באר מים חיים

[זקן ששכח]

היום היה היארצייט של הרה"ק ר' חיים רב ואב"ד טשרנוביץ מח"ס באר מים חיים, שערי תפלה ועוד.
ידיד הראני בספר שכשנתמנה לרב בעיר בוטושאן היו רגילים האנשים להתאסף בשבת ולרקוד יחד ריקודים מעורבים והבטיחם שאם יפסקו ממנהגם הרע לא יהיו שריפות בעיר וכך הוה. לאחר שבעים שנה מפטירתו חידשו אנשי העיר את הריקודים ומיד פרצה שריפה שכלתה את רוב העיר. ה'קרני ראם' היה שם והזכירם אודות אותה הבטחה.
ההוא העירני שאם אקשר את הסיפור לנושא ה'חם' תרתי משמע לא אטעה, אבל זה כבר לא הנושא שלנו.

[נוטר הכרמים]

היום היה היארצייט של הרה"ק ר' חיים רב ואב"ד טשרנוביץ מח"ס באר מים חיים, שערי תפלה ועוד.
ידיד הראני בספר שכשנתמנה לרב בעיר בוטושאן היו רגילים האנשים להתאסף בשבת ולרקוד יחד ריקודים מעורבים והבטיחם שאם יפסקו ממנהגם הרע לא יהיו שריפות בעיר וכך הוה. לאחר שבעים שנה מפטירתו חידשו אנשי העיר את הריקודים ומיד פרצה שריפה שכלתה את רוב העיר. ה'קרני ראם' היה שם והזכירם אודות אותה הבטחה.
ההוא העירני שאם אקשר את הסיפור לנושא ה'חם' תרתי משמע לא אטעה, אבל זה כבר לא הנושא שלנו.

א. צ"ל שער התפילה, סידורו של שבת ועוד.

ב. לאיזה 'קרני ראם' הכוונה? להגרא"מ טויבש אבד"ק יאסי, בעל ההגהות על המהרש"א?

[יודע ספר]

ע"פ המסופר, היה מדי ערב שבת ביציאתו מהמקווה בהחלפת מלבושיו פושט צורה ולובש צורה, כשגבה קומה בראשו.
זי"ע

[זקן ששכח]

ב. לאיזה 'קרני ראם' הכוונה? להגרא"מ טויבש אבד"ק יאסי, בעל ההגהות על המהרש"א?[/quote]
פגשתי את המו"ל של אותו ספר ומפיו הבנתי שאכן הכוונה אליו.

[רבטוב]

ע"פ המסופר, היה מדי ערב שבת ביציאתו מהמקווה בהחלפת מלבושיו פושט צורה ולובש צורה, כשגבה קומה בראשו.
זי"ע

ידוע אימרתו של האדמו''ר מהרי''ד מבעלז זי''ע שפשוט בכל השבוע הי' הולך בקומה כפופה ובערב שבת אחר המקוה פשוט זקף קצת את קומתו וע''כ הי' יותר גבוה

[חיס]

ראה את המאמר של הרב נפתלי אהרן וקשטיין מח"ס ויתילדו.

בעל ה"באר מים חיים" מטשרנוביץ זי"ע
בעל "ארץ החיים"
[תקו-תקעח]
"הרב הגאון הקדוש המפורסם בענוות צדקתו ופרישתו, בוצינא דנהורא, מנורה הטהורה, נזר ישראל ועטרה, אור
החיים ואדיר התורה, איש אלקים קדוש, כליל תפארה", "אספקלריה המאירה, אור ישראל וקדושו", "כבוד קדושת
שם תפארתו" - רבי חיים טיראר מטשרנוביץ [טשערנאוויץ] - בעל ה"באר מים חיים" זי"ע, נולד בכפר סמוך
לבוטשאטש שבגליציה, בסביבות שנת תק"ו, לאביו הקדוש "הרבני המופלג החכם מוהר"ר שלמה זללה"ה" - מרביץ
תורה בק"ק הוראדנקא, שהיה נצר מגזע אראלים ותרשישים.

