תוך כדי חיפושי בספר הכרמל [נדפס לפני 100 שנה בערך ובו ערכים מתורת המלבי"ם והוא ספר נפלא ביותר] בהבדלים שבין שמחה לששון,
נתקלתי בדבר מופלא ביותר שרק המלבי"ם יכול לומר.
שגור בפני אינשי הביטוי "לרתום את הסוסים לעגלה".
וכתב המלבי"ם שמקור הבטוי הוא כך:
הלא ידוע מאמר חז"ל המפסיק ממשנתו מאכילין אותו גחלי רתמים.
ומהו "רתמים", שם עץ הנקרא רותם, והוא בוער הרבה מאד זמן, והגחלים שלו הם גחלי רתמים.
ועתה אומר המלבי"ם,
שעובדי הע"ז שעובדים לשמש ולאש היו קושרים עץ רותם לעגלתם לחבר לסוסים היות ועץ זה מסמל את הע"ז שלהם.
ומזה נולד הביטוי "לרתום את ה..."
קודם כל,
איזו גאונות מבהילה, לא יאומן.
שנית,
האם ידוע למישהו מקור נוסף לדבר זה?
ודרך אגב,
שמעתי ממו"ר זצ"ל כמה פעמים שמקובלנו שהמלבי"ם היה האחרון שיודע איך לבאר דרשות חז"ל ומנין הוציאו את דרשתם.