◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[עזריאל ברגר]

אדם הרוצה להתקין מזגן מעל סוכת חבירו [קומה שניה מעל ראשונה למשל]האם יכול לסרב לו כי הוא טוען שכל השטח הפתוח שלו עד הרקיע?

נכב"ב - viewtopic.php?t=28232

[בערקע חייט]

בסנהדרין סג, ב הגמרא מספרת אודות אליהו הצדיק (במדרש איתא אליהו הנביא) שהיה מחזר על תפוחי רעב בירושלים ומצא תינוק וכו'.

מתי קרה מעשה זה? לכאורה החשבון פשוט: בזמנו של אליהו ישראל עבדו ע"ז, וגם היה בימיו רעב, אם כן מסתמא הכל מובן.

אבל ראיתי לאיזה מחברים שמביאים שהיה זה בעת החורבן, ותמהני מה הביאם לפרש כך. אולי לפי שלא מצינו לאליהו בערי יהודה כי אם בשומרון?

בירושלים בזמנו עבדו עבודה זרה?!

לעצם הענין מסתמא הנך צודק, כי שבט יהודה בכללו לא עבד עבודה זרה ברוב בית ראשון. אך היו בהם כאלו כבר בזמן שלמה המלך, כמבואר בקרא.

[בערקע חייט]

בבראשית רבה (ט, יא) איתא: "אמר רבי סימון בשם רבי שמעון בר אבא, כל המדות בטלו, מדה כנגד מדה לא בטלה."

מה הכוונה ב"בטלו" ו"לא בטלה"?

[לבי במערב]

ראה סוטה ח, ב.

[בערקע חייט]

ראה סוטה ח, ב.

תודה. אתמול לא היו מפרשי המדרש לידי, והיום ראיתי שבעץ יוסף מפרש כך, אך קצת דחוק הלשון. ורש"י והמתנות כהונה מפרשים באופן אחר, לפיהם הדבר הוא על פי סוד.

[יהודה בן יעקב]

ישנו אדם שאני משלם את חשבונותיו, ואני מסכם כמה חייב לי, אך הוא אינו יודע את החשבון לפרטיו. כעת יש בידי סכום שברצוני לתת לו כצדקה - האם עדיף לקזז זאת מחובותיו, שבזה יש מעלת "מתן בסתר" מהודרת, או שעדיף שאודיע לו על כך כדי לשמחו בזה.
אשמח לשמוע דעתכם ממקור או מסברא.

[עזריאל ברגר]

מצד אחד - מתן בסתר.
מצד שני - הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו.

ולכאורה צריך לשקול מה יעשה יותר טוב לחבירו הזה, ואהבת לרעך כמוך.

[עושה חדשות]

במשנ"ב תכב,ד מבואר שאם התחיל להתפלל שמו"ע על דעת תפילת מוסף, ועומד עדיין בג' ברכות הראשונות, יכול 'להחליף' ולעבור לתפילת שחרית, עי"ש.
ויל"ע האם זה נכון גם לגבי נשים, או דמכיון דהם פטורות מתפילת המוספין, הוי כמו לעבור מנדבה לחובה דא"א.

[מה שנכון נכון]

במשנ"ב תכב,ד מבואר שאם התחיל להתפלל שמו"ע על דעת תפילת מוסף, ועומד עדיין בג' ברכות הראשונות, יכול 'להחליף' ולעבור לתפילת שחרית, עי"ש.
ויל"ע האם זה נכון גם לגבי נשים, או דמכיון דהם פטורות מתפילת המוספין, הוי כמו לעבור מנדבה לחובה דא"א.

א. הלא מוסף א"א בנדבה, וע"כ שהן מושכות ע"ע את החיוב כאנשים, וכעין מ"ע שהז"ג, וא"כ הגדר של תפלתן אינו נדבה (או 'כמו נדבה').
ב. מי אמר שא"א לעבור מנדבה לחובה. כמדו' שמצאנו רק איפכא, שכשהתחיל בטעות אדעתא דחובה אינו יכול לתקן זאת ע"י שיחשוב שתהא לנדבה, אך מנ"ל שא"א הפוך. וכי מי שהיה סבור בטעות שכבר התפלל, והתפלל שוב כנדבה, אינו יוצא?

