שיעורים/שיחות/כתבים בעניני הקורונה -להורדה

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ב' אוגוסט 31, 2020 11:51 pm

הקונטרס של הרב קפלן, מופנה כנגד משהו מסוים ,כתוב ?

נטיעות · הודעהעל ידי **נטיעות** » ג' ספטמבר 01, 2020 12:02 am

עובדיה חן כתב:יום הדין קרב ובא,והנה הרבה אומרים הקרונה הולך ללוות אותנו לפחות עוד חצי שנה. אבל רבותי! מה שהיה עד ראש השנה זה עניין אחד אבל בהמשך זה קשור לתפילות ולגזירות החדשות שיהיו בר"ה תשע"א!

צ"ל תשפ"א
ויה"ר שיקויים בנו מ"אשפת" ירים וכו' אכי"ר.

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ג' ספטמבר 01, 2020 8:01 am

נטיעות כתב:
עובדיה חן כתב:יום הדין קרב ובא,והנה הרבה אומרים הקרונה הולך ללוות אותנו לפחות עוד חצי שנה. אבל רבותי! מה שהיה עד ראש השנה זה עניין אחד אבל בהמשך זה קשור לתפילות ולגזירות החדשות שיהיו בר"ה תשע"א!

צ"ל תשפ"א
ויה"ר שיקויים בנו מ"אשפת" ירים וכו' אכי"ר.

ברור. ישר כוח

עושה חדשות

נטיעות כתב:יה"ר שיקויים בנו מ"אשפת" ירים וכו' אכי"ר.

: חתם סופר.jpg (61.7 KiB) נצפה 12949 פעמים

יוסף חיים אוהב ציון

מה ראית פה?

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ה' ספטמבר 03, 2020 5:52 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מה ראית פה?

שבשנת תשפ"א ירים השי"ת קרן לעמו, כן יהי רצון

קטע זו הינו ציטוט מספר חתם סופר, פרשת בחקותי, ד"ה והנה כתיב בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים

יוסף חיים אוהב ציון

איפה כתוב מילת שנה שם, הכל נבואות שקר, שגורם כפירה לאנשים, לשון מו"ר.

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ה' ספטמבר 03, 2020 3:56 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:איפה כתוב מילת שנה שם, הכל נבואות שקר, שגורם כפירה לאנשים, לשון מו"ר.

לא נבואות, לסימנא טבא יש לחשוש

עזריאל ברגר

נטיעות כתב:
עובדיה חן כתב:יום הדין קרב ובא,והנה הרבה אומרים הקרונה הולך ללוות אותנו לפחות עוד חצי שנה. אבל רבותי! מה שהיה עד ראש השנה זה עניין אחד אבל בהמשך זה קשור לתפילות ולגזירות החדשות שיהיו בר"ה תשע"א!

צ"ל תשפ"א
ויה"ר שיקויים בנו מ"אשפת" ירים וכו' אכי"ר.

עושה חדשות כתב:
נטיעות כתב:יה"ר שיקויים בנו מ"אשפת" ירים וכו' אכי"ר.

חתם סופר.jpg

ישראליק כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:מה ראית פה?

שבשנת תשפ"א ירים השי"ת קרן לעמו, כן יהי רצון
קטע זו הינו ציטוט מספר חתם סופר, פרשת בחקותי, ד"ה והנה כתיב בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים

ישראליק כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:איפה כתוב מילת שנה שם, הכל נבואות שקר, שגורם כפירה לאנשים, לשון מו"ר.

לא נבואות, לסימנא טבא יש לחשוש

המשך הדיון:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 53#p656553

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ב' ספטמבר 07, 2020 8:23 am

מתוך הספה"ק 'שער המלך' להרה"ק המקובל רבי מרדכי זיע"א אב"ד וילקאטש (שער הרביעי פרק י' הנקרא שער 'יתומים היינו ואין אב', דרושים לתשעה באב).

"ובפרט בעיתים הללו, צריכין אנו לדאוג יותר ולהרבות בכי, כי את אשר אלוקים עושה הוא מראה אותנו ברמז בזה העולם.

