נהר שלום כתב:בן אדם כתב:משולש כתב:שמעתי ממקור כלשהו שהמחקרים הראו שהחזו"א הכי קרוב לאתרוגים העתיקים בא"י (אולי ע"י בדיקה גנטית של הגרעינים הנמצאים).
וכן יש עוד כמה זנים בעלי קרבה כזו או אחרת לאתרוג העתיק (כמו מרוקו וקלברי)
והתימני הוא בכלל משפחה אחרת של פירות.
מישהו שמע על זה? אם לא, אנסה לחפש את המקור ברצינות יותר.
מחכים בכיליון עינים לתוצאות החיפוש
מובא בוקיפידיה מהמחקר של פרופסור אליעזר גולדשמידט
אור עולם כתב:מחמת קוצר הזמן ומוזרות העידן אני לוחץ ושואל שוב: האם מישהו יודע על אתרוגים תימניים שהשתילים שלהם לא נלקחו מ"שדיאור אברהמי" או מ"כלף"?
חיים שאול כתב:בקובץ עץ חיים החדש יש מאמר על אתרוגי א"י בריסק וחזו"א, 40 עמודי
שומע ומשמיע כתב:חיים שאול כתב:בקובץ עץ חיים החדש יש מאמר על אתרוגי א"י בריסק וחזו"א, 40 עמודי
יש אפשרות להעלות?
הוגה ומעיין כתב:אור עולם כתב:מחמת קוצר הזמן ומוזרות העידן אני לוחץ ושואל שוב: האם מישהו יודע על אתרוגים תימניים שהשתילים שלהם לא נלקחו מ"שדיאור אברהמי" או מ"כלף"?
גא"מ לשאלה.
(בשנים שעברו היה לי ממגדל מסוים בצפון, אבל השנה יבולו דל).
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מסופר שהרב זקס פגש את התימנים מיד בהגיעם לארץ, ובקש מהם את השתילים שהביאו.
הרב זקס סיפר שכאשר גדלו האתרוגים, קרא לו החזו"א לראות את האתרוגים שלו, ואמר עליה "אלו האתרוגים שבירך עליהם ר' טרפון".
וקרא לו הגרי"ז ואמר לו "יש לך אתרוג שר' אברהם ישעיה אמר עליהם שהם מר' טרפון ואתה לא מביא אלי?"
חיים שאול כתב:במאמר בעץ חיים מסופר שהראו לחזו"א אתרוג תימני והוא אמר ׳זה נראה טוב׳ (לא דייקתי) אבל הוא עצמו לא בירך עליהם
אור עולם כתב:חיים שאול כתב:במאמר בעץ חיים מסופר שהראו לחזו"א אתרוג תימני והוא אמר ׳זה נראה טוב׳ (לא דייקתי) אבל הוא עצמו לא בירך עליהם
כמדומה שבמקו"א בפורום כתבו שהחזו"א היה נוטל אתרוג תימני קודם שהתחילו להרכיבו.
מעיין כתב:בנוגע לכל דברי האשכול
יש ספר טהרת האתרוגים להרב לוי יצחק סופר מברוקלין
ספר קצת קשה קריאה ברהיטות מחמת ריבוי הפרטים וסגנון הכתיבה
אבל נוגע בחלק ההלכה והמסורה והמציאות בכל זני האתרוגים למיניהם [יאנעווע, מאראקא, חזו"א, תימן, ועוד, וסוגית הרכבה ודברי הפוסקים לדורותיהם והשוואת דברי הפוסקים.
גם העמיק הרחיב לבאר את שתי סוגי הרכבה א) הרכבת יחור באילן ב) והרכבה ע"י האבקה.
