינו מקפיד ע"כ ברחוב, מפר את הנחיות הממשלה אך שומר לחלוטין על ההוראות הרפואיות. אדם כזה במחנינו כבר נעשה ל"רוצח" ומורד במרנן ורבנן גדו"י שליט"א.
אני מתאר לעצמי שבשנים הקרובות נראה קמפיין של הרלב"ד לשמירה על זה"ב המורכב כולו מדע"ת של מרן הגר"ח שליט"א, מברשות שיניים ימותגו ב"ועשית", ויאסר העישון במקום ציבורי מכח פסק הרבנים, או אז בוודאי נראה את ההקפדה היתירה של הציבור בסוגיות הנ"ל, שלא לדבר על סוגיות בריאות אחרות כהקפדה על הגיינה בבתי כנסת, וכל סוגיית מאכלי השבת השונים...
כך נעשה הטפל עיקר והעיקר טפל. (אגב, בעיני ראיתי יהודי מבוגר שהבחין ממרחק כ50 מטר בבחור צעיר שאינו עוטה מסכה בחצר (!) בית הכנסת והתקרב עליו למרחק כמטר בודד בכדי לגעור בו, התרגשתי ממסירות הנפש של אותו מבוגר המסכן עצמו בהתקרבות זו בשביל לשמור על המתפללים האחרים...).
כ"ז בלי להיכנס כלל לשאלות הצפות כל הזמן: האם ישנה קלות ראש ויד בהגבלות על הדברים שבנפשו של הציבור החרדי מטעמי דת, האם ההחלטות מתקבלות ממניעים רפואיים טהורים בלבד, ומה מסוכן יותר – הנגיף עצמו או שלל השלכותיו (נזקים רוחניים שונים/דכאונות/חרדות/התפרצות מחלות נפש שונות/אלימות בבית/גירושין ועוד).

הדברים נכתבו מתוך סערת רגשות, ואקווה שיובנו כראוי.

אכן יש ויכוח בין בכירי הרופאים מהי הדרך הנכונה להתמודד עם מגפה זו וכבר נכתב על זה הרבה, אבל באותה מידה יש הסכמה של כולם מה אסור לעשות. מוסכם על כולם שקבוצות סיכון צריכות להיות מבודדות. ומי שחולק על זה, דומה שאין לו מוח בקדקדו. אלא שמה לעשות, שישנם קבוצות שבפירוש מזלזלים בהנחיה זו. וזו בעיה חמורה מאד בציבורים מאד מסויימים...

[אור עולם]

עם כמה חסידי ... ישבת בשנה האחרונה? בכמה מקרים של בעיות נפשיות טיפלת שם? בכמה מקרים של שלום בית היית מעורב שם?
איך אתה חושב שאתה מתקרב בכלל לכמות הנתונים והידע שיש לאדמו"ר מ ... בבואו לקבל החלטה על ההנהגה הנכונה?

[דרופתקי דאורייתא]

כמדומני שכיום כבר ברור שמה שפורסם בתחילת המגיפה שחובה לשמוע להוראות משה"ב ללא יוצא מן הכלל, כבר ברור לכל שזה לא הגיוני, אחרי שאנחנו רואים כיצד ההחלטות שם נקבעות.

לענ"ד הוא פלא גדול איך עובר כ"כ הרבה זמן בלי שקם גוף חרדי שאינו כפוף למשה"ב וכדו', ומנסה להציג לפני הרבנים מודל ודרך להתמודד עם הנגיף.

לצערי אני מכיר מקרוב כמה שבעקבות האזהרות וההפחדות של משרד הבריאות, והעיתונים הממומנים על ידיהם להפחיד את הציבור, שקיבלו את הקורונה, וב"ה כמו רובם עברו זאת בקלות, אבל נכנסו לבעיות נפשיות של חרדות. (ורח"ל זה יכול להיות לכל החיים!!).
מי יתן על זה את הדין? אינני יודע, אם בכלל. כי אכן צריך 'להפחיד' את הציבור, השאלה עד כמה ואיך.
ברור שאם אלו הנ"ל היו מחסידי בעלז למשל, הם היו עוברים את זה בלי להרגיש כלום.

בקיצור, הנושא הזה לא פשוט בכלל, והתלונות כביכול בגלל אלו שלא שומרים בא ריבוי הנדבקים, לא נכונות, כי רואים איך אצל רבים מאלה שמאד נזהרו - לא עזר להם.
ואם תשאלו, כיצד כן נדבקו? לא יודע. אבל ידוע לכם מסתמא שרבים אומרים שבכלל המסיכות לא עוזרות בכלל [למנוע מהנגיף לעבור מאחד לשני, כלומר שזה עובר גם דרך החורים הקטנטנים שבכל מסיכה], וגם כללי הריחוק שיש אומרים שצריך 8 מטר, וכן הלאה.

כך שכל אחד שרבו אמר לו לנהוג כך או אחרת, אני סותם פי, כי באמת איני מבין בזה כלום.

מאידך יש השלכות ברורות על אלו שמחמירים לגמרי, חלקם מנו כאן, חלקם לא. שאלה חמורה, בנפשות לכאן ולכאן, וכל אחד יעשה כרבותיו.

נזכיר שוב ושוב את הידוע לכל, ממרחק הזמן אנחנו יכולים להסתכל על הציבורים ש'זלזלו' ועל הציבורים ש'הקפידו', ולבדוק, באמת זה עזר להם? כמה? ועל חשבון מה זה בא? (שאלת השאלות!) שכל אחד יעשה חשבון לבדו.

מה גם שככל הידוע ['לפי משרד הבריאות'] הרי שההדבקה תלויה בשהות של רבע שעה, מה שלא מצוי בחנות וכדו'. כך שא"א לטעון כנגדו, מה נפשך.

נ"ב, שמעתי מחבר שאשתו עובדת באיזה מכון מחקר, ואמרה לו ממה שבדקה, שכל בכירי הרופאים בעולם, ממלאים פיהם מים בנושא הקורונה. הבכירים האמיתיים לא יודעים ולא מבינים כלום מהקורונה! [מה שמאשש שזה 'מהונדס' כי זה לא עובד לפי הלוגיקה הרגילה שאותה הם לומדים]. כל ורוב הדברים מגיעים מרופאים דרג 2 ומטה, שחפצים להתפרסם. כי אין מי שיוכל להכחיש.
באופן שאין לנו אל מי לפנות אלא לאבינו שבשמים.

[איש גבעות]

כמדומה שהכותבים האחרונים רק מציגים טוב יותר את חומרת המצב.
כל אחד מעלה לו סברות לכאן ולכאן כיצד יש להילחם בנגיף.
ישנו כאן ריבון שנבחר בבחירות דמוקרטיות שהחליט על פי שיקול דעתו לבחור בדרך מסוימת.
כעת כל הפרה בוטה של הנחיותיו מהווה התרסה בפני החוק.
מכיון שגם כך מצבנו כמיעוט לא מזהיר אסור לנו לעשות הישר בעינינו ועלינו להכפיף את עצמנו בפני החלטות המחוקק.
המצב הנוכחי שבו חלקים מהציבור החרדי בחרו על דעת עצמם כיצד להתמודד עם הנגיף (שהתבררו על פניו כשגויות) מסכנת באופן מוחשי את יחסי המיעוט החרדי עם הרוב החילוני במדינת ישראל.
גל השנאה העכור ששוטף את המדינה כעת כנגד המגזר החרדי הוא באשמת חוגים אלו שבחרו לעשות דין לעצמם והתריסו בפני רשויות החוק.

[אור עולם]

כמדומה שהכותבים האחרונים רק מציגים טוב יותר את חומרת המצב.
כל אחד מעלה לו סברות לכאן ולכאן כיצד יש להילחם בנגיף.
ישנו כאן ריבון שנבחר בבחירות דמוקרטיות שהחליט על פי שיקול דעתו לבחור בדרך מסוימת.
כעת כל הפרה בוטה של הנחיותיו מהווה התרסה בפני החוק.
מכיון שגם כך מצבנו כמיעוט לא מזהיר אסור לנו לעשות הישר בעינינו ועלינו להכפיף את עצמנו בפני החלטות המחוקק.
המצב הנוכחי שבו חלקים מהציבור החרדי בחרו על דעת עצמם כיצד להתמודד עם הנגיף (שהתבררו על פניו כשגויות) מסכנת באופן מוחשי את יחסי המיעוט החרדי עם הרוב החילוני במדינת ישראל.
גל השנאה העכור ששוטף את המדינה כעת כנגד המגזר החרדי הוא באשמת חוגים אלו שבחרו לעשות דין לעצמם והתריסו בפני רשויות החוק.