"והנה בשנת תק"ל לאלף השישי היו בכל המקומות שומרים בשערים, ולא היו מניחים את שום עובר בדרך מקומם, מחמת המגיפה רחמנא ליצלן. ואף מי שהיה ממקום בריאים ושלמים ובא בטענת ברי"א, אף עפ"כ אמרו שמא הוא מאיזה מקום סכנה. וכמו שהמשחית והמגיפה אינו מבחין בין טוב לרע ומכלה רעים וטובים רח"ל, כמו כן השומרים אינם מבחינים בין בריאים לחלשים ואינם מניחין לכנוס אל שער העיר עד שיהיה ביד האדם כתב זכות וראיה שהוא בריא וממקום בריאים ושלמים.

"ומזה המוסר יש לנו לקבל תוכחה, שמראה לנו אלוקים שהוא כמו כן ברקיע, מחמת שהוא עת חרון אף ה', אין השומרים מניחים לכנוס בשערי תפילה את תפילותינו, כל שכן שלא יכניסו ח"ו ליום הנורא, וצריכין אנו מאד לבכות ולהתחנן ע"ז קודם בוא מועד הוא יום הדין, שהוא זמן כניסתינו, כדי שיהיה בידינו כתב זכות וראיה שאנו שלמים ובריאים בכל אברינו, שלא פגמנו בכל הרמ"ח אברים ושס"ה גידים, שהמה נגד המצוות עשה ולא תעשה.

"כי אם ח"ו לא יכניסו אותנו את תפילותינו, אנה אנחנו פונים. שעל אלו הימים אנו תולין את בטחוננו בכל שנה ושנה. ובשנים קדמוניות היה בטחוננו על אמנו, היא השכינה, שהיא עולה בכסה ליום חגנו לרחף על בניה ומליצה טוב בעדינו, ועכשיו בעונותינו הרבים מי יודע אם תעלה למעלה, מחמת שהיא אבלה על בניה מאנה לנחם על בניה וגו', ודרכה של אבלה כביכול לעמוד אחורי הפתח. לכן צריכין אנו להרבות בכיה על זה ולנחם אותה" .

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ו' ספטמבר 11, 2020 9:42 am

מהר שלל חש בז

הרב משה שאול קליין

נוטר הכרמים

מהר שלל חש בז כתב:הרב משה שאול קליין

לא בא כבושם הזה עד הנה.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' ספטמבר 14, 2020 11:35 pm

אכן, מאמר נדיר בתקופת הקורונה. המיוחד שבו הוא שהוא מקיף ונוגע את כל הפרטים הנידונים בתקופה זו, מעניני מצוה ועד דברי הרשות, מזקנים ועד נערים, ומביא מקורות לרוב דבריו ולא 'הרגשים' בעלמא.

כמובן שיש פרטים שיש מקום לבע"ד לחלוק, ובדרך כלל בתוך המאמר עצמו מוזכרות שתי הסברות גם אם למעשה נוטה לאחת מהן [ולא כדרך איזה מהחכמים האומרים רק סברת עצמם ומתעלמים לגמרי מהסברא השניה כאילו לא היתה בעולם, ובטווח הקצר אולי מרוויחים, אך בטווח הארוך הציבור מואס בגישה כזו ודבריהם אינם מתקבלים].

נוטר הכרמים

נכון, אבל אל תתעלם מהמסקנות ההלכתיות הברורות,
והמפזרות את הערפל.

הנה כי כן, רב מפורסם מהשורה הראשונה בדורינו,
וגם לא חשוד בקנאות או בהשתייכות לפלגים,
אומר בתוך דבריו את כל הטענות והצדדים שהעלינו פה במשך חצי השנה האחרונה,
אחת מהנה לא נעדרה,
ומכריע בבהירות אחת לאחת.

גם בנוגע לרמת הסיכון, גם בנוגע לחובת חבישת המסכה,
גם בנוגע לביטול תורה ותפילה, גם בנוגע לכללי הבידוד המוגזמים,
ועוד.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' ספטמבר 14, 2020 11:50 pm

לצערי יש דברים שעדיין לא הוכרעו בבהירות, כגון כיצד להתנהג עם אנשים מבוגרים הנמצאים בסיכון.

המשפט "מזה ומזה אל תנח ידך" (סעיף כ בסופו) קשה ליישום ומביא לספיקות רבים.

עזריאל ברגר

מהר שלל חש בז כתב:הרב משה שאול קליין

יישר כח גדול ועצום!

