הלכות יום הכיפורים והתענית לחולי קורונה או ספק חולים

[איש הגבעה]

מי שיכול לקבץ כאן את ההלכות, ואפילו שהיו כבר שהביאו את הלכות ת"ב לחולי קוורנה וספיקם אולי כאן ביוה"כ יש להחמיד שזהו דאורייתא

[ברוך00]

הנחיות מהרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו שליט"א

[איש הגבעה]

יש להעיר, שלכאורה עדיף במקום שיעורים שזה חצי שיעור, שישתה משקים המרים (למשל מים שיש בהם תה קמומיל מאד חזק)
בספר שבת שבתון להגר''י זילברשטיין כתב בספ''ד שחולה כליות הזקוק לשתות הרבה נוזלים, יחלוט או יבשל בערב יום הכפורים עשבי מרפא מרים במים, ויוכל לשתותם ביום הכיפורים, מבלי שיעבור על שום איסור תורה. וזה עדיף מלשתות חצאי שיעור ממשקה שיש בו הנאה לגוף. שיש בו איסור תורה של חצי שיעור.
וא"כ חולה מאומת שהיו לו תסמינים ועבר לו ואומרים לו לאכול, לכאורה עדיף משיעורים משקין המרים וצ"ע.

[ברוך00]

הגר"מ גרוס שליט"א

[עזריאל ברגר]

יש להעיר, שלכאורה עדיף במקום שיעורים שזה חצי שיעור, שישתה משקים המרים (למשל מים שיש בהם תה קמומיל מאד חזק).

ובפרט מי שאבד לו חוש הטעם - בוודאי שעדיף שיאכל דברים שטעמם לא טוב.

אבל כמובן צריך להיזהר מאוד, כי לפעמים הדברים האלו הם מזיקים לגוף.

[נר דרומי]

עניני התענית

[נר דרומי]

עניני רחיצה וסיכה

[נר דרומי]

בהוראותיו של ר' ישראל סלנטר ביום הכיפורים בעת המגיפה בווילנא.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=5586

[ברוך00]

הוראות לצום יום הכיפורים לחולי קורונה

[יודע_ספר]

הוראות לצום יום הכיפורים לחולי קורונה

12.jpg (971.05 KiB) נצפה 5880 פעמים

[יודע_ספר]

יש להעיר, שלכאורה עדיף במקום שיעורים שזה חצי שיעור, שישתה משקים המרים (למשל מים שיש בהם תה קמומיל מאד חזק).

ובפרט מי שאבד לו חוש הטעם - בוודאי שעדיף שיאכל דברים שטעמם לא טוב.

אבל כמובן צריך להיזהר מאוד, כי לפעמים הדברים האלו הם מזיקים לגוף.

יש לדון לגבי מי שאין לו חוש טעם האם דברים מרים מוגדרים אכילה שלא כדרכה, האם אזלינן בתר המאכל וכל שהוא מאכל שאין רגילות לאוכלו הוה שלא כדרך או אזלינן בתר הטועם וכל שטעמו משונה לו הוה שלא כדרך איכילה.

[ברוך00]

הנחיות הלכתיות ערב יום הכפורים תשפ"א - מאת הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרה"ג י צחק יוסף שליט"א

[ברוך00]

דיני חולה והמתפלל ביחידות ביום הכיפורים - הרב מיכה הלוי שליט"א

[חוקר חובב]

יש להעיר, שלכאורה עדיף במקום שיעורים שזה חצי שיעור, שישתה משקים המרים (למשל מים שיש בהם תה קמומיל מאד חזק)
בספר שבת שבתון להגר''י זילברשטיין כתב בספ''ד שחולה כליות הזקוק לשתות הרבה נוזלים, יחלוט או יבשל בערב יום הכפורים עשבי מרפא מרים במים, ויוכל לשתותם ביום הכיפורים, מבלי שיעבור על שום איסור תורה. וזה עדיף מלשתות חצאי שיעור ממשקה שיש בו הנאה לגוף. שיש בו איסור תורה של חצי שיעור.
וא"כ חולה מאומת שהיו לו תסמינים ועבר לו ואומרים לו לאכול, לכאורה עדיף משיעורים משקין המרים וצ"ע.