הודעה זו סוף סוף חוזרת לנושאו המקורי של האשכול.
לגופו של עניין - זכותו של מיעוט להתריס מול הרוב הדורסני.

[אור עולם]

חוץ מזה, לי אישית אין שום טענה על חילוני ששונא דת או דתיים,
טענותי מופנות אל המערכות השונות בצד הכללי שמלבות את השנאה הן באופן ישיר והן ע"י גזילת ידע בהתעלמות מוחלטת מהמגזר החרדי ודעותיו במערכת החינוך.

[דרופתקי דאורייתא]

כמדומה שהכותבים האחרונים רק מציגים טוב יותר את חומרת המצב.
כל אחד מעלה לו סברות לכאן ולכאן כיצד יש להילחם בנגיף.
ישנו כאן ריבון שנבחר בבחירות דמוקרטיות שהחליט על פי שיקול דעתו לבחור בדרך מסוימת.
כעת כל הפרה בוטה של הנחיותיו מהווה התרסה בפני החוק.
מכיון שגם כך מצבנו כמיעוט לא מזהיר אסור לנו לעשות הישר בעינינו ועלינו להכפיף את עצמנו בפני החלטות המחוקק.
המצב הנוכחי שבו חלקים מהציבור החרדי בחרו על דעת עצמם כיצד להתמודד עם הנגיף (שהתבררו על פניו כשגויות) מסכנת באופן מוחשי את יחסי המיעוט החרדי עם הרוב החילוני במדינת ישראל.
גל השנאה העכור ששוטף את המדינה כעת כנגד המגזר החרדי הוא באשמת חוגים אלו שבחרו לעשות דין לעצמם והתריסו בפני רשויות החוק.

אם מטעם דמוקרטיה, זכות המיעוט להפגין כנגד החלטות המחוקק. ראה ערך הפגנות השמאל.
ובכלל, כידוע, חלק גדול מאלו שמייצגים את אי שמירת כללי משה"ב, הם מאלו שלא מצביעים כלל, וכדעת אדמו"ר מסאטמר זצ"ל. להם אתה פונה ומבקש שישמעו להוראות המחוקק?...
ובפרט, שההחלטות של המחוקק שנבחר, מונעות לפי התיקים המשפטיים שלו.

[עזריאל ברגר]

הכותרות של העיתונות החרדית על שוטר שזרק דלי באמת לא מובן איזה צורך בוגר הן באות למלא, כמו הילדים שלי שבאים אלי באמצע מריבה כד שאגער בהוא שזרק למרות שהשני רק הרביץ.

נכון מאוד!
והוא בדוק ומנוסה, בהרבה אירועים כגון דא.
זכורני כמה מקרים כאלו של אנשים שהתגרו בשוטרים ובמאבטחים, ואחר כך התלוננו ש"גוררים יהודים עטורי תפילין" וכיו"ב.
מי אמר לך לצאת להפגין כשאתה עטור בתפילין?!
מי אמר לך להציץ על ההפגנה מקרוב ולהיראות בעיני השוטרים כאילו אתה חלק מההפגנה?

אש בוערת - בורחים!
אש המחלוקת שורפת - תתרחק ממנה!!!

[עזריאל ברגר]

ובקשר לטענה ש"הרבי שלי אמר כך וכך" וכו', יש לי קו-מחשבה לא-סטנדרטי, ואמרתי אותו כשהייתי מה"מחמירים" יחסית, ולא ידעתי איך להתמודד עם המקילים, אבל נראה לי שהוא נכון תמיד.

ובהקדים:
כולנו יהודים מאמינים בני מאמינים.
כולנו יודעים את דברי הקב"ה בתורתו שההולכים בדרכיו גורמים לעצמם ולכולם טובה גשמית ורוחנית, וההולכים נגד דרכיו גורמים לעצמם ולכולם את ההיפך.
ולדוגמא, כולנו יודעים את דברי התורה "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, למען ירבו ימיכם וימי בניכם" וגו' - אשר הגמרא לומדת מזה הלכות בהלכות מזוזה, לפי השיקול שקביעת המזוזה משפיעה על אריכות הימים של הדרים בבית.
והנה, ידוע שיש מקרים בהם נחלקו רבותינו גדולי ישראל לגבי המזוזה האם לקבוע מזוזה בפתח מסוים, ולפעמים יתרה מזו שנחלקו האם לקבוע אותה בצד אחד או בצד הנגדי (כגון בשיקולי ההכרעה בין "היכר ציר" לבין "רוב כניסות"), אשר לכל דעה - מי שעושה כפי הדעה הזאת ה"ה מקיים מצוות מזוזה ומחזק את שמירת הקב"ה עליו ועל כל בני ביתו, וע"פ דברי הרמב"ם הידועים שיראה אדם עצמו וכל העולם כשקולים וכו' - הוא יכול להכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות ולגרום לכולם תשועה והצלה, אבל מי שעושה כפי הדעה השניה - ה"ה מסלק את שמירת הקב"ה וכו', ועלול להכריע את עצמו וכו' לכף הנגדית ולגרום להם דברים בלתי רצויים וכו'.

ועפ"ז, בבואי לבית בו אני רואה שהמזוזה נקבעה שלא כפי דעתי - לכאורה היה עלי לפצוח במחאה רבתית, ולהוכיח את בעל הבית על כך שהוא מסכן את עצמו ואת כל העולם וכו'...

או באם אני רואה יהודי שאוכל דבר שלפי דעתי איננו כשר (לדוגמא אם ספרדי בא אלי ורואה שאני אוכל "בישול נכרי" לפי דעת הב"י, שהוא בישול ישראל לדעת הרמ"א, שהוא איסור גמור לפי דעתו) - לכאורה היה עלי למחות וכו'...

ומפני מה באמת איננו עושים כך ואיננו מנסים לכפות את דעתנו על כל מי שנוהג אחרת מדעתנו?

וההסבר הוא לכאורה פשוט, שהקב"ה נתן לנו את התורה באופן שיש בה צדדים לכאן ולכאן, והוא ציווה אותנו ע"י עבדיו הנביאים והחכמים כיצד לנהוג במקרים של מחלוקות בין הרבנים, שבהרבה מן המקרים על האדם מוטל לבחור דעה אחת ולהיצמד אליה ולעשות כמותה (בפרט בענינים שלא שייך בהם להחמיר ולצאת ידי שניהם - כמו במחלוקת הנ"ל בהלכות מזוזה), ואם הוא עושה כפי שהוא הצטווה ע"פ כללי התורה - אין לקב"ה שום טענות עליו, ואין לאנשים שסביבו שום טענות עליו, ואיננו יכולים לומר לו שהוא "גורם לכל העולם היפך התשועה וההצלה" כי הוא עושה בדיוק את מה שה' רוצה ממנו, ואדרבה, במעשיו הוא מכריע את העולם לכף זכות.
(וכבר עמדו על זה חז"ל, מדוע לא נתנו דברי התורה חתוכים וכו' ואכמ"ל).

עד כאן בעניני הסכנות הרוחניות, דברים שלכאורה אמורים להיות מוסכמים על כולנו.
ומכאן נעבור לעניני הסכנה הגשמית ומכת הקורונה שבאה עלינו:

כמדומני שמוסכם על כולנו שאפילו חולה מאומת שבא במגע הדוק עם אנשים - לא ברור שהוא ידביק אותם, ובוודאי לא ברור שהוא יגרום להם לחלות (כי ייתכן שהם יהיו "נשאים" בלבד - הנקראים גם "חולים ללא תסמינים" וכיו"ב). ולכן לכו"ע אין דינו כרוצח ממש, ואינו חייב מיתה או גלות אפילו אם גרם שמישהו ימות בגללו (בוודאי לא גרע מ"שחט בו רוב שנים" שאינו גולה עליו).
כמו"כ כמדומני שמוסכם על כולנו שכללי הזהירות של הקורונה - גורמים גם נזקים, כגון הנזקים הנפשיים הנגרמים על ידי הריחוק החברתי, והנזקים הכלכליים המרובים, ומה שלאחרונה שמענו על כמה קשישים שנמצאו בביתם ללא רוח חיים לאחר כמה ימים (אשר אם היה מותר לבקר זקנים וכו' - מסתמא היו קורים פחות מקרים כאלו!).
ולכן אנחנו במצב שיש בו דמיון לשאלה של המזוזה שהבאתי כדוגמא, אשר בכל צד שנכריע יש סיכון-מסוים, ואי אפשר לצאת ידי כולם.

