ספר חדש על השואה: עשן הכבשן. <השואה באספקלריה של תורה>

[תולעת-ספרים]

אמר לי יהודי ניצול-שואה:
כל ההסברים והטעמים על השואה וכו' ניתנו רק על ידי אנשים שלא היו בשואה, ולא חוו על בשרם את אימי המחנות, כי מי שהיה במחנות וראה מצד אחד צדיקים נשרפים ומצד שני רשעים שורדים, יודע שאין כל הסבר לדבר, ועל זה נאמר והמשכיל בעת ההיא ידום.

[ויש לומר]

ראיתי עכשיו בספר חדש באנגלית שי"ל לאחרונה, מר' דוד פינצייג, ושם בסו"ס יש קצת תולדות של הגאון ר' מרדכי פוגרמנסקי ז"ל [שמו"ל היה תלמידו אחר מלחמה"ע] ושם כתב שהגאון ר' מרדכי פוגרמנסקי ז"ל היה רגיל לדרוש ברבים, דתכלית החורבן שעבר עלינו היה כדי שנעשה תשובה!!!

[הגהמ]

בימים אלו אמור להופיע הספר שכ' הר"א מיללער בעצמו בענייני השואה בהוצאת משפחתו.

[חכמת המסכן בזויה]

בימים אלו אמור להופיע הספר שכ' הר"א מיללער בעצמו בענייני השואה בהוצאת משפחתו.

תודה ראיתי היום בחנות הספרים. כנראה שהוא מכתב ידו של הג"ר אביגדור ז"ל, וא"כ יש לזה חשיבות מיוחדת.
בשטחיות נראה שעשו עבודה יפה, שאף אנשים הרחוקים ממחנינו יבינו את תוכנו.
לפי השמועה רצה ר' אביגדור להוציא לאור את הספר הזה לפני הרבה שנים, אבל המשפחה פחדה מתגובת הרחוב. כנראה כהיום שמעטים הם פליטי השואה, ובכלל יש חופשיות יתירה לדון על כל נושא, הרגישו שאין מה לפחד.
ובעיקר שכיון שכבר יצא לאור לפני שנתיים את הספר "עשן הכבשן" ע"י ר' דוד צבי מאיער, ונתקבלה באהבה אצל בני תורה, הרגישו שבא הזמן להו"ל את הכת"י כפי רצון ר' אביגדור.

מעניין שלא ראיתי שם תודה, לבעל מחבר ספר עשן הכבשן, שעבודתו (ללקט ולתרגם כל הקלטות המדברים בענין השקפת ר' אביגדור על השואה) היה כהתחלה לעבודתם, ובלעדו לא היה עולה על ליבם לעשות צעד זה.
גם ראיתי שם שהם יוצאים נגד מי שמוציא לאור סדרת ספרים באנגלית, Q & A [שאלות ותשובות] כידוע ר' אביגדור אחר כל שיעור היה מענה על שאלות ששאלו שם על אתר, היה חוויה רוחניות מיוחדת לראות את הרב משיב בהשקפה ברורה ובלשון סדורה, משנה שלימה היה התשובות האלו, שחובקות זרועות עולם, באמונה והשקפה טהורה, ע"פ משנת הראשונים ובעלי המוסר.
על השאלות הקשות ביותר, בא חכם א' וקיבץ מכל השיעורים את השאלות ותשובות, דבר יפה מאוד.
כנראה שמשפחת ר' אביגדור לא רואה בעין יפה, המוציאים לאור את דבריו בלי רשותם.

יש לצפות שיהיה הרבה מערערים על הספר.

[ישבב הסופר]

השם DIVINE MADNESS מעורר תמיהה גדולהביותר. ["שגעון - טירוף, אלוקיי" ??! --- מותר לכתוב דבר כזה?? ]
--- הלום ראיתי שהמונח מקורו מאפלטון, והכוונה לשיגעון שניתנת מהבורא ית"ש לבעל צרה כדי שיוכל לעמוד בעת צרתו. משהו כזה.

ויותר מכך, מה שנכתב מסביב לשם הספר " A DEFENSE OF HASHEM IN THE MATTER OF THE HOLOCAUST". ["דברי סנגוריה למען הקב"ה על אודות השואה"].
חלילה שאבוא אחרי המלך הגה"צ רבי אביגדור זצ"ל, אבל קשה שיעברו על שם כזה בשתיקה. שם הספר בעצמו עשוי להרחיק מעליו קוראים מעוניינים.

[פלוני אלמוני]

שם של הספר ניתן ע"י ר' אביגדור בעצמו, או ע"י המוציאים לאור?

[ישבב הסופר]

מאחי המו"ל שמעתי שכבר אזל הדפוס הראשון. והוא מדפיסו שנית.
שמעתי, שבהדפסה השניה השם יהיה קצת שונה, "DIVINE-INSPIRED MADNESS", כדי שהשם יהיה מובן אל נכון, ולא ייראה כממלל מילין לצד עילאה ח"ו.