לידתו בקדושה היה לאחר שאביו נתבשר על כך מאת אליהו הנביא זכור לטוב, אחר שקיים מצווה [מצוות יבום]
במסירות נפש ממש, וללא שום פניה. הסיפור בשלימותו מובא בקונטרס "תו חיים", שנדפס בסוף ספרו "שער
התפלה". [כותבי תולדותיו מציינים שאבי אביו היה רבי חיים בן הגאון המפורסם בעל "תוספות שבת", אולם ככל
הנראה, יחוס זה בטעות יסודה].

בראשית דרכו היה מתלמידיו המובהקים של הגה"ק רבי צבי הירש - בעל שו"ת "נטע שעשועים" - אב"ד דק"ק
בוטשאטש, שהעריצו ביותר, וכותב אליו בהערצה מופלגת: "אהוב נפשי, הגאון חסידא ופרישא, בוצינא קדישא, לשם
ולתהילה, נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק", ובסמוך לחותם שמו: "אוהבו נאמן לנצח, בחיבה יתירה ואהבה
רבה ואהבת עולם". [ראה שו"ת "נטע שעשועים", אבן העזר סימן ע', ועוד].

בימי נעוריו החל רוח ה' לפעמו, ונעשה לתלמידו המובהק של המגיד הקדוש מזלאטשוב זי"ע - "אדמו"ר נזר ישראל
וקדושו, אור עולם המפורסם מו"ה יחיאל מיכל זצוקללה"ה" - כלשונו בספה"ק "באר מים חיים" [בראשית ד"ה
'וייצר'. אגב. הוא מציין שם בשמו: "שאמר לי בפירוש שחלילה לשנות שם אדם החולה, אם לא אדם שכל מעשיו
כמעט ברוח הקודש, כי שם הנקרא לאדם בעת הוולדו, ודאי רובו ככולו מזדמן מאת הקב"ה באשר הוא שמו למעלה,
והוא חיותו של אדם כל ימיו כאשר הוא חי על פני האדמה, והנה החולה ודאי צריך לחיזוק ביותר, ולפעמים אין לו
חיזוק אחר כי אם זה החיזוק של השם, ואם עוקרין אותו כדרך שאומרין ומעתה לא יעקב יקרא עוד שמך וכו', והשם
השני אפשר כי לא מחיותו הוא, ונשאר בלא מחזיק החיות שלו" - עכ"ל]. כמו כן, דבר ברבותינו הקדושים: רבי פינחס
מקאריץ, הרבי ר' ברוך ממעזיבוז' - בן בתו של הבעש"ט, ועוד.

רבו הקדוש מזלאטשוב חיבבו ביותר, וכדברי בנו הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ זי"ע, בהסכמתו לספרו "שער
התפילה": "ראיתי וידעתי מטעם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדמו"ר הרב הקדוש החסיד המפורסם לכל באי
עולם, מוה"ר יחיאל מיכל זלה"ה - אליו, שחיבבו ביותר ויותר, כבבת עינו היה אצלו, ואהבת עולם חיבבו". לימים,
סיפר רבי חיים עצמו, מה שאירע לו בעת שחלה אנושות, ונתרפא על ידי שנתגלה אליו מרן ה"בעל שם טוב" זי"ע
בחלום, וברכו, ואמר שזכה לזה משום שהיה דבוק ברבו המובהק הרב המגיד הקדוש מזלאטשוב זי"ע.

מני אז ואילך, נערץ היה ונקדש ביותר בקהל חסידים. מלבד עבודתו המיוחדת בקדושה ובטהרה, נודע במיוחד
בהשגותיו העילאיות בקדושת השבת, עד שהועד עליו שבכל ערב שבת קודש לאחר צאתו מן המרחץ, נדמה לאיש אחר
בצורתו ובקומתו. ["שאלתי את אבי ז"ל אמת הדבר שהעולם אומרים שמן ערב שבת אחר הטבילה עד אחר שבת היה
גבוה עם ערך שני ראשים אמר לי בני אתה ידעת כי אין דרכי לגזם וכי אני מדדתי קומתו? אך זאת אומר לך בעדות
ברורה ראיתי אותו בכל ערב שבת הולך למרחץ ואח"כ ראיתי אותו בביאתו מן המרחץ וממש לא בא זה האיש שהלך
ונדמה איש אחר בתוארו ובקומתו ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה". קונטרס "תו חיים" הנ"ל].

