מה בין יום הכיפורים לעשרה הרוגי מלכות?

[משולש]

דרך אגב, מנהג אשכנז לומר פיוט חטאנו אחר בעיו"כ שמדבר גם הוא על עשרה הרוגי מלכות, ושם כתוב שר"ע נהרג בעיו"כ.

[אבא יודן]

שנזכרים ביום זה. אנא יבהירו לי.

יום כפורים כבר מאחורינו אבל לשנה הבאה..
שמעתי. שמבקשים מהשי"ת אם פקד עון אבות על בנים, הרי מדה טובה מרובה ויזכור לנו זכות אבות וכו'...

[נוטר הכרמים]

כפי שציין ידידנו תוכ"ד הי"ד להימנעות זקנו מלאומרו,
ובאמת מעניין האם יש מקבילה כל שהיא לפרט המעניין ש'בת הבליעל'
"לקול בכייתו של רבי ישמעאל עמדה תואר יפיו בלבה חמדה"?

[עזריאל ברגר]

כפי שציין ידידנו תוכ"ד הי"ד להימנעות זקנו מלאומרו,
ובאמת מעניין האם יש מקבילה כל שהיא לפרט המעניין ש'בת הבליעל'
"לקול בכייתו של רבי ישמעאל עמדה תואר יפיו בלבה חמדה"?

תיאור הבכיה שלו - אבות דרבי נתן פרק ל"ח, משנה ג'.
מה שבת הבליעל חמדה אותו וכו' - רש"י עבודה זרה יא ב ד"ה קרקיפלו.
ונראה שהפייטן ידע/הוסיף פרטים שלא השתמרו במדרשים המפורסמים.

[לבי במערב]

כפי שציין ידידנו תוכ"ד הי"ד להימנעות זקנו מלאומרו . .

בענין זה, ראה גם המובא ב'אוצר מנהגי חב"ד - תשרי' ע' רכט.

[עזריאל ברגר]

חשבתי לומר שאולי הוא ע"ד פיוט "אומץ אדירי כל חפץ" שמובא בו איך שגדולים נענשו על חטאיהם הקלים-יחסית.
אבל א"כ - העיקר חסר מן הספר: שיחת רשב"ג ורבי ישמעאל לפני הריגתם, איך שעשו את חשבון נפשם.

[בן אדם]

שמעתי שמקורו מספר החיצוני והדימיוני ספר היובלים, שנתן תאריכים לכל סיפורי המקרא ככל העולה על רוחו, והחליט שמכירת יוסף והריגת שעיר עזים ע"י בני יעקב היה ביום הכיפורים, ולכן כדי לכפר על מעשה זה נצטווינו באותו היום על שני שעירי עזים לכפר על אותו מעשה.

[עושה חדשות]

בחז"ל כתוב יבוא שעיר ויכפר על מעשה שעיר, (על המלואים), בלי קשר לתאריכים של היובלים.

[בן אדם]

בחז"ל כתוב יבוא שעיר ויכפר על מעשה שעיר, (על המלואים), בלי קשר לתאריכים של היובלים.

אכן ביחס למילואים, לא ביחס לשעיר יום הכיפורים.

[בן מיכאל]

כפי שציין ידידנו תוכ"ד הי"ד להימנעות זקנו מלאומרו,
ובאמת מעניין האם יש מקבילה כל שהיא לפרט המעניין ש'בת הבליעל'
"לקול בכייתו של רבי ישמעאל עמדה תואר יפיו בלבה חמדה"?

כן איתא במדרש אלה אזכרה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=28&t=22066&p=217278&hilit=%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8#p217278

[בן מיכאל]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=28&t=22066&p=217278&hilit=%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8#p217278

לא הבנתי מה עניין השתפכות הנפש של אותו לץ לעניינו.

[בן ראובן]

שמעתי מהרב צבי דיקמן מרמ"ש ששמע מאחד מרבותיו [כמדומני שמע זאת מרבו הרב אהרן סולובייצ'יק, אחיו של הגרי"ד מבוסטון] שמזכירים עשרת הרוגי מלכות בת"ב וביו"כ, כנגד מה שאחז"ל שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלקינו [-ת"ב] ומיתת צדיקים מכפרת [כשעיר המשתלח, יומא מ"ב.] [-יו"כ].