נתן הירש · הודעהעל ידי **נתן הירש** » ג' ספטמבר 15, 2020 3:53 pm

viewtopic.php?f=7&t=52096&start=40#p658473

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ג' ספטמבר 15, 2020 6:14 pm

מהר שלל חש בז כתב:הרב משה שאול קליין

באמת דברים שיש להתבונן בהם כהוגן.
אך מעט דברים -יסודיים למדי- לא הוזכרו ולא נידונו במאמר.
רצוני לומר נראה על המאמר כי הוא עוסק בבחינת המיקרו ולא המאקרו.
אציין שתי דוגמאות.

א. אין שום נידון על עיקר החשש דפיקוח נפש דרבים - קריסת מערכת הבריאות - שזה הוא עיקר הנידון דהשתא.
לא שאני קובע מסמרות שזה פקו"נ. אינני יודע כלל לא את המציאות ולא את ההלכה. אלא שלכאורה על זה היה צריך לסוב ציר הנידון - ואילו לא הוזכר כלל.

ב.נידון במאמר ענין החמרה במצוות במקום חשש פקוח נפש, דגם להרמב"ם שרי בספק סכנה.
והוא פלא, שהרי עיקר הנידון האידנא הוא בדבר כלפי נפשות דאחריני, וכיצד סותם שרשאי להחמיר במקום ספק סכנה - ואינו מציין כלל שהנידון כאן הוא שראובן מחמיר לקיים מצוה בשעה שמכניס את שמעון לסכנה. אשר כידוע זהו עיקר הנידון האידנא.
[לא צריך להסביר שלילדי הכיתה זה לא סכנה, זה אכן פשוט וברור. צריך לדון האם מותר להמשיך לקיים לימודים כאשר ההסתברות שהם מדביקים איש את רעהו היא גבוהה ביותר, וההסתברות שכל ילד מבקר סבא או סבתא מבוגרים היא גם גבוהה ביותר, ואדרבה מומלצת - לדברי הגאון הכותב שליט"א].

כך שודאי המאמר כולו קילורין לעיניים וראוי לכל שבח ותהלה [וקטונתי כמובן], אך לענ"ד כל עוד ישנם נידונים עיקריים ביותר שלא הוזכרו כלל אף לא בדרך אגב - עדיין לא באנו לכלל שביעה.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' ספטמבר 15, 2020 8:26 pm

אגב, הבנתי שהמאמר נכתב בעצם כטיוטה לא סופית, 'להלכה ולא למעשה'. כלומר, אין לראות בו 'פסק הלכה', ואם הבנתי נכון הרב קליין עצמו מחמיר ומקפיד על עטיית מסכה ברבים.

[מה שהעיר הרב 'לענין' בענין החשש מפני קריסת מערכת הבריאות ח"ו - הנה פשוט שפעולה יחידנית שכל אחד עושה אין לה כל משמעות לענין זה, וזה תלוי בידי מערכת האכיפה הציבורית בלבד. כלומר, כאשר עינינו רואות שמסיבה זו או אחרת בלאו הכי רבים המזלזלים וכו', הרי אם אני אחמיר על עצמי ואלך עם מסכה או לא לא זה מה שישנה באמת את המצב (שונה הדבר אם מדובר על ארגון אירוע לעשרת אלפים איש... כמובן). הווי אומר: על הנקודה הזאת צריכים לחשוב המחוקקים והשוטרים, ואין אחריות זו מוטלת על כל אחד באופן אישי].

מאור עינים

לענין כתב:
מהר שלל חש בז כתב:הרב משה שאול קליין

באמת דברים שיש להתבונן בהם כהוגן.
אך מעט דברים -יסודיים למדי- לא הוזכרו ולא נידונו במאמר.
רצוני לומר נראה על המאמר כי הוא עוסק בבחינת המיקרו ולא המאקרו.
אציין שתי דוגמאות.

א. אין שום נידון על עיקר החשש דפיקוח נפש דרבים - קריסת מערכת הבריאות - שזה הוא עיקר הנידון דהשתא.
לא שאני קובע מסמרות שזה פקו"נ. אינני יודע כלל לא את המציאות ולא את ההלכה. אלא שלכאורה על זה היה צריך לסוב ציר הנידון - ואילו לא הוזכר כלל.

