איש_ספר כתב:היום שמעתי מבוגר הישיבה (סיים לפני כעשור בערך) שאחד הרמי"ם שליט"א (ישיבישער לכל דבר ועניין) לימד שיעורי ספרות שכללו פרקים בעגנון ומכתבי יוני נתניהו. משום לשה"ר לא אנקוב בשמו, אבל בעיני היה הדבר מוזר מאד. כלומר לא העובדה שלמדו בישיבה לימודי ספרות שבטח נצרכו לבגרות וכו', אלא העובדה שהר"מ מי שאמורים לבקש תורה מפיהו, הוא עצמו עוסק עם התלמידים בדברי הבאי שכאלה.
לא לא. ההיפך הוא הנכון, כלומר- יש לדרוש כאן לזכות גדולה ולא לשמץ של חובה.
כבר בשיעור הראשון היה הר''מ הנ''ל מקדים ומבאר שהוא נאלץ לקחת על עצמו את הטיפול בעניין זה כדי להציל יקר מזולל וכדלהלן:
בתחילה, לימד מורה מקצועי את המקצועות "מחשבת ישראל" ולהבדיל- ''ספרות'', כמובן בשעות של לימודי החול. רבני הישיבה נוכחו לראות דאתי מיניה חורבא, ולכן אותו ר''מ קיבל על עצמו שהוא יעביר את השיעורים הנ''ל כדי להציל מן הארי ומן הדב של החדרת הלך רוחם של מורים אשר אינם בני תורה, וכדי שהישיבה תוכל להשפיע על תוכן הלימוד של מקצועות אלו ככל האפשר.
למעשה, את ''מחשבת ישראל" הוא לימד במלוא המשמעות של ההגדרה, וגם בזה הוא התמקד בעיקר בראשונים- הרס''ג, הרמב''ם, 'העיקרים', ובמיוחד- הכוזרי, וכיו''ב, עם נגיעות קצרות וזריזות יותר באחרונים (למשל, את ''חזון הצמחונות והשלום'' של הגרא''י קוק זצ''ל, הוא ''הטיס''... כנ''ל את החלקים מהגותו של הגרי''ד סולובייצ'יק מבוסטון זצ''ל).
ואילו את המקצוע שנקרא ''ספרות'' הוא בכלל עיקר לגמרי.. כמדומני שהיתה זו רק "בגרות פנימית" וממילא היתה יכולת גדולה יותר להתל במשרד החינוך בעניינה. למעשה- הוא לימד בעיקר את שירת הראשונים, עסק הרבה ב''אבן גבירול'' וסיפר על חייו הטראגיים וכיו''ב.
ולגבי שירת האחרונים.. ובכן, הוא הצליח לקבל אישור ממשרד החינוך (או כל כמיניה) תחת ללמד את שירתם של ביאליק וחבורתו, ללמד את שיריו של הרב משה פורטמן זצ''ל מפוניבז' (עד היום אני זוכר קטעים שלמים מהם בע''פ), תוך כדי שהוא מספר על אישיותו של המשורר ומבאר מה בין הכתיבה שלו ובין כתיבתם של משוררי וסופרי שואה אחרים שלא היו בני תורה.
את הספרות ''היפה'' החילונית הוא לא לימד כלל ועיקר, אלא שמשרד החינוך (או כל כמיניה) דרש את ליטרת הבשר שלו, ולכן לאחר מאמצים הוא השיג אישור לצאת יד''ח בשלושה סיפורים שאותם הוא בחר מבין האפשרויות שהונחו בפניו, ושלאחר בחינתם הוא סבר שהם בלתי מזיקים באופן יחסי.
גם את השלושה האלה הוא ממש לא לימד, כ''א נתן לתלמידים לקרוא אותם לבד, ולאחמ''כ הוא דיבר על הרעל הסמוי שמצוי אף בין בתריהם של סיפורים תמימים אלו (העיקרי שבהם היה "תהילה'' של עגנון, ועוד שני סיפורים קצרים יותר, אחד מהם כמדומני של חיים הזז). אני זוכר היטב כיצד הזהיר מפני עגנון ואמר שעם כל הכיפה השחורה הגדולה שלראשו, הרי שהסיפורת שלו מסוכנת לעיתים אף יותר משל רעיו גלויי הראש.
על מכתבי יוני נתניהו לא שמעתי מעולם, כך שאחת משתיים- או שמדובר בבדיה או שמדובר בהנחייה חדשה יחסית של משרד החינוך שהכריח להיבחן עליהם, וא''כ מסתמא גם אותם לא לימד כ''א נתן לתלמידים לקרוא לבד בתוספת כמה מילים של ביקורת או הכוונה על הפרופורציה שיש לתת להם וכיו''ב.
סוף דבר, אדרבה, השיעורים הללו (כמדומני בסה''כ שיעור אחד לשבוע, בשעות הערב- בזמן לימודי החול) אכן שימשו עבורו פלטפורמה מצויינת להרביץ בתלמידים "השקפה", והוא ניצל אותם לשם כך יפה מאד.
נ''ב:
כולי תקווה שעיניהם של אנשי משרד החינוך וכיו''ב לא ישזפו את הודעתי זאת...