אם עד עתה הסכמתם איתי, אז אולי תסכימו גם למסקנא (המוזרה?) הבאה:
הקב"ה נתן לנו את התורה, והוא אמר לנו להיזהר בשמירת הגוף והנפש, אבל הוא לא נתן לנו את הכללים המדויקים כיצד לנהוג בכל מקרה ומקרה, ויש רבנים שונים ומומחים שונים, ודעביד כמר עביד, ודעביד כמר עביד, וכל אחד מנסה לעשות את רצון הקב"ה כפי יכולתו וכפי הוראת רבותיו, ואינני יכול לבוא בטענות לאחר מדוע הוא עושה אחרת ממה שהורו רבותי.

[איש גבעות]

כמדומה שהכותבים האחרונים רק מציגים טוב יותר את חומרת המצב.
כל אחד מעלה לו סברות לכאן ולכאן כיצד יש להילחם בנגיף.
ישנו כאן ריבון שנבחר בבחירות דמוקרטיות שהחליט על פי שיקול דעתו לבחור בדרך מסוימת.
כעת כל הפרה בוטה של הנחיותיו מהווה התרסה בפני החוק.
מכיון שגם כך מצבנו כמיעוט לא מזהיר אסור לנו לעשות הישר בעינינו ועלינו להכפיף את עצמנו בפני החלטות המחוקק.
המצב הנוכחי שבו חלקים מהציבור החרדי בחרו על דעת עצמם כיצד להתמודד עם הנגיף (שהתבררו על פניו כשגויות) מסכנת באופן מוחשי את יחסי המיעוט החרדי עם הרוב החילוני במדינת ישראל.
גל השנאה העכור ששוטף את המדינה כעת כנגד המגזר החרדי הוא באשמת חוגים אלו שבחרו לעשות דין לעצמם והתריסו בפני רשויות החוק.

הודעה זו סוף סוף חוזרת לנושאו המקורי של האשכול.
לגופו של עניין - זכותו של מיעוט להתריס מול הרוב הדורסני.

מאד ייתכן שיש לנו הזכות להתריס כשם שלמיעוט השמאלני יש זכות התרסה. (הגם שבענין הקורונה אינני רואה כלל מה יש צורך בהתרסה. רשויות המדינה מקבלים החלטות נבונות ושקולות, ואינם נגועים כלל בשנאת דת).
השאלה היא האם נכון שהיהדות החרדית תתריס מול רשויות המדינה בדברים שאינם ציפור הנפש שלנו.
צריך לבחון את נקודת המוצא ההיסטורית ואת מה שעומד לבוא יום אחרי הקורונה, גיוס בני הישיבות למשל.
האם נכון שנתריס מול הרשויות ובכך נסכן את מעמדם של בני הישיבות או את תקציבם?
האם כמיעוט הרוצה לקרב את לב הרוב אליו ולהחזירו בתשובה שלמה, נכון להתריס ולפתוח במלחמה מול הרוב?
אלו השאלות שצריכות להישאל.

[עליך עיננו]

אתה חוזר כל הזמן על אותה טענה רווח מול הפסד..
לכא' זה לא נכנס בשיקולים הרי אין פה הפגנות מאורגנות ואין שום מחאה..
יש כאן אנשים שרוצים לחיות נורמלי וכל קהילה עושה עפ"י רבותיה פחות או יותר וכל השיקולים האחרים הם לא רלוונטים..
לא יעלה על הדעת שאדם לפני שיכנס לבית המדרש ישקול האם יפסידו משום כך תקציבים או שמחמת כן יהיה גזירת גיוס.(מלבד שזה לא נכון בכלל הכל תלוי בממשלה וגם אם ננהג בצורה המחמירה ביותר שיהיו נגדנו זה לא יועיל כלום..וכן להיפך שצריכים את החרדים לא תלוי כלל באיך הם מתנהגים)
השיקול צריך להיות רק עפ"י תורה ורצון ה'
וענין זה כמו שכ' לעיל הוא רחב מאד וכל אחד עושה עפ"י רבותיו..
ולגביי שנאת הדת וחילול ה' לכא' זה לא שיקול עד כמה שאדם נוהג עפ"י התורה..(ועוד פעם מה רצון התורה באמת כיון שיש בזה בילבול גדול כ"א עושה עפ"י רבו וזה לא נושא לויכוח כלל..)

[שומע ומשמיע]

לענ"ד הוא פלא גדול איך עובר כ"כ הרבה זמן בלי שקם גוף חרדי שאינו כפוף למשה"ב וכדו', ומנסה להציג לפני הרבנים מודל ודרך להתמודד עם הנגיף.

זה בדיוק הענין שאין לך בתי חולים ולא מעבדות מחקר ולא אוניברסיטאות לא רופאים ולא מעבדות בדיקה, כל כולך נסמך על המדינה בנושא הזה. ואין שום גוף חרדי שיכול לקחת אחריות. אז על איזה רקע תנהל 'מדיניות' עצמאית?

[דרופתקי דאורייתא]

לענ"ד הוא פלא גדול איך עובר כ"כ הרבה זמן בלי שקם גוף חרדי שאינו כפוף למשה"ב וכדו', ומנסה להציג לפני הרבנים מודל ודרך להתמודד עם הנגיף.

זה בדיוק הענין שאין לך בתי חולים ולא מעבדות מחקר ולא אוניברסיטאות לא רופאים ולא מעבדות בדיקה, כל כולך נסמך על המדינה בנושא הזה. ואין שום גוף חרדי שיכול לקחת אחריות. אז על איזה רקע תנהל 'מדיניות' עצמאית?

כוונתי כיצד ע"פ התורה ראוי להתנהל. זה בלתי נתפס שאנחנו גוררים רגלים לפי הוראות השלטונות, שהם מוטות בלי ספק. (קיבלתי במייל הסרטה של רה"מ שבפירוש אומר שהסגר כוון מלכתחילה לחגים, כי אז ההפסד הכלכלי פחות. לו היה מבין משמעות החגים, אולי היה דוחה עוד, אבל אולי גם לא. איני יודע).
ואם הרבנים יחליטו על מודל מסויים, כאשר יש ציבור כ"כ ממושמע (יחסית), המדינה תצטרך ליישר קו איתו, ולא הוא איתם.
(כאשר כבר היום התפרסם שהם לא יסכימו לפתוח את הישיבות בזמן קיץ. כאשר ברור שזה לא שיקול רפואי, אלא שיקול לשמור על כלל המדינה בסגר, למשל. ואיני יודע מה המשקל של שיקול זה).

[איש גבעות]

אתה חוזר כל הזמן על אותה טענה רווח מול הפסד..
לכא' זה לא נכנס בשיקולים הרי אין פה הפגנות מאורגנות ואין שום מחאה..
יש כאן אנשים שרוצים לחיות נורמלי וכל קהילה עושה עפ"י רבותיה פחות או יותר וכל השיקולים האחרים הם לא רלוונטים..
לא יעלה על הדעת שאדם לפני שיכנס לבית המדרש ישקול האם יפסידו משום כך תקציבים או שמחמת כן יהיה גזירת גיוס.(מלבד שזה לא נכון בכלל הכל תלוי בממשלה וגם אם ננהג בצורה המחמירה ביותר שיהיו נגדנו זה לא יועיל כלום..וכן להיפך שצריכים את החרדים לא תלוי כלל באיך הם מתנהגים)
השיקול צריך להיות רק עפ"י תורה ורצון ה'
וענין זה כמו שכ' לעיל הוא רחב מאד וכל אחד עושה עפ"י רבותיו..
ולגביי שנאת הדת וחילול ה' לכא' זה לא שיקול עד כמה שאדם נוהג עפ"י התורה..(ועוד פעם מה רצון התורה באמת כיון שיש בזה בילבול גדול כ"א עושה עפ"י רבו וזה לא נושא לויכוח כלל..)

בשביל זה בדיוק ישנה הנהגה.
בשביל שלא כל כך אחד יעשה דין לעצמו על פי שיקוליו ונוחיותו האישית.
אם אכן אין הנהגה, זו צרה צרורה, שלנו בעיקר.