[טייטל]

כאן יש עוד דברים ראויים להתבוננות בענין זה
ספר שואת יהדות אירופה ופורענויות ישראל בזמננו
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168721&

[מעט דבש]

הסטייפלער זצוק"ל

חיי עולם ח''א פרק כה.GIF (10.56 KiB) נצפה 12809 פעמים

[ישראליק]

מדברי מוהרא"ש - הצדיק מיבניאל זצ"ל:

אי אפשר להבין השואה

ww2 -.PNG (84.71 KiB) נצפה 12804 פעמים

אי אפשר להבין השואה

ww2 - 2.PNG (34.04 KiB) נצפה 12804 פעמים

[ישראליק]

העיקר למה ששמתי לב:

ולכן כל ענין השואה זה פלא שאי אפשר להסביר בשכל אנושי כלל, ולכן בדבר שאי אפשר להסביר בשכל אנושי לא כדאי להכנס בחקירות, כי זה למעלה משכלנו וכו', ובוודאי בוא יבוא היום שהאומה הארורה הזו ימחקו מן העולם, יראו עינינו וישמח לבנו ותגל נפשינו בישועתו יתברך, אבינו מלכנו נקום נקמת דם עבדיך השפוך לעינינו, וזה יקרה בעזרתו יתברך שמו בביאת משיח צדקינו, שאז היעוד הראשון שלו למחוק את האומה הזו מן העולם, כי את עמלק יכרות רק בן דוד בעצמו.

ולכן כמו שלא מבינים את כל הענין שחכמינו הקדושים מזכירים הרבה פעמים את עמלק שלוחם נגד הקדוש ברוך הוא וכו', ומה שייך דבר כזה וכו', הלא הקדוש ברוך הוא מוציא ברק אחד וכו', ושורף את כולם וכו', כמו כן אי אפשר לנו בשום שכל אנושי להבין את מה שקרה בהשואה.

ולכן לא כדאי להכנס בחקירות וכו', כי החקירות האלו באים מחלל הפנוי, מה שכן אנחנו יכולים לעשות, להתפלל בכל יום שהקדוש ברוך הוא ינקום את דם עבדיו השפוך, ונזכה לראות במו עינינו במחיית עמלק לגמרי מן העולם.

.

[מעט דבש]

שער הגמול לרמב"ן, על היחס ליסורים אצלו ואצל אחרים

...אבל ענין השאלה בצדיק ורע לו עדיין במקומה עומדת, כי אנחנו לא נראה העולם בכללו ולא נחקור עליו בשלמותו, אבל נשאל בו בפרט על האיש הזה אם ראוי למקרה הזה שבא עליו, שהקב"ה נותן לכל גויה וגויה הראוי לה, ונראה כמה צדיקים נהרגין על ספריהם או כשהן יושבין בתענית ומתפללין בתכלית הכונה, ויש שנבראים בתחלת הבריאה חסרי אברים, ויש מתים קודם עשרים שנה ומשעה שעמדו על דעתם היו צדיקים עוסקים בתורה ובמצות ויש להם זכות ואין להם עונש שמים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל שאין ב"ד של מעלה עונשים עד אותו הפרק, וכענין איוב הצדיק שאירעו לו המקרים ההם, וכשאלת ר"ע בתורתו ובמיתתו, וכ"ש שאלת רשע וטוב לו שהוא מצוי יותר בעולם.

...וסוף דבר ראוי להאמין בזה הענין לכל בעל מקרה ופגע, כי מקרהו וצרתו על עונו ופשעו, וישוב על הנודע מהם בתשובה, ועל לא הודע שלו שאינו זכור בהם יתודה מן הסתם.
ואם יראה צדיק אובד בצדקו יהיה מיחס זה תחלה אל מיעוט עבירות שעשה, וכן יחשוב ברשע השלו יהא תולה שלותו בצדקה או מעשה הטוב שעשה.
ואחרי כן אם יעבור דעתו למי שיראנו אובד והוא צדיק גמור, רב הזכיות נקי החטא ובר הלבב - וזו אינה קושיא בדעתו של אדם, רק למי שהוא יודע בעצמו שהוא צדיק ואין לו פשע ועון מספיק לרעה המוצאת אותו, ואפשר שישא פנים לעצמו וישיא נפשו בצדקו - אבל זה הספק אף על פי שהוא מועט עם הספק האחר שהוא רב ממנו, שיראה הרשע הגמור המוחלט מצליח בכל ענין ההצלחות, יהיה החושב מיחס תלאות הצדיק בעיניו או שלות הרשע הזה, בסוד הנזכר הנכלל בשם סוד העיבור, אם זכהו האלהים אליו לדעתו מפי הקבלה הנאמנה לאחר שישמר בו מאד מן המכשול והטעות, כי לא רבים יחכמו, ואם לא שמע אותו יהא תולה הענין בו על דעת יודעיו.
ועם כל זה יחשוב בין היודע בין שאינו יודע, שיש אחרי כל זה צדק גמור וטוב טעם במשפטי האלהים מן הצד הנעלם, והכל בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים.