או אז טרח ויגע להפיץ על פני תבל את תורתם ואת הליכותיהם של מרן "בעל שם טוב" ותלמידיו הקדושים זי"ע.
דביקותו בצדיקי הדור ומנהיגי החסידות היתה מופלאה, ורבות יסופר על כך אצל רושמי קורותיו. [ראה בחיבורינו
"ארץ החיים", שם מביא מעשה פלא שהיה נוכח בעצמו כאשר אירעה אצל "הרב הגאון אמיתי חסיד אמת, הרב דק'
זלאטשוב" - ה"ה הרה"ק רבי ישכר בער בעל ה"מבשר צדק" זי"ע - מנוחתו כבוד באה"ק תוב"ב זי"ע ועכ"י, שבא
לפניו נער אחד" וכו' - ראה שם המעשה בהרחבה, והוא מסיים את סיפורו: "ותמהתי על המראה מאד מאד, וראיתי
אשר אין הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים"]. בהשפעתו, נחלה החסידות נצחון מושלם במדינת רומניה.

מלבד זאת, התגלה רבי חיים בדורו כדמות מיוחדת בגדלותה בכל מקצועות התורה, וכמשתקף מחיבוריו וספריו
הקדושים: "באר מים חיים" - על התורה, "סידורו של שבת" - זאת תורת השבת קודש בדרכי החסידות, "שער
התפלה" - על עשר לשונות של תפלה, "ארץ החיים" - חידושי הלכות ואגדות על מסכת ברכות.

ספריו הקדושים נתקבלו בהערצה יתירה בקרב כל ישראל בכלל, ובמיוחד בקרב אלו ההולכים לאור תורתו של אור
שבעת הימים מרן הבעש"ט זי"ע, ההוגים בהם והולכים לאורם, ובפרט בספרו הקדוש "סידורו של שבת" אשר ממנו
יתד ופנה להתעלות אלפי רבבות ישראל בקדושת השבת לאלו הזוכים להתענג על דברי קדשו.

על חיבוריו הקדושים, אשר נהפכו והיו לספרי היסוד של החסידות, כותב הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ זי"ע, בנו של
רבו המובהק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע, [בהסכמתו ל"שער התפלה", סדילקוב תקפ"ה], "הגאון הקדוש
החסיד המפורסם, איש אלוקים קדוש, אור תורתו של האיש חי, מדבר מתוך האש, לו נופח נשמת חיים, ברוחו פי
שנים, יתאוו תאוה לאמור, מי ישקני עוד מבארו". ר"מ מקרעמניץ היה גם מי שהשתדל בעצמו להוציא לאור את ספרו
"באר מים חיים" על התורה.

הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, החשיב ביותר את הספר הקדוש "באר מים חיים", וסיפר אודות המחבר, שהיה נהג
בכל ליל ששי לפתוח את ארון הקודש, ולדבר דברי התעוררות ומוסר, בלא שהיה נוכח שם שום אחד, מלבד הסופר
שכתב את כל מה שאמר ודיבר. וביאר בכך הרב הקדוש מרוז'ין את יחודיותו של הספר, שהוא נכתב כדרך שמדבר
איש עם רעהו וחברו הטוב והקרוב לו, אשר הוא מגלה לו ושופך לפניו את כל לבו ללא סייג ובלא שום פניה. וכאשר
אמר לו אחד על חיבוריו של ה"באר מים חיים" שיש בהם אריכות הלשון, ענהו הרבי מרוז'ין, שהיה לו למחבר הקדוש
משקל זהב על לשונו, והיה מייחד יחודים על כל תיבה ותיבה.