[עושה חדשות]

ב. הנימוק של הראש' הוא דלא מצינו קרבן שחציו חובה וחציו נדבה, וא"כ מאי שנא?

[גם ברשב"ש סי' סג מבואר דאם התחיל ע"ד שחרית יכול להמשיך של מוסף, אבל מאידך כ' דאם נתפלל כל התפילה בכוונה שהיא שחרית ובאמת התפלל מוסף לא יצא שאין בזה כוונה וכל שמתפלל בלא כוונה צריך לחזור ולהתפלל, כדאיתא בברכות ל: וברמב"ם פ"ד מתפילה. ודו"ק. וע"ע משנ"ב רסח,יז].

[עושה חדשות]

שו"ע או"ח קכג -
במקום שכלו ג' פסיעות יעמוד ולא יחזור למקומו עד שיגיע שליח ציבור לקדושה ולפחות עד שיתחיל שליח צבור להתפלל בקול רם. הגה: והשליח ציבור יעמוד כדי הילוך ד' אמות קודם שיחזור למקומו להתפלל בקול רם (תשובת הרשב"א סימן תל"ו). וכן יחיד המתפלל יעמוד במקום שכלו פסיעותיו כשיעור זה קודם שיחזור למקומו (בית יוסף בשם רבינו ירוחם וירושלמי).

משנה ברורה -
וב"ח חולק ופוסק דאין חילוק במתפלל ביחידי בביתו למתפלל עם הצבור אלא בכל גווני צריך לשהות כפי השיעור שיגיע ש"ץ לקדושה או עכ"פ עד שיתחיל ש"ץ בקול רם וכ"פ המג"א אם לא שצריך לחזור ולהתפלל שנית לתשלומין דאז לכו"ע די כדי הילוך ד"א דהכל יודעין שחזרתו הוא להתפלל שנית ומ"מ במקום הדחק יש להקל דאף בזה די בד"א:


כיצד יחיד יכול למדוד שיעור זה, הרי זה משתנה בין ש"צ לש"צ ובין ציבור לציבור וכו' וכו', האם זה לפי שיעור בינוני?

[לבי במערב]

ובשיעור ד"א ליכא לקושי זה?

[מה שנכון נכון]

ב. הנימוק של הראש' הוא דלא מצינו קרבן שחציו חובה וחציו נדבה, וא"כ מאי שנא?

ככל הנוגע לשחרית רגילה אי"ז מעכב אם נדון אותה כקרבן חובה או נדבה, שהרי תפלות אבות תקנום.
ובלא"ה יש לחלק בין תפלת חובה, שענין הקרבנות הוא טעם תקנתה, וכעת היא נקבעה לחובה, לתפלת נדבה שענין הקרבנות הוא מהותה.

[רוצה לידע]

בסוף ר"ה איתא אין מפקחין הגל להוציא שופר מתחתיו. ומבואר בראשונים (ר"ן) דאף דאים כאן רק משום איסור מוקצה שהוא מדרבנן, חכמים חיזוק לדבריהם. ולכאורה זה בניו על יסוד דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה. ובדין יש כח ביד חכמים ידוע חקירת האחרונים אם עקרו איסור תורה לגמרי או רק ציוו מה שצוו, וכשמתנגד עם דין תורה שב ואל תעשה עדיף.

ויש לי מקום עיון לצד א' אם זה שייך בדין מפקחין עליו הגל. שהרי בכגון זה בוודאי לא פטרו אותו מחיוב שופר, שהרי אם ימצא שופר אחר בודאי חייב לתקוע. א"כ כיצד הוא עקירת חכמים בכגון זה.
אשמח לשמוע מה שעולה בדעתכם בזה. ואם כבר דנו בזה אשמח לראות מראי מקום.

ישר כח.

