לכשיבקע כתב:לא דמי לגמרי, אבל יל''ד מאליהו בכרמל ומתקיעת שופר בשבת
אליהו בן עמרם כתב:הבית שמואל באהע'ז סי' כ'ה סק'ב בענין הוצאת שז'ל לצורך בדיקה, מביא את הגמ' ביבמות בענין הא דבודקין מי שיש בו ספק אם יכול לבוא בקהל ע'י שגורמים לו להוציא שז'ל.
ושם בהגהות 'ראש פינה' להרש'ב אב'ד הרומילוב (מופיע על הדף בשו'ע פרידמן) מבאר את הבנת הבית שמואל בגמרא הנ'ל מצד שאם לא יעשה את הבדיקה ולא יוציא שז'ל הרי שיאסר עולמית לישא אשה ובוודאי ייכשל עי'ז כמה פעמים בקרי, ולכן מותר לעשות עבירה של שז'ל פעם אחת כהא דאמרינן מוטב שיחלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.
ומכאן לכאו' רואים חידוש גדול מאד לענ'ד, שמותר לעשות עבירה אחת, לא רק בשביל להציל משמד חילול שבת ועבודה זרה בקביעות כהא דאיתא בשו'ע אוה'ח סי' ש'ו, אלא גם מעבירות הרבה כמו הוצאת שז'ל שיקרו בוודאות בעתיד אם לא יעשה את העבירה האחת עכשיו לצורך הבדיקה.
וכל זה למד ה'ראש פינה' מהגמ' ביומא פה: בטעם היתר חילול שבת אחד לצורך שמירת שבתות הרבה
כדכד כתב:משם אין ראיה
כי זה לצורך ואם כך אין בזה איסור כלל (אע"פ שלא מתירים זאת במקום שאפשר בלא זה)
ואין מזה ראיה להתיר איסורים ממש
מקדש מלך כתב:אליהו בן עמרם כתב:הבית שמואל באהע'ז סי' כ'ה סק'ב בענין הוצאת שז'ל לצורך בדיקה, מביא את הגמ' ביבמות בענין הא דבודקין מי שיש בו ספק אם יכול לבוא בקהל ע'י שגורמים לו להוציא שז'ל.
ושם בהגהות 'ראש פינה' להרש'ב אב'ד הרומילוב (מופיע על הדף בשו'ע פרידמן) מבאר את הבנת הבית שמואל בגמרא הנ'ל מצד שאם לא יעשה את הבדיקה ולא יוציא שז'ל הרי שיאסר עולמית לישא אשה ובוודאי ייכשל עי'ז כמה פעמים בקרי, ולכן מותר לעשות עבירה של שז'ל פעם אחת כהא דאמרינן מוטב שיחלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.
ומכאן לכאו' רואים חידוש גדול מאד לענ'ד, שמותר לעשות עבירה אחת, לא רק בשביל להציל משמד חילול שבת ועבודה זרה בקביעות כהא דאיתא בשו'ע אוה'ח סי' ש'ו, אלא גם מעבירות הרבה כמו הוצאת שז'ל שיקרו בוודאות בעתיד אם לא יעשה את העבירה האחת עכשיו לצורך הבדיקה.
וכל זה למד ה'ראש פינה' מהגמ' ביומא פה: בטעם היתר חילול שבת אחד לצורך שמירת שבתות הרבה
חידוש עצום ועדיין לא עיינתי.
רק קושיא אחת, אם זה טעם ההיתר, מדוע לא מחכים בסבלנות למקרה, ואם לא יבוא, אדרבה ואדרבה.
לכשיבקע כתב:לא דמי לגמרי, אבל יל''ד מאליהו בכרמל ומתקיעת שופר בשבת
כדכד כתב:הענין של "חלל עליו שבת אחת" גם אם זה מצוות אחרות ול שבת אין ממנו ראיה לעניננו כי התורה התירה לאדם לחלל שבת לצורך חיים של אדם אחר (או שלו עצמו) ובטעם היתר זה כתבו בגמרא שהטעם הוא שבחיים אלו ישמור שבת או מצוות אחרות ואילו כאן רוצים להתיר לאדם לעבור עבירה רק בגלל שחושב שאחרת יעבור הרבה אחרות ואין לזה שייכות לשם כלל
תוכן כתב:קיי"ל שחטאת שנתערבה אפילו באלף עולות כולם ימותו. ומבואר שאסור לעבור עבירה אחת, של שחיטת חטאת לשם עולה, אפילו שזה יציל מאלף עבירות של הוצאת קדשים לבית הפסול.
אליהו בן עמרם כתב:הבית שמואל באהע'ז סי' כ'ה סק'ב בענין הוצאת שז'ל לצורך בדיקה, מביא את הגמ' ביבמות בענין הא דבודקין מי שיש בו ספק אם יכול לבוא בקהל ע'י שגורמים לו להוציא שז'ל.