ואם תשאל עלינו כיון שיש ענין נעלם במשפט, ונצטרך להאמין בצדקו מצד שופט האמת יתברך ויתעלה, למה תטריח אותנו ותצוה עלינו ללמוד הטענות שפירשנו והסוד שרמזנו, ולא נשליך הכל על הסמך שנעשה בסוף שאין לפניו לא עולה ולא שכחה אלא שכל דבריו במשפט, זו טענת הכסילים מואסי חכמה, כי נועיל לעצמנו בלמוד שהזכרנו להיותנו חכמים ויודעי אלהים יתברך מדרך האל וממעשיו, ועוד נהיה מאמינים ובוטחים באמונתנו בנודע ובנעלם יותר מזולתנו, כי נלמוד סתום מן המפורש לידע יושר הדין וצדק המשפט, וכן חובת כל נברא עובד מאהבה ומיראה לתור בדעתו לצדק המשפט ולאמת הדין כפי מה שידו משגת, והם הדרכים שפירשנו מדרכי חכמים, כדי שתתישב דעתו בענין ויתאמת אליו דין בוראו כמצדיק מה שישיגו, ויכיר הדין והצדק במה שהוא נעלם ממנו, וכ"ש שטענת הסוד הנזכר לא תשאיר בדעת האדם קושיא, ולא תמצא עמו טענה מספקת בשום פנים, ואם ירצה להשים סוף מחשבתו בכאן, הוא רשאי מפני שהם טענות מספיקות לכל הנהגת הברואים.

ועל ענין זה הנזכר אמר אליהוא אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק, רוצה לומר שישא דעו עד סוף השגת הדעת לתת טעם וטענה במשפט האלהים, ואחרי כל זה יתן צדק לפועלו יתברך, כי מן הטעם המושג בדעתו יוכיח על הרחוק והנעלם שהצדק עמו והיושר במפעליו.

[ישראליק]

נדמה לי שמוהרא"ש גם כן ידע מדברי הרמב"ן, ואעפ"כ כתב כן

[טייטל]

עיין כאן פרספקטיבה נוספת על השואה

[חכמת המסכן בזויה]

ספר חדש בנושא זו "משפטיך תהום רבה" 'תגובה הגותיות אורתודוקסיות לשואה' בהוצאת מוסד הרב קוק
https://www.mosadharavkook.com/shop/%D7 ... %91%D7%94/

[רק להעיר]

לאחרונה יצא ספר חדש מאת הגאון רבי אליהו יהושע געלדציילר זצ"ל בעמ"ח קדשי יהושע ועוד, בשם מועדי יהושע על ירושלמי מועד, ובסוף חלק ד מהספר סי' שיח בקונטרס הואיל יהושע האריך לדחות דברי הקו' עשן הכבשן, עיי"ש שהאריך בטוב טעם ודעת.
אגב, גם בקובץ אורייתא כרך כא (נתניה תשס"א) עמ' סט במאמרו של הגרב"ש שניאורסון זצ"ל ראש ישיבת טשעבין בעל "ברכת שמעון" סבור כנ"ל שאין לנו לחפש סיבות וטעמים על השואה, אלא לקיים והמשכיל בעת ההוא ידום.

[מעט דבש]

לאחרונה יצא ספר חדש מאת הגאון רבי אליהו יהושע געלדציילר זצ"ל בעמ"ח קדשי יהושע ועוד, בשם מועדי יהושע על ירושלמי מועד, ובסוף חלק ד מהספר סי' שיח בקונטרס הואיל יהושע האריך לדחות דברי הקו' עשן הכבשן, עיי"ש שהאריך בטוב טעם ודעת.

viewtopic.php?p=86648#p86648
viewtopic.php?p=87006#p87006
viewtopic.php?p=83724#p83724
viewtopic.php?p=83724#p83724

[חכמת המסכן בזויה]

הקישורים של הרב 'מעט דבש' סובב על קונטרס ישן הנדפס בספרו של הרב געלדציילר זצ"ל (בנתיים הלך לעולמו), הוא בספרו הישן ועל זה סובב והולך הספר 'עשן הכבשן' שוב השיב הרב געלדציילר קונטרס 'הואיל יהושע' בספרו מועדי יהושע שיצא לאור אחרי פטירתו, וזה מש"כ הרב 'רק להעיר'.
מי שיש בידו הקונרטס הנ"ל נא להעלותו לתועלת הקוראים.

[משה ובני ישראל]

הספר "שרופי הכבשנים מאשימים"

[פרי יהושע]

קבלתי באישי קטע מדהים:

צידוק הדין - סערענטש.docx

(19 KiB) הורד 515 פעמים

[פלגינן]

כאחד שאין לו שום שיג ושיח בהגות של השואה, אשאל:
ספרו של ד"ר אליעזר ברקוביץ, אמונה לאחר השואה, מה טיבו?
בתזמון מפליא, נזדמנו לי ביממה אחת, מצד אחד, יהודי מבוגר שמצהיר על עצמו כאתאיסט מחמת השואה, ומן הצד השני, הספר הנ"ל.
מאחר שיש לי מחויבות קלה כלפי הנ"ל, חשבתי להציע לו את הספר הזה, באשר שהוא רך יותר ומתאים לאדם רחוק; הוא מתרחק מהפרשנות החרדית על צידוק הדין, אך מנסה לסדר את האמונה בצורה רכה יותר גם אחרי השואה [מרפרוף שטחי ביותר].
ושמא, הכיוון הוא לגמרי מרוח אחרת?!

[עושה חדשות]

מישהו אולי יוכל להסביר לי את משפט הבא המובא לעיל במאמר
ובאמת עניין צדיק ורע לו הוא עניין שהתחבטו בו רק אלה שאין אמונתם שלמה (והא דמצינו בראשונים שהאריכו בזה הוא רק לבאר החילוקים בהנהגת הי"ת בין איש לרעהו ואכמ"ל)
אני מבין שהראשונים שהתכוון אליהם הם משה רבינו וירמיהו הנביא והגמרא בברכות, ושאלתם את הקב"ה היא רק ביאור בעלמא, אבל בעצם לא היה קשה להם מאומה וקושייתם אין לה מקום כי אין כזאת מציאות? ומה התכוון שיש לו להאריך בזה ולא ביאר?