[עליך עיננו]

אז הנה נגעת בנקודה העיקרית שבנושא הזה (היום ודאי..) אין הנהגה ברורה כלל..והדעות חלוקות בזה מן הקצה לקצה..
כך שא"א לדבר על "החרדים" בצורה כללית מאחר שרבו בזה הדעות..
וגם מי שקולו ברור בענין פעמים רבות זה מחוסר ברירה..
(כמו שהתפרסם על אחד מן החכמים שחתם לא לפתוח בתי כנסת ו"נתפס" שם עם הציבור..

[סגי נהור]

אתרגם את דבריך בעברית פשוטה:

כל מי שיוצא מביתו לכל מטרה שהיא - עליו לחזור בתשובה דחוף.

כל אחד נדרש להישאר בביתו ולא לצאת כלל.

כל מי שיוצא מביתו בתקופה זו, אפילו למנין במרחב הפתוח ובמרחק של 10 מטר בין אדם לאדם, הוא מכלל 'אנשי האמצע'.

כי מי שבאמת 'קיצוני' ואינו מושפע מתעמולת ה'אמצע' - נשאר פשוט בביתו, ותע"ב.

כלל וכלל לא. זאת התנהגות של פאניקה שסופה שמביאה בלבול וחוסר עקביות (וד"ל).
מה שנדרש מהאדם הוא להתנהג באופן שיאפשר לו לומר את הדבר הפשוט הבא: אם כולם היו מתנהגים כמוני, המגפה היתה נעצרת.
לפענ"ד כל אדם שמקפיד על מסכה ועל שמירת מרחק יכול לומר כך ביושר.

ואלו שאינם נזהרים, בין אם מעצלות, מאידיאולוגיה, או מעצלות במסווה אידיאולוגי, אתם האשמים בכך שהנגיף עדיין אתנו. הסבל של מיליונים בימים אלה הוא באשמתכם. ועל כך, עד כמה שידי מגעת, גם יוה"כ אינו מכפר לכם.

[תוכן]

עם כמה חסידי ... ישבת בשנה האחרונה? בכמה מקרים של בעיות נפשיות טיפלת שם? בכמה מקרים של שלום בית היית מעורב שם?
איך אתה חושב שאתה מתקרב בכלל לכמות הנתונים והידע שיש לאדמו"ר מ ... בבואו לקבל החלטה על ההנהגה הנכונה?

פעם באיזה שהוא אסיפת קהל בהשתתפות הח"ח, דיברו על איזה שהוא רב דברים שליליים, אמר אחד הנוכחים שאסור להאמין, שהרי זה לשון הרע. ענה הח"ח, לא צריך להיות טיפש.

למקרא דבריך אלו, אני נקרע בין הרצון לדון לכף זכות ובין הרצון לא להיות טיפש.

[אור עולם]

עם כמה חסידי ... ישבת בשנה האחרונה? בכמה מקרים של בעיות נפשיות טיפלת שם? בכמה מקרים של שלום בית היית מעורב שם?
איך אתה חושב שאתה מתקרב בכלל לכמות הנתונים והידע שיש לאדמו"ר מ ... בבואו לקבל החלטה על ההנהגה הנכונה?

פעם באיזה שהוא אסיפת קהל בהשתתפות הח"ח, דיברו על איזה שהוא רב דברים שליליים, אמר אחד הנוכחים שאסור להאמין, שהרי זה לשון הרע. ענה הח"ח, לא צריך להיות טיפש.

למקרא דבריך אלו, אני נקרע בין הרצון לדון לכף זכות ובין הרצון לא להיות טיפש.

לצערי לא הצלחתי לשמוע טיעון רציני מדוע להטיל ספק בשיקול דעתו של האדמו"ר מ ... יותר מאשר בשיקול דעתו של מרן ..., וע"כ נשארתי בדברי.

[אבי'ב]

איש גבעות, אני חושב שיש כאן מוגבלות שלך בתפיסת גודל ההקרבה של הציבור בביטול כלל אירועי החג והמשמעות הרחבה של הדבר.
הרי הציבור ברובו הגדול והצעיר לא חי בפחד מצמית כמו בחג הפסח,
ובפרט עם העובדה שככל הנראה קרוב למחצית מן הציבור כבר עבר את הקורונה,
א"כ ביטול האירועים החשובים הללו בא לא מתוך הכרה וצורך של הציבור,
אלא רק מתוך התחשבות ואילוץ,

ואכן הציבור החילוני באמת לא יכול להבין ולהכיל, כי הוא לא חי בעולם הזה,
ולא מבין שום משמעות ועומק של חויות רוחניות,
וכמו שהוא לא מבין מה זה בחור ישיבה, מה זה אברך,
מה זה חיי נישואין מאושרים של יהודי יר"ש וכדומה,

וכל כמה שאתה לא תפנים שאין לנו שפה משותפת,
וכפי שהגדיר החזו"א 'מה שהם קוראים אהבה אנו קוראים כרת',
אתה תתמלא בתיסכול כל אימת שתתקל בחומת האטימות שלהם.
והטמטום של אכילת נו"ט וכו' וטומאת כל העריות, לאו מילתא זוטרתא היא.

הפלא הוא שאתה כיהודי חרדי לא מגלה הבנה.

התגובה הזו מפליאה ומחליאה כאחת.
סגר והגבלות יוצרים בהכרח מחירים שהמצייתים להם ישלמו. כל מי שמציית לסגר ישלם מחיר כזה או אחר, ואותה יומרה שלך לקבוע שחוויותיך הרוחניות שוות יותר מן המחירים שישלמו האחרים על הסגר לוקה באותו העיוורון שאתה מאשים בו את אלו שאינם מבינים מה משמעותם של אירועי החג. וכי אתה מבין מה גודל ההקרבה של אדם שבשל הסגר מאבד את פרנסתו? וכי אתה מבין מה גודל המחירים הנפשיים שחווים אנשים המסתגרים בבתים? מי שמך לקבוע שהחוויות שמכוננות ארועי החג שלך נעלים יותר ממחירים אלו? [ועוד, אשים נפשי בכפי ואשאל - וכי אתה מבין את עומק משמעות החירות בעבור החילונים? בחירתם של רבים מהם למלא את חירותם בפריצות ובהמיות, ברדידות בגסות במותרות אינה משנה את עצם הצורך העמוק שהם חווים בחירות - שלך, כחרדי, שאין לו שיג ושיח עמהם כלל, כפי שאתה מעיד על עצמך, לא אומר דבר, לא נתפס כבעל משמעות כלל].
ברמה הטכנית, הבעיה היא שאתה מחיל את האמונה בצדקתה המוסרית והדתית של דרך התורה וההלכה, גם על המישור החווייתי. ומכיוון שכך אתה מניח שאותו ייתרון שיש לדרך התורה יש גם לחוויות הרוחניות שמייצרת דרך התורה. ולא היא - עולמות רוחניים שונים מייצרים חוויות רוחניות שונות ואחרות, ואין עומקן של חוויות אלו בכדי לשנות את יחסינו ביחס לאמיתתם. הריני מבטיח לך שנזירים בוהיסטים רבים חווים חוויות רוחניות עמוקות לאין שיעור מחוויותיו של האברך הממוצע, ואין בעומק ומשמעות זו בכדי להכשיר את השרץ האלילי שסובב את החוויה ושבעצם החוויה שלהם. וכשם שאיננו בוחרים ומתרגלים חוויות רוחניות לפי עומקם - כך גם שאלת ביטולם או קיומם של חוויות רוחניות אינה תלויה בעומקם ובמשמעותם.
חוויה רוחנית היא חוויה של היחיד. גם כשהוא חווה אותו על ידי הכלל היא חוויתו של היחיד. כך שהשאלה אינה אם מישהו מהם מבין את החוויה שלך - השאלה היא אם היחיד מוכן לשלם מחיר בשביל הזולת. ושאלה זו נכונה לחרדי ממש כשם שהיא נכונה לגבי החילוני.