אבל אוכל להעיד שאחרי למדי בעיון סוגיא של אתרוג המורכב ודברי האחרונים בזו מן המהר"ם פדווא, והרמ"א, הסמ"ע, והב"ח, והר"מ אלשיך, ורבי אבא הלוי, הלבוש, והטו"ז, והמג"א, הבית אפרים, והנפש חיה, והאבני נזר, והסבא קדישא, והחזו"א שיש בדבריהם כמה סתירות במציאות של הדברים הובהר לי ע"י ספר זה הרבה הרבה דברים, וכמה סברות יפות מלוקטות מדברי הפוסקים בתוספות נופך להשוות ולקרב דבריהם וסברתיהם בהלכה ובמציאות בפרט שנראה שמתחקה על דבר אמת בלי שום נגיעה.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לכאורה, ללא שום אמרות מזה או מזה, יש להעדיף את התימנים משני טעמים. אחד, משום שהואיל והם חיו שם דורי דורות ללא שום הפסקה, והם נטלו את האתרוגים ההם דורי דורות ללא פקפוק, ולא היה יד גוי באמצע, ולא שום צורך לתשובות והשגחה מבחוץ, אין שום לידת הספק מעיקרא שנצטרך להתירם. החזו"א הוצרך לחפש ולחפש, משום שבארץ ישראל ידי זרים שלטו באתרוגים שם, ועד שעלה בידו משהו, מי יודע מה קרה. משא"כ בתימן שאין שום צד להסתפק כלל.
ועוד, משום הסימנים. שכל סימני הפוסקים ישנם שם ללא ערעור וקושיות ותירוצים. הכל תואם את הגמרא והפוסקים. אכן, קשה לסמוך על דברים כאלה לבדם, משום שהגמרא איננה ספר של בוטני ואגרונומיה, וכמו שאין אנו לובשים תכלת ממה שנראה לעינינו שהיא תואמת את אגדות הש"ס בענין התכלת. מ"מ אם אין לנו שום דבר יותר טוב ממנה, בודאי יש להעדיף את האתרוג התימני מעל שאר האתרוגים.
ותלי"ת זכיתי לקנות השנה אתרוג תימני יפה במיוחד, גדול, עם פיטם וכמעט נקי. מי שרוצה ליטול את האתרוג שלי, מוזמן לחוג אתי את החג, וגם לישב בסוכה שלי ולטעום ממאכלי החג.
לחיים לחיים
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לכאורה, ללא שום אמרות מזה או מזה, יש להעדיף את התימנים משני טעמים. אחד, משום שהואיל והם חיו שם דורי דורות ללא שום הפסקה, והם נטלו את האתרוגים ההם דורי דורות ללא פקפוק, ולא היה יד גוי באמצע, ולא שום צורך לתשובות והשגחה מבחוץ, אין שום לידת הספק מעיקרא שנצטרך להתירם. החזו"א הוצרך לחפש ולחפש, משום שבארץ ישראל ידי זרים שלטו באתרוגים שם, ועד שעלה בידו משהו, מי יודע מה קרה. משא"כ בתימן שאין שום צד להסתפק כלל.
ועוד, משום הסימנים. שכל סימני הפוסקים ישנם שם ללא ערעור וקושיות ותירוצים. הכל תואם את הגמרא והפוסקים. אכן, קשה לסמוך על דברים כאלה לבדם, משום שהגמרא איננה ספר של בוטני ואגרונומיה, וכמו שאין אנו לובשים תכלת ממה שנראה לעינינו שהיא תואמת את אגדות הש"ס בענין התכלת. מ"מ אם אין לנו שום דבר יותר טוב ממנה, בודאי יש להעדיף את האתרוג התימני מעל שאר האתרוגים.
ותלי"ת זכיתי לקנות השנה אתרוג תימני יפה במיוחד, גדול, עם פיטם וכמעט נקי. מי שרוצה ליטול את האתרוג שלי, מוזמן לחוג אתי את החג, וגם לישב בסוכה שלי ולטעום ממאכלי החג.
לחיים לחיים
אור עולם כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לכאורה, ללא שום אמרות מזה או מזה, יש להעדיף את התימנים משני טעמים. אחד, משום שהואיל והם חיו שם דורי דורות ללא שום הפסקה, והם נטלו את האתרוגים ההם דורי דורות ללא פקפוק, ולא היה יד גוי באמצע, ולא שום צורך לתשובות והשגחה מבחוץ, אין שום לידת הספק מעיקרא שנצטרך להתירם. החזו"א הוצרך לחפש ולחפש, משום שבארץ ישראל ידי זרים שלטו באתרוגים שם, ועד שעלה בידו משהו, מי יודע מה קרה. משא"כ בתימן שאין שום צד להסתפק כלל.