ראיתי בהלכות שכתב הגרש"א שטרן שליט"א (פורסמו בעיתונות) שיש לשתות משקה מר ע"י חליטת 3 גר' עלי תה בתוך כוס מים.
לכאורה יש כאן בעיה מציאותית משמעותית, שכן משקה כזה מכיל כמות מסויימת של קפאין. ידוע שקפאין גורם לאיבוד נוזלים (בשתן) בפרט כאשר אדם שותה יותר מהרגיל אצלו (אח"כ הגוף מתרגל). אם כך, מי שישתה כל יוה"כ כוסות כאלו, אם כמות הקפאין הכוללת שלהם עולה על הרגיל אצלו - יצא שכרו בהפסדו.
כיוצא בדבר לגבי תה קמומיל חזק. כפי הידוע לי, למרות שתה קמומיל מרגיע, כמויות גדולות עלולות להביא לפעילות יתר של המעיים. אינני יודע כמה התופעה הזו נפוצה, אבל לא ניתן ביוה"כ לעשות ניסויים, כמובן. לכן, מי שלא רגיל לכמויות גדולות של התה הזה, לכאורה אינו יכול להשתמש בעצה כזו.
הפתרון היחידי הוא עשבים מרים שידוע שאין להם שום תופעה על הגוף גם בכמות משמעותית. השאלה האם דבר כזה קיים.

[חברא]

הגרד"א מורגנשטרן שליט"א - דרשת שבת שובה
הלכות הצום מדקה 26:40 (מביא בשם רופאים עם נסיון רב בטיפול בקורונה, שבאופן כללי אין חשש לצום).

[עושה חדשות]

שאלה מענינת באה במייל של עלון אספקלריא -

שאלת הרב חיים זאב ראם, ראש כולל 'כרם אליהו', קרית יובל - ירושלים

חולה שלא מרגיש את הפגם בטעם

בא לפני בערב יום הכיפורים יהודי שהיה חולה לאחרונה ומתקשה לצום, מחמת החולשה, ואמרתי לו [כפי שיבואר להלן] לשתות משקים שאינן ראויים כגון תה מצמח 'לענה' שנמכר בחנויות טבע, ואף עשיתי לו משקה כזה, והוא אכן מר כלענה.

אך דא עקא, שנתתי לו קצת לשתות מזה, בערב יוה"כ והוא לא הרגיש את הפגם בטעם, מחמת מחלתו שאבד לו חוש הטעם של בריאים, והוא רק הרגיש שהוא משקה קצת שונה, אבל לא מהווה לו הפרעה משמעותית.

והשאלה האם מתקיים בזה ההיתר המוזכר בשו"ע או"ח תרי"ב ס"ו אכל אוכלים שאינם ראויים לאכילה פטור, וכן ברמ"א שם ס"ט שתה משקין שאינם ראוין לשתיה ... פטור.

או דילמא מאחר והוא לא מרגיש את הפגם, אין בזה שום קולא, וכמשקין ראויין דמי.

ויש מזה נפ"מ גם לעניין לכתחילה, עי' טור שם שמביא ראבי"ה שמתיר לכתחילה לשתות פחות מכשיעור משקין שאינם ראויים, ועי' במשנ"ב סקט"ו שיש ליזהר בזה לכתחילה לבריאים.

ועי' בחוט השני להגר"נ קרליץ זצ"ל יום כיפור עמ' קנ"ה, שמתיר לחולה שאין בו סכנה לסמוך על שיטת ראבי"ה.

ומעתה נפשי בשאלתי האם משקין שאינם ראויים נקבע לפי האדם עצמו, או נקבע לפי העולם כולו, כלומר האם הפטור הוא משום שמפקיע את החפצא מלהיחשב אוכל, וזה תלוי בעולם, או שהפטור משום שמפקיע את המעשה אכילה הזה מלהיחשב אכילה, וזה תלוי באדם עצמו, ובנידון דידן לאדם זה האכילה ראויה.

[ובמאמר המוסגר יש לי להעיר וגם בזה אני מבקש ממעלתכם התרת הספיקות, מה שראיתי יש מורי הוראה שאומרים לעשות משקים שאינם ראויים על ידי לבשל 3 גרם תה בכוס אחת, וזה מר לשתייה, עד שזה שלא כדרך הנאתו.

ולענ"ד אין זה מספיק, עי' רבינו מנוח שביתת עשור פ"ב ה"ז שכתב "אלא וודאי כי פטרינן ביום הכיפורים אוכל אוכלין שאינם ראויים דווקא עשבים המרים בתכלית, כגון לענה וראש, והדומה להן שאינן ראויים כלל מרוב מרירותם, אבל דברים הראויים לרעבים, אע"פ שאינם ראויים לשבעים, ראויים קרינן להו, והאוכל מהן חייב", ואכתי צ"ע מה שיעור ה'רעבון'. אחרי כמה ימים שלא בא אוכל לפיו, אדם יאכל עשבים מרים מאוד, ומהו הגבול להחשיב אינו ראוי].

ביקרא דאורייתא