דברים אלו רק מביאים לידי ביטוי את צורת החשיבה החרדית הרגילה בימים ימימה - אין לנו שיג ושיח עמכם החילוניים, אין לנו רצון וצורך לחיות עמכם, לא ליישר קו עם ערכיכם, לא לממש את האידיאולגיות שלכם וכן הלאה. אלא שבעת חירום זו פתאום מתגלה שישנה איזושהי בחינה שבה גם החרדים הם כמו כולם, בחינה שסובלת מנסיון מתמיד להרחיק ולהדחיק אותה ביום יום. פתאום מתגלה שגם חרדים - נדבקים ומדביקים, נעשים חולים זקוקים לטיפול רפואי ומשתמשים במיטה שאדם אחר יכל לישון עליה. פתאום מתגלה שחרדים הם גם בני אדם. הטיעון הקלאסי של החילונים על אודות הגיוס התממש דווקא בנושא כל כך נטול ערך אידיאולוגי ורוחני - הם דורשים לשאת גם כן בנטל. כי הנה, הקורונה אינה פוגעת בחרדים, היא פוגעת בבני אדם, שחלקם חרדים וחלקם ציוניים וחלקם חילוניים וחלקם אפילו גויים. ולכן הציפייה מצדם היא שיצטרפו אל הנטל בצד הבחינה שבהם שהם בני אנוש. תופעות ההתעלמות והאטימות היא תולדת האמונה העיקשת שאנחנו לא כמוהם, אנחנו שונים מהם לחלוטין, אבל הנגיף לא מכיר בהבדלים הללו.
והנה, לו את המחיר היו משלמים המתעלמים עצמם, החרשתי - והיה כאן רק אבסורד, מקומם אמנם, אך לא מעבר. אך מאחר ואת המחיר משלמים האחרים - הנזהרים מקרבנו, והחברה בכללותה, הן באופן ישיר בעקבות הארכת הסגרים [שהרי לא יעלה על הדעת שרק ערים אדומות יישארו בסגר, והירוקות ישתחררו נכון?] והן באופן עקיף - קריסת מערכת הבריאות, מחירים כלכליים אישיים וציבוריים שילוו אותנו לאורך שנים - מכיוון שאלו הם המחירים, מדובר בעוולה שאי אפשר להצדיקה. ובשביל מה? תפילה ברוב עם? טיש אצל הרבי? לזכות לנופש משפחתי במלונית קורונה? הסגרים לא מבטלים אף סעיף בשו"ע, אז בשם מה ההצדקה?

במקום יותר עמוק צודקים דברי איש גבעות. המצב מעיד עד כמה הקיום החרדי שברירי. אך לא מפני ששמא יקום הפריץ החילוני ובקונסטלציה פוליטית אחרת יחשוף את שנאתו העמוקה לכל קדשי ישראל. הקיום החרדי שברירי מפני שמה שמאפשר אותו הוא המדינה במתכונתה הנוכחית דווקא. תרבות השפע והמותרות שמאפשרת המדינה הדמוקרטית-קפיטליסטית [ואחת אם מדובר בארה"ב בלגיה או ישראל] בתרגום החילוני שלהם הם קניונים וטיסות לחול פעם בשנה. בתרגום החרדי שלהם הם כל מה שהורגלנו אליו עד ששכחנו כמה הוא אינו מובן מאליו - כוללים, תחבורה ציבורית מבית שמש לירושלים, ועופות בהכשרי בדצים למיניהם. כל כך פשוט לשמור תרה ומצוות, כל מה שצריך הוא רק ללכת בתלם. אפשר להשקיע ולהתאמץ, להתעלות ביראת שמיים ובדקדוק הלכה וכהנה וכהנה, אין סוף ליכולת ההתעלות - אבל בשביל להיות חרדי, לא צריך להתאמץ, לא צריך להיאבק. והרי לפני שמונים שנה כל עוף לשבת היה פוטנציאל לשאלה, לא לכל יהודי היה שטיבל ליד הבית, ולא כל היהודים ידעו להתפלל [אכן, סימן נג בשוע היה ונברא ואיננו רק דרוש וקבל שכר]. ואת זה מערערת הקורונה, את כל המערכות שמאפשרות את הקיום הדתי הנוח כל כך, הפשוט כל כך.
זהו להבנתי האפיון הבסיסי של חרדיות [להבדיל מיראת שמיים ושמירת תומ"צ], ועל זה הסיפור. האם כשהעולם מתהפך החרדיות תמשיך מימים ימימה, אע"פ שמהותה של החרדיות הוא שהיא מושתתת על יסודות העולם של אתמול. לכן חילונים לא יכולים להבין מדוע להשאיר את הישיבות פתוחות - לאו דווקא כי הם נגד לימוד תורה, אלא מפני שהם לא מבינים למה לימוד התורה צריך להיעשות במתכונת שבה הוא נעשה שנה שעברה.
אז כן, החרדיות בסכנה אמיתית, וככל שהנגיף ימשיך להיות כאן כך סכנה זו תחמיר. אם נצא מן הצרה הזאת מהר כי אז המחירים בנפש יהיו נמוכים וגם העולם הרגיל יוכל לחזור להרגלו. אבל כרגע הוא פה, ומה שנדרש מאיתנו אינו התנצחות עם החילונים הרשעים, אלא הבנה שאין זכות להיות אשמים במותם או בפגיעה הגופנית והכלכלית של אחרים מחד - ונסיון לחשוב איך מאפשרים עולם של תורה ומצוות אם אכן יתהווה פה עולם חדש לנגד עינינו

[יונת אלם]

דברי הרב אבי"ב צודקים מאד הבעיה שקשה להקשיב לזה היום רק מתלהמים.
צריך לצאת מהמחשבה שמישהו רוצה להזיק לנו בדווקא בגלל הקורונה ולהפנות כלפיו את הזעם על הסגר וכדומה. ב. ישנה בעיה נוספת שמעתיה לפני כשבועיים מאחד מחכמי הדור שליט"א שלצערו הוא שומע כ"כ הרבה טענות ו"מבינות" בנושאי הקורונה מאברכים ומבחורים ומאף אחד לא שמע טענה כ"כ פשוטה שהקב"ה שלח את הקורונה והוא רוצה משהו... כולם בטוחים שזה גזירה של שמד או כיף להיות אחרי זה וכדומה או מדוכאים בסגרם ואפה נעלם הקב"ה תמה אותו גברא רבא שליט"א בצער גדול???

[עליך עיננו]

מסכים לגמרי עם טענה זו..
הבעיה שהיא נמצאת ממש אצל כולם..
כלומר אלה שמחמירים מאד וטוענים שזה ממש מגיפת דבר רח"ל וכ'ו לא סבורים יותר שזה גזירת שמים מאחרים..
ובאמת צריך להתפלל שכולנו נבין כבר את המסר!!
ד"א כבר הרבה זמן שואל את עצמי איך עדין לא שמענו מכל הרבנים יחד לעשות עצרות התערורות וימי תענית (למי שיכול..) וכדו' לנוכח המצב??
הרי שיש מלחמה בצפון או כל צרה אחרת שומעים כל העת על חיזוק ועצרות וכאן קולנו נדם??
הרי כו"ע מודו שיש כאן דבר שלא קרה כבר עשרות שנים (גם אלו שטוענים שאין כלום הרי זה גופא שעושים מכלום כ"כ הרבה רעש זה גזירת שמים ופשוט..)
שנשמע בשורות טובות!

[אור עולם]

דברי הרב אבי"ב צודקים מאד הבעיה שקשה להקשיב לזה היום רק מתלהמים.
צריך לצאת מהמחשבה שמישהו רוצה להזיק לנו בדווקא בגלל הקורונה ולהפנות כלפיו את הזעם על הסגר וכדומה. ב. ישנה בעיה נוספת שמעתיה לפני כשבועיים מאחד מחכמי הדור שליט"א שלצערו הוא שומע כ"כ הרבה טענות ו"מבינות" בנושאי הקורונה מאברכים ומבחורים ומאף אחד לא שמע טענה כ"כ פשוטה שהקב"ה שלח את הקורונה והוא רוצה משהו... כולם בטוחים שזה גזירה של שמד או כיף להיות אחרי זה וכדומה או מדוכאים בסגרם ואפה נעלם הקב"ה תמה אותו גברא רבא שליט"א בצער גדול???

א. כאמור, לא מצינו חילוקים בהתעוררות בתוך הציבור בעניין ה"חיזוק" הנדרש, בטח לא ביחס מקביל ליחס לעצם הנגיף.
ב. אם כבר מדברים על "חיזוק" נדרש, נקודה למחשבה: מי אמר שאנחנו צריכים לשאוף ולהחזיר את עולם הישיבות למתכונתו הקודמת מהר ככל האפשר וע"י "קפסולות" וכדו', אולי זה המקום לחשבון נפש עמוק על צורת המערכת בשנים האחרונות ולעשות את השינויים הנדרשים???

