הודעהעל ידי אראל » ה' ספטמבר 14, 2023 6:38 am
הראני בני שיחי' דברי הרוקח, בביאור מיגו דאתקצאי [הל' יו"ט סי' שא],
"אין מתחילין באוצר תחילה. בפ"א דיום טוב [דף ד] קיימא לן בשבת וי"ט נולד בזה אסור בזה. הוא הדין ענבים או פירות שיש במינו במחובר אם הביאו דורון לישראל בשבת אסור בי"ט הבא אחריו עד מוצאי י"ט שבא ביום א' אבל נר שהדליקו בשבת מותר להדליק בו ביום טוב וליכא למימר מגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא דגבי שבתות קיימא לן במס' שבת דלית הלכתא כר' שמעון גבי מותר השמן שבנר דמוקצה מחמת איסור נר שהדליקו עליו בשבת אסורה בשבת סוף יומא איתקצאי ולא משום תחלת י"ט הילכתא שרי לאדלוקי ביומא טבא הנר שכבה בשבת אסור לטלטלו. דאיתקצאי לתחילת בין השמשות דשבת הוי כאילו דולק כל היום. אבל הכא אפילו תחשבו כמו שהיה דולק כל יום טוב כמו בשבת מה איסור יכול להיות בנר הדולק ביום טוב". עכ"ל.
הרי שמבאר ענין מיגו דאיתקצאי שהיינו שנחשב כאילו הנר עדיין דולק כל היום, וע"כ אם אפילו תחשבו כמו שדולק כל יו"ט מה איסור יש בנר הדולק, מיושב שפיר הקושיא, דלא נימא מיגו דאתקצאי בר"ה שחל בשבת, ודו"ק
אולם מד' הרמב"ן במלחמות שהקשה למ"ד יו"ט אחר השבת אסור משום מוקצה האיך שוחטין ביו"ט וכו', הרי דלא ס"ל להרמב"ן כיסודו של הרוקח