[ברוך00]

ביו"כ הרבה נוהגים לשים מערב כיפור מנטה על טישו ומחלקים זאת ביו"כ.
ויש לדון בתרתי. א. האם מותר לשים על הטישו מנטה ביו"כ. ב. האם מותר לשים את הטישו עם הריח על המסיכה בכדי שתקבל ריח?
ויש לדון, שלא יהיה מוליד ריח בטישו, דלכאורה כל האיסור של מוליד ריח, זה מתקן מנא כמבואר במ"ב, אז לכאו' כל זה שייך דוקא בבגד, אבל בטישו אתה לא הולך לתקן את הטישו אתה פשוט רוצה להריח את המנטה ואין לך איך להחזיק אותו אז אתה מניח אותו על הטישו הטישו הוא כמו כלי שמחזיק לך אותו אבל אין לטישו שום תיקון, אז אפשר שבזה אין את האיסור לשים את הריח.

[תלמיד-חכמים]

ביומא פ"א מ"ו איתא: אם היה חכם דורש ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו. ופירש הרע"ב, שאם היה תלמיד שיודע לתת לב לשמוע דבר הלכה, אבל אינו יודע לדרוש, דורשין לפניו ( נראה שהיתה לפני הרע"ב נוסחת הרמב"ם: "אם היה חכם דורש, ואם תלמיד חכמים - דורשין לפניו").

אך בברכות ספ"א איתא "עד שדרשה בן זומא". ובן זומא תלמיד היה, כמוכח בקדושין (מט) וכמש"כ רש"י (שם), שהוא ובן עזאי תלמידים היו ובחורים היו ולא הגיעו לכלל סמיכה. ומשמע שגם תלמיד יודע לדרוש.

ושמא יש לחלק בין דרשות הכתובים לבין לדרוש בדבר הלכה. ונמצאו אם כן שתי הבנות ללשון "לדרוש".

שוב ראיתי שבהוריות (ב:) מבואר שבן עזאי ובן זומא היו ראויים להוראה (וכיון שמתו בעודם בחורים לא הספיקו להיסמך). ולפ"ז א"ש.

[פולסברג]

בעבר הו''ל קובץ חדו''ת (איכותי...) מהמשפחה ומהקהילה לרגל וכו', ועכשיו עלה במחשבה לפני להעלותו לאוצר וה''ב, להנות בהם בני אדם.

ועכשיו נפשי בשאלתי, האם אני צריך רשות לכך מכל הרבנים הכותבים שליט''א? ויש לציין שקובץ זו היתה בינינו לבד, ולא עמד למכירה בחנויות.

[דרומי]

בקידוש לבנה יש קפידא לצאת החוצה ולא להיות בתוך הבית.

האם יש ענין כלשהו להיות מתחת כיפת השמים ממש, ללא חציצה של ענפי אילן?

[ביליצר]

בקידוש לבנה יש קפידא לצאת החוצה ולא להיות בתוך הבית.

האם יש ענין כלשהו להיות מתחת כיפת השמים ממש, ללא חציצה של ענפי אילן?

בחמתה מרובה מצילתה ?

[במסתרים]

האם יש ענין כלשהו להיות מתחת כיפת השמים ממש, ללא חציצה של ענפי אילן?

https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=99&book=176827

[יוצר אור]

נהוג בשבת להדליק ב' נרות כנגד זכור ושמור כדכתבו בטושו"ע רס"ג ס"א מהכלבו.
והנה ביו"ט נהוג עלמא נמי בב' נרות, ובפשטות התפשט המנהג כך משום המנהג להדליק כנגד בני המשפחה - לא פחות מבעל ואישה,
אך א"כ, בבחור ורווק, באחד סגי, דביו"ט ליכא משום זכור ושמור, או דילמא דבעי שניים מטעם אחר, ויל"ע.

[לבי במערב]

ראה מ"ש בזה בס' נר יו"ט (רצאבי) פל"ו.

[יוצר אור]

יש"כ רב! סייע מאוד.