אינני סנגור של המאמר הנ"ל, בכלל. (ואמנם לדברי הכותב, הן זכה להסכמת הגרמי"ל). אבל הדברים מצד עצמם הם באמת מורכבים מאד, וכבר מצינו לדוד המלך ע"ה שהוא מכנה את מי ששואל על צדיק ורע לו "איש בער וכסיל".
(שוב התבוננתי שהשאלה המדוברת שם היא להיפך על "רשע וטוב לו", ולא על צו"ל, ובטח אין מדובר שם על הצרות של כלל העם הנבחר. ואולי א"כ זה ל"ש לעניננו כלל).
*
הרמב"ן בהקדמה לאיוב כבר מסביר שהתשובה הזאת (שנענשים בעוה"ז כדי לחסוך לעוה"ב וכו') איננה מספיקה לכל המקרים, וע"ז בא ספר איוב לדון. עי"ש.
*
בנוגע להספר המדובר באשכול, ע"ע במצו"ב:

בעין הסערה.PDF

(1.45 MiB) הורד 505 פעמים

[פלוני אלמוני]

מה שכותב הרב יהושע אייבשיץ בהמאמר שהעלית 'בעין הסערה' ומזכיר מה שכתב בעיתון 'דער אלגעמיינער זשורנאל' הוא מה שציינתי לעיל viewtopic.php?f=51&t=9259&start=120

[שייף נפיק]

למו"ר הגאון רבי יואל שוורץ שליט"א יש ספר מעולה על השואה, שכתבו לפני שנים יחד עם תלמידו הגאון ר' יצחק גולדשטיין זצ"ל.
הספר מקיף וממצה בשפה ברורה ובנעימה בדרכם בקודש את רוב הנידונים המרכזיים בסוגיא קשה זו.
שם הספר 'השואה' ישנו גם באנגלית בהוצ' ארטסקרול.

[עושה חדשות]

וזה לעומת זה, קראתי לאחרונה שבאו לספר לס"ק הח"ח על פוגרום שהיה באיזה עיירה ברוסיה, הח"ח ישב על הכסא ופרץ בבכי ובשפת אידיש אמר, אבינו אב הרחמן, אתה בחרתנו מכל העמים, למה בחרתנו? לפוגרמים? לשחיטות? וכך חזר וחזר בבכיות עצומות עד שכוחותיו לא עמדו לו (לדברי המספר 'התעלף'). אלו דברים היוצאים מרועה רחמן, אוהב את המקום ואוהב את ישראל, שאמונתו לא נפלה בכלום מכותב המאמר

יאה להזכיר על כך את דברי הרמב"ן בשער הגמול, ז"ל -
...וזה שאומרים הנביאים בדבר זה ומה שצווחין על הענין אינו אלא כדברי החולה שמצטער על חליו ומפליג בחזקת החולי וצועק על תוקף הצער והכאב, והיאך אירע לו כך והיאך אפשר לו ענין צערו הגדול, כלומר שהנביאים מתמיהין לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו רבש"ע למה תתנהג בזו המדה ונבלה ימינו בבהלה, ואלה הרשעים שפושטין ידם בזבול קדשך בשלום ובשלוה בעולם. אף על פי שיודעין שהמדה אמת והמשפט צדק

[לייטנר]

בבכות ילדינו בצל גרדומים
את חמת העולם לא שמענו.
כי אתה בחרתנו מכל העמים,
אהבת אותנו ורצית בנו.

שאתה בחרתנו מכל הילדים
להרג מול כסא כבודך.
ואתה את דמנו אוסף בכדים
כי אין לו אוסף מלבדך.

ואתה מריחו כמו ריח פרחים
ואתה מלקטו במטפחת,
ואתה תבקשנו מידי הרוצחים
ומידי השותקים גם יחד.

[ארי שבחבורה]

כאחד שאין לו שום שיג ושיח בהגות של השואה, אשאל:
ספרו של ד"ר אליעזר ברקוביץ, אמונה לאחר השואה, מה טיבו?
בתזמון מפליא, נזדמנו לי ביממה אחת, מצד אחד, יהודי מבוגר שמצהיר על עצמו כאתאיסט מחמת השואה, ומן הצד השני, הספר הנ"ל.
מאחר שיש לי מחויבות קלה כלפי הנ"ל, חשבתי להציע לו את הספר הזה, באשר שהוא רך יותר ומתאים לאדם רחוק; הוא מתרחק מהפרשנות החרדית על צידוק הדין, אך מנסה לסדר את האמונה בצורה רכה יותר גם אחרי השואה [מרפרוף שטחי ביותר].
ושמא, הכיוון הוא לגמרי מרוח אחרת?!

לא הבנתי מה השאלה. האם זה ש'הוא מתרחק מהפרשנות החרדית' הופכת אותו לבעייתי? יש לו גישה מקורית ומענינת, אפשר להסכים איתו ואפשר לא להסכים, אבל איפה בדיוק הבעיה?
אגב, עיקרי הדברים שלו מובאים בספר "משפטיך תהום רבה" שהוזכר כאן קודם.

