זמן תשליך או ברוב עם

[איתן נוי]

לפי רבינו האר"י בשה"כ (ענין ראש השנה צ:) ודעימיה שזמן אמירת התשליך הוא לפני השקיעה.
האם יש להעדיף ברוב עם מוקדם מאשר מאוחר יותר ביחיד?
ולכאורה יסוד הספק, מאחר וכל דין ברוב עם הוא דווקא כשיש ברכה ואז אחד מברך לכולם ובכך מתקיים ברוב עם ולא כהמון הטועים שכשכולם מברכים יחד, אז יש ברוב עם.
וא"כ לפי"ז אולי כל דין ברוב עם שייך דוקא בברכה או שמא עצם כך שמתקבצים ציבור גדול לאיזו מצוה שהיא יש בזה כבוד גדול למלך וא"כ ש"ד יצטרף לציבור הגדול מוקדם ולא יאמר סמוך לשקיעה ביחיד?

[לבי במערב]

להעיר מ'אגרתא דחדוותא' (גרוס) חכ"ט ע' עז.

[בברכה המשולשת]

בהרבה מקומות (אצלנו לא ב"ה, אבל במקומות אחרים שגרתי בהם בהחלט כן) יש מצוה רבה שתשליך לא יהיה ברוב עם.

[איתן נוי]

בהרבה מקומות (אצלנו לא ב"ה, אבל במקומות אחרים שגרתי בהם בהחלט כן) יש מצוה רבה שתשליך לא יהיה ברוב עם.

לא הבנתי, מה זאת אומרת, דווקא לא ברוב עם, מה העניין המשונה הזה?

[לבי במערב]

בפשטות - מפני התערובת וכו'. וק"ל.

[בברכה המשולשת]

בפשטות - מפני התערובת וכו'. וק"ל.

אכן כן, והרי"ע

[איתן נוי]

בפשטות - מפני התערובת וכו'. וק"ל.

מפני תערובת אנשים ונשים לא עושים ברוב עם, מה שיייך?
אחרי תפילת מנחה איזו אשה מגיעה למנחה, ולמה שיתערבו בציבור יראי ה'.
טוב, אבל מה כל זה נוגע לשאלה הנ"ל?

[בברכה המשולשת]

בפשטות - מפני התערובת וכו'. וק"ל.

מפני תערובת אנשים ונשים לא עושים ברוב עם, מה שיייך?
אחרי תפילת מנחה איזו אשה מגיעה למנחה, ולמה שיתערבו בציבור יראי ה'.
טוב, אבל מה כל זה נוגע לשאלה הנ"ל?

א-ב. בטח ששייך- אם עושים ברוב עם, בדר"כ באות גם נשים (במקומות מסויימים. וכמדומני שנכב"ב)
viewtopic.php?f=51&t=13419&hilit=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9A+%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D#p125370

ג. נוגע לשאלה כי יש שיקול חשוב לא לעשות ברוב עם, ואז שאלה מעיקרא ליתא

[איתן נוי]

בפשטות - מפני התערובת וכו'. וק"ל.

מפני תערובת אנשים ונשים לא עושים ברוב עם, מה שיייך?
אחרי תפילת מנחה איזו אשה מגיעה למנחה, ולמה שיתערבו בציבור יראי ה'.
טוב, אבל מה כל זה נוגע לשאלה הנ"ל?

א-ב. בטח ששייך- אם עושים ברוב עם, בדר"כ באות גם נשים (במקומות מסויימים. וכמדומני שנכב"ב)
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 9D#p125370

ג. נוגע לשאלה כי יש שיקול חשוב לא לעשות ברוב עם, ואז שאלה מעיקרא ליתא

אתה שם לב לתקופות ולכל הסגנון שהיה באותן התקופות והמקומות.
גם פעם היה יום שוק שלא היו מסתובבים נשים וגברים ברחוב וגם היו תקופות שנשותיהן של גדולים היו הולכות גלויות ראש.
ובפורת יוסף החתן היה מקבל טבעת במקום ש"ס לכבוד האירוסין. ידעת?
אז מה זה שייך למה שאני שואל.
אבל עזוב את כל הנ"ל אני שואל על שיקול הלכתי.
אגב דוגמא: בברכת האילנות הגרע"י זצ"ל כותב שעדיף ברוב עם מאשר מאוחר יותר ברוב עם.
ונשאל: וכי שם יש צורך להוציא מישהו יד"ח? לא שמענו שיש איזה עמא דארעא שלא יודע לקרוא/לברך ברכת האילנות. ואעפ"כ ישנה חשיבות לברוב על אף שאינו שייך לעניין הברכה.

[בברכה המשולשת]

לגופם של דברים- אכן לא מובן לי כלל הצורך ברוב עם בתשליך.

[איתן נוי]

לגופם של דברים- אכן לא מובן לי כלל הצורך ברוב עם בתשליך.

במגילת אסתר גם לא מובן? בתפילה גם לא מובן.
כל דבר מצוה הנעשה עם הרבה אנשים יש כבוד גדול למלך. וע"ע דברי הראשונים על הפס' הנ"ל. במשמעות הפס'.

[בברכה המשולשת]

במגילת אסתר זה כתוב בשו"ע
בתפילה זה נדון כבר בראשונים.
בתשליך אין לזה מקור קדמון

[איתן נוי]

במגילת אסתר זה כתוב בשו"ע
בתפילה זה נדון כבר בראשונים.
בתשליך אין לזה מקור קדמון

הרעיון הוא הדרת המלך גם אם לא כתוב. אם יש לנו אפשרות להדר את המלך למה שלא נהדר.
כנלע"ד לא צריך לומר לנו שצריך לקלס את המלך ואולי במקום שהמצוה היא להיות בציבור גילו לנו חז"ל את העדיפות שכמה שיותר עדיף.
אבל זה לא הנידון שלי כנ"ל.
תן לי פוסקים על הכותרת יותר חשוב ומעניין אותי.

[בברכה המשולשת]

לא הבנתי.
הרי הזמן הקבוע לתשליך ע"פ האר"י הקדוש הוא בדווקא (לפחות לכתחילה)
לעומת זאת לא מצאנו בזה גדר של ברוב עם (ואדרבה), אז למה שנזיז את הזמן בשביל זה?

[איתן נוי]

לא הבנתי.
הרי הזמן הקבוע לתשליך ע"פ האר"י הקדוש הוא בדווקא (לפחות לכתחילה)
לעומת זאת לא מצאנו בזה גדר של ברוב עם (ואדרבה), אז למה שנזיז את הזמן בשביל זה?

לא מבין מה כבודך עונה לי.
אם יש ציבור של 30 איש שעושים תשליך לא לפי הזמן של רבינו האר"י אלא ב 14:00 בצהרים אך זה רוב עם.
אתה סבור שאעפ"כ יעשה ביחיד יותר מאוחר?
יתירה מכך, וכי לפי רבינו האר"י הזמן מעכב את מנהג התשליך?

[מגדל]

ובפורת יוסף החתן היה מקבל טבעת במקום ש"ס לכבוד האירוסין. ידעת?
.

מנא הני מילי?

[בברכה המשולשת]

לא הבנתי.
הרי הזמן הקבוע לתשליך ע"פ האר"י הקדוש הוא בדווקא (לפחות לכתחילה)
לעומת זאת לא מצאנו בזה גדר של ברוב עם (ואדרבה), אז למה שנזיז את הזמן בשביל זה?

לא מבין מה כבודך עונה לי.
אם יש ציבור של 30 איש שעושים תשליך לא לפי הזמן של רבינו האר"י אלא ב 14:00 בצהרים אך זה רוב עם.
אתה סבור שאעפ"כ יעשה ביחיד יותר מאוחר?
יתירה מכך, וכי לפי רבינו האר"י הזמן מעכב את מנהג התשליך?

לא מעכב אבל למה לא לעשות לפי הזמן העיקרי?

[איתן נוי]

לא הבנתי.
הרי הזמן הקבוע לתשליך ע"פ האר"י הקדוש הוא בדווקא (לפחות לכתחילה)
לעומת זאת לא מצאנו בזה גדר של ברוב עם (ואדרבה), אז למה שנזיז את הזמן בשביל זה?

לא מבין מה כבודך עונה לי.
אם יש ציבור של 30 איש שעושים תשליך לא לפי הזמן של רבינו האר"י אלא ב 14:00 בצהרים אך זה רוב עם.
אתה סבור שאעפ"כ יעשה ביחיד יותר מאוחר?
יתירה מכך, וכי לפי רבינו האר"י הזמן מעכב את מנהג התשליך?

לא מעכב אבל למה לא לעשות לפי הזמן העיקרי?

1. ודאי שהכי טוב הכי משובח ומהודר הוא בעיתו ובזמנו, אבל לא תמיד ניתן לארגן את הציבור בשעה זו.
2. שוב חשבתי קצת יותר לעומק. גם למ"ד שדין זריזין עדיף על ברוב עם מאוחר יותר, כאן זה יהיה שונה, מאחר ותחילת הזמן של התשליך טרם הגיע וא"כ כל מי עיעשה קודם זמן זה לכאורה לא עשה בזמן הראוי וחסר לו באיכות העניין/המנהג. וא"כ לכאורה נצטרך לומר שאדרבה מי שיוכל לעשות בזמן שכתב רבינו האר"י בשעה"כ וכן המהרי"ל, עדיף מאשר לפני זמן זה אע"פ שהוא ברוב עם.
3. בחזו"ע ימים נוראים ציטט הרב זצ"ל את שעה"כ אך דילג על כמה מילים העיקריות שכתב וז"ל: "כתב בשער הכוונות (דף צ ע"ב) וז"ל: ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום א' דראש השנה אחר תפלת המנחה (כאן חסר את המילים): מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול, או אצל מעיין או באר מיים חיים, וקורין אותו תשליך".

