ישראל אליהו כתב:כמעיין המתגבר כתב:ישראל אליהו כתב:כמעיין המתגבר כתב:הרב אלישיב לא חשוד בפסיקה לפי הקבלה. ואדרבה, זה מוכיח שאין הטעם למנהג ירושלים על פי הקבלה.
בהודעה הקודמת סברת וקיבלת שעיקר הטעם הוא ע"פ הקבלה.
לענ"ד דברי הבא"ח הכי מובנים, ומהטעמים שכתבתי למעלה.
[כשלעצמי הייתי מיישב את דברי הגריש"א, שאמנם נהגו ע"פ הקבלה, אך כיון שיש למנהגם סמך, אין לבטלו. ומ"מ מכאן ולהבא אין להנהיגו במקומות אחרים.
אולם דברי היב"א צ"ע, דהוא סובר שיש לבטל מנהגים שהונהגו ע"פ הקבלה [כגון מעין שבע בפסח], ומה שונה הלכה זו?]
א. כתבתי השערה וגם הוספתי את קדושת ירושלים.
ב. מעין שבע שאני, שגם בקבלה אין יסוד.
א. כתבת: עיינתי כעת שוב במזבח האדמה ובאמת נראה שטעמו על ירושלים הוא בדוחק.
ובאמת שכך נראה באמת אחה"מ.
ב. זו לא חכמה לומר בצורה שרירותית שאין יסוד,
כי הרבה מקובלים כתבו בדעת הרש"ש שיש לומר בפסח ע"פ הקבלה. וכך מסתבר כמו שכתבתי לעיל. וזה שיש מקובלים שכתבו שגם בפסח אין לומר, הרי דעת הרש"ש מכריעה. ועוד שגם במעין שבע בכל שבת ישנם מקובלים שכתבו שאין לומר שלא בביהכנ"ס כגון מהרש"ו (חיים שנים ישלם, עמוד קכ"ד), ורבי משה אלבאז (היכל הקודש, סימן נ"ד), ולמה שם לא קבעת: "אין יסוד"?
יעויין בהודעה זו:
viewtopic.php?f=73&t=50448&p=626641#p622610
כבר ענינו שהרש"ש לא כתב כן על פי הסוד, ודבריו מוכיחים. ומים טחונים טוחנים פה.
ההשערה שכתבתי היא בדברי מרן הרב עובדיה, ובאמת שהקולא הזאת לברך על סמך קדושת ירושלים, צריכה ביאור. אבל דייקתי בלשונו של הרב עובדיה שקדושת ירושלים גדולה כקדושת בתי כנסיות, ולא כתב בכותרת שזה משום בית מלא ספרים.