[פלגינן]

כאחד שאין לו שום שיג ושיח בהגות של השואה, אשאל:
ספרו של ד"ר אליעזר ברקוביץ, אמונה לאחר השואה, מה טיבו?
בתזמון מפליא, נזדמנו לי ביממה אחת, מצד אחד, יהודי מבוגר שמצהיר על עצמו כאתאיסט מחמת השואה, ומן הצד השני, הספר הנ"ל.
מאחר שיש לי מחויבות קלה כלפי הנ"ל, חשבתי להציע לו את הספר הזה, באשר שהוא רך יותר ומתאים לאדם רחוק; הוא מתרחק מהפרשנות החרדית על צידוק הדין, אך מנסה לסדר את האמונה בצורה רכה יותר גם אחרי השואה [מרפרוף שטחי ביותר].
ושמא, הכיוון הוא לגמרי מרוח אחרת?!

לא הבנתי מה השאלה. האם זה ש'הוא מתרחק מהפרשנות החרדית' הופכת אותו לבעייתי? יש לו גישה מקורית ומענינת, אפשר להסכים איתו ואפשר לא להסכים, אבל איפה בדיוק הבעיה?
אגב, עיקרי הדברים שלו מובאים בספר "משפטיך תהום רבה" שהוזכר כאן קודם.

אשמח אם תקרא שוב את דבריי ותצביע היכן כתבתי שהוא בעייתי.

[ארי שבחבורה]

כאחד שאין לו שום שיג ושיח בהגות של השואה, אשאל:
ספרו של ד"ר אליעזר ברקוביץ, אמונה לאחר השואה, מה טיבו?
בתזמון מפליא, נזדמנו לי ביממה אחת, מצד אחד, יהודי מבוגר שמצהיר על עצמו כאתאיסט מחמת השואה, ומן הצד השני, הספר הנ"ל.
מאחר שיש לי מחויבות קלה כלפי הנ"ל, חשבתי להציע לו את הספר הזה, באשר שהוא רך יותר ומתאים לאדם רחוק; הוא מתרחק מהפרשנות החרדית על צידוק הדין, אך מנסה לסדר את האמונה בצורה רכה יותר גם אחרי השואה [מרפרוף שטחי ביותר].
ושמא, הכיוון הוא לגמרי מרוח אחרת?!

לא הבנתי מה השאלה. האם זה ש'הוא מתרחק מהפרשנות החרדית' הופכת אותו לבעייתי? יש לו גישה מקורית ומענינת, אפשר להסכים איתו ואפשר לא להסכים, אבל איפה בדיוק הבעיה?
אגב, עיקרי הדברים שלו מובאים בספר "משפטיך תהום רבה" שהוזכר כאן קודם.

אשמח אם תקרא שוב את דבריי ותצביע היכן כתבתי שהוא בעייתי.

עמי תלון משוגתי ועמך הסליחה.
אבל כעת אשמח אם תסביר מהי כן השאלה שלך.

[פלגינן]

כעת זה כבר לא רלוונטי. תודה על ההתעניינות.

[לבי במערב]

אקדים, שאף שיודע אני שמדובר בענין ישן - עכ"ז ראיתי להשיב, שלא להניח הדבר בלא תשובה.
ולא הגבתי על שאר האשכול, כי בשאר הנידונים בו איני מבין כ"כ, וגם אין ברצוני להכנס אל תוך 'קלחת' זו. ודי בזה.

להבהיר: התגובה עוסקת בתגובתו של הרב 'גם זה הבל' על דברי כ"ק אדמו"ר הגה"ק מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בשיחתו הק', מש"פ ויחי ועשרה בטבת (יהפך לשמחה) ה'תנש"א.

מש"כ בעמ' 116. יש להעיר, שכיום רוב הפוסקים סוברים שאינם נחשבים כתינוקות שנשבו - ודלא כמו שחוזר ושונה המחבר שם כאילו הוא דבר פשוט, ואף אם הם כן נחשבים תינוקות שנשבו: תינוק שנשבה (כידוע, וכן נפסק ברמב"ם) דינו כשוגג, והשוגג צריך "כפרה". ולא ברור מנין לקח שדינן כאנוס [עיין כריתות ג, ב וברמב"ם הל' שגגות פ"ז ה"ב: "שהכל שגגה אחת היא"].
ומש"כ שם - ועוד וג"ז עיקר, שכיום הרבה חוזרים בתשובה: ממש לא ברורה הטענה. ומכיוון שאינם אנוסים, ברור שצריך כפרה או תיקון על כזה מצב, ומכיוון שגאולה האחרונה הוא בלא חיסרון - א"כ בוודאי שיקרה משהו [או הם ימחקו מעם ישראל, או שהם כבר נמחקו - כמו כל מיליוני היהודים האבודים כיום בין אומות העולם, וכמו עשרת השבטים - שאף עליהם יש מחלו' האם עתידים לחזור, וכמו שיש התבוללות בין הגויים יש התבוללות בין היהודים [?! ל. ב.]]. ומה שהוסיף שם שהוא פחיתות כבוד בקב"ה, [הרי ל.ב.] כל האומר הקב"ה ותרן וכו' - ומה עם חילול כבוד השם בזה?! ובוודאי הקב"ה מחפש רק לשמוח עם בניו (וכמבו' באריכות בשיר השירים), ובוודאי שהקב"ה מלא רחמים - אבל מה ענין זה, לזה שהקב"ה מעניש עוברי רצונו. ובפרט כמו שהאריך אח"כ, שח"ו - שהוא לא נקמה, אלא לטובת האדם, אבל טובתו מחייבת פורענות לפעמים.
עמ' 119. לכאו' אין ענין לימוד זכות לחובת התוכחה, ופרשת הוכח תוכיח את עמיתך יוכיח - שאף שצריך ללמד זכות כשנראה שאדם עבר איסור, לא יאמר שלא נחשב לו לאיסור.
עמ' 120. איני יודע אם מה שאכתוב היא טענה [ואכן אינה טענה... ל. ב.], אבל מקובלני מרבותי - שכשהקב"ה מעניש כוונתו שיתעוררו (כך מובא בשם הח"ח), ואיך נתעורר אם תמיד נאמר גזירה היא מלפני?!
וכפי מה ששמעתי, האומר כן אינו אלא אכזרי - שגורם שהקב"ה יצטרך להעניש את עם ישראל בעוד דברים בשביל שיתעוררו [עי' רמב"ם הל' תעניות שהבאתי בתגובתי ע"ס זה. ל. ב.]. ופר' בחוקותי תוכיח, שאם ח"ו עם ישראל יחטאו הקב"ה יעניש אותם (ויקרא כו, טו-טז), ומובא בהמשך (כו, כב): ואם תלכו עמי בקרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם וגו'. ולכאו' הדברים זועקים כאן להנ"ל, מה אשמים עם ישראל שצריך להוסיף, ומה יעזור?! הרי גזירה היא מלפני.
ועיין עוד דברים (כח, טו) בקללות של משה רבינו. ומדוע לא פחד שלא יפתח אדם פיו לשטן, ומדוע לא פחד שאולי עם ישראל יפחדו בהמשך הדורות [פרשה זו לא נמחקה בדורנו והיא עדיין כתובה בכל ס"ת].