[מגדל]

לא הבנתי.
הרי הזמן הקבוע לתשליך ע"פ האר"י הקדוש הוא בדווקא (לפחות לכתחילה)
לעומת זאת לא מצאנו בזה גדר של ברוב עם (ואדרבה), אז למה שנזיז את הזמן בשביל זה?

לא מבין מה כבודך עונה לי.
אם יש ציבור של 30 איש שעושים תשליך לא לפי הזמן של רבינו האר"י אלא ב 14:00 בצהרים אך זה רוב עם.
אתה סבור שאעפ"כ יעשה ביחיד יותר מאוחר?
יתירה מכך, וכי לפי רבינו האר"י הזמן מעכב את מנהג התשליך?

לא מעכב אבל למה לא לעשות לפי הזמן העיקרי?

1. ודאי שהכי טוב הכי משובח ומהודר הוא בעיתו ובזמנו, אבל לא תמיד ניתן לארגן את הציבור בשעה זו.
2. שוב חשבתי קצת יותר לעומק. גם למ"ד שדין זריזין עדיף על ברוב עם מאוחר יותר, כאן זה יהיה שונה, מאחר ותחילת הזמן של התשליך טרם הגיע וא"כ כל מי עיעשה קודם זמן זה לכאורה לא עשה בזמן הראוי וחסר לו באיכות העניין/המנהג. וא"כ לכאורה נצטרך לומר שאדרבה מי שיוכל לעשות בזמן שכתב רבינו האר"י בשעה"כ וכן המהרי"ל, עדיף מאשר לפני זמן זה אע"פ שהוא ברוב עם.
3. בחזו"ע ימים נוראים ציטט הרב זצ"ל את שעה"כ אך דילג על כמה מילים העיקריות שכתב וז"ל: "כתב בשער הכוונות (דף צ ע"ב) וז"ל: ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום א' דראש השנה אחר תפלת המנחה (כאן חסר את המילים): מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול, או אצל מעיין או באר מיים חיים, וקורין אותו תשליך".

מניין שיש כאן הוראה ולא תיאור מנהג? אולי היו נוהגים ללכת מעט קודם שקיעת החמה, משום שהיו מתפללים מנחה קטנה, סמוך לשקיעת החמה, ואז ממילא עושים את התשליך: סמוך לשקיעת החמה?
איברא, לא אכחד שדעת הגרי"ח בתורה לשמה (סימן קנ"ט) אינה כן, אמנם סו"ס מדובר בטעם קלוש, וכידוע מטרת רובו של ספר זה הוא דווקא בחיפוש אחר מקורות בדברי חז"ל למנהגים מאוחרים, וכבר עמדו על זה באחד מן המבואות. וכמדומה לי שגם הגרי"ח שבכל מקום מציין שישתדלו לעשות כל דבר שבקדושה בעשרה, משום שכל בי עשרה שכינה שרייא, יודה שעדיף ועדיף.

[איתן נוי]

לא הבנתי.
הרי הזמן הקבוע לתשליך ע"פ האר"י הקדוש הוא בדווקא (לפחות לכתחילה)
לעומת זאת לא מצאנו בזה גדר של ברוב עם (ואדרבה), אז למה שנזיז את הזמן בשביל זה?

לא מבין מה כבודך עונה לי.
אם יש ציבור של 30 איש שעושים תשליך לא לפי הזמן של רבינו האר"י אלא ב 14:00 בצהרים אך זה רוב עם.
אתה סבור שאעפ"כ יעשה ביחיד יותר מאוחר?
יתירה מכך, וכי לפי רבינו האר"י הזמן מעכב את מנהג התשליך?

לא מעכב אבל למה לא לעשות לפי הזמן העיקרי?

1. ודאי שהכי טוב הכי משובח ומהודר הוא בעיתו ובזמנו, אבל לא תמיד ניתן לארגן את הציבור בשעה זו.
2. שוב חשבתי קצת יותר לעומק. גם למ"ד שדין זריזין עדיף על ברוב עם מאוחר יותר, כאן זה יהיה שונה, מאחר ותחילת הזמן של התשליך טרם הגיע וא"כ כל מי עיעשה קודם זמן זה לכאורה לא עשה בזמן הראוי וחסר לו באיכות העניין/המנהג. וא"כ לכאורה נצטרך לומר שאדרבה מי שיוכל לעשות בזמן שכתב רבינו האר"י בשעה"כ וכן המהרי"ל, עדיף מאשר לפני זמן זה אע"פ שהוא ברוב עם.
3. בחזו"ע ימים נוראים ציטט הרב זצ"ל את שעה"כ אך דילג על כמה מילים העיקריות שכתב וז"ל: "כתב בשער הכוונות (דף צ ע"ב) וז"ל: ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום א' דראש השנה אחר תפלת המנחה (כאן חסר את המילים): מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול, או אצל מעיין או באר מיים חיים, וקורין אותו תשליך".

