הרי שכפרת העוון היא על בקשה בדיבור בלא לב. ומובן איפוא שבחרו לפתוח בפסוק זה דוקא קודם תפילה. (וצ"ע לפי"ז למה מעריב דוקא...).וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ.
לז וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ.
לח וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ. לט
איש_ספר כתב: (וצ"ע לפי"ז למה מעריב דוקא...).
הוגה ומעיין כתב:איש_ספר כתב: (וצ"ע לפי"ז למה מעריב דוקא...).
לרמב"ם היא פתיחה גם לתפילת מנחה, וגם בשחרית אומרים אותו קודם תהלה לדוד (בסוף פסוקי יהי כבוד, ולרמב"ם גם קודם תהלה לדוד שלפני קדושה דסידרא).
איש_ספר כתב:בטור סי' רל"ז כתוב כמה טעמים ויעו"ש בב"י.
בשעת אמירת תהילים בראש השנה נפל ברעיוני (...) טעם חדשהרי שכפרת העוון היא על בקשה בדיבור בלא לב. ומובן איפוא שבחרו לפתוח בפסוק זה דוקא קודם תפילה. (וצ"ע לפי"ז למה מעריב דוקא...).וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ.
לז וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ.
לח וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ. לט
לא מצאתי באוצר...
איש_ספר כתב:בטור סי' רל"ז כתוב כמה טעמים ויעו"ש בב"י.
בשעת אמירת תהילים בראש השנה נפל ברעיוני (...) טעם חדשהרי שכפרת העוון היא על בקשה בדיבור בלא לב. ומובן איפוא שבחרו לפתוח בפסוק זה דוקא קודם תפילה. (וצ"ע לפי"ז למה מעריב דוקא...).וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ.
לז וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ.
לח וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ. לט
לא מצאתי באוצר...
בן אדם כתב:ואכן בשל"ה כתוב, שכדרך שאין אומרים 'והוא רחום' לפני תפילת ערבית בשבת, כך אין לומר 'והוא רחום' בתפילת שחרית בשבת. ומוכח ששניהם עניין אחד.
הבאר ההיא כתב:איש_ספר כתב:בטור סי' רל"ז כתוב כמה טעמים ויעו"ש בב"י.
בשעת אמירת תהילים בראש השנה נפל ברעיוני (...) טעם חדשהרי שכפרת העוון היא על בקשה בדיבור בלא לב. ומובן איפוא שבחרו לפתוח בפסוק זה דוקא קודם תפילה. (וצ"ע לפי"ז למה מעריב דוקא...).וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ.
לז וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ.
לח וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ. לט
לא מצאתי באוצר...
אשתקד עלה בליבי רעיון זה כתירוץ על מה אומרים והוא רחום לפני מעריב של מוצאי יוה"כ.
ובבית יוסף - אורח חיים סימן קמב אות ב.[ראיתי בטליטולא וכל סביבותיה שנהגו לומ' בשבת, אחרי קריאת התורה מיד, והוא רחום יכפר עון וגו', ויראה לי לפי שאיפשר ששגגו בקריאת התורה, וכתי' ויפתוהו בפיהם וגו' ולא נאמנו בבריתו, והוא רחום יכפר עון, ולפי שקריאת התורה, כלו' קריאת הפרשה דבר ארוך ואי איפשר בלא שגגה].
פולסברג כתב:האם מישהו... יכול להרחיב אודות המנהג להלקות כל לילה? ייש''כ!
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 62 אורחים
