... ודע עוד דמה שאמר אינו ניתר בקורה היינו אם רוצה להניחו למעלה על הכתלים כפי הרגיל דנמצאת הקורה למעלה מעשרים
אבל אם רוצה להניחו בחלל המבוי יש לו תקנה גם בקורה שינעוץ יתידות בשני כותל המבוי למטה מעשרים מזה ומזה ויניח עליהם הקורה
ומש"כ בסי"ד וצריך שיניחנה על כתלי המבוי בא לאפוקי שלא יניחנה מבחוץ וכדמסיים שם אבל א"צ שתהיה על הכתלים דוקא
וכן מוכח בריש עירובין ברש"י ד"ה ימעט "ישפיל" וכן הוא בר"ח וברי"ף והרשב"א בריש עבוה"ק והריטב"א שם
[אף דפירש שם עוד דמיעוט כולל מה שאמר בגמרא דף ד' ע"ב דימעט החלל ע"י הגבהת הקרקע אבל גם הוא מודה דימעט כולל גם השפלת הקורה כפרש"י שם עי"ש]
כולם כתבו דיכול להשפיל הקורה שהיה מונח מתחלה על גובה כתלי המבוי שהיה למעלה מעשרים ולהניחו בחלל המבוי בתוך עשרים:
אם ראויים לשתיה: ר"ל לשתית אדם ויש מקילין אף בשראוים לכביסה וכדומה:
רשב"א בעבוה"ק כתב מים הראויין לשתיה ולכביסה ופשוט דאו או קתני וכן משמע ברמב"ם פט"ז דין וי"ו שכתב סתם אם ראויין לתשמיש וכ"כ במעשה רוקח בדעת הרמב"ם אף שלבסוף נדחק משום שלא ראה דברי הרשב"א וכן משמע לכאורה בריטב"א שלא הזכיר כלל שתיה אלא מים זכים ולא מים עכורים משום דלא חזי לתשמישתן של חצר והיינו משום דלא ראוי אף לכביסה וכדמבואר בעבוה"ק ובאמת סברת רש"י הוא משום דאזיל לטעמיה במשנה ר"פ עושין פסין דבור הראוי לשתית אדם משוי למחיצות מוקף לדירה אבל באמת כבר כתבנו לעיל בבה"ל דהרבה פליגי עליה וס"ל דדירת שעה כזו לא משיי ליה לדירה וע"כ צ"ל דהכא לא קפדינן בזה דהרי בלא זה היה מתחלה מוקף לדירה ולבטל הדירה בשביל זה עכ"פ אין סברא שהרי ראויין להשתמש וא"כ לא נפקע לגמרי שם דירה מקרפף והשתא דאתאן להכי שפיר מצינן למימר דאפילו אין ראוי לשתיית אדם אלא לבהמות או לכביסה וכדומה מתשמישי החצר ג"כ לא נפקע שם דירה דדמיא לנטעים שהם ג"כ לא משוי קרפף מוקף לדירה ואעפ"כ כשמוקף לדירה בלא זה לא מיבטיל הדירה בשביל אילנות משום דלפעמים נתוצים ג"כ לחצר וכמו כן בענינינו. ונראה דיש להקל כהרשב"א וסייעתו דהא הוא רק ספיקא דרבנן:
.ונכנס ראשו אחד לתוך התחום לא תיבעי לך דאיסור תחומין נוהג בו ולא יעלה על ראשו שבתוך התחום ויצא לראשו אחר דהא חזי להילוך והילוך מעליא הוא
מיללער כתב:רש"י ד"ה בעמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה:.ונכנס ראשו אחד לתוך התחום לא תיבעי לך דאיסור תחומין נוהג בו ולא יעלה על ראשו שבתוך התחום ויצא לראשו אחר דהא חזי להילוך והילוך מעליא הוא
מיללער כתב:מג.
בעי רב חנניה יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מי' וכו' כי תיבעי לך בעמוד גבוה י' ואינו רחב ד' אי נמי דקאזיל בקפיצה.
רש"י פי' על ההיכי תימצי של עמוד גבוה י' דמיירי שהעמוד נמצא ראשו אחד בתוך התחום ומצד אחר יוצא חוץ לתחום, מהו שיצא חוץ לתחום בהליכה על העמוד למעלה מעשרה. ואולי על 'דקאזיל בקפיצה' פירש"י דמיירי שקפץ ע"י שם ודילג תחום שבת בקפיצה למעלה מעשרה עיי"ש.