מניין שיש כאן הוראה ולא תיאור מנהג? אולי היו נוהגים ללכת מעט קודם שקיעת החמה, משום שהיו מתפללים מנחה קטנה, סמוך לשקיעת החמה, ואז ממילא עושים את התשליך: סמוך לשקיעת החמה?
איברא, לא אכחד שדעת הגרי"ח בתורה לשמה (סימן קנ"ט) אינה כן, אמנם סו"ס מדובר בטעם קלוש, וכידוע מטרת רובו של ספר זה הוא דווקא בחיפוש אחר מקורות בדברי חז"ל למנהגים מאוחרים, וכבר עמדו על זה באחד מן המבואות. וכמדומה לי שגם הגרי"ח שבכל מקום מציין שישתדלו לעשות כל דבר שבקדושה בעשרה, משום שכל בי עשרה שכינה שרייא, יודה שעדיף ועדיף.

מסכים עם הדברים, אכן יש להעמיק שאכן יסוד ענין זה הוא דברי קבלה, ויתכן שיש ענין דווקא באותה העת. וא"כ אין נפק"מ אם יעשו בעשרה או ביחיד לפני זמן זה שאכן עוד לא התחיל הזמן. אא"כ רוצים לצאת יד"ח הפשט דאה"נ כבר מפלג המנחה ש"ד.

[מגדל]

לא הבנתי.
הרי הזמן הקבוע לתשליך ע"פ האר"י הקדוש הוא בדווקא (לפחות לכתחילה)
לעומת זאת לא מצאנו בזה גדר של ברוב עם (ואדרבה), אז למה שנזיז את הזמן בשביל זה?

לא מבין מה כבודך עונה לי.
אם יש ציבור של 30 איש שעושים תשליך לא לפי הזמן של רבינו האר"י אלא ב 14:00 בצהרים אך זה רוב עם.
אתה סבור שאעפ"כ יעשה ביחיד יותר מאוחר?
יתירה מכך, וכי לפי רבינו האר"י הזמן מעכב את מנהג התשליך?

לא מעכב אבל למה לא לעשות לפי הזמן העיקרי?

1. ודאי שהכי טוב הכי משובח ומהודר הוא בעיתו ובזמנו, אבל לא תמיד ניתן לארגן את הציבור בשעה זו.
2. שוב חשבתי קצת יותר לעומק. גם למ"ד שדין זריזין עדיף על ברוב עם מאוחר יותר, כאן זה יהיה שונה, מאחר ותחילת הזמן של התשליך טרם הגיע וא"כ כל מי עיעשה קודם זמן זה לכאורה לא עשה בזמן הראוי וחסר לו באיכות העניין/המנהג. וא"כ לכאורה נצטרך לומר שאדרבה מי שיוכל לעשות בזמן שכתב רבינו האר"י בשעה"כ וכן המהרי"ל, עדיף מאשר לפני זמן זה אע"פ שהוא ברוב עם.
3. בחזו"ע ימים נוראים ציטט הרב זצ"ל את שעה"כ אך דילג על כמה מילים העיקריות שכתב וז"ל: "כתב בשער הכוונות (דף צ ע"ב) וז"ל: ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום א' דראש השנה אחר תפלת המנחה (כאן חסר את המילים): מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול, או אצל מעיין או באר מיים חיים, וקורין אותו תשליך".

מניין שיש כאן הוראה ולא תיאור מנהג? אולי היו נוהגים ללכת מעט קודם שקיעת החמה, משום שהיו מתפללים מנחה קטנה, סמוך לשקיעת החמה, ואז ממילא עושים את התשליך: סמוך לשקיעת החמה?
איברא, לא אכחד שדעת הגרי"ח בתורה לשמה (סימן קנ"ט) אינה כן, אמנם סו"ס מדובר בטעם קלוש, וכידוע מטרת רובו של ספר זה הוא דווקא בחיפוש אחר מקורות בדברי חז"ל למנהגים מאוחרים, וכבר עמדו על זה באחד מן המבואות. וכמדומה לי שגם הגרי"ח שבכל מקום מציין שישתדלו לעשות כל דבר שבקדושה בעשרה, משום שכל בי עשרה שכינה שרייא, יודה שעדיף ועדיף.

מסכים עם הדברים, אכן יש להעמיק שאכן יסוד ענין זה הוא דברי קבלה, ויתכן שיש ענין דווקא באותה העת. וא"כ אין נפק"מ אם יעשו בעשרה או ביחיד לפני זמן זה שאכן עוד לא התחיל הזמן. אא"כ רוצים לצאת יד"ח הפשט דאה"נ כבר מפלג המנחה ש"ד.

אולי מן הראוי לציין כאן שאת כוונות התשליך אנו מכוונים (אמורים לכוון עכ"פ) בכל שחרית ומנחה דכל ימי השנה, רצוני לומר, בכל פעם שבו אנו מזכירים י"ג מידות; כך שקשה לומר שקודם שעה י"ב לא שייך לעשות תשליך. תגיד שיש יותר זכות, יותר עניין, סגולות, בסדר, לדברים הללו אין סוף, אבל אין מקומם בפסיקת ההלכה.
אני חושב שהאמת יורה דרכו שאין כאן אלא תיאור מנהג קיים ותוספת נופך בו, כפי שמצינו לא מעט פעמים בקבלת האר"י שהוסיפה נופך ועומק לדברים שכבר היו מאז ומעולם.
התפללו מנחה מאוחר, ועשו את התשליך לאחריה, הא ותו לא מידי.

[איתן נוי]

לא הבנתי.
הרי הזמן הקבוע לתשליך ע"פ האר"י הקדוש הוא בדווקא (לפחות לכתחילה)
לעומת זאת לא מצאנו בזה גדר של ברוב עם (ואדרבה), אז למה שנזיז את הזמן בשביל זה?

לא מבין מה כבודך עונה לי.
אם יש ציבור של 30 איש שעושים תשליך לא לפי הזמן של רבינו האר"י אלא ב 14:00 בצהרים אך זה רוב עם.
אתה סבור שאעפ"כ יעשה ביחיד יותר מאוחר?
יתירה מכך, וכי לפי רבינו האר"י הזמן מעכב את מנהג התשליך?

לא מעכב אבל למה לא לעשות לפי הזמן העיקרי?

1. ודאי שהכי טוב הכי משובח ומהודר הוא בעיתו ובזמנו, אבל לא תמיד ניתן לארגן את הציבור בשעה זו.
2. שוב חשבתי קצת יותר לעומק. גם למ"ד שדין זריזין עדיף על ברוב עם מאוחר יותר, כאן זה יהיה שונה, מאחר ותחילת הזמן של התשליך טרם הגיע וא"כ כל מי עיעשה קודם זמן זה לכאורה לא עשה בזמן הראוי וחסר לו באיכות העניין/המנהג. וא"כ לכאורה נצטרך לומר שאדרבה מי שיוכל לעשות בזמן שכתב רבינו האר"י בשעה"כ וכן המהרי"ל, עדיף מאשר לפני זמן זה אע"פ שהוא ברוב עם.
3. בחזו"ע ימים נוראים ציטט הרב זצ"ל את שעה"כ אך דילג על כמה מילים העיקריות שכתב וז"ל: "כתב בשער הכוונות (דף צ ע"ב) וז"ל: ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום א' דראש השנה אחר תפלת המנחה (כאן חסר את המילים): מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול, או אצל מעיין או באר מיים חיים, וקורין אותו תשליך".

מניין שיש כאן הוראה ולא תיאור מנהג? אולי היו נוהגים ללכת מעט קודם שקיעת החמה, משום שהיו מתפללים מנחה קטנה, סמוך לשקיעת החמה, ואז ממילא עושים את התשליך: סמוך לשקיעת החמה?
איברא, לא אכחד שדעת הגרי"ח בתורה לשמה (סימן קנ"ט) אינה כן, אמנם סו"ס מדובר בטעם קלוש, וכידוע מטרת רובו של ספר זה הוא דווקא בחיפוש אחר מקורות בדברי חז"ל למנהגים מאוחרים, וכבר עמדו על זה באחד מן המבואות. וכמדומה לי שגם הגרי"ח שבכל מקום מציין שישתדלו לעשות כל דבר שבקדושה בעשרה, משום שכל בי עשרה שכינה שרייא, יודה שעדיף ועדיף.

מסכים עם הדברים, אכן יש להעמיק שאכן יסוד ענין זה הוא דברי קבלה, ויתכן שיש ענין דווקא באותה העת. וא"כ אין נפק"מ אם יעשו בעשרה או ביחיד לפני זמן זה שאכן עוד לא התחיל הזמן. אא"כ רוצים לצאת יד"ח הפשט דאה"נ כבר מפלג המנחה ש"ד.

אולי מן הראוי לציין כאן שאת כוונות התשליך אנו מכוונים (אמורים לכוון עכ"פ) בכל שחרית ומנחה דכל ימי השנה, רצוני לומר, בכל פעם שבו אנו מזכירים י"ג מידות; כך שקשה לומר שקודם שעה י"ב לא שייך לעשות תשליך. תגיד שיש יותר זכות, יותר עניין, סגולות, בסדר, לדברים הללו אין סוף, אבל אין מקומם בפסיקת ההלכה.
אני חושב שהאמת יורה דרכו שאין כאן אלא תיאור מנהג קיים ותוספת נופך בו, כפי שמצינו לא מעט פעמים בקבלת האר"י שהוסיפה נופך ועומק לדברים שכבר היו מאז ומעולם.
התפללו מנחה מאוחר, ועשו את התשליך לאחריה, הא ותו לא מידי.

הכל יתכן. אך כבר כתבתי לעיל שבכדי לקבוע צריך להעמיק בדברי הקבלה ולברר האם אכן.
א"א לקבוע מהשערות או מדימויי מילתא.
אי"ה אם עוד אשב (או מי מהחברים כאן) על מדוכה זו אעלה לכאן.

[מגדל]

לא הבנתי.
הרי הזמן הקבוע לתשליך ע"פ האר"י הקדוש הוא בדווקא (לפחות לכתחילה)
לעומת זאת לא מצאנו בזה גדר של ברוב עם (ואדרבה), אז למה שנזיז את הזמן בשביל זה?