[אור עולם]

ולעצם דברי הרב אבי"ב.
לענ"ד בשנים האחרונות הציבור החרדי מרגיש חלק ממדינת ישראל בצורה חזקה בהרבה מבשנים עברו, אך מי שעדיין מרגיש מנותק לגמרי - עדיין פועמת בליבו תחושת מלחמת ההישרדות בכל רגע, והוא חושב קודם כל על האינטרסים של התורה והדת לפני שהוא דואג להרגשות של אחינו הטועים והתועים, ובנוסף הוא גם לא מאמין שמעשינו ישנו את יחס האחים הנ"ל אלינו.
אין בכוונתי להכריע מי צודק, רק להציג את הצד השני, שעל בסיסו צמחו דברי כמה רבנים כאן.

[גם זו לטובה]

כשם שמצווה לומר וכו' ומ"מ אכתוב משפטים קצרים.

אלו שאינם נושאים בנטל הקורונה, הרי הם נידונים למפרע בעוון החמור של "אי שוויון בנטל הגיוס".

מלבד הנזק הגופני לכלל התושבים, הרי הם נכשלים בעוון הנורא של חילול השם, כולל הנזקים בעתיד משנאת החילונים.

[אור עולם]

כשם שמצווה לומר וכו' ומ"מ אכתוב משפטים קצרים.

אלו שאינם נושאים בנטל הקורונה, הרי הם נידונים למפרע בעוון החמור של "אי שוויון בנטל הגיוס".

מלבד הנזק הגופני לכלל התושבים, הרי הם נכשלים בעוון הנורא של חילול השם, כולל הנזקים בעתיד משנאת החילונים.

משפט א' לא זכיתי להבין.
משפט ב' - כך אפשר לומר גם על מחאת המסעדנים או מחאת בעלי האולמות או העצמאיים, רק שהם שיקולים כלכליים והם שיקולים דתיים. אוי לנו שהגענו למצב בו אסור לנו לעמוד על זכויותינו הדתיות משום "חילול ה'".

[יושב הארץ]

בחדרי:
הגר"פ פרידמן, ראש הכוללים של בעלזא וראש ישיבת 'מבקשי השם' ללימוד תורת הנסתר מגולל בהתייחסות ראשונה ומפורטת בביטאון 'המחנה החרדי' על ההנהגה הייחודית בחצר חסידות בעלזא ביחס לנגיף הקורונה • "יש מצבים שבהם הפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' לא קיים"

אין זה סוד שהתייחסות לנגיף הקורונה בחצר חסידות בעלזא היא ייחודית. בכל התקופה הקשה בה אנו נמצאים פועל האדמו"ר מבעלזא למען תישמר החסידות וח"ו לא ייפלט אף בחור מחצר החסידות. בעיתון 'המחנה החרדי' בטאון החסידים של בעלזא לחג הסוכות, נערך ראיון נרחב ומעמיק עם הגה"ח רבי פנחס פרידמן שנושא שנים רבות בתואר "ראש הכוללים דחסידי בעלזא". שמו התפרסם בכל היכלי התורה עם ספרו 'פרי הדר', פירוש על ה'פרי מגדים' בפלפול ובלומדות עמוקות, שהתפרסמו בכל הכוללים העוסקים ב'יורה דעה'.

הגר"פ פרידמן נחשב לבקי גדול בתורת הנסתר, בהיותו מקובל, זכה להכתרה רשמית של האדמו"ר מבעלזא שהכתירו בפומבי בתואר "ראש ישיבת מבקשי השם" ובכך להפוך את מסגרת השיעורים בתורת הנסתר שמתקיימים בהסתר כבר יותר משלושים שנה ל'ישיבה' רשמית - כדי להביע את הצורך לחזק את הלומדים בנגלה, שבזמן הקשה של עקבתא דמשיחא צריך מי שראוי לכך לעסוק גם בפנימיות התורה, כדי שיוכלו להבין את הדברים הקדושים המפוזרים בספרי חסידות.

כותב הראיון בעיתון 'המחנה החרדי' מציין כי את השורות הבאות שתקראו לא היו קלות להשגה. מאמצים רבים ו'נדנודים' בהצגת התועלת לציבור קדמו לה, ורק אחרי גילוי ברור שזהו רצון חכמים - התאפשרה השיחה במעונו של ראש ישיבת 'מבקשי השם'. "הרבה יותר ממה שכתוב לפניכם היה כאן, ורק את מה שיכולנו להעלות עלי גיליון - כתבנו".

"אין אפשרות להבין חלק נכבד מספרי החסידות, אם לא יודעים מושגי יסוד בתורת הנסתר", מצטט באוזנינו הגה"ח רבי פנחס פרידמן, את דברי הרבי מבעלזא.

"באוזניי שמעתי", ממשיך הגר"פ לתאר, "לא פעם ולא פעמיים, מפה קודשו של כ"ק מרן שליט"א, שרצונו שיתחבר ספר מיוחד המבאר את מושגי תורת הנסתר באופן השווה לכל נפש. מפתח מושגים שיהווה את המבוא והשערים לפנימיות התורה, כדי שהמעיין בו יוכל להבין לפחות ברובד הפשט את תורות החסידות המיוסדות על אבני ספיר מתורת הקבלה".

כאמור, הגר"פ התחמק פעם אחר פעם מהרצון לשוחח על עניינים שהצנעה היא מהותם. אלא שהצימאון של רבים הרוצים להחכים טפח וטפחיים ולנסות לשאוב מעט מפנימיות התורה - הכריע את הכף לזכות, וברצון חכמים התקבלנו לשיחה אפופת סוד - ממש כחודה של מחט לעומת פתחו של אולם - בענייני תורת הנסתר.

"יהודים נאלצים להסתגר בבתיהם. לחלקם אסור לצאת, לחלקם לא מומלץ לצאת. ייתכן שהקב"ה רומז לנו שהגיע הזמן לנער את האבק מהלב, להפסיק את המצב בו אנו שומרים תורה ומצוות רק כי ככה חינכו אותנו, להשקיע יותר בגעגועים של הלב לאבינו שבשמים, בפיתוח הרצון לקרבת אלוקים - קרבה וקשר שניתן להשיגם בכל נקודה בעולם ובכל מצב נתון".

"לא שמעתי ממרן שליט"א דברים מפורשים", נעתר הגר"פ פרידמן לשוחח על הנושא המורכב. "לכן כל מה שאומַר בנושא, הוא רק מה שאני משער שהבנתי מתוך מה שראיתי בהנהגת מרן שליט"א".

כותב הראיון מספר כי בטרם פותחים את הנושא כדי לקבל זווית הצצה ייחודית ומחכימה, מתנה איתי הגר"פ שאכתוב בצורה המפורשת ביותר את המילים הבאות: "איננו מתכוונים לעסוק בהשוואה של בעלזא מול קהילות אחרות הנוהגות כהוראת רבותיהן, ובוודאי ובוודאי שאין כאן שום התייחסות של ביקורת כלפי מנהיגים אחרים. כל ההתייחסות שתובא כאן, היא אך ורק למה שאני הבנתי מתוך הנהגת מורי ורבי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א".

אין כאן המקום להאריך בתיאורים על ההרס שהביא בכנפיו נגיף הקורונה, כמו גם על הנזקים בגוף וברוח שנגרמו. הקוראים כולם שמעו ואף חלילה חוו זאת יותר משנוכל לתאר. ניגש אפוא לעניין כפי ששאלנו בראיון:

אנשים מכנים את חסידי בעלזא "מכחישי קורונה". יש מקום לטענה כזו לנוכח ההנהגה הייחודית של כ"ק מרן שליט"א בתקופה זו?

"להגיד שאין קורונה זו טמינת ראש בחול", משיב הגר"פ בצורה חדה וחותכת. "לא רק שאין הכחשה, אלא שכולנו חייבים לדעת שעת צרה היא ליעקב. יהודים רבים - בתוך כלל בני האדם בעולם - סובלים מהשפעות הנגיף, הן במישרין והן בעקיפין.

"הקב"ה שלח אלינו יצור קטן שהפך את העולם כולו. זו עובדה. כיהודים מאמינים אנחנו חייבים להפנים שלא מדובר ב'ווירוס סיני' ולא ב'מגפה'. ההגדרות הללו הן לא נכונות עבור יהודי מאמין. בפרט לנו, האמונים על דרך הבעש"ט הק', שכל דבר בעולם נעשה בהשגחה פרטית.

"הקב"ה מדבר אלינו. אם נרצה להעניק כותרת להשגחה הפרטית הזו, בורא עולם רוצה שנפנים שיש מנהיג לבירה. שאנחנו בידיו ועלינו להתחזק בביטחון בו.

