שאלו תלמידיו את רא בן שמוע במה הארכת ימים אמר להם מימי לא עשיתי קפנדריא לב"ה ולא פסעתי על ראשי עם קדוש ולא נשאתי כפי בלא ברכה
עזריאל ברגר כתב:יש להעיר מדברי הגמרא (מגילה דף כז ב ובשינויים קלים בסוטה דף לט א):שאלו תלמידיו את רא בן שמוע במה הארכת ימים אמר להם מימי לא עשיתי קפנדריא לב"ה ולא פסעתי על ראשי עם קדוש ולא נשאתי כפי בלא ברכה
ובמאירי שם כ' דברכת המצוות על ברכת כהנים היא רשות ולא חובה, ועי' בס' בית ישי (הגרש"פ) מה שביאר בזה.חוות דעת כתב:קשה איך התפאר מזה ר''א בן שמוע, עי' ריטב''א שעמד בזה וז''ל ולא ידענא מאי חסידותיה בהאי דהא משמע דהאי ברכה חובה היא לכל כהן מברך, ודילמא היא גופה קמ"ל דכל כהן המברך אותה מתברך ומאריך ימים עכ''ל וע''ע במהרש''א שם וגר''א [קכח ס''ק יג].
גל של אגוזים כתב:
כמדומני הביא המ"ב ענין זה בהל' ציצית שיש 'איסור' להפסיד ברכה על מצוה.
דרוש לי עוד מ"מ למי שדן בזה [למשל בגדר האיסור לערום להפריש תרומה וכו', איפוא אומרים שיפסיד מצוה אם א"י לברך] ואין עיתותי בידי לחפש לע"ע.
.[/size]
חיים שאול כתב: ועי׳ בזה בחו"ב ריש תרומות
דרופתקי דאורייתא כתב:גל של אגוזים כתב:
כמדומני הביא המ"ב ענין זה בהל' ציצית שיש 'איסור' להפסיד ברכה על מצוה.
.[/size]
איני יודע היכן ואם יש במשנ"ב הל' ציצית, אבל ראה משנ"ב סי' שכג אות לו ושעה"צ אות לג.
והיסוד מהמשנה בתרומות שערום וחרש לא יתרמו, ופרש"י ברכות טו. הטעם "לפי שאינו שומע הברכה שהוא מברך עליה". הרי שהברכה מעכבת, עכ"פ לכתחילה. וכן בערום ע' מ"ב הנ"ל.
שש ושמח כתב:באיש במקרה כזה יכול להשלים את הברכות?
ביליצר כתב:נשאלתי באשה שפספסה את ברכות התקיעות אם צריכה לחזר אחרי מנין חדש כדי לשמוע את הברכות מאחר דקיבלו עלייהו חובה ,כבר הובא במהרי"ל ,ובבוטשטאטשא אוסר עליהן לטעום קודם התקיעות מטעם זה, ,אך בפשטות אין כאן בית מיחוש .
חיים שאול כתב: ועי׳ בזה בחו"ב ריש תרומות
גל של אגוזים כתב:[ובאמת דברי הגר"א צ"ע דברמ"א שם מבואר שהיא דין לכתחילה ובמשנה דתרומות משמע שגם בדיעבד אסור].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 135 אורחים