לא מבין מה כבודך עונה לי.
אם יש ציבור של 30 איש שעושים תשליך לא לפי הזמן של רבינו האר"י אלא ב 14:00 בצהרים אך זה רוב עם.
אתה סבור שאעפ"כ יעשה ביחיד יותר מאוחר?
יתירה מכך, וכי לפי רבינו האר"י הזמן מעכב את מנהג התשליך?

לא מעכב אבל למה לא לעשות לפי הזמן העיקרי?

1. ודאי שהכי טוב הכי משובח ומהודר הוא בעיתו ובזמנו, אבל לא תמיד ניתן לארגן את הציבור בשעה זו.
2. שוב חשבתי קצת יותר לעומק. גם למ"ד שדין זריזין עדיף על ברוב עם מאוחר יותר, כאן זה יהיה שונה, מאחר ותחילת הזמן של התשליך טרם הגיע וא"כ כל מי עיעשה קודם זמן זה לכאורה לא עשה בזמן הראוי וחסר לו באיכות העניין/המנהג. וא"כ לכאורה נצטרך לומר שאדרבה מי שיוכל לעשות בזמן שכתב רבינו האר"י בשעה"כ וכן המהרי"ל, עדיף מאשר לפני זמן זה אע"פ שהוא ברוב עם.
3. בחזו"ע ימים נוראים ציטט הרב זצ"ל את שעה"כ אך דילג על כמה מילים העיקריות שכתב וז"ל: "כתב בשער הכוונות (דף צ ע"ב) וז"ל: ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום א' דראש השנה אחר תפלת המנחה (כאן חסר את המילים): מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול, או אצל מעיין או באר מיים חיים, וקורין אותו תשליך".

מניין שיש כאן הוראה ולא תיאור מנהג? אולי היו נוהגים ללכת מעט קודם שקיעת החמה, משום שהיו מתפללים מנחה קטנה, סמוך לשקיעת החמה, ואז ממילא עושים את התשליך: סמוך לשקיעת החמה?
איברא, לא אכחד שדעת הגרי"ח בתורה לשמה (סימן קנ"ט) אינה כן, אמנם סו"ס מדובר בטעם קלוש, וכידוע מטרת רובו של ספר זה הוא דווקא בחיפוש אחר מקורות בדברי חז"ל למנהגים מאוחרים, וכבר עמדו על זה באחד מן המבואות. וכמדומה לי שגם הגרי"ח שבכל מקום מציין שישתדלו לעשות כל דבר שבקדושה בעשרה, משום שכל בי עשרה שכינה שרייא, יודה שעדיף ועדיף.

מסכים עם הדברים, אכן יש להעמיק שאכן יסוד ענין זה הוא דברי קבלה, ויתכן שיש ענין דווקא באותה העת. וא"כ אין נפק"מ אם יעשו בעשרה או ביחיד לפני זמן זה שאכן עוד לא התחיל הזמן. אא"כ רוצים לצאת יד"ח הפשט דאה"נ כבר מפלג המנחה ש"ד.

אולי מן הראוי לציין כאן שאת כוונות התשליך אנו מכוונים (אמורים לכוון עכ"פ) בכל שחרית ומנחה דכל ימי השנה, רצוני לומר, בכל פעם שבו אנו מזכירים י"ג מידות; כך שקשה לומר שקודם שעה י"ב לא שייך לעשות תשליך. תגיד שיש יותר זכות, יותר עניין, סגולות, בסדר, לדברים הללו אין סוף, אבל אין מקומם בפסיקת ההלכה.
אני חושב שהאמת יורה דרכו שאין כאן אלא תיאור מנהג קיים ותוספת נופך בו, כפי שמצינו לא מעט פעמים בקבלת האר"י שהוסיפה נופך ועומק לדברים שכבר היו מאז ומעולם.
התפללו מנחה מאוחר, ועשו את התשליך לאחריה, הא ותו לא מידי.

הכל יתכן. אך כבר כתבתי לעיל שבכדי לקבוע צריך להעמיק בדברי הקבלה ולברר האם אכן.
א"א לקבוע מהשערות או מדימויי מילתא.
אי"ה אם עוד אשב (או מי מהחברים כאן) על מדוכה זו אעלה לכאן.

אני קצת נבוך בדבריך, כללת בחדא מחתא להשערות ולדימויי מילתא.
הבנתי דבריך גבי השערות, על דימוי מילתא למילתא התורה עומדת. כמובן שאינך חייב לקבל את הדימוי, אך אם לדין הוא, יש תשובה.

[איתן נוי]

לא הבנתי.
הרי הזמן הקבוע לתשליך ע"פ האר"י הקדוש הוא בדווקא (לפחות לכתחילה)
לעומת זאת לא מצאנו בזה גדר של ברוב עם (ואדרבה), אז למה שנזיז את הזמן בשביל זה?

לא מבין מה כבודך עונה לי.
אם יש ציבור של 30 איש שעושים תשליך לא לפי הזמן של רבינו האר"י אלא ב 14:00 בצהרים אך זה רוב עם.
אתה סבור שאעפ"כ יעשה ביחיד יותר מאוחר?
יתירה מכך, וכי לפי רבינו האר"י הזמן מעכב את מנהג התשליך?

לא מעכב אבל למה לא לעשות לפי הזמן העיקרי?

1. ודאי שהכי טוב הכי משובח ומהודר הוא בעיתו ובזמנו, אבל לא תמיד ניתן לארגן את הציבור בשעה זו.
2. שוב חשבתי קצת יותר לעומק. גם למ"ד שדין זריזין עדיף על ברוב עם מאוחר יותר, כאן זה יהיה שונה, מאחר ותחילת הזמן של התשליך טרם הגיע וא"כ כל מי עיעשה קודם זמן זה לכאורה לא עשה בזמן הראוי וחסר לו באיכות העניין/המנהג. וא"כ לכאורה נצטרך לומר שאדרבה מי שיוכל לעשות בזמן שכתב רבינו האר"י בשעה"כ וכן המהרי"ל, עדיף מאשר לפני זמן זה אע"פ שהוא ברוב עם.
3. בחזו"ע ימים נוראים ציטט הרב זצ"ל את שעה"כ אך דילג על כמה מילים העיקריות שכתב וז"ל: "כתב בשער הכוונות (דף צ ע"ב) וז"ל: ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום א' דראש השנה אחר תפלת המנחה (כאן חסר את המילים): מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול, או אצל מעיין או באר מיים חיים, וקורין אותו תשליך".

מניין שיש כאן הוראה ולא תיאור מנהג? אולי היו נוהגים ללכת מעט קודם שקיעת החמה, משום שהיו מתפללים מנחה קטנה, סמוך לשקיעת החמה, ואז ממילא עושים את התשליך: סמוך לשקיעת החמה?
איברא, לא אכחד שדעת הגרי"ח בתורה לשמה (סימן קנ"ט) אינה כן, אמנם סו"ס מדובר בטעם קלוש, וכידוע מטרת רובו של ספר זה הוא דווקא בחיפוש אחר מקורות בדברי חז"ל למנהגים מאוחרים, וכבר עמדו על זה באחד מן המבואות. וכמדומה לי שגם הגרי"ח שבכל מקום מציין שישתדלו לעשות כל דבר שבקדושה בעשרה, משום שכל בי עשרה שכינה שרייא, יודה שעדיף ועדיף.

מסכים עם הדברים, אכן יש להעמיק שאכן יסוד ענין זה הוא דברי קבלה, ויתכן שיש ענין דווקא באותה העת. וא"כ אין נפק"מ אם יעשו בעשרה או ביחיד לפני זמן זה שאכן עוד לא התחיל הזמן. אא"כ רוצים לצאת יד"ח הפשט דאה"נ כבר מפלג המנחה ש"ד.

אולי מן הראוי לציין כאן שאת כוונות התשליך אנו מכוונים (אמורים לכוון עכ"פ) בכל שחרית ומנחה דכל ימי השנה, רצוני לומר, בכל פעם שבו אנו מזכירים י"ג מידות; כך שקשה לומר שקודם שעה י"ב לא שייך לעשות תשליך. תגיד שיש יותר זכות, יותר עניין, סגולות, בסדר, לדברים הללו אין סוף, אבל אין מקומם בפסיקת ההלכה.
אני חושב שהאמת יורה דרכו שאין כאן אלא תיאור מנהג קיים ותוספת נופך בו, כפי שמצינו לא מעט פעמים בקבלת האר"י שהוסיפה נופך ועומק לדברים שכבר היו מאז ומעולם.
התפללו מנחה מאוחר, ועשו את התשליך לאחריה, הא ותו לא מידי.

הכל יתכן. אך כבר כתבתי לעיל שבכדי לקבוע צריך להעמיק בדברי הקבלה ולברר האם אכן.
א"א לקבוע מהשערות או מדימויי מילתא.
אי"ה אם עוד אשב (או מי מהחברים כאן) על מדוכה זו אעלה לכאן.

אני קצת נבוך בדבריך, כללת בחדא מחתא להשערות ולדימויי מילתא.
הבנתי דבריך גבי השערות, על דימוי מילתא למילתא התורה עומדת. כמובן שאינך חייב לקבל את הדימוי, אך אם לדין הוא, יש תשובה.

כבודו לא יהיה נבוך בדברים כה פשוטים. לא בכל עניין מחייב שאם במקום מסויים כשהזכירו איזה עניין והתכוונו על אורחא דמילתא, בהכרח הוא שבכל המקומות כגון אלו יהיה הדין כך.

[מגדל]

לא הבנתי.
הרי הזמן הקבוע לתשליך ע"פ האר"י הקדוש הוא בדווקא (לפחות לכתחילה)
לעומת זאת לא מצאנו בזה גדר של ברוב עם (ואדרבה), אז למה שנזיז את הזמן בשביל זה?

לא מבין מה כבודך עונה לי.
אם יש ציבור של 30 איש שעושים תשליך לא לפי הזמן של רבינו האר"י אלא ב 14:00 בצהרים אך זה רוב עם.
אתה סבור שאעפ"כ יעשה ביחיד יותר מאוחר?
יתירה מכך, וכי לפי רבינו האר"י הזמן מעכב את מנהג התשליך?

לא מעכב אבל למה לא לעשות לפי הזמן העיקרי?

1. ודאי שהכי טוב הכי משובח ומהודר הוא בעיתו ובזמנו, אבל לא תמיד ניתן לארגן את הציבור בשעה זו.
2. שוב חשבתי קצת יותר לעומק. גם למ"ד שדין זריזין עדיף על ברוב עם מאוחר יותר, כאן זה יהיה שונה, מאחר ותחילת הזמן של התשליך טרם הגיע וא"כ כל מי עיעשה קודם זמן זה לכאורה לא עשה בזמן הראוי וחסר לו באיכות העניין/המנהג. וא"כ לכאורה נצטרך לומר שאדרבה מי שיוכל לעשות בזמן שכתב רבינו האר"י בשעה"כ וכן המהרי"ל, עדיף מאשר לפני זמן זה אע"פ שהוא ברוב עם.
3. בחזו"ע ימים נוראים ציטט הרב זצ"ל את שעה"כ אך דילג על כמה מילים העיקריות שכתב וז"ל: "כתב בשער הכוונות (דף צ ע"ב) וז"ל: ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום א' דראש השנה אחר תפלת המנחה (כאן חסר את המילים): מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול, או אצל מעיין או באר מיים חיים, וקורין אותו תשליך".

מניין שיש כאן הוראה ולא תיאור מנהג? אולי היו נוהגים ללכת מעט קודם שקיעת החמה, משום שהיו מתפללים מנחה קטנה, סמוך לשקיעת החמה, ואז ממילא עושים את התשליך: סמוך לשקיעת החמה?
איברא, לא אכחד שדעת הגרי"ח בתורה לשמה (סימן קנ"ט) אינה כן, אמנם סו"ס מדובר בטעם קלוש, וכידוע מטרת רובו של ספר זה הוא דווקא בחיפוש אחר מקורות בדברי חז"ל למנהגים מאוחרים, וכבר עמדו על זה באחד מן המבואות. וכמדומה לי שגם הגרי"ח שבכל מקום מציין שישתדלו לעשות כל דבר שבקדושה בעשרה, משום שכל בי עשרה שכינה שרייא, יודה שעדיף ועדיף.

מסכים עם הדברים, אכן יש להעמיק שאכן יסוד ענין זה הוא דברי קבלה, ויתכן שיש ענין דווקא באותה העת. וא"כ אין נפק"מ אם יעשו בעשרה או ביחיד לפני זמן זה שאכן עוד לא התחיל הזמן. אא"כ רוצים לצאת יד"ח הפשט דאה"נ כבר מפלג המנחה ש"ד.

אולי מן הראוי לציין כאן שאת כוונות התשליך אנו מכוונים (אמורים לכוון עכ"פ) בכל שחרית ומנחה דכל ימי השנה, רצוני לומר, בכל פעם שבו אנו מזכירים י"ג מידות; כך שקשה לומר שקודם שעה י"ב לא שייך לעשות תשליך. תגיד שיש יותר זכות, יותר עניין, סגולות, בסדר, לדברים הללו אין סוף, אבל אין מקומם בפסיקת ההלכה.
אני חושב שהאמת יורה דרכו שאין כאן אלא תיאור מנהג קיים ותוספת נופך בו, כפי שמצינו לא מעט פעמים בקבלת האר"י שהוסיפה נופך ועומק לדברים שכבר היו מאז ומעולם.
התפללו מנחה מאוחר, ועשו את התשליך לאחריה, הא ותו לא מידי.

הכל יתכן. אך כבר כתבתי לעיל שבכדי לקבוע צריך להעמיק בדברי הקבלה ולברר האם אכן.
א"א לקבוע מהשערות או מדימויי מילתא.
אי"ה אם עוד אשב (או מי מהחברים כאן) על מדוכה זו אעלה לכאן.

אני קצת נבוך בדבריך, כללת בחדא מחתא להשערות ולדימויי מילתא.
הבנתי דבריך גבי השערות, על דימוי מילתא למילתא התורה עומדת. כמובן שאינך חייב לקבל את הדימוי, אך אם לדין הוא, יש תשובה.

כבודו לא יהיה נבוך בדברים כה פשוטים. לא בכל עניין מחייב שאם במקום מסויים כשהזכירו איזה עניין והתכוונו על אורחא דמילתא, בהכרח הוא שבכל המקומות כגון אלו יהיה הדין כך.

האם קראת את מה שכתבתי, או רק ציטטת?

[איתן נוי]

כל מילה.
כעת לענ"ד אין יותר מקום להאריך זה כבר בלי טעם.
בל"נ אם אראה עוד מקורות מהימנים וברורים אעלה.
וכנ"ל לכבודו.
יש"כ.