"ובקשר למה שאנשים תוהים על הצורה הייחודית בה נוהגת בעלזא בימים אלו, חייבים להבין דבר אחד: את מה שיודעים כולם - ואף הרבה מעבר לכך - מרן שליט"א יודע ומבין בעצמו. הנתונים כולם הונחו בפניו בכל התפתחות שהייתה.

"למרות שהוא ראה הכל, הוא החליט לנהוג בצורה שונה מרבים אחרים. אבל שום החלטה לא התקבלה בקלות, חלילה. הכל נעשה בכובד ראש ולאחר שיקול דעת מעמיק ורציני".

"אין כאן רק מלחמה על הגוף", חורץ הגר"פ פרידמן ברורות. "יש כאן מלחמה בשתי מערכות. מערכה ראשונה היא על הגוף הגשמי, על הבריאות, על איכות החיים ועל החיים עצמם. אולם זו המערכה הקטנה. המערכה הגדולה יותר ניטשת בין כוחות הקדושה לסטרא אחרא. יש פה מלחמה בין אור לחושך, בין קודש לחול.

"אנשים מנפנפים בפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. וזה נכון. אבל חייבים לזכור שיש כאן שתי 'נפשות', רוחנית וגשמית. לכן, יותר ממה שחייבים לשמור על הנפש הגשמית כדי שתוכל לקיים את מצוות התורה, באותה מידה יש לשמור שלא תאבד הנפש הרוחנית כדי להציל את הנפש הגשמית ויצא שכרו בהפסדו.

"אם ננקוט בדימוי המפורסם של ה'חובות הלבבות': יש לפנינו מערכה קטנה ומערכה גדולה. המערכה הקטנה היא על ענייני הגוף ובריאות הנפש, המערכה הגדולה והחשובה הרבה יותר היא על הנשמה היהודית וענייני הרוחניות. האם יהיה בשביל מי לשמר את הגוף?!".


"אתן דוגמה, לא שאני משווה כמובן", מסתייג הגר"פ תוך כדי דיבור, "אני רק רוצה להמחיש את הנתונים כדי להבין שיש מצבים שבהם הפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' לא קיים. חז"ל אומרים שאסור לאדם למסור עצמו להריגה אם דורשים ממנו לעבור על עבירה כלשהי, לבד משלוש עבירות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. יוצאת מכלל זה, היא 'שעת השמד', בה אומרים חז"ל שיש למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא" צבע רצועות המנעלים.

"אם בשעת השמד יגיע גוי ויבקש מיהודי להחליף את השרוך בנעל לשרוך בצבע אחר, כמנהג הגויים, יש למסור את הנפש על כך ולא להיכנע!

"כאמור, אין כאן השוואה למצב שלפנינו, אבל זו דוגמה לכך שיש פעמים שחייבים לנהוג אחרת.

"בימים שאנשים בארץ הקודש צחקו מנגיף הקורונה, ובפורים הוא אף שימש נושא לבדחנות, מרן שליט"א כבר ראה בדיוק לקראת מה הולכים. הוא התאונן על חינוך הדור הצעיר, על בני הנעורים שיכולים לרדת פלאים ברוחניות. על כל אלו שייכנסו למרה שחורה, שהפחדים יעסיקו את דמיונם ויחוללו שמות בנפשם. לפעמים עד כדי מצב בלתי הפיך...

"לשמור על הגוף על חשבון השמירה על הנפש, בלי להבין שעת צרה זו היא מלחמה מכוונת בין כוחות הקדושה לסטרא אחרא גם על הרוחניות, לא פחות מאשר על הגוף - יכולה להוביל לאבדון נפשות רבות ואז אין כל תועלת בשמירת הגוף.

"במבט שבו אני ראיתי את הדברים", מסביר ראש ישיבת 'מבקשי השם' את העניין, "כ"ק מרן שליט"א פענח את התמונה שהוצגה לפניו על ידי מומחים וקיבל החלטה נועזת. כאשר כולם הסתבכו עם הנגיף וניסו להבין כיצד להילחם בו, מרן שליט"א כבר גיבש עמדה ופעל לפיה. הוא נעמד כרמטכ"ל בשדה הקרב והכריז בדרכו הייחודית: אני אוציא את הסרים למשמעתי מהצרה הזו במינימום נזקים אפשרי.

"צריך לזכור, כי כאשר כולם הסתבכו עם הנגיף וניסו להבין כיצד להילחם בו, ועד היום הם אינם יודעים בין ימינם לשמאלם, ודעת המומחים עדיין אינה מגובשת לחלוטין, זה אומר בכה וזה אומר בכה, כבר אז גיבש מרן שליט"א דעת תורה ברורה ובהירה ופעל לפיה. הוא נעמד כגנרל בשדה הקרב והכריז בדרכו הייחודית: צריך לעשות הכל כדי לצאת מהצרה הזו במינימום נזקים האפשרי.

"הגנרל הזה לא מדבר במילים. הוא לא מתרברב ביכולות לא-לו. הוא לא מחזיק מעצמו והולך עם הדעה שלו. הוא שופך ליבו בתפילותיו הזכות לקבל הארה מן השמים, בזכות אבותיו הקדושים ובזכות התורה הקדושה, ורק בס"ד קורא את המפה שלפניו ביכולות ובכלים שעומדים לרשותו, ומקבל החלטה מושכלת לפיהם. כשהוא נקי מנגיעות אישיות, כשהוא לא משיב דבר למחרפיו ולא מבטל את דברי אלו שסוברים אחרת ממנו.

"לא צריך להאריך בזה אלא להביא כאן נתון כואב ומדמם: בסיומו של זמן קיץ תש"פ, ראינו כמויות עצומות של בנים ובנות מטובי הקהילות שלא שבו אל מקומות הלימוד שלהם. את הסכנה הזו ראה מרן שליט"א בעינו הפקוחה למרחוק ובדעת תורתו הצרופה כבר בתחילת חודש ניסן! מיד בתחילת ההוראות הממשלתיות הוא התאונן ובכה על החינוך הטהור שעומד בפני סכנה, על מצב הנפש שעלול להידרדר...


"אם נרצה לסכם זאת במשפט אחד: כאשר יש לפנינו סכנה ודאית בנפש על פני ספק סכנה בגוף, צריכים הרבה מאוד שיקול דעת והרבה אחריות כדי לפסוק לטובת ספק-סכנה בגוף, על פני הנפש והאידישקייט. בעת האחרונה נשמעות עוד ועוד הוראות ברורות של מנהיגי ישראל הקוראים לתת פרופורציה נכונה לסכנת הנגיף, ולהתמקד בהצלת נפשות האמיתית - נשמות ישראל".

כאשר מועלים על השולחן ענייני שמירת המרחק ועוד, כאשר יש שטוענים שכפי שמתכנסים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללימוד תורה, כך אין שום צורך להיזהר בחוץ, עונה הגר"פ שיש לחלק בין הדברים.

"לא שמעתי בשום מקום שמרן שליט"א הביע דעה לגבי ההתנהגות במרחב הציבורי. השכל הישר מורה שחובת הזהירות שלא להידבק בנגיף - קיימת. בוודאי ובוודאי שאסור לו לאדם ללכת שאנן ולאפשר לעצמו להידבק בשביל ענייני נוחות כאלה ואחרים.

"באשר לשמירת מרחק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לפי דעתי כאשר עוסקים ברוחניות ודואגים שלמרות המהומה בעולם - סדר היום היהודי לא ייפגע, ואדרבה משתדלים להגביר חיילים לתורה ולקרבת אלוקים ולעבודה רוחנית ברמה גבוהה יותר - הרי שזכות התורה מגינה ויש לנו על מי לסמוך. 'אורך ימים בימינה'".

אנשים באים בטענה שבסופו של דבר כמה מאנ"ש נפטרו לבית עולמם. איך אפשר להתעלם מהנתון הזה? הגם שבקהילות אחרות אירע כך למרות ששמרו על ההוראות, אבל עדיין אנשים שואלים למה אנחנו לא מתייחסים לנושא אצלנו.

ראשית, אני מקבל נזיפה על עצם ההשוואה לקהילות אחרות. לא זו הדרך, מסביר לי הגר"פ בצורה חד משמעית. "אנחנו לא בודקים מה קורה בקהילות אחרות כדי להצדיק את שיטתנו. יש לנו מנהיג ושיטתו עומדת בפני עצמה., ודעת תורתו אינה צריכה הגנה או הצדקה. ולכן כל השוואה אינה במקום ולא רלוונטית.