ועוד, משום הסימנים. שכל סימני הפוסקים ישנם שם ללא ערעור וקושיות ותירוצים. הכל תואם את הגמרא והפוסקים. אכן, קשה לסמוך על דברים כאלה לבדם, משום שהגמרא איננה ספר של בוטני ואגרונומיה, וכמו שאין אנו לובשים תכלת ממה שנראה לעינינו שהיא תואמת את אגדות הש"ס בענין התכלת. מ"מ אם אין לנו שום דבר יותר טוב ממנה, בודאי יש להעדיף את האתרוג התימני מעל שאר האתרוגים.
ותלי"ת זכיתי לקנות השנה אתרוג תימני יפה במיוחד, גדול, עם פיטם וכמעט נקי. מי שרוצה ליטול את האתרוג שלי, מוזמן לחוג אתי את החג, וגם לישב בסוכה שלי ולטעום ממאכלי החג.
לחיים לחיים
א. הטענה הייתה שלאחר עליית התימנים לא"י התחילו להרכיב את האתרוגים התימניים.
ב. לא כל הסימנים תואמים, אין חדרי זרע וכו'.
ג. להתארח בסוכתך בניגוד להוראות גדו"י שהתפרסמו היום ביתד? :)
הובא בבימ"ד הדין.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אני לא מנוי ליתד, כך שאיני יודע כלום. מה פרסמו?
אור עולם כתב:הוגה ומעיין כתב:אור עולם כתב:מחמת קוצר הזמן ומוזרות העידן אני לוחץ ושואל שוב: האם מישהו יודע על אתרוגים תימניים שהשתילים שלהם לא נלקחו מ"שדיאור אברהמי" או מ"כלף"?
גא"מ לשאלה.
(בשנים שעברו היה לי ממגדל מסוים בצפון, אבל השנה יבולו דל).
לאחר בירור, התימנים של אליעזר דאובה הם סוג אחר.
שתיל שקיבל הגר"א זקס מאיזה תימני זקן.
גיזונטע קאפ כתב:אור עולם כתב:הוגה ומעיין כתב:אור עולם כתב:מחמת קוצר הזמן ומוזרות העידן אני לוחץ ושואל שוב: האם מישהו יודע על אתרוגים תימניים שהשתילים שלהם לא נלקחו מ"שדיאור אברהמי" או מ"כלף"?
גא"מ לשאלה.
(בשנים שעברו היה לי ממגדל מסוים בצפון, אבל השנה יבולו דל).
לאחר בירור, התימנים של אליעזר דאובה הם סוג אחר.
שתיל שקיבל הגר"א זקס מאיזה תימני זקן.
הגר"ה זקס, או הגר"א זקס?
אור עולם כתב:מחמת קוצר הזמן ומוזרות העידן אני לוחץ ושואל שוב: האם מישהו יודע על אתרוגים תימניים שהשתילים שלהם לא נלקחו מ"שדיאור אברהמי" או מ"כלף"?
...איני מתיימר לחדש ולהורות הלכה למעשה, אלא להניח הדברים לפני שולחן תלמידי חכמים, "והאר עינינו בתורתך"...
הבעייה העיקרית שחששו לה הרבה הפוסקים הוא שאתרוג מורכב הוא בעצם לא ממש אתרוג אלא מעורבב עם מין אחר. אך מצאתי שכמה אחרונים סברו שאין דבר כזה "מורכב", משום שנראה היה להם מסברא ע"פ בדיקת המציאות, שהכנה (עץ הבסיס שעליו מרכיבים את האתרוג), אינה משפיעה כלל על הרוכב (שו"ת בית אפרים נו; אחיו בעל שערי תשובה תרמט,ז; מנחת אלעזר ממונקטש ג,עז). להפתעתי גילה לי יהודי יקר מאוד, שחקר את הדברים במשך שנים רבות, ר' אליעזר גולדשמיט ממכון וייצמן – שאחרונים אלו צדקו לגמרי מבחינה מדעית. הכנה נותנת רק יציבות לרוכב, ומעניקה לו מים ומינרלים בצורה מיטבית מהאדמה, אך לא משפיעה על מהות הפרי. וכן העיד ר"י פליקס (עצים בתנ"ך ובחז"ל, עמ' 160). כך שלכאורה אין חשש של מורכב!
החשש שנשאר הוא מצד מצוה הבאה בעבירה - כלאים, אבל הוא לא שכיח בכלל היום, כי איסור זה הוא רק בעץ שבו נעשתה העבירה, וכיום ודאי שלא מרכיבים. ואפילו באותו העץ אין זה ברור כלל שהפרי נאסר, שהרי בשונה מגזל שהעבירה עודנה קיימת, כאן העבירה כבר נעשתה, וכמו שאנו מברכים על אכילת פירות רבים שעברו הרכבה.
ואגב, הכלאות שונות נעשו ע"י האבקה של פרחים מעץ אחד למשנהו, אבל זה לא קשור להרכבה. והגרש"ז ורוב האחרונים כתבו שהאבקות טבעיות מותרות. לכאורה היה מקום להקשות, שאם בפועל זה יוצא חצי לימון וכדומה, מדוע לא לאסור גם בהאבקה טבעית, אמנם בהקשר זה חידש לי פרופ' גולדשמיט היקר על השגחה מיוחדת, שנמצא שהאתרוג הוא מין דומיננטי שכמעט ואינו מושפע ע"י האבקה אלא רק משפיע על הדרים אחרים. והוסיף לי אמו"ר הרב שמואל טל שגם אם יש השפעה כזאת, כיון שהיא זניחה ביותר, אין לחוש.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אודות הסיפור של הבעל התניא, תמיהני על הכותבים פה, וגם כותב הספר שצוטט למעלה 'על אבותינו ועל יחוסיהם', שהוקשה לו מאד מדברי חז"ל שכל מדינת איטליה לא היתה קיימת בימי משה רבינו. ומחמת קושי שבדבר הוצרכו להוכיח שדברי חז"ל אינם כפשוטם. למה לא תירצו באופן אחר, שדברי בעל התניא אינם כפשוטם! בטח שתאמרו שזה חוצפה לומר כן על בעל התניא, אבל האם חשבתם פעם למה זה ככה? למה דברי חז"ל יכולים להוציא מפשטן, ודברי האדמו"ר שלי אסור? מאי אולמיה האי מהאי?
כפשוטו, דברי בעל התניא היו לתפארת המליצה, שאמר על האתרוגים האלה שהם המקוריים, והמחיש את זה בסיפור. לא חייב להיות שהאתרוגים שלקח משה רבינו היו בדיוק מהמקום שמשם לקח בעל התניא, אלא שהיו זן אחד ולא יותר.
לענין כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אודות הסיפור של הבעל התניא, תמיהני על הכותבים פה, וגם כותב הספר שצוטט למעלה 'על אבותינו ועל יחוסיהם', שהוקשה לו מאד מדברי חז"ל שכל מדינת איטליה לא היתה קיימת בימי משה רבינו. ומחמת קושי שבדבר הוצרכו להוכיח שדברי חז"ל אינם כפשוטם. למה לא תירצו באופן אחר, שדברי בעל התניא אינם כפשוטם! בטח שתאמרו שזה חוצפה לומר כן על בעל התניא, אבל האם חשבתם פעם למה זה ככה? למה דברי חז"ל יכולים להוציא מפשטן, ודברי האדמו"ר שלי אסור? מאי אולמיה האי מהאי?
