עקביה כתב:אליהו בן עמרם כתב:לכן לענ"ד מבאר רש"י שבכלל "שמירת" שבת זו כלול גם מקרה בו נדרשים לחללה על מנת לשמור שבתות הרבה אחרות. "ושמרו....כדי לעשות שבתות אחרות".
כלומר, כאשר מטרתו של "חילול" זה הינו בעצם שמירת שבתות רבות בעתיד, הרי שגם זה בכלל "ושמרו".
נ"ל שכוונת רש"י לומר שלפי דרשה זו של רשב"מ, הפסוק וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, אינו מזהיר כלל על שמירת השבת מעשיית מלאכה, אלא על זהירות בכך שהשבת תתקיים ע"י בנ"י "לדורותם", כלומר להציל ולהחיות את מי שזקוק לכך.
אגב, ראיתי מביאים בשם החת"ס ועוד, לגבי הנידון של "הותרה" שבת אצל פיקוח נפש או "דחויה", שיש הבדל בין אם לומדים את ההיתר מ"וחי בהם" לבין אם לומדים אותו מ"ושמרו" כר"ש בן מנסיא.
שלפי ר"ש בן מנסיא, "ושמרו" מלמד "הותרה".
כמו"כ ראיתי שיש תמהים עליו מנא ליה הא?
ואולי לפמש"כ כפי הבנתי הענייה בדברי רש"י, שאין זה "ביטולה" אלא "קיומה", ואין זה "חילולה" אלא "שמירתה", יש סימוכין לדברי החת"ס.
אך כל זה מקופיא, כי לא עיינתי בדברי החת"ס עצמם, ואיתי תלון משוגתי.