"ובאשר לטענות על נפטרים: אכן, זוהי מציאות כואבת מאוד. איש לא התעלם ממנה. איש לא ניסה להסתיר אותה. היא עובדה קיימת, ובכל מגיפה יש קרבנות, ובכל מקום לצערנו. הנגיף אינו מבחין בין דם לדם".

"אולם כאמור, מדובר כאן במלחמה רוחנית! ויש לנו כללים על פי התורה כיצד להתייחס אליה ומה חובתנו לעת כזאת".

"גם כאשר הולכים על פי ה', יש לצערנו לפעמים קרבנות, ומי לנו גדול מאדוננו דוד עבד ה', שיצא להילחם מלחמות ישראל בגויים, ושאל באורים ותומים לפני כן, ואף קיבל תשובה ברורה מהקב"ה שעליו לצאת למלחמה. ובכל זאת אנו מוצאים 'וייפול מן העם מעבדי דוד'. או במלחמה על צקלג בה שָׁבוּ את כל הנשים והילדים שהיו בעיר, עד שאומר הנביא 'וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד כִּי אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלוֹ, כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם אִישׁ עַל בָּנָיו וְעַל בְּנֹתָיו'...

"פעם אחת בתורה מופיעה מלחמה בלי קרבנות בנפש, והכתוב מציין אותה ומייחד אותה מן השאר: במלחמת מדין הגיעו אנשי המלחמה אל משה רבינו ובישרו לו בשורה טובה 'עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה... ולא נפקד ממנו איש'. בשל הפלאיות שבדבר, הם רוצים להקריב קרבן מיוחד לה'..."[

דבר אחד מרגש את הגר"פ פרידמן יותר מכל. הוא, שאינו מרבה לבטא רגשות אישיים, לא כולא את רגשותיו ומדבר מנהמת לבו בצורה גלויה וברורה.

"לאורך כל התקופה הקשה הזו, מרן שליט"א עמד בראש צאן מרעיתו. הוא לא יצא את העיר, למרות שבחודשי הקיץ הוא נוסע באופן קבע לנוח מעט. הוא לא הסתתר מאחורי מחיצות ולא הסתגר בחדרו.

"אדרבה, הוא פתח את אוצרו הטוב, קיבל קהל לעצה ולברכה. כתב מכתבי חיזוק ועידוד לקהל הקודש ודאג למנות עסקנים - שיהיה מי שידאג למבוגרים, לחולים, לבודדים. שלא יזניחו אותם בעת הזו בשל החשש מהנגיף. ההוראה היתה חדה וברורה: שלא יישאר אף יהודי מבוגר שאין לו היכן להתארח או שאין מי שידאג לו לצרכים האלמנטריים.

"הוא מסר את נפשו, פשוטו כמשמעו, ולמרות היותו בקבוצת סיכון מפאת גילו, הוא עשה בדיוק את מה שהבין שנדרש ממנו מן השמים. הוא שמר בעינא פקיחא על צאן מרעיתו, ובמסירות נפש שאין למצוא דוגמתה - הנהיג את עדתו והלך בראשם, כן יעזור השי"ת עוד רבות בשנים בבריות גופא, לאורך ימים ושנים טובות.

"הוא הראה בצורה הפשוטה ביותר: עמו אנכי בצרה!

"לא זו בלבד שהוא דאג לכל שכבות הקהל, אלא שהוא אף לקח אחריות מלאה על ההחלטות שקיבל. הוא לא הסתתר מאחורי אף אחד ולא הסתגר. הוא יצא כגיבור בראש המחנה, מנווט את הספינה במים טרופים לעבר חוף מבטחים.

"הופעלו עליו לחצים אדירים. מי לא ניסה להתערב ולפעול אצלו לשנות את החלטותיו? החל בטענות של חילול השם ועד לטענות של פיקוח נפש. אולם מרן שליט"א נשאר איתן , מאחר שמדובר בפיקוח נפש רוחני - ולכך טרם ניתן מענה מאת אלו שבאו בהפצרות ואף באיומים. הוא ניצב איתן בדרכו הק' וממשיך לשמור את קהלו מפני הסכנה שראה בצורה מוחשית.

"הוא לא ענה למחרפיו דבר! הוא לא ביטל את דברי האחרים שסברו אחרת ממנו. הוא שמע את דבריהם, העניק להם את הכבוד הראוי להם. והמשיך בדרכו, באמונתו, כאמור - עד כדי מסירות נפש.

"לדעתי זוהי ההנהגה הנעלית ביותר: מנהיג ישראל שלוקח על עצמו את קיתונות הבוז והלעג, את הדיבורים בכל מקום על כך שהוא מסכן בהתנהלותו את כולם. התנהגותו הכריזה בלא מילים 'מוטב ייכנס החץ בי ולא בבני'... ישב בדד ויידום, כי נטל עליו!

"זכינו, בעלזער חסידים, לראות עין בעין את קיום בקשתו של משה רבינו מהקב"ה, עת שביקש לפני פטירתו שימנה השם יתברך מנהיג לישראל: 'יִפְקוֹד ה' אֱלֹקֵי הָרוּחֹות לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה, אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבוא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם' -

[איש גבעות]

דברי הרב אבי"ב צודקים מאד הבעיה שקשה להקשיב לזה היום רק מתלהמים.
צריך לצאת מהמחשבה שמישהו רוצה להזיק לנו בדווקא בגלל הקורונה ולהפנות כלפיו את הזעם על הסגר וכדומה. ב. ישנה בעיה נוספת שמעתיה לפני כשבועיים מאחד מחכמי הדור שליט"א שלצערו הוא שומע כ"כ הרבה טענות ו"מבינות" בנושאי הקורונה מאברכים ומבחורים ומאף אחד לא שמע טענה כ"כ פשוטה שהקב"ה שלח את הקורונה והוא רוצה משהו... כולם בטוחים שזה גזירה של שמד או כיף להיות אחרי זה וכדומה או מדוכאים בסגרם ואפה נעלם הקב"ה תמה אותו גברא רבא שליט"א בצער גדול???

למרבה הצער היכולת לראות את התמונה הכללית בצורה אוביקטיבית היא נחלתם של מתי מעט.
חלק לא מבוטל של הציבור כלל אינו כשיר לראות את הצד השני של המטבע.
היכולת להיכנס לראש של השני מזקיקה יכולת שיפוטית שחלק רחב של הציבור לא ניחן בו.
בנוסף התקשורת החרדית על כל גווניה מפרנסת כל העת את תחושת הרדיפה והקיפוח.
ואם לא די בזאת ישנם חוגים שמבססים את כל השקפת עולמם על רדיפת הדת בארץ הקודש וברגע שתשכנע אותם שהם לא נרדפים שמטת מתחת רגלם את יסוד קיומם.
אלו שלושת הגורמים המתדלקים את המשבר הנוכחי ביחסי חרדים חילונים שאליבא דאמת כלל לא היה צריך לבוא לעולם.

[שומע ומשמיע]

אם יש לחסידות בעלזא עמדה שיציגו אותה ושיציגו אותה גם לגורמי הרפואה שצריכים לטפל בהם, במקום להכחיש ושנציגם יתלונן על 'אנטישמיות' והשוואות לשואה.
בנוסף ההתנהגות שלהם משפיעה על כל הציבור החרדי ועל כל השכונות הסמוכות אליהם. אז יפה מאד שרבם החליט 'לשתוק ולקבל את החיצים' אבל כדאי שישימו לב גם לעולם שמסביבם, כל עוד הם מזדקקים לו כשנוח להם ללא הגבלה.

[איש גבעות]

אם יש לחסידות בעלזא עמדה שיציגו אותה ושיציגו אותה גם לגורמי הרפואה שצריכים לטפל בהם, במקום להכחיש ושנציגם יתלונן על 'אנטישמיות' והשוואות לשואה.
בנוסף ההתנהגות שלהם משפיעה על כל הציבור החרדי ועל כל השכונות הסמוכות אליהם. אז יפה מאד שרבם החליט 'לשתוק ולקבל את החיצים' אבל כדאי שישימו לב גם לעולם שמסביבם, כל עוד הם מזדקקים לו כשנוח להם ללא הגבלה.

עכשיו אני מהרהר שאולי הגישה הפרימטיבית של חבר הכנסת המייצג את החסידות המפוארה הטוען שהוא וחבריו מפרנסים את המדינה וזאת בתמורה רק רודפת אותו ואת חבריו, היא נחלת הכלל בקרב החסידות הנ"ל, ומשכך לא פלא שהם רואים בזה מלחמת דת ואף מוכנים שיפלו חללים במלחמה זו.