כפשוטו, דברי בעל התניא היו לתפארת המליצה, שאמר על האתרוגים האלה שהם המקוריים, והמחיש את זה בסיפור. לא חייב להיות שהאתרוגים שלקח משה רבינו היו בדיוק מהמקום שמשם לקח בעל התניא, אלא שהיו זן אחד ולא יותר.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 62#p622536
לענין כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אודות הסיפור של הבעל התניא, תמיהני על הכותבים פה, וגם כותב הספר שצוטט למעלה 'על אבותינו ועל יחוסיהם', שהוקשה לו מאד מדברי חז"ל שכל מדינת איטליה לא היתה קיימת בימי משה רבינו. ומחמת קושי שבדבר הוצרכו להוכיח שדברי חז"ל אינם כפשוטם. למה לא תירצו באופן אחר, שדברי בעל התניא אינם כפשוטם! בטח שתאמרו שזה חוצפה לומר כן על בעל התניא, אבל האם חשבתם פעם למה זה ככה? למה דברי חז"ל יכולים להוציא מפשטן, ודברי האדמו"ר שלי אסור? מאי אולמיה האי מהאי?
כפשוטו, דברי בעל התניא היו לתפארת המליצה, שאמר על האתרוגים האלה שהם המקוריים, והמחיש את זה בסיפור. לא חייב להיות שהאתרוגים שלקח משה רבינו היו בדיוק מהמקום שמשם לקח בעל התניא, אלא שהיו זן אחד ולא יותר.
viewtopic.php?f=31&t=36662#p622536
פלוריש כתב:הרב דביר טל:ואגב, הכלאות שונות נעשו ע"י האבקה של פרחים מעץ אחד למשנהו, אבל זה לא קשור להרכבה. והגרש"ז ורוב האחרונים כתבו שהאבקות טבעיות מותרות. לכאורה היה מקום להקשות, שאם בפועל זה יוצא חצי לימון וכדומה, מדוע לא לאסור גם בהאבקה טבעית, אמנם בהקשר זה חידש לי פרופ' גולדשמיט היקר על השגחה מיוחדת, שנמצא שהאתרוג הוא מין דומיננטי שכמעט ואינו מושפע ע"י האבקה אלא רק משפיע על הדרים אחרים. והוסיף לי אמו"ר הרב שמואל טל שגם אם יש השפעה כזאת, כיון שהיא זניחה ביותר, אין לחוש.
מקור: https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/16642
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אודות הסיפור של הבעל התניא, תמיהני על הכותבים פה, וגם כותב הספר שצוטט למעלה 'על אבותינו ועל יחוסיהם', שהוקשה לו מאד מדברי חז"ל שכל מדינת איטליה לא היתה קיימת בימי משה רבינו. ומחמת קושי שבדבר הוצרכו להוכיח שדברי חז"ל אינם כפשוטם. למה לא תירצו באופן אחר, שדברי בעל התניא אינם כפשוטם!
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לכאורה, ללא שום אמרות מזה או מזה, יש להעדיף את התימנים משני טעמים. אחד, משום שהואיל והם חיו שם דורי דורות ללא שום הפסקה, והם נטלו את האתרוגים ההם דורי דורות ללא פקפוק, ולא היה יד גוי באמצע, ולא שום צורך לתשובות והשגחה מבחוץ, אין שום לידת הספק מעיקרא שנצטרך להתירם. החזו"א הוצרך לחפש ולחפש, משום שבארץ ישראל ידי זרים שלטו באתרוגים שם, ועד שעלה בידו משהו, מי יודע מה קרה. משא"כ בתימן שאין שום צד להסתפק כלל.
ועוד, משום הסימנים. שכל סימני הפוסקים ישנם שם ללא ערעור וקושיות ותירוצים. הכל תואם את הגמרא והפוסקים. אכן, קשה לסמוך על דברים כאלה לבדם, משום שהגמרא איננה ספר של בוטני ואגרונומיה, וכמו שאין אנו לובשים תכלת ממה שנראה לעינינו שהיא תואמת את אגדות הש"ס בענין התכלת. מ"מ אם אין לנו שום דבר יותר טוב ממנה, בודאי יש להעדיף את האתרוג התימני מעל שאר האתרוגים.
ותלי"ת זכיתי לקנות השנה אתרוג תימני יפה במיוחד, גדול, עם פיטם וכמעט נקי. מי שרוצה ליטול את האתרוג שלי, מוזמן לחוג אתי את החג, וגם לישב בסוכה שלי ולטעום ממאכלי החג.
לחיים לחיים
בתוך הגולה כתב:אתרוגים אחר סוכות...
ישנו ספר בשם מסורת האתרוג העוסק בדיוק בנושאים אלו.
המחבר הוא אחיין של ר"ד פרנקל שנזכר לעיל וניכר שנכתב מתוך מגמה לבסס את זני החזו"א ובעיקר את ההנחה שהם הם אתרוגי אר"י משכבר הימים (וממילא להכשירם גם אצל אנשי היישוב הישן).
איך שיהיה הספר מקיף הרבה וכתוב בצורה רהוטה וקלה לעיכול ואם כי איני יכול להעיד על דייקנותו ואמינותו, אבל מניסיון הא מושך את העין והלב ושובה לב המעיין.
(לפני כמה שנים התארח אצלי אמו"ר שליטא בחג הסוכות ומרגע שראה את הספר כמעט לא עזבו עד כלותו אותו)
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אני יודע שזה נדיר מאד לקנות אתרוג תימני עם פיטום, אבל בשנה זו ראיתי שיש הרבה יותר פיטומים מבשנה רגילה בכל הזנים ומסורות. אני לא יודע למה, אבל זה המציאות של שנה זו.
אני שיערתי, שהחסרון הגדול של אתרוגים התימניים של שנה זו קשורה איכשהו באיזה ווירוס או משהו כזה, ואלו ששרדו את הווירוס היו החזקים ביותר, ולכן החזיקו את הפיטום שלהם.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אני יודע שזה נדיר מאד לקנות אתרוג תימני עם פיטום, אבל בשנה זו ראיתי שיש הרבה יותר פיטומים מבשנה רגילה בכל הזנים ומסורות. אני לא יודע למה, אבל זה המציאות של שנה זו.
אני שיערתי, שהחסרון הגדול של אתרוגים התימניים של שנה זו קשורה איכשהו באיזה ווירוס או משהו כזה, ואלו ששרדו את הווירוס היו החזקים ביותר, ולכן החזיקו את הפיטום שלהם.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מסופר שהרב זקס פגש את התימנים מיד בהגיעם לארץ, ובקש מהם את השתילים שהביאו.
הרב זקס סיפר שכאשר גדלו האתרוגים, קרא לו החזו"א לראות את האתרוגים שלו, ואמר עליה "אלו האתרוגים שבירך עליהם ר' טרפון".
וקרא לו הגרי"ז ואמר לו "יש לך אתרוג שר' אברהם ישעיה אמר עליהם שהם מר' טרפון ואתה לא מביא אלי?"
שבענו מטובך כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מסופר שהרב זקס פגש את התימנים מיד בהגיעם לארץ, ובקש מהם את השתילים שהביאו.
הרב זקס סיפר שכאשר גדלו האתרוגים, קרא לו החזו"א לראות את האתרוגים שלו, ואמר עליה "אלו האתרוגים שבירך עליהם ר' טרפון".
וקרא לו הגרי"ז ואמר לו "יש לך אתרוג שר' אברהם ישעיה אמר עליהם שהם מר' טרפון ואתה לא מביא אלי?"
האם ידוע מקורו של סיפור זה?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שבענו מטובך כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מסופר שהרב זקס פגש את התימנים מיד בהגיעם לארץ, ובקש מהם את השתילים שהביאו.
הרב זקס סיפר שכאשר גדלו האתרוגים, קרא לו החזו"א לראות את האתרוגים שלו, ואמר עליה "אלו האתרוגים שבירך עליהם ר' טרפון".
וקרא לו הגרי"ז ואמר לו "יש לך אתרוג שר' אברהם ישעיה אמר עליהם שהם מר' טרפון ואתה לא מביא אלי?"
האם ידוע מקורו של סיפור זה?
שמעתי מאת הרב רוטברג בעל 'רוטברג אתרוגים' מקאליפורניה ששמע מבנו של הרב זק"ש
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים