רושם עוונות על המצח - לא בשעת לבישת טלית

[יהודה בן יעקב]

שמעתי שכתב א' הקדמונים כי אע"פ שיש לכל אדם רושם עוונותיו על מצחו, אך בשעה שלובש טלית / מקיים מצות ציצית, אין הרושם ניכר.
האם ידוע מקור הדברים?

[בקרו טלה]

-

[לבי במערב]

שמעתי שכתב א' הקדמונים כי אע"פ שיש לכל אדם רושם עוונותיו על מצחו, אך בשעה שלובש טלית / מקיים מצות ציצית, אין הרושם ניכר.

ראה הסכמת המהרש"ם מברעזאן לס' קהלת יעקב (פיעטרקוב, תרס"ה).

[יהודה בן יעקב]

יישר כח

העירוני שמדברי שיירי כנסת הגדולה [או"ח סי' קלא הגב"י ס"ק י] מבואר לא כן, שכתב לענין נפילת אפים באמירת תחנון:

והמנהג להתכסות פניו בטלית או בסודר כשאין לו טלית, ושמעתי הטעם כדי שלא ליפול על כף ידו שבה כתובים עונותיו.

והו"ד באליה זוטא [סי' קלא, ב], וזו כוונתו באליה רבה [שם ס"ק ב בסוף דבריו] ומש"כ "כתב בספר המנהיג לכסות וכו' ", נראה דהוא ט"ס וצ"ל וכתב בספר [שיירי כנה"ג, שהביא דבריו שם בסמוך] המנהג לכסות וכו'.

ומבו' שאף בשעה שמתפלל עם טלית, מ"מ נראים עוונותיו רשומים [ע"ג היד], ולכן יכסה פניו בטלית ולא ביד.

[זקן ששכח]

כמדומה שזה רשי די מפורש בחומש דברים.

[כדכד]

מה רשי מפורש ואיפה בחומש דברים?

[יהודה בן יעקב]

כמדומה שזה רשי די מפורש בחומש דברים.

זה נכון שהמהרש"ם הנ"ל מביא שכך רצו לפרש דברי רש"י, וכן הביא הרב 'בקרו טלה' מעוד ספרים.
אך ודאי שפשטות דברי רש"י, שמי שמגיע מעוטף בטליתו, אין מכירים את פניו ומי הוא.

[דרופתקי דאורייתא]

כמדומה שזה רשי די מפורש בחומש דברים.

זה נכון שהמהרש"ם הנ"ל מביא שכך רצו לפרש דברי רש"י, וכן הביא הרב 'בקרו טלה' מעוד ספרים.
אך ודאי שפשטות דברי רש"י, שמי שמגיע מעוטף בטליתו, אין מכירים את פניו ומי הוא.

איזה עוד ספרים?

[יהודה בן יעקב]

אינני זוכר, אך ספרים ושמות שאינם מוכרים. כנראה יותר מבני זמנינו, וזו הלימוד זכות על הרב הנ"ל שמחמת ההודעה שאחריו, מחק הודעתו שהרגיש כמיותרת.

[וונדרבר]

מה רשי מפורש ואיפה בחומש דברים?

דברים א' י"ג, רש"י ד"ה וידועים.

[לענין]

אולי לכן נהגו לקבור עם טלית? כדי שיראו רק את המצוות.

[זקן ששכח]

אולי לכן נהגו לקבור עם טלית? כדי שיראו רק את המצוות.

מסופר אודות ר"ד סגל בעל הט"ז על השו"ע, שבזקנותו לא אבה להחליף לטלית חדשה,
שכן טליתו תעיד בו שלא חשב מחשבות זרות בעת התפילה, ולכן העדיף את הישנה,
שתעיד על שנים רבות.

[מה שנכון נכון]

מקור הסיפור על הט"ז הוא בפנקס הח"ק דלבוב. מועתק כאן.

ויש להעיר, וכי עקב כך נדחה דין זה אלי ואנוהו - התנאה לפניו במצוות [לרש"י ב"ק ט, ב דגריס גם טלית נאה].

והאם בשמים זקוקים לעדים בלים כאלו, ולא נכתבו המעשים בספר הזכרונות.
[ואם אמרו אבן מקיר וכו' אבני ביתו של אדם וכו', הוא תוכחה כנגד מי שחושב להשתמט בטענת שוא של 'מי מעיד בי'.
אבל גם אם נשרף הבית על אבניו וקורותיו, עדיין ימצאו עדים על כל מעשיו].
והאם לא היה אפשר להעביר את החוטים הישנים לטלית החדשה, והם יעידו עליו.
וגם אם ימצאו מקורות שיש איזה 'ענין' בזה, לכאו' אי"ז דוחה דין הידור מצוה, וכנ"ל.

יתכן שלא השיגה ידו של הט"ז להחליף את טליתו, וליהנות ממתנת ב"ו לא הוה ניח"ל, ולאשתמוטי נפשיה מבלי לצערן קעביד. ואין למדים מפי מעשה.

[לבי במערב]

כמבואר שם, מדובר הי' במתנה, שנפסק דינה בטושו"ע חו"מ סו"ס רמט.

[יהודה בן יעקב]

מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מעדיף שלא להחליף את טליתו, משום שסובר שיש בזה הידור בחפץ שקיימו בו הרבה מצוות, ועדיף על הידור של טלית נאה.

[לענין]

כך אמר הגרש"ק גראס לאחד מידידי שרצה להחליף תפליו למהודרות יותר.

[מה שנכון נכון]

א. דבר זה צריך מקור ברור כדרכה של תורה.
בפרט בתשמישי מצוה שאין בהם קדושה ונזרקין.

ב. אם היה ס"ל לט"ז כן, למה לא אמר להם טעם זה (ולא היה צריך לפרסם מעשיו הטובים)?
[ובלא"ה אם באת לומר שהשתמט מהטעם האמיתי, אמור כנ"ל].

[לבי במערב]

א. בפשטות שייך הוא למ"ש גבי אתרוג שנשתנה מראיתו מחמת משמוש ידי המברכים עליו (ראה הנסמן ב'אוצר מנהגי חב"ד - תשרי' ע' רצה־רצו).
ויש ששקו"ט בזה מדין הואיל ואתעביד כו'.

[מה שנכון נכון]

מההבט ההלכתי. לכאו' גם החת"ס שהכשיר (ואינו מוסכם להלכה) אתרוג מנומר במשמוש הידים, הוא רק לומר שאי"ז חיסרון בהדר, דהחיסרון נגרם בגלל מעלה, אבל לא קאמר שעדיף לקחת אתרוג זה על אתרוג אחר שהוא הדר כפשוטו.

[לבי במערב]

העירוני שמדברי שיירי כנסת הגדולה [או"ח סי' קלא הגב"י ס"ק י] מבואר . . שאף בשעה שמתפלל עם טלית, מ"מ נראים עוונותיו רשומים [ע"ג היד], ולכן יכסה פניו בטלית ולא ביד.

שמא יש לחלק, דהתם מיירי ברשימה שע"ג היד ולא בְּמַה שעל מצחו.

[מה שנכון נכון]

בנר חרס מצאנו שאין להדליק נ"ח פעם שניה.
אך י"ל: א. מאיס גרע. ב. לא ניכר שיושנו בא בגלל הדלקה של מצוה.

[לענין]

מההבט ההלכתי. לכאו' גם החת"ס שהכשיר (ואינו מוסכם להלכה) אתרוג מנומר במשמוש הידים, הוא רק לומר שאי"ז חיסרון בהדר, דהחיסרון נגרם בגלל מעלה, אבל לא קאמר שעדיף לקחת אתרוג זה על אתרוג אחר שהוא הדר כפשוטו.

מעניין להזכיר שכאשר הזכירו את זה לפני אחד הגדולים (איני זוכר אם החזו"א או הגריש"א), העירו שהרי זה רק בחידושים, והשיב ברגש, מה שיש בחת"ס - בכל מקום - הוא הלכה למעשה!