יתרה מזו שמעתי ביאור, שכל הפיוט הוא בעצם הקבלה בין עשרה הרוגי מלכות לעבודת יוהכ"פ:

"על ר' ישמעאל כה"ג נתנו עינימו" - כל עבודת יוהכ"פ בכה"ג.
"טהר ר' ישמעאל עצמו" (במדרש אלה אזכרה: "בטבילה ובקידושין") - טבילות וקידושין של כה"ג ביוהכ"פ.
"והזכיר את השם" - הזכרת שם המפורש.
"ושאל מאת האיש לבוש הבדים" - בגדי לבן, וגם רמז לכניסה לקה"ק "בין הבדים".
"מאחורי הפרגוד" - לפני ולפנים.
הגורל בין רשב"ג לר' ישמעאל כה"ג - הגורל על שני השעירים.
רשב"ג נהרג בשחיטה - כנגד שעיר של שם שלשון של זהורית קשורה כנגד בית שחיטתו.
ר' ישמעאל כה"ג נהרג "כשהגיע למקום תפילין", "בין עיניך" - כנגד שעיר המשתלח שלשון של זהורית קשורה לו בין קרניו.
"אי הלשון הממהרת להורות אמרי שפר והן עתה לוחכת את העפר" - הלבנת לשון של זהורית.
"ושאלה מאת אביה חיתו להעמידה" - שעיר המשתלח "יעמד חי".
שריפת ר' חנניא בן תרדיון וס"ת עמו, "גוילין נשרפים ואותיות פורחות" - קריה"ת ושריפת פר ושעיר (שהיו באותו זמן).
הריגת ר"ע, שעליו יצאה בת קול "אשריך ר"ע שגופך טהור" (אף שבפיוט לא הובא) - כנגד מאמר ר"ע בסוף יומא "אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים" וכו'.

(מפי ר' נחמן לוין)

[ישראליק]

פעם שמעתי, ואינני יודע איפה כרגע מקור דבריו, שיש לבכות בקריאת מיתת בני אהרן, ואולי יש לזה קשר ג"כ.

מ"ב סי' תרכ"א, [בפרט לטעמו השני יש טעם בדבריך]:

העתק מתפלת דוד (כ"י) להאדר"ת, נדפס בישורון ט, עמוד תרמב

אלה אזכרה.PNG (29.77 KiB) נצפה 6683 פעמים

[דרומי]

פעמיים בשנה מזכירים ומאריכים בענין עשרת הרוגי מלכות - בתשעה באב וביום הקדוש.

בתשעה באב מובן למה נזכרו בזה, כשם שמזכירים עוד הרבה צרות ופורעניות רח"ל. וכל האוירה היא אוירת נכאים, יושבים על כסא נמוך בבגדים פשוטים וכו'.

אולם ביום הכפורים לכאורה זה לא כ"כ משתלב באוירה. הרי בסך הכל זהו יום שיש בו גם שמחה ואינו יום אבל ח"ו. ובקטעים אחרים של התפלה שרים ושמחים וכו', ואיך נכנס לכאן הפיוט העצוב הזה.

ובשלמא זה שמורידים דמעות ומתפללים על צרכינו עתה, מובן, שהוא יום הדין, אך העלאת נשכחות ממה שכבר היה לפני שנים רבות - מאן דכר שמיה.

בקיצור, שאלתי היא האם יש ברי-סמכא המפקפקים באמירת פיוט זה ביום הכפורים ולדעתם היה ראוי להשמיטו או לדלגו.

[סדנא דארעא]

ראיתי שיש ענין להנצחת עשרה הרוגי מלכות ביוה"כ וכן יש מנהגים של אמירת פיוטים על גזירות תתנ"ו, ובגליון אור נצח (יו"כ תשע"ד) הובא שבבאבוב מזמרים בעת תפלות יוה"כ את התנועה המרטיטה של ר' יוסלה מנדלבוים על 'ועל כולם' בכדי להנציח את אלו שנעקד"ש בשנות הזעם הי"ד.

[נוטר הכרמים]

נכב"ב באריכות viewtopic.php?f=30&t=1994#p13484

[אראל]

ראיתי שיש ענין להנצחת עשרה הרוגי מלכות ביוה"כ וכן יש מנהגים של אמירת פיוטים על גזירות תתנ"ו, ובגליון אור נצח (יו"כ תשע"ד) הובא שבבאבוב מזמרים בעת תפלות יוה"כ את התנועה המרטיטה של ר' יוסלה מנדלבוים על 'ועל כולם' בכדי להנציח את אלו שנעקד"ש בשנות הזעם הי"ד.

בזכרוני, שמחבר התנועה על 'ועל כולם', חיברה בעת חפירת הבור עפ"י פקודת הרוצחים, טרם הריגתו הי"ד, וכאשר נשמע צליל התנועה כעין חפירת המעדר באדמה

[אתי שפיר]

מענין לענין באותו ענין,

לשון הפיוט משמע שכל אלו עשרה הרוגי מלכות היו במקום אחד ובזמן אחד:

"וקרא לעשרה חכמים גדולים... הם כענו לו... ואתם קבלו די שמים עליכם..."

האמנם כן?

[סדנא דארעא]

ראיתי שיש ענין להנצחת עשרה הרוגי מלכות ביוה"כ וכן יש מנהגים של אמירת פיוטים על גזירות תתנ"ו, ובגליון אור נצח (יו"כ תשע"ד) הובא שבבאבוב מזמרים בעת תפלות יוה"כ את התנועה המרטיטה של ר' יוסלה מנדלבוים על 'ועל כולם' בכדי להנציח את אלו שנעקד"ש בשנות הזעם הי"ד.

בזכרוני, שמחבר התנועה על 'ועל כולם', חיברה בעת חפירת הבור עפ"י פקודת הרוצחים, טרם הריגתו הי"ד, וכאשר נשמע צליל התנועה כעין חפירת המעדר באדמה

ר' יוסל'ה ז"ל לא נרצח בשואה. הסיפור הוא כך, כפי שמובא בגליון אור נצח הנ"ל:

באחת ממחנו עבודה האיומים של הגרמנים ימ"ש, עומדים מאות יהודים, מתים למחצה, משני צדי שולחנות ארוכים, ועושים את עבודת הפרך שהוטל עליהם. דממה שוררת במקום, כי היום הוא יום כיפור, וכל אחד במחשבות נוגות: "רשב"ע, ראה עמידתי הדלה והרקה, אשר במקום לעסוק בשפך שיח בבית הכנסת, מוכרח אני לעמוד כאן ולחלל את יום הקדוש והנורא במלאכות אסורות, תחת שבט הרשע של הגלגסים הרשעים, הוי א-ל טוב וסלח, הלא ודאי תסלח לי"...
בפינת השורה עומד לו אחד מן ה'קאצעטניקעס', האברך היקר ר' יאסעלע מנדלבוים ע"ה, תלמידו של כ"ק מרן אדמו"ר האמצעי זצ"ל הי"ד, אשר לפני המלחמה כבר היה חזן מפורסם בעיר קראקא, ובהיותו שקוע במחשבה מטרידה זו כמו האחרים, מתחיל לפזם לעצמו 'תנועה' מחודשת, מלאה רגש ויורדת חדרי בטן, וכה הוא שר: "ועל ועל כולם, ועל ועל כולם, אלו-ה סליחות, סלח סלח לנו, מחל מחל לנו, סלח לנו מחל לנו כפר לנו - סלח סלח לנו, מחל מחל לנו, סלח לנו מחל לנו כפר לנו.."
העומדים לידו מתעוררים עד עומק נשמתם, ומתחילים לשורר אתו, וכך אלו העומדים לצדם, השירה עושה את דרכה בה"שתי שורות על פני כל המרתף", כל אחד 'נדלק' מחבירו, עד שבכמה רגעים כל מאות צל-אנשים העומדים משני צדי השלחן מפזמים את התנועה בקול חרישי, ובלב נשבר ונדכה מבקשים מאדון הסליחות "סלח סלח לנו, מחל מחל לנו, סלח לנו מחל לנו כפר לנו" מי יודע, ומי מסוגל להשיג, איזה רושם הדבר עשה בשמים.
לכאורה רק עובדא אחת, מני רבוא רבבן של מעשי הקדושים בתוך כבשן האש. אבל זכתה עובדא זו, להעלות על ידה את זכרון הקדושים ביום הקדוש. מדי שנה בשנה, בהגיע בעל תפלת שחרית בבית מדרשינו לפיסקא האמצעית של "ועל כולם אלו-ה סליחות", מנגן הוא והקהל את התנועה הזאת, לחן של קידוש ה', הבוקע חלוני רקיע, והמתחנן לזכר הנשכחות: אנא הבט בצדקת חסידיך, ואלה עקדות תזכור.

והנה הניגון, מתוך הדיסק 'לחיים טיש'.

28-ועל כולם-באבוב.mp3

(2.18 MiB) הורד 438 פעמים

[כולל יונגערמאן]

למה זה 'להנציח זכרם'? כפשוטו זה להזכיר זכותם, עשה למען הרוגים על שם קדשך וכו' וכו'

[סדנא דארעא]

למה זה 'להנציח זכרם'? כפשוטו זה להזכיר זכותם, עשה למען הרוגים על שם קדשך וכו' וכו'

מהו הנצחת זכרם?
לא שזוכרים אותם ונזכרים בהם?

[לבי במערב]

כוונתו לענין השימוש במונח בעל הניחוח הכפרני־ציוני.

[פולסברג]

ראו גם כאן (בהג"ה): http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?14 ... KS&page=11

("הגמו"ז" הנזכר שם = הגאון מורי זקני = רבי יוסף אליהו הענקין)

מישהו יכול להביא הקישור? ייש''כ!

וכמובן יש לציין לרבינו בחיי סוף מקץ

[תורת המן]

ראו גם כאן (בהג"ה): http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?14 ... KS&page=11

("הגמו"ז" הנזכר שם = הגאון מורי זקני = רבי יוסף אליהו הענקין)

מישהו יכול להביא הקישור? ייש''כ!

וכמובן יש לציין לרבינו בחיי סוף מקץ

איני מבין כוונתך כ"כ, כי הרי קשור ועומד הוא, אך עכ"פ...

rav henkin.png (41.69 KiB) נצפה 3544 פעמים

משו"ת בני בנים ח"ב סימן ב'.

[פולסברג]

תודה רבה!