ויאה לסכם מ"ש שם:
מכמה טעמים יש לומר דבעי ביו"ט שניים, ואף לרווק:
א. ברוקח [הל יוה"כ סי' רי"ח] ובספר המנהגים [הל' פסח] ובלבוש [סי' תפ"ז] וכן במטה משה הל' פסח, כתבו להדליק שניים, וכ"כ בפרמ"ג [תקי"ד משב"ז סקי"ב] מטעם דהוא כנגד בעל ואישה, וזה אין שייך ברווק.
ב.מטעם דהוא כנגד נשמה יתירה, וזה תליא במחלוקת הראשונים אי איכא נשמה יתירה ביו"ט, ולרשב"ם דאיכא בעי שניים.
ג.מטעם שכתב הראבי"ה דבאחד אינו ניכר אלא דהוא לאורה ולא ניכר לכבוד השבת, וא"כ ה"ה ליו"ט. וכן משמע מלשון הלבוש דכתב "משום כבוד יום טוב".
ד. אי נימא דיש דסברי דקידוש דיו"ט דאורייתא הוא משום דשייך זכור ושמור אף ביו"ט [יעו' שד"ח כללים מערכת קו"ף כלל ד'] א"כ איכא זכור ושמור אף ביו"ט ובעי להדליק ב' נרות.

ומה שתלה דברי הפמ"ג בנידון אם איכא משום שלום בית ביו"ט, לא הבנתי דמה עניין טעם זה לשלום בית, כמבואר למעיין.

[גל של אגוזים]

אם המים של נט"י שחרית נשפכו על המיטה האם יש צורך להחליף הסדינים גלל הרוח רעה? [וזה יתייבש עד הלילה, ולכאו' אם מתייבש לגמרי אין בעיה]

[גל של אגוזים]

האם יש מקום להקל לנשים שקיבלו נטילת ד' מינים כחובה [ע"י שנוטלים תמיד כל יום עם הרכה] לאכול לפני הנטילה?

[עזריאל ברגר]

האם יש מקום להקל לנשים שקיבלו נטילת ד' מינים כחובה [ע"י שנוטלים תמיד כל יום עם ברכה] לאכול לפני הנטילה?

יש 2 ענינים במניעת האכילה לפני המצווה:
א. שמא ישכח.
ב. "חסידים הראשונים" היו "מתענים" על מצוות הבאות מזמן לזמן, לחביבות המצווה.

הטעם הראשון לכאורה לא שייך בנשים, כי סוף סוף אינן חייבות. אבל השני - כן.
כמו"כ לטעם הראשון מועיל "שומר", "ציבור" וכיו"ב, ולא לטעם השני (וזהו כנראה החילוק בין אותם המקדשים לפני תקיעת שופר לאותם ש"מתענים" עד אחרי התקיעות).

וכמובן שהשאלה נשאלה על לולב, אבל ה"ה לשופר.

[יהודה בן יעקב]

כשאני מברך את חבירי, האם פועלת הברכה כדרך תפילה להשי"ת שישפיע עליו שפע, או שפעולתה היא בדרך אחרת בשונה מדרך פעולת התפילה?
אשמח למקורות ומ"מ.

[גל של אגוזים]

בברכת כהנים רואין שזה שונה מתפילה שיש דינים מסויימים על המתברכים. גם בפסוקים משמע שיש 'כח' מיוחד לברך ולא מטעם כח התפלה [דאל"ה לא היה צריך לפרט ברכה וקללה ודו"ק]. יש עוד ראיות ועוד חזון למועד בעזה"י.

[גל של אגוזים]

הטעם הראשון לכאורה לא שייך בנשים, כי סוף סוף אינן חייבות. אבל השני - כן.

שאלתי במי שקיבלוה כחובה כמו שכתבתי.

[עזרי]

האם ידוע למאן דהו בדין תליוהו וזבין האם יש בזה איזה דין של לציד"ש להחזיר חזרה את המקח
וגם אם אין לציד"ש, האם דבר זה חלק וכי מותר להשתמש בו לכתחילה

[יהודה בן יעקב]

בברכת כהנים רואין שזה שונה מתפילה שיש דינים מסויימים על המתברכים. גם בפסוקים משמע שיש 'כח' מיוחד לברך ולא מטעם כח התפלה [דאל"ה לא היה צריך לפרט ברכה וקללה ודו"ק]. יש עוד ראיות ועוד חזון למועד בעזה"י.

יישר כח, אשמח להסברים וביאורים מפורטים יותר.
הנידון הוא נ"מ להלכה.
האם מותר ללוה להתפלל על המלוה?
יש שרצו להוכיח מתוס' קידושין ח, ב ד"ה צדקה שכתבו שבברכה של הלוה יש איסור רבית דברים. אך יש שחילקו בין ברכה לתפילה. וזה ברצוני לברר מה החילוק, והאם ישנה סיבה לחלק לענין רבית ביניהם.

[יוצא פוניבז']

האם יש מקום להקל לנשים שקיבלו נטילת ד' מינים כחובה [ע"י שנוטלים תמיד כל יום עם הרכה] לאכול לפני הנטילה?

חיי אדם קמא ז

ואם האשה צריכה לאכול בשחר, תאכל קודם התקיעות, כי בלאו הכי מדינא פטורות. ואף על גב שכבר קבלו עליהם חובה, מכל מקום במקום צער או חולי, יש לומר דלא קיבלו

[ביקורת תהיה]

אתרוג של מצוה, האם מותר לתלותו בסוכה לשם נוי?

[מה שנכון נכון]

אתרוג של מצוה, האם מותר לתלותו בסוכה לשם נוי?

מד' החת"ס סקפ"ד נראה דהוי הורדה בקדושה. [ונר' דאף בלילה ובשבת חוה"מ אסור].

[עליך עיננו]

שאלה שמציקה לי כבר כמה שנים..
פעמים שיורד גשם בחג הסוכות והגג מלא במים ואח"כ שמורידים אותו חזרה המים יורדים אל החצר על הקרקע
מה עם בעיה של זורע בשבת ויו"ט? לא ראיתי נזהרים בזה.
ועוד,האם יש לחלק במקרה שכבר הקרקע רטובה בכל אופן מהגשם שירד קודם שאז אין בזה בעיה כלל?

[ביקורת תהיה]

אתרוג של מצוה, האם מותר לתלותו בסוכה לשם נוי?

מד' החת"ס סקפ"ד נראה דהוי הורדה בקדושה. [ונר' דאף בלילה ובשבת חוה"מ אסור].

ומה הדין באתרוג של מצוה שנפסל בתוך ימי החג?

[גל של אגוזים]

מסברא נראה שאם נפסל באופן שפסול לגמרי [דהיינו ל"ד ביו"ט ראשון] מותר לתלותו, ואדרבה, כיון דאיתעביד ביה חדא מצוה כו'.

[מה שנכון נכון]

בשו"ע תרסה, א נפסק דגם אחר שנפסל אסור בהנאה כל ז'.
לכאו' לענין הורדה תלוי במחלו' הט"ז והאחרונים אם עדיף לגנוז או להוריד בקדושה. עמ"ב קנד, לא ושעה"צ.
ומ"מ אי"ז ברור דשייך בתשמישי מצוה אין מורידין, עש"ך יו"ד רנט, יא.
ואפשר דבאמת אין לדייק מל' החת"ס שם (על האופן ההפוך מנוי לאתרוג דמצוה) "וכ"ש כאן דמעלין בקודש", דההיפך יאסר מדין ואין מורידין.

[יוסף חיים אוהב ציון]

בשו"ע תרסה, א נפסק דגם אחר שנפסל אסור בהנאה כל ז'.
לכאו' לענין הורדה תלוי במחלו' הט"ז והאחרונים אם עדיף לגנוז או להוריד בקדושה. עמ"ב קנד, לא ושעה"צ.
ומ"מ עיקר ד' החת"ס דשייך בתשמישי מצוה אין מורידין שנויים במחלו', עש"ך יו"ד רנט, יא.

ויש אריכות בזה ביבי"א ח"ח.

[עובדיה חן]

בתפילה על נשיא ארה"ב נאמר בסוף-בתוך שאר חולי עמו ישראל האם זה הנוסח הנהוג לאמרו על גוי חולה?
https://www.jdn.co.il/j_world/1401004/