[ערכתי מעט את ד' כת"ר, באשר לא היו מפוסקים ומסודרים כלל, והי' קשה לקראם באופן זה. ובודאי ימחול כת"ר ברב טובו על העזתי החצופה... ל.ב.]

א) עמ"ש גבי ע' 116. כת"ר פתח הספר, והתחיל להקשות... כ"ק אדמו"ר הגה"ק מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ביאר שיטתו זאת בריבוי מקומות, ובאריכות גדולה ונפלאה - וכתר"ה בא, ופותח שיחתו משנת תנש"א (אחר כארבעים שנה שכ"ק זצוק"ל עורר ודן בענין זה) - ו"מקשה": הרי "רוב הפוסקים" [מעניין באיזו שיטת ספירה] אינם סוברים כן!

ב) ע"ד תינוק שנשבה אם הוא אנוס, כבר השיבו לעיל מהרמב"ם (הל' ממרים פ"ג ה"ג). יעו"ש.

ג) גבי שהרבה חוזרים בתשובה:
א, גבי אנוס או שוגג - ראה לעיל ס"ב.
ב, הכפרה והתיקון הם בריבוי המצוות שעושים אותם החוזרים בתשובה במס"נ ממש (וכידוע ליודעים), ותשובתם מאהבה בודאי הופכת כל אונסיהם מן העבר לזכיות ממש.
ג, מפ"מ, לדעת כת"ר, "בודאי שיקרה (ח"ו) איזה משהו"?! - הקב"ה הוא "אב הרחמן" ו"אב הרחמים", וכבר ניבא יחזקאל (לג, יא): "אמר אליהם, חי אני נאם ה"א - אם אחפץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה. שובו שובו מדרכיכם הרעים, ולמה תמותו בית ישראל". ו'לצערי', הקב"ה לא מינה את כת"ר, לע"ע, להיות נביא הזעם האישי שלו, עכ"פ ככל הידוע לי. מה שוודאי הוא, שהגאולה השלישית (כמבואר בהרבה מהספה"ק) תהי' בחסד וברחמים, והקב"ה הבטיח: "לבלתי ידח ממנו נדח" (ש"ב יד, יד). ועי' עירובין כא, סע"א ואילך. ועייג"כ באגרות-קדשו ע' קמא ואילך (אגרת פה).

[באשר לטענותיו על דברי כ"ק הגה"ק זצוק"ל בענין כבודו של הקב"ה - נלפענ"ד, שמן הצורך שישמע כת"ר את הדרשה עלי' נסובו דברי שיחה זו, וכמדומה שיבין ביתר ביאור למה הכוונה. וד"ל].

ה) עמ"ש גבי ע' 119. גם כשצריך להוכיח, אי"ז צ"ל מתוך צעקה "דו ביסט א חוטא" וכו' כ"א בדרכי נועם - וכמבואר כ"ז בספה"ק באריכות. ועי' תניא פל"ב (מא, ריש ע"ב) - ומשם תשובה לקושיית כת"ר.

ו) עמ"ש גבי ע' 120. כמדומה, כי 'מעט' חילוקים יש בין רבותיו של כת"ר לבין רבותיו של כ"ק הגה"ק מליובאוויטש זי"ע, ומהם גם בשיטות. וג"ז בכללם.
ולגוף ועצם השאלה (הרי נתבאר בכ"מ שצריך ללמוד הוראה מכל מאורע וכו', ותוכחות שבתורה וכו'):
ראשית כל, כמדומה שהקללות מוזכרות בשיחה - ומביא ממד"ר: "יוכיחן משה שאוהבן". ואכהמ"ל.
ב, הקללות שאמר משה - אמרן בשם הקב"ה; ופשוט, שהי' אסור לו לכבוש נבואתו. משא"כ בנידו"ד.
ג, ובהקדים חיזוק הקושיא: כ"ק אדמו"ר הגה"ק מליובאוויטש זי"ע בעצמו מביא בכו"כ מקומות דברי הרמב"ם (הל' תענית פ"א ה"ג), "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו: דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית - הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות. הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי, כלומר, כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו - אם תאמרו שהיא קרי, אוסיף לכם חמת אותו קרי".
וא"כ, על מה הסער הגדול הזה?
התשובה נמצאת בס"ע 119, וזלה"ק שם (ההדגשה אינה במקור): "ישנם ענינים בלתי רצויים שאינם באים בתור עונש על עונות, כי אם, מפני שכך גזר הקב"ה, ללא טעם והסברה כלל בשכל וחכמת התורה" (ועיי"ש שמביא כמה דוגמאות לזה).
א"כ, יבא הבן וישאל: ומה"ת כי אף בחורבן אירופא האחרון כך הוא?
ע"ז מבאר שם (ובאריכות נדירה), שכזה עונש אכזרי - אין שום אפשרות להסבירו, ו"אפילו השטן עצמו לא יוכל למצוא חשבון עונות בדור ההוא שיהי' בו כדי להצדיק ח"ו עונש חמור כזה!" (ההדגשות והסימונים במקור).
ויש עוד עמי להוסיף בנדו"ז, אך אכהמ"ל; ואשים קנצי למלין.

[ההוא דאמר]

התייחסות לדברי הרב איש ספר, האם החזו"א אחז בפילוספיית השתיקה לגבי שאלת השואה.
אציין את דברי הגר"י ניימן זצ"ל בהספדו על הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד [ראה אשכול].
הרבה דברים לא הובאו בדרכי מוסר [ח"ב], ובזה יש התייחסות לנושא השואה, באומרו ששאלה זו שאל את מרן החזו"א זי"ע.
מצו"ב ההספד המלא.

כשאדם נפטר על מיטתו הרי הצער הוא איום, ועל אחת כמה וכמה כשנהרג בצורה אכזרית, אך למרות הכל מי ששואל שאלות ויש לו תביעות להשי"ת הרי זה אינו אלא הוללות וסכלות, כי מי מאתנו יכול להבין את דרכי השי"ת ודעתו, ומשל למה הדבר דומה, לאדם הרכוב על חמור, והחמור רוצה לנטות לצד ימין, בעוד שהרוכב חפץ לרכב לצד שמאל, דוחק הרוכב לחמור ללכת לצד שמאל, וירצה החמור להבין מדוע הרוכב רוצה ללכת לצד זה, ומה מפריע לו שאלך לצד הנגדי, כל זה הוא עדיין אינו משל לזה שהאדם רוצה להבין את דעת הקב"ה, מה עושה ומה כוונתו.
כשהגיעו לארץ השמועות בדבר השואה האיומה שנהרגו ששת המליונים, נסעתי למרן החזון איש זצוק"ל ולא נתתי לו מנוח ושאלתיו, איך קרה אסון נורא כזה לעם ישראל. כעס מרן החזון איש זצוק"ל ואמר לי: מה אתה רוצה, אדם שהראש שלא לא יכול להבין פרק משניות, הרי לא ינסה ללמוד דף גמרא קשה, היות ויודע שהדבר לא לפי שכלו, כך גם אנו לא יכולים להבין את דעת הקב"ה.
בספר תולדות זאב (ח"ג ע' 94), מביא וז"ל: ועל דרך זה תירץ אבא מארי זצ"ל בהיותו פעם בבית שא"ב הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל, ונתעורר התמיה על השואה שעבר על אחב"י הקדושים והטהורים אשר בפולין וליטא ושאר ערי אירופא ע"י הגרמנים הנאצים ימ"ש וזמ"ה ועל מה אבדה הארץ, וכל מה שטיפחתי ורביתי אויבי כלם (איכה ב, כב), ואמאי לא נצלו בזכות הצדיקים, הלא בסדום הסכים הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה להציל הרשעים בזכות הצדיקים אשר ימצאו בתוכם, ובאחינו בנ"י שעבר עליהם השואה היו בודאי יותר מעשרה צדיקים.
והשיב אבא מארי זצ"ל, דדוקא בסדום שלא היו מצווים למחות, דאין דין מחאה ואין דין ערבות בעכו"ם, ואם יש בינהם צדיק אף לעצמו חשוב צדיק גמור ויש בכוחו להציל את האחרים, משא"כ בישראל שמוטל עלינו המצוה של תוכחה וקבלנו עלינו ערבות, הרי קאמר הגמרא (שבת נה, א) שכיון שהיה בידם למחות ולא מיחו, הו"ל צדיקים שאינם גמורים, ולא רק שאינם יכולים להגן על אחרים, אלא אף על עצמם לא יכלו להגן, וה' ינקום דמם במהרה", עכ"ל.
ויש להעיר על דבריו, דהראשונים אומרים (רמב"ם פ"ט ממלכים הי"ד, ועיין ברמב"ן בראשית לד, יג), מדוע שמעון ולוי הרגו את אנשי שכם, היות ולא שפטו את אלו שעינו את דינה, הרי רואים שחייבים גם בעכו"ם למחות.
ולי נראה לתרץ, דוד ביקש נפלה נא ביד ה' ואל נפלה ביד אדם (שמואל ב, כד, יד), היות ואדם יש לו בחירה יכול הוא לעשות אפילו מה שלא נגזר בשמים (עיין אוה"ח בראשית לז, כא), ולכן בסדום נענשו ע"י הקב"ה והוא רחום וחנון וסבלן, ולכן אם היו עשרה צדיקים היו מגינים על כולם. אבל השואה היתה ביד אדם שיש לו בחירה, ונגד הבחירה של האדם שהוא אכזר לא מועיל שישנם צדיקים להגן על הכלל, אלא צריכים כולם לעשות תשובה, וכיון שניתנה רשות למשחית להשחית אינו מבחין ולכן נהרגו גם הצדיקים.

[פלוני אלמוני]

כבר כמה שנים שהספר עשן הכבשן אזל מן השוק, והשמועה מהלכת שהמו"ל אינו רוצה להדפיסו שוב, מפני המערערים שדעת ר' אביגדור מילר לדבר על זה בפומבי אינו מקובל כ"כ.
בינתיים יצא לאור כתבי רבי אביגדור מילר על זה על ידי משפחתו.
כעת ראיתי הדפסה חדשה של העשן הכבשן בחניות הספרים בארה"ב.

[בית צדיקים]

א. כתב הרה"ק מסאטמער זיע"א שהמלחמה הגיע עבור שנתפשטה הציונות בעולם.
ב. הרה"ק בעל שומרי אמונים זיע"א כתב שהגיע עבור שלא התנהגו בקדושה וטהרה.
ג. הרה"ק מאשלג אמר שהגיע עבור שלא עסקו בספר הזוה"ק.
האם יש עוד מדברי רבוה"ק זיע"א?

[קו ירוק]

הרב שך (שבט תשנ"א) אמר משום שאמנם הקב"ה מאריך אפיה, אבל לבסוף כשנגמר סליל החשבון - גביה דיליה.
ההשכלה וגרורותיה (ברור שכולל הציונות) שהרסה את רובו של עם ישראל בעשרות השנים של טרום המלחמה היא הסיבה היותר נראית לעין. וכך כבר כתבו הרבה.

[שמואל כהנא]

משמיה דהרה"ק האמרי אמת זי"ע
משום דלא נזהרו בכבוד בית כנסת

[עקביה]

א. כתב הרה"ק מסאטמער זיע"א שהמלחמה הגיע עבור שנתפשטה הציונות בעולם.

ראה מש"כ כאן viewtopic.php?f=55&t=41784#p482265

ב. הרה"ק בעל שומרי אמונים זיע"א כתב שהגיע עבור שלא התנהגו בקדושה וטהרה.

דברים אלה נסתרים מדברי רש"י, דברים כט כח.

ג. הרה"ק מאשלג אמר שהגיע עבור שלא עסקו בספר הזוה"ק.

הסבר זה מקומם בתכלית, ואם יש צורך שאסביר מדוע, אשמח לעשות זאת.

האם יש עוד מדברי רבוה"ק זיע"א?

מה בעצם אמור לצאת מכל הבזאר הזה?

בכל יהודי אפשר למצוא חסרונות ופגמים, וכשמדובר במיליוני יהודים, חסרונות אלה כחול על שפת הים לרוב, אבל למה לקשור אליהם מכה בסדר גודל של השואה?

כדי ללמד זכות על כל אותם אומרי הסברים למיניהם, י"ל שהם רצו לעורר את צאן מרעיתם על עניין מסוים, וכדי לחזק אצל השומעים את הרושם עד כמה נושא זה חשוב, תלו בו את השואה.

על אותה דרך אפשר לומר שהשואה באה בגלל:
תנועת המוסר.
ההתנגדות לתנועת המוסר.
החסידות.
ההתנגדות לחסידות.
המגבית הציונית.
חוסר ההיענות למגבית הציונית.
המבטא החסידי.
המבטא הליטאי.
אי הקפדה על קשירת נעל שמאל לפני נעל ימין.
פתיחת בקבוקי משקה בשבת.
נטילת אתרוגי קורפו.
נטילת אתרוגי קלבריה.
וכו'.
וכל המרבה בהסברים ביזאריים לשואה הרי זה משובח.

[דורשי יחודך]

הבעיה בהסבר של השכלה כו' שזה לא מסביר מדוע מליוני יהודים שנשארו נאמנים להשי"ת ותורתו במסירות נפש, על אף ההשכלה, ועל אף כל הנסיונות הגדולים שעמדו להם, נכחדו.
המליונים שהיגרו לאמריקה וזרקו את התפילין לאוקיינוס, ולא נשאר זכר ליהדותם, והרבה מזה בזכות ההשכלה, פרחו ושגשגו, אבל אלה שנלחמו בהשכלה ועסקו בתורה ובמצוות נטבחו באכזריות ובמיתות משונות.
אולי מותר להגיד שאיננו יודעים?

[חיים שאול]

ר׳ גדלי׳ נדל אמר - אני הייתי באירופה לפני השואה, הקב"ה צודק

[הסקרן_הקטן]

ר׳ גדלי׳ נדל אמר - אני הייתי באירופה לפני השואה, הקב"ה צודק

אולי כבודו יכול להסביר את המשפט הזה?