ב.נידון במאמר ענין החמרה במצוות במקום חשש פקוח נפש, דגם להרמב"ם שרי בספק סכנה.
והוא פלא, שהרי עיקר הנידון האידנא הוא בדבר כלפי נפשות דאחריני, וכיצד סותם שרשאי להחמיר במקום ספק סכנה - ואינו מציין כלל שהנידון כאן הוא שראובן מחמיר לקיים מצוה בשעה שמכניס את שמעון לסכנה. אשר כידוע זהו עיקר הנידון האידנא.
[לא צריך להסביר שלילדי הכיתה זה לא סכנה, זה אכן פשוט וברור. צריך לדון האם מותר להמשיך לקיים לימודים כאשר ההסתברות שהם מדביקים איש את רעהו היא גבוהה ביותר, וההסתברות שכל ילד מבקר סבא או סבתא מבוגרים היא גם גבוהה ביותר, ואדרבה מומלצת - לדברי הגאון הכותב שליט"א].

כך שודאי המאמר כולו קילורין לעיניים וראוי לכל שבח ותהלה [וקטונתי כמובן], אך לענ"ד כל עוד ישנם נידונים עיקריים ביותר שלא הוזכרו כלל אף לא בדרך אגב - עדיין לא באנו לכלל שביעה.

שואל כעניין
בתוספת לחלק א' בנידון האם זה שכיחא היזיקא או לא שכיחא, לכאו' ראוי להעמיד את הנידון, מה קורה במקום שברור שאחוז קטן מאוד [מאד] יבוא לידי מיתה , האם דנים כל איש בפנ"ע ואמרי' דלא שכיחא שהרי זה סיכון מועט שבמועט, או שדנים את כולם יחד, למשל לעשות אירוע המוני של עשרות אלפים, שבידוע שאחד מהם בודאי ימות בדוחק האנשים וכדו' האם נוכל לומר שמותר לעשות כן שהרי זה אחוז מאד נמוך ולכל חד לא שכיחא, או שההיזק כל שהוא ודאי או שכיחא אסור לנו לקיים את זה, אני הק' מתקשה להאמין שהצד הראשון נכון,

עוד הערה בדברי הגרמ"ש בתו"ד הזכיר את הגמ' גבי בדיקת חמץ בגל, והרי אמרי' שם שלא יבדוק שמא ימצא מחט ואז לא יהא בכלל שלוחי מצוה, וממקום שבאת, איך אפשר להתיר לצורך מצוה בשעה שברור שלא כל הזמן לומדים ומתפללים וכו' [ובגמ' זה משום חששא וכאן זה ודאי] וצע"ט

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ג' ספטמבר 15, 2020 8:49 pm

מאור עינים כתב:עוד הערה בדברי הגרמ"ש בתו"ד הזכיר את הגמ' גבי בדיקת חמץ בגל, והרי אמרי' שם שלא יבדוק שמא ימצא מחט ואז לא יהא בכלל שלוחי מצוה, וממקום שבאת, איך אפשר להתיר לצורך מצוה בשעה שברור שלא כל הזמן לומדים ומתפללים וכו' [ובגמ' זה משום חששא וכאן זה ודאי] וצע"ט

מסתבר שמה שהתירו בגמ' משום שמא תאבד לו מחט הוא תקנה מיוחדת של חז"ל להקל בבדיקת חמץ, אבל בשאר אופנים האדם חייב לקיים המצוה ומוטל עליו לדאוג שלא להיות במצב המסוכן אלא בשעת המצוה.

דרופתקי דאורייתא

לענין כתב:
מהר שלל חש בז כתב:הרב משה שאול קליין

באמת דברים שיש להתבונן בהם כהוגן.
אך מעט דברים -יסודיים למדי- לא הוזכרו ולא נידונו במאמר.
רצוני לומר נראה על המאמר כי הוא עוסק בבחינת המיקרו ולא המאקרו.
אציין שתי דוגמאות.

א. אין שום נידון על עיקר החשש דפיקוח נפש דרבים - קריסת מערכת הבריאות - שזה הוא עיקר הנידון דהשתא.
לא שאני קובע מסמרות שזה פקו"נ. אינני יודע כלל לא את המציאות ולא את ההלכה. אלא שלכאורה על זה היה צריך לסוב ציר הנידון - ואילו לא הוזכר כלל.

ב.נידון במאמר ענין החמרה במצוות במקום חשש פקוח נפש, דגם להרמב"ם שרי בספק סכנה.
והוא פלא, שהרי עיקר הנידון האידנא הוא בדבר כלפי נפשות דאחריני, וכיצד סