אפרקסתא דעניא כתב:אני מחפש מקור למה ששגור בפי העם, שביוה"כ אין יצר הרע.
הגמרא ביומא כ. אומרת רק שאין לשטן רשות להשטין ביוה"כ, אבל אינה אומרת שאין לאנשים יצר הרע, או שכוחו פחות מבכל יום.
מצד שני מצינו אמירות כאלו. (זכור לי משך חכמה, אינני זוכר היכן, שעומד על העניין).
מה המקור?
הפשוט בפשטותו כתב:אני שמעתי פעם מימרא בשם אחד הצדיקים מהדורות הקודמים שבטעות חושבים אנשים שלצדיקים אין יצה"ר, והאמת שאפילו בשעת נעילה יש להם נסיונות!
אפרקסתא דעניא כתב:אסור לחזור על אמירות כאלו, ואינני מוחל לאותו משגיח שזעק באוזנינו דבר זה. רק בגללו בכל כל נדרי אני נזכר בראיות אסורות רח"ל!
כך מבואר 'כבר' בתניא פכ"ח...שייף נפיק כתב:ומהרב הנפלא אוצר יקר לכלל ישראל ר' טוביה פולק שליט"א שמעתי עצה, שכשבאות מחשבות לא טובות וכה"ג בתפילה לא להלחם או להתייחס אלא פשוט להמשיך הלאה מבלי להתייחס, ולחשוב לעצמו אז מה עם חשבתי, אז נכון שכך, ועל זה הדרך . .
בתניא שם באו הדברים בפירוט ובפרטות גבי תפלה.קו ירוק כתב:כבר בגמרא כתוב אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש.
מוטוש כתב:ועדיין! קורין בפרשת עריות במנחת יום כיפור...
אור עולם כתב:רבינו הגר"א זללה"ה בב' מקומות בנ"ך (א' באסתר ע"ד הרמז על הפס' "ימים רבים שמונים ומאת יום" ועוד מקום א' שאיני זוכר) כותב דאין שליטה לשטן בג' ימים בשנה: ר"ח אלול, ב' ימי ר"ה - יומא אריכתא, ויום הכיפורים.
ובדרך אגב, לפלא שאף קופת צדקה וכדו' לא עשו מזה עניין על ר"ח אלול...
קול מבשר כתב:בר"ן ביומא ( ו' מדפי הרי"ף) כתוב שמתוודים כל היום "שמא יארע לו דבר עבירה כל היום, דיוה"כ בסופו עם חשיכה הוא מכפר" . הרי מפורש שיש יצה"ר ביו"כ ופעמים שצריך לעשות תשובה על עבירות שנעשו ביו"כ עצמו.
לעמל יולד כתב:אור עולם כתב:רבינו הגר"א זללה"ה בב' מקומות בנ"ך (א' באסתר ע"ד הרמז על הפס' "ימים רבים שמונים ומאת יום" ועוד מקום א' שאיני זוכר) כותב דאין שליטה לשטן בג' ימים בשנה: ר"ח אלול, ב' ימי ר"ה - יומא אריכתא, ויום הכיפורים.
ובדרך אגב, לפלא שאף קופת צדקה וכדו' לא עשו מזה עניין על ר"ח אלול...
כמדומני שהגר"א אומר שם שהם ימי צער ליצה"ר, לא שהם ימים בלי שליטת היצר.
וכמאמר הנודע בביאור מ"ש 'על חטא שחטאנו ביצר־הרע', דפעמים והיצה"ר עצמו אינו מעלה בדעתו שיוכל להחטיא האדם בכה"ג, אלא שהוא גירה היצר בעצמו.ידידיה כתב:מי אמר שבלי יצר הרע לא תתכן עבירה.
אפרקסתא דעניא כתב:אני מחפש מקור למה ששגור בפי העם, שביוה"כ אין יצר הרע.
הגמרא ביומא כ. אומרת רק שאין לשטן רשות להשטין ביוה"כ, אבל אינה אומרת שאין לאנשים יצר הרע, או שכוחו פחות מבכל יום.
מצד שני מצינו אמירות כאלו. (זכור לי משך חכמה, אינני זוכר היכן, שעומד על העניין).
מה המקור?
לעמל יולד כתב:ברור שאפשר לחטוא ביו"כ, ומי יכחיש את חוש הראיה שישנם ואינם שומרים יום הקדוש הזה רח"ל.