ושם בהגהות 'ראש פינה' להרש'ב אב'ד הרומילוב (מופיע על הדף בשו'ע פרידמן) מבאר את הבנת הבית שמואל בגמרא הנ'ל מצד שאם לא יעשה את הבדיקה ולא יוציא שז'ל הרי שיאסר עולמית לישא אשה ובוודאי ייכשל עי'ז כמה פעמים בקרי, ולכן מותר לעשות עבירה של שז'ל פעם אחת כהא דאמרינן מוטב שיחלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.
ומכאן לכאו' רואים חידוש גדול מאד לענ'ד, שמותר לעשות עבירה אחת, לא רק בשביל להציל משמד חילול שבת ועבודה זרה בקביעות כהא דאיתא בשו'ע אוה'ח סי' ש'ו, אלא גם מעבירות הרבה כמו הוצאת שז'ל שיקרו בוודאות בעתיד אם לא יעשה את העבירה האחת עכשיו לצורך הבדיקה.
וכל זה למד ה'ראש פינה' מהגמ' ביומא פה: בטעם היתר חילול שבת אחד לצורך שמירת שבתות הרבה
תוכן כתב:כדכד כתב:לא יעזור
חטאת שנשחטה לשם עולה פסולה
כיוון שבתוך האלף בהמות אחת מהן היא חטאת הרי שאותה בהמה היא פסולה וכיוון שאיננו יודעים איזוהי החטאת וברור שישחט את כולן לשם עולה הרי שכל הבהמות פסולות מספק ולא הרווחנו דבר
במקרה שעבר והקריב כל הקרבנות כשרות חוץ מאחד.
שאם צריכים להוציא שז"ל פעם אחת כדי למנוע הרבה הוצאות שז"ל בעתיד, הרי שעכשיו בהוצאת ש"ז זו - אין זה לבטלה.
עקביה כתב:שאם צריכים להוציא שז"ל פעם אחת כדי למנוע הרבה הוצאות שז"ל בעתיד, הרי שעכשיו בהוצאת ש"ז זו - אין זה לבטלה.
אם סברות כ"כ רחוקות מפקיעות שם 'בטלה', אז אף פעם זה לא לבטלה..
כדכד כתב:תוכן כתב:כדכד כתב:לא יעזור
חטאת שנשחטה לשם עולה פסולה
כיוון שבתוך האלף בהמות אחת מהן היא חטאת הרי שאותה בהמה היא פסולה וכיוון שאיננו יודעים איזוהי החטאת וברור שישחט את כולן לשם עולה הרי שכל הבהמות פסולות מספק ולא הרווחנו דבר
במקרה שעבר והקריב כל הקרבנות כשרות חוץ מאחד.
הא מנא לך?
אליהו בן עמרם כתב:ומה תאמר על דברי רש"י ביומא פ"ה: שהבאתי לעייל
"ושמרו בני ישראל את השבת - כדי לעשות שבתות אחרות יזהרו בשבת זו בקיום שמירת שבתות הרבה"
הרי הוא בעצם מחלל שבת זו? ומ"מ נקרא לכאו' כסוג של "שמירה" גם של שבת זו, בגלל השבתות הרבה בעתיד.
תוכן כתב:כדכד כתב:תוכן כתב:כדכד כתב:לא יעזור
חטאת שנשחטה לשם עולה פסולה
כיוון שבתוך האלף בהמות אחת מהן היא חטאת הרי שאותה בהמה היא פסולה וכיוון שאיננו יודעים איזוהי החטאת וברור שישחט את כולן לשם עולה הרי שכל הבהמות פסולות מספק ולא הרווחנו דבר
במקרה שעבר והקריב כל הקרבנות כשרות חוץ מאחד.
הא מנא לך?
קנים פרק ג'.
כדכד כתב:הדיונים במשניות שם על קינים שנתערבו ושם יש גם חטאת וגם עולה ואם הבנתי נכון את המשניות הקרבנות הכשרים הם דווקא אלו שודאי קרבו כהלכתן אבל לא מדובר שם על עולות בהמה שהתערבה בהם חטאת ובזה עד כמה שידוע לי גם בדיעבד כולם פסולות משום ספק החטאת שלא לשמה שהתערבה בהם
עקביה כתב:אליהו בן עמרם כתב:ומה תאמר על דברי רש"י ביומא פ"ה: שהבאתי לעייל
"ושמרו בני ישראל את השבת - כדי לעשות שבתות אחרות יזהרו בשבת זו בקיום שמירת שבתות הרבה"
הרי הוא בעצם מחלל שבת זו? ומ"מ נקרא לכאו' כסוג של "שמירה" גם של שבת זו, בגלל השבתות הרבה בעתיד.
זו ודאי לא שמירת שבת.
הרי דברי רבי שמעון בן מנסיא ברור מללו: "חלל עליו שבת אחת" וכו'.
אלא מעשה זה, של חילול שבת, יש בו "שמירה של שבתות הרבה". אבל ודאי שהוא חילול של שבת זו.
אליהו בן עמרם כתב:לכן לענ"ד מבאר רש"י שבכלל "שמירת" שבת זו כלול גם מקרה בו נדרשים לחללה על מנת לשמור שבתות הרבה אחרות. "ושמרו....כדי לעשות שבתות אחרות".
כלומר, כאשר מטרתו של "חילול" זה הינו בעצם שמירת שבתות רבות בעתיד, הרי שגם זה בכלל "ושמרו".
וצריך ביאור גדר ההלכה ד'חלל שבת אחת כו'... וכן במשנ"ב האריך להוכיח דטעמא בעלמא הוא, וצ"ע דלא נראה שיהא לשון בעלמא... ונראה דאין הכונה דיש ריוח לפנינו לטובת השבת וכאילו אנו מתמקחין עם השבת ריוח מול הפסד, אלא דנאמר כאן דהצלת נפש מישראל זה בגדר ושמרו כו', ואין שבת בלי ישראל, ואדם מישראל מהותו מי שנצטוה על שמירת השבת, וכשמצילין נפש מישראל מוסיפין נפש לשמירת השבת, וא"צ לחשוב על המצב בפועל לפי ראות עינינו [וכעין שאמרו בהדי כבשא דרחמנא כו'...].
ומה"ט קרובים הדברים דגם בעובר שלפי מציאות הנראה לעינים לא ישמור שבתות, מ"מ כיון שעובר כשר הוא אנו מצוין להחיותו ולחלל עליו השבת, ובכלל שמא [כלשון רמב"ן] ישמור שבתות יקרא, דכל ישראל בר שבת הוא והמציאות המטפחת לעינינו לא מפקעת קדושתו ומעלתו, ואין אנו רשאים להפקיר חיי אדם בן שמירת שבתות.
לא!תוכן כתב:כדכד כתב:הדיונים במשניות שם על קינים שנתערבו ושם יש גם חטאת וגם עולה ואם הבנתי נכון את המשניות הקרבנות הכשרים הם דווקא אלו שודאי קרבו כהלכתן אבל לא מדובר שם על עולות בהמה שהתערבה בהם חטאת ובזה עד כמה שידוע לי גם בדיעבד כולם פסולות משום ספק החטאת שלא לשמה שהתערבה בהם
הדיונים שם על קינים שנתערבו חטאת בעולה, וכמו שאמרת, אלו שקרבו כהלכתם כשרים. וזה בדיוק אותו הדבר בחטאת אחת שקרבה בתוך אלף עולות, שאם הקריבו 1,001 עולות, כולן כשרות חוץ מאחת.
אליהו בן עמרם כתב:כדכד כתב:משם אין ראיה
כי זה לצורך ואם כך אין בזה איסור כלל (אע"פ שלא מתירים זאת במקום שאפשר בלא זה)
ואין מזה ראיה להתיר איסורים ממש
במחילה ממר, עיין בדברי הב"ש באהע"ז סי' כ"ה ס"ק ב' עצמו ובביאור ה"ראש פינה" שם בפנים.
תחילת דברי הב"ש, להביא ראיה מהיתר הגמ' ביבמות, להתיר הוצאת שז"ל בכל מקרה שיש "צורך" בדיקה (כדברי מר), כגון שנמצא דם על עד של אשתו ורוצים לברר אם הדם ממנה או ממנו. ועל זה כתב הב"ש, שיש לדחות ואין משם ראיה להתיר בכל צורך בדיקה.
ומבאר ה"ראש פינה" בתחילת דבריו שההיתר המיוחד בגמ' ביבמות הוא משום "חלל עליו שבת אחת וכו'", ואין בזה ראיה להיתר לכל צורך.
אמנם לא ניחא ליה ל"ראש פינה" מחילוקו הזה שם, אך מסיבה אחרת, ואינו חוזר בו לכאורה מאמיתת הטעם הזה, שניתן עדיין לומר שיש בו ממש.
כדכד כתב:לא!תוכן כתב:כדכד כתב:הדיונים במשניות שם על קינים שנתערבו ושם יש גם חטאת וגם עולה ואם הבנתי נכון את המשניות הקרבנות הכשרים הם דווקא אלו שודאי קרבו כהלכתן אבל לא מדובר שם על עולות בהמה שהתערבה בהם חטאת ובזה עד כמה שידוע לי גם בדיעבד כולם פסולות משום ספק החטאת שלא לשמה שהתערבה בהם
הדיונים שם על קינים שנתערבו חטאת בעולה, וכמו שאמרת, אלו שקרבו כהלכתם כשרים. וזה בדיוק אותו הדבר בחטאת אחת שקרבה בתוך אלף עולות, שאם הקריבו 1,001 עולות, כולן כשרות חוץ מאחת.
בחטאת רגילה ועולה רגילה שהתערבו אחרי שנקרא עליהם שם אז אף אחת לא קרבה כהלכתה וכולן פסולות משום ספק החטאת הפסולה שבהן.
בקינים, שמלכתחילה יש אחת עולה ואחת חטאת אז יש מקום להכשיר את אלו שקרבו כהלכתן כי הן מתפרשות בעשיית הכהן
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 410 אורחים