למה לא פי' רש"י על קפיצה כמו שפי' בעמוד, דמיירי שעמד בסוף התחום וקפץ למעלה מעשרה טפחים לחוץ לתחום? (ועי' בהגהות היעב"ץ שהקשה על הגמ' דזה דבר שלא מצינו אף בנביאים שישתמשו בשם לקפיצה)
ממש אתמול בלילה ראיתי באיזשהו קונ' בשם הגרנ"ק זלה"ה שרבי פרידא ניסה להסבירו בכל פעם באופן אחר, עד שבפעם ה400 קולט!לכשיבקע כתב:מזה שנים נסתפקתי בעובדא דרבי פרידא (עירובין נד:) האם תלמידו של רבי פרידא בהסבר ה-399 עדיין לא קלט כלום ורק בהסבר ה400 קלט הכל,או שהבין כמעט עד הסוף וההסבר ה400 השלים את המעט החסר.
ישנה ראיה לכאן או לכאן?
עצוב מאוד..לכשיבקע כתב:אכן. פעם שמעתי שראש ישיבה אחד שאל מדוע לתלמיד לא מגיע שכר לחיות 400 שנה, והשיב שהשכר שלו הוא מה שהבין...
קודם כל איך אתה מבין שהוא הספיק לגמור 400 פעם, וכן לפ"ז לא היה לרבי פרידא שום זמן ביום ללמוד לעצמו,לכשיבקע כתב:אכן. פעם שמעתי שראש ישיבה אחד שאל מדוע לתלמיד לא מגיע שכר לחיות 400 שנה, והשיב שהשכר שלו הוא מה שהבין...
עוד שאלוני במק''א וז''ל משמע בגמרא שהסיפור שלימד 400 ושוב לימד 400 נוספים - כולו היה ביום אחד. ואני תמה, איך אפשר להספיק ללמד 800 פעמים ביום אחד? (ב-24 שעות יש 1440 דק' בסך הכל)
וכן לא כתיב מיהו התלמוד ההוא, שמסר נפשו כ"כ עבור תורה, [וכן לא כתיב מה יצא ממנו לבסוף].איש בן פרצי כתב:אגב, אם זה כפשוטו, אז לשמוע פשט ולא מבנים 400 פעם, ולא מבינים כלום, זה לא דרגה גדולה מאד?
אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא, א"ל אביי את אמרת ניהלן ואהא אמרת ניהלן וכו',
א"ל אנא הכי אמרי לכו וכו',
והא דיורין אמרת לן, אי אמרי לכו דיורין הכי אמרי לכו וכו',
?לבי במערב כתב:מקופיא: לשון מצוי הוא בתלמוד, ד'לא שמיע לי - כלומר לא סבירא לי', וה"ה הכא.
ואע"ג דרב יוסף קאמר, דלאו אמר הכי, לא בא להכיש לאביי, אלא פעמים היה רב יוסף נזכר אחר שהזכירו אביי, ופעמים לא נזכר, ור"י אמר לו כאן שאינו נזכר אלא נדמה לו שאמר מלתה אחריתא, ומ"מ האמין לאביי, ולענין הלכה אפשר למנקט גם דברי ר"י שדבריו ג"כ הלכה שאין זה סותר לדברי אביי,
איש בן פרצי כתב:?לבי במערב כתב:מקופיא: לשון מצוי הוא בתלמוד, ד'לא שמיע לי - כלומר לא סבירא לי', וה"ה הכא.
מלשון הגמ' משמע שהנידון היה אם באמת אמרו דבר כזה או לא,
א"ל אביי את אמרת ניהלן ואהא אמרת ניהלן,
א"ל אנא הכי אמרי לכו,
והא דיורין אמרת לן, אי אמרי לכו דיורין הכי אמרי לכו,
דורשי יחודך כתב:במשנה ברורה שנ"ג סק"ג פסק שאף שמותר לזרוק מרה"י שלו לשל חבירו דרך רה"ר למעלה מי', מכל מקום למטה מי' אסור משום שזורק דרך רה"ר ממש. ובשעה"צ ג' הביא שהא"ר מפקפק אבל ברמב"ם מוכח כמו האוסרים.
לכאורה הדבר מבואר בגמרא כאן צט: שאם חולית הבור איננה גבוהה עשרה אסור לדלות משום דרך החלון, דקא מטלטל מרה"י לרה"י דרך רה"ר. וצ"ע מה בכלל הנידון במ"ב שם.
פרנצויז כתב:אולי יש חילוק בין לזרוק לבין להעביר?
(ועיין לבוש סי' שנ"ד סעיף א' שכותב על האיסור לדלות מהבור דרך החלון אם חולייתו אינה גבוהה עשרה, שלכאורה קשה מהא דאמרינן בסי' שנ"ג שמותר לזרוק מרה"י לרה"י דרך רה"ר, וע"ז הוא מתרץ שדוקא לזרוק מותר משום שלא היה במשכן, משא"כ להושיט אסור שכן מצינו במשכן, ומילוי מים מן הבור דמיא להושטה, עיי"ש, ועיי' אליה רבה שם).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 88 אורחים