מיוחד הוא החיבור אשר אנו נותנים לפניכם היום ברכה - ספרו "ארץ החיים", המכיל ליקוטים על תהלים, נ"ך ועוד,
וחידושים על מסכת ברכות, הן בהלכה והן באגדה. הספר נדפס לראשונה רק בשנת תרכ"א, בטשרנוביץ, מתוך כתב יד
קדשו שנשמר עד אז. כתבי קודש אלו היו למראה עיניו הטהורים של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, והוא זה שקבע
את שם הספר "ארץ החיים". וזה תוכנו - כנכתב בשער הספר: "דברים נפלאים, מפז מסולאים, מאת כבוד הרב הגאון
הקדוש המפורסם בענות צדקתו ופרישתו, בוצינא דנהורא, מנורה הטהורה, נזר ישראל ועטרה, אור החיים ואדיר
התורה, איש אלקים קדוש, כליל תפארה, כקש"ת מו"ה חיים זצוקללה"ה, שהיה אב"ד בק"ק טשערנאוויץ ובאטישאן
ובכמה קהלות, ולבסוף ימיו היה צדיק עולה לחזות בנועם ה' בארצות החיים, ובארץ הקדושה נגנז ארון הקודש
ונלקח לשמים, וזכותו יגן עלינו לאורך ימים ולכל טוב בכפלים, עדי שיעלה ברנה לציון וירושלים, בעל המחבר ספר
באר מים חיים וספר סידורו של שבת וספר שער התפלה הנודעים בשערים לשם ולתהלה. הובא לבית הדפוס ע"י
הרבני הנגיד מו"ה חיים ליב פאנג בהמנוח מו"ה יצחק יעקב ז"ל מסאדאגורא, במצות ובהתאמצות הנגיד המפורסם
מו"ה משלם היללער בהמנוח מו"ה שמעון אריה ז"ל, טשערנאוויץ, שנת תרכ"א לפ"ק". המהדיר, ר' חיים ליב פאנג
הנ"ל, מציין בהקדמה: "בכסף מלא קניתים מיד נכד המחבר".

רבי חיים נודע בדורו כאחד מגאוני הדור ומנהיגיה הדגולים, ונשא ונתן בהלכה עם אדירי התורה בדורו, וכפי שנראה
בספרי רבני וגאוני דורו. בימי חייו, כיהן ברבנות בכמה קהילות קדושות, ושימש בכתר הרבנות כ"אב בית דין"
בקהילות חשובות ביותר. תחילה כיהן כאב"ד דק"ק קריפטש. משנת תקמ"ט - אב"ד דק"ק טשרנוביץ. משנת תק"נ,
שימש גם כרב הגליל בוקובינה. בשנת תקס"ז - עבר לכהן ב"בוטשאן", וממנה ל"מאהלוב", ומשם ל"קעשינוב".
שמונה עשרה שנים ארכה כהונתו בחבל בוקובינה, עד אשר פרצה המלחמה שבין אוסטריה לרומניה, ונאסר אז על ידי
השלטונות, ולאחר שהשתחרר במאמצים מרובים, הוכרח לעזוב את העיר, ומאז החל להתכונן למילוי שאיפת קדשו
לעלות ולחונן את עפר ארץ הקודש, ואכן, בערוב ימיו, לעת זקנתו, זכה לעלות לארץ הקודש, ובשלהי שנת תקע"ג
השתקע בה, וקבע את מקום מגוריו בעיה"ק צפת תובב"א, ובה חי את שארית ימיו בקדושה ובטהרה, עד עת
הסתלקותו לגנזי מרומים. נשמתו הטהורה שבה לצור מחצבתה ביום שבת קודש פרשת מקץ, כ"ז ימים לחודש כסלו
שנת תקע"ח, ונטמן למחרתו ביום כ"ח בכסלו, סמוך ונראה לקבר בעל ה"בית יוסף" זי"ע, במערה מיוחדת בשיפולי
ההר בבית החיים המפורסם אשר בצפת עיה"ק.

[מילדי בעל ה"באר מים חיים" וזוגתו הרבנית הצדקנית מ' חנה אסתר ע"ה, ידועים לנו: בנו - רבי יעקב יצחק, בנו -
רבי קלמן קלונימוס, חתנו - רבי יצחק אייזיק מבוטשאן, חתנו - רבי שמואל שמלקה הורוויץ מרומאן, חתנו - רבי
אהרן מבוטשאן, חתנו - אחד מבניו של רבי אריה לייב מוואלטשיסק].

[צביב]

כמו כן כתב תשובה לחיזוק אמירת לשם יחוד

[יוסף חיים אוהב ציון]

היכן?

[הוגה ומעיין]

נדפסה בספרו שער התפילה.

[בין החוחים]

מילדי בעל ה"באר מים חיים" וזוגתו הרבנית הצדקנית מ' דרעזיל ע"ה, ידועים לנו:
א. רבי יעקב יוסף,
ב.רבי קלונימוס קלמן,
ג. רבי שלמה,
ד. רבי ישראל,
חתניו:
א. (רבי יצחק אייזיק מבוטשאן), -לכאורה טעות
ב. רבי שמואל שמלקה הורוויץ מרומאן,
ג. רבי אהרן מבוטשאן,
ד.(אחד מבניו של רבי אריה לייב מוואלטשיסק) ספק

ה.דבורה זוג' רבי משה יהודה לייב מוישניצא
ו. רבי פייבוש אייזנברג מאוזיריאן שנשא את אלמנתו של רבי שמעלקא הורוויץ הנ"ל.


התיקונים אצל החתנים לקוח ממאמר של ווקשטיין "ויתילדו" 202

[דרופתקי דאורייתא]

תשובתו על לשם יחוד נדפסה בסו"ס שערי תפלה. תשובה ארוכה מאד, בה משיב הוא על דברי הנוב"י הידועים.
בסו"ס שערי תפלה יש קונטרס תו חיים על תולדותיו. (שם נזכר מ"ש לעיל שהיה מתגבה קמותו בער"ש אחר המקווה, וכמדו' שהיה איזה מאמר שאסף את כל סיפורי החסידים בזה על אלה שגבהה קומתם בשבת).
בסופו ממש הובא בשם אדמו"ר בעל שומר אמונים זצ"ל, שיש מאמר מיוחד בספרו הנ"ל (דפ"ה ע"ב) שאותו חידש הגהמ"ח בעת היותו על ציון רשב"י, ואדמו"ר הנ"ל היה לומד מאמר זה דוקא בעת שהיה משתטח על ציונו.

[סדנא דארעא]

קונטרס 'תו חיים' י"ל ע"י הגה"צ רבי שמואל מאיר האללענדער זצ"ל מרבני ת"א, ובמאמרו שכתב שם כתב המעשה הנ"ל בתוך שלל עובדות נפלאות על הבאמ"ח, מצורף בזאת קובץ עם הדברים המלאים שכתב.

סידורו של שבת ובסופו תו חיים.jpg (826.21 KiB) נצפה 4211 פעמים

‏‏תו חיים טשרנוביץ .pdf

(432.35 KiB) הורד 201 פעמים

[בית צדיקים]

ע"פ המסופר, היה מדי ערב שבת ביציאתו מהמקווה בהחלפת מלבושיו פושט צורה ולובש צורה, כשגבה קומה בראשו.
זי"ע

אחד הצדיקים הרה"ק מרוזין זיע"א מרואי פניו שאלו אותו על סיפור זה אמר, אין אני אוהב לדבר על גוזמאות אבל שיצא מהמקוה היה פניו לגמרי אחרת

[עזריאל ברגר]

ראה את המאמר של הרב נפתלי אהרן וקשטיין מח"ס ויתילדו.
...
לידתו בקדושה היה לאחר שאביו נתבשר על כך מאת אליהו הנביא זכור לטוב, אחר שקיים מצווה [מצוות יבום]
במסירות נפש ממש, וללא שום פניה. הסיפור בשלימותו מובא בקונטרס "תו חיים", שנדפס בסוף ספרו "שער
התפלה"

קיים מצוות יבום?!
חשבתי שאשכנזים לא מייבמים!
מה הסיפור בדיוק?

[הוגה ומעיין]

הכוונה לחליצה, והכותב לא דקדק.

[עזריאל ברגר]

יישר כח.