רק העניין הוא לפי מה דאיתא בקדושין ל: צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, והוא שיש ליצר הרע שליטה על האדם להחטיא את האדם כמעט בעל כרחו, ולולי עזר מלמעלה לא נוכל לו. וזה מוכרח מצד הבחירה, שלא יתכן לבחור בין הטוב המוחלט והרע המוחלט, כי מי טיפש שיבחור ברע, אבל מאז שאדם הראשון חטא, יצר לב האדם רע מנעוריו, והנה היצר מפתהו ומטעהו לחשוב שהאדם רוצה ומתאווה לרע בעצם, אע"פ ששקר הוא, כי אנו נשמות טהורות ממעל, ונצר לשורשנו האבות הקדושים, ואין לעצמתנו שום רצון לעשות הרע ואדרבה משורש טוב אנו ולבנו רק רוצה טוב, וזה כוחו של היצר להתל בנו ולהשלות בנו ולהכות בנו בסנוורים לחשוב שאנו באמת מתאווים ורוצים לחטוא, וזה הזוהמא שהטילה נחש.
והנה, ביום הקדוש הזה יסיר הקב"ה שליטת היצר, הכופה את עצמו עלינו בשאר ימות השנה.
אבל באמת כבר אמרו בקידושין מ. כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו, הותרה לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר, והיינו שכיון ששנה בו, אין האדם צריך לפיתויי היצר, והותרה לו ממש (ואין דרך לכתוב את זה ברור יותר מ"הותרה לו", כי לא רק שנעשה לו כהיתר, כי בעיניו מותר הוא לגמרי, וזה ביאור הגמ' למה אמרו קודם הותרה לו ואז ביארו נעשה לו כהיתר) בעיניו. וא"כ יתכן לחטוא ביו"כ אף בלי שהיצר ישלוט עליו ויפתהו לחטוא רח"ל, כי שתל את החטא בקבו ממש, כמו שאמר רבא בסוכה נב בתחלה קראו הלך, ולבסוף קראו אורח, ולבסוף קראו איש, כי מה שהתחיל כעניין שהולך ממנו, והמשיך רק כאורח, קנה שביתה אצלו ונהיה לאיש.
וזה כל עבודתנו ביו"כ בעניין זה, לברר את עצמנו מהחטא, כי בכח זה שאין לנו שליטת היצר, נוכל לראות בעליל מה הם החטאים שאין לנו קשר אליהם באמת, כי הם שייכים לממשלת היצר, וחטאים אלו נשליך מאתנו בקלות יותר, ומה ח"ו יש לנו שכבר קנה שביתה אצלינו וכאילו יהיו ח"ו אך עצמנו ובשרנו ממש רח"ל, לזה צריכים ביעור וליבון חמור להעקור השורש פורה ראש ולענה מליבנו ולחזור בתשובה שלימה מלפניו ית' ביתר שאת וביתר עז.
ידידיה כתב:קול מבשר כתב:בר"ן ביומא ( ו' מדפי הרי"ף) כתוב שמתוודים כל היום "שמא יארע לו דבר עבירה כל היום, דיוה"כ בסופו עם חשיכה הוא מכפר" . הרי מפורש שיש יצה"ר ביו"כ ופעמים שצריך לעשות תשובה על עבירות שנעשו ביו"כ עצמו.
מי אמר שבלי יצר הרע לא תתכן עבירה.
כשם שעושים מצוות בלי יצר טוב 13 שנה
גיזונטע קאפ כתב:שמעתי מהגר"ח מן שליט"א, שבילדותו שמע מגיסו הגר"ש פינקוס זצ"ל שביוה"כ אין יצה"ר, הוא קבל את הדברים כפשוטן, והכין עצמו להתפלל בקדושה ובטהרה, בשמחה עצומה לתפוס מלאכים, אחר שאין לו יצה"ר ביום הזה, אבל שוד ושבר לאחר זמן מה, שוב הראש בורח לכל מיני מחשבות זרות, הוא גמר שמנ"ע, וחיכה עד שהגר"ש יגמור את תפילתו, ומיד התנפל עליו, מה רימית אותי שאין יצה"ר ביוה"כ, הגר"ש הביט בו ואמר, זה לא היצה"ר, זה אתה!, מה שיש לך בראש זה אתה, לא היצה"ר.
גיזונטע קאפ כתב:שמעתי מהגר"ח מן שליט"א, שבילדותו שמע מגיסו הגר"ש פינקוס זצ"ל שביוה"כ אין יצה"ר, הוא קבל את הדברים כפשוטן, והכין עצמו להתפלל בקדושה ובטהרה, בשמחה עצומה לתפוס מלאכים, אחר שאין לו יצה"ר ביום הזה, אבל שוד ושבר לאחר זמן מה, שוב הראש בורח לכל מיני מחשבות זרות, הוא גמר שמנ"ע, וחיכה עד שהגר"ש יגמור את תפילתו, ומיד התנפל עליו, מה רימית אותי שאין יצה"ר ביוה"כ, הגר"ש הביט בו ואמר, זה לא היצה"ר, זה אתה!, מה שיש לך בראש זה אתה, לא היצה"ר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים