שמחה יתירה דסוכות

[זאינץ]

האם היום כשאין ביהמ''ק ישנו הענין ד''שמחה יתירה'' דסוכות מדאורייתא גם בזמננו[מבלי קשר לענין דשב''ה דבזה יש דיונים שלמים אם זה השמחה יתירה שהתורה התכוונה,או מפני הענין דד' מינים ''ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים'' [ולפ''ז כתבו כמה פוסקים דטוב ליטלו בכותל המערבי שזהו לפני ה' אלוקיכם לכל הדעות]] דלפ''ז מה שאומרים היום זמן שמחתינו בסוכות הוא רק זכר למקדש?[דהרי בכל יו''ט ישנו הענין דשמחה],והאם מי שנוטל ד' מינים בכותל לפ''ז מקים מצוות שמחה יתירה דסוכות מדאורייתא מדכתיב ''ושמחתם לפני ה' אלוקיכם''?
אני מתכוון לפי ההלכה ולא לפי דרש וחסידות דענין''מחילת העוונות דיוה''כ '' וכדומה שמזה הספרים מלאים.

[תלמיד-חכמים]

מהרמב"ם משמע שלא:
אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתרה, שנאמר "ושמחתם, לפני ה' אלוהיכם--שבעת ימים".

[זאינץ]

למה דוקא בחג הסוכות ישנה שמחה יתירה [לפי הרמב''ם] דוקא בבהמ''ק מה שאין בשאר החגים?

[תלמיד-חכמים]

כנראה משום המצוה המיוחדת של ניסוך המים, שבכל השנה היו מנסכין רק יין ובסוכות גם מים. ומצוה זו שייכת רק במקדש.
ולכן נקראת "שמחת בית השאובה".
ויומתק בזה המשך לשון הרמב"ם שם: שהשמחה שישמח האדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שציוה בהם עבודה גדולה היא וכו'.

[זאינץ]

אבל לא לפי כולם השמחה יתירה דסוכות קשורה לשב''ה ולפיהם מה השמחה יתירה?
ולגבי הרמב''ם יש שיחה יפה של הרבי מיליובאוויטש לקו''ש חלק י''ז לפרשת אמור שלפיו שמחת בית השואבה לאו דוקא קשורה לניסוך המים עיי'ש ותרווה נחת.
ומה גם שהרמב''ם השמיט את כל סדר השאיבה וכו'.

[תלמיד-חכמים]

מהו "שב"ה"?

האם השיחה הנ"ל תורגמה, והיכן ניתן לראות את השיחה הנ"ל ברשת?

[שומע ומשמיע]

ממה שעושים זכר לשמחת בית השואבה רואים שיש לזה השפעה על ימינו, ולכאורה הוא מאותה פרשה של זכר לנטילת לולב שבעה. וכידוע דבר הגר"א על ההקפות.

[לבי במערב]

מהו "שב"ה"?

שמחת בית השואבה.

האם השיחה הנ"ל תורגמה, והיכן ניתן לראות את השיחה הנ"ל ברשת?

תרגומה זמין כאן (המקור היידי מצוי בה"ב).

[זאינץ]

מדוע לא נמנה א''כ במנין המצוות?

[זאינץ]

מדוע לא נלמד שמחה יתירה דסוכות משלוש שמחות שנאמרו בו ודוקא מו''שמחתם לפני ה' אלוקיכם'' והרי גם בשבועות נאמר ושמחת לפני ה' אלוקיך?

[תלמיד-חכמים]

מהו "שב"ה"?

שמחת בית השואבה.

האם השיחה הנ"ל תורגמה, והיכן ניתן לראות את השיחה הנ"ל ברשת?

תרגומה זמין כאן (המקור היידי מצוי בה"ב).

יישר כח!
בהערה 9 שם, לא הבנתי את ההוכחה מהרמב"ם בסהמ"צ שהשמחה היתרה בסוכות בכלי שיר אינה משום ניסוך המים, והרי אדרבה מהרמב"ם שם משמע שהיא היא, שכתב שם כלי שיר וכו' ואח"כ כתב שזו היא שמחת בית השאובה.

[זאינץ]

הוא מסביר שם ששמחת בית השואבה לא נקראה ע''ש ניסוך המים אלא שקשורה למקום בית השואבה איפה שמנסכים את המים .

[תלמיד-חכמים]

כן, אבל את ההוכחה מסהמ"צ לא הבנתי.

[לבי במערב]

שהרי כלל ולמד ענין זה ממצות 'ושמחת בחגך'.

[זאינץ]

היינו הזכיר שם שמנגנים בכלי שיר ומרקדים כשמחה בפני עצמה ללא קשר לניסוך המים אלא שמחה שקשורה [לחג] בפני עצמה [ מדאינו מפרט את כל סדר השאיבה ולא כותב שהשמחה היא משום כך] ומה שנקרא שמחת בית השואבה כתבתי בהודעה הקודמת ממה שכתוב בשיחה.

[זאינץ]

דבפשטות כל הר''עש'' והשמחה דשב''ה הייתה להוציא מליבם של צדוקים דלפ''ז למה עושים שמחה מיוחדת דוקא על מצוות ניסוך המים ולא בשאר מצוות .

[ביליצר]

שמחה יתרה היתה כפי שכתב הרמב"ם משום דבסוכות כתיב ושמחתם לפני השם אלוקיכם .

הטעם הוא משום דהוא חג האסיף ומודים להקב"ה על כל הטוב וזה גם טעם ד מינים עיין מו"נ בהרחבה,
וכן מבקשים על העתיד דבחג נידונין על המים !

[זאינץ]

מדרבנן שתיקנו ליטול לולב כל שבעה זכר למקדש אז לפי דעת האומרים שהשמחה יתירה דסוכות קשורה עם נטילת ד' המינים [להעיר מספר הפרדס לרש׳׳י ומעוד כמה מקומות] יהיה בזמננו גם שייך שמחה יתירה?

[שומע ומשמיע]

הגיג בנושא

[זאינץ]

עדיין לא מתרץ את השאלה.

[שומע ומשמיע]

איזו שאלה?

[אוהב ציון]

בס"ד
וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. (נחמי' פרק יח).

[שומע ומשמיע]

בס"ד
וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. (נחמי' פרק יח).

מאי קמ"ל?

[זאינץ]

הרמב׳׳ם מונה שמחה דסוכות כמצווה בפני עצמה במנין המצוות או שכוונתו לכל הרגלים [מסה׳׳מ שציטט מר]?

[זאינץ]

שאלתי הייתה מכיון שנטילת ד׳ מינים לפי כמה מהפרשנים[רש׳׳י אברבנאל ועוד] מתבטא שמחה היתירה דסוכות [שמצווה לשמוח בהם] האם לפ׳׳ז יהיה שמחה יתירה מדאורייתא גם בזמננו?

[לבי במערב]

הרמב׳׳ם מונה שמחה דסוכות כמצווה בפני עצמה במנין המצוות או שכוונתו לכל הרגלים [מסה׳׳מ שציטט מר]?

כך לשון־קדשו שם (ריש עשה נד):

שצונו לשמוח ברגלים, והוא אמרו יתעלה "ושמחת בחגך". והיא המצוה השלישית מן השלוש מצוות הנוהגות ברגל.

וכן מוכח מהמשך הדברים, דכוונתו לכל הרגלים.

[זאינץ]

אך מפרט שם גם הענין דשמחת בית השואבה?

[לבי במערב]

אך מפרט שם גם הענין דשמחת בית השואבה?

לפ׳׳ז שאלתי כבר למעלה מדוע אינו נמנה במנין המצוות כמצווה בפני עצמה?

. . וכולל באמרו "ושמחת בחגך" מה שאמרו גם כן "שמח בכל מיני שמחה", וּמִזֶּה לאכול בשר בימים טובים, ולשתות יין, וללבוש בגדים חדשים, ולחלק פירות ומיני מתיקה לקטנים ונשים, ולשחוק בכלי ניגון ולרקוד במקדש לבד והיא שמחת בית השואבה - זה כולו נכנס תחת אמרו "ושמחת בחגך". ומה שיתחייב מהם יותר - שתיית היין לבד, כי הוא יותר מיוחד בשמחה.

וכבר העיר בזה (כאמור) כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, דעכצ"ל שלשיטתו ה"ז בכלל עשה ד'ושמחת בחגך', ולא משום מצות שמחה המיוחדת בניסוך המים לבדו.

[זאינץ]

ולפי שאר מוני המצוות[גם כאלו שסוברים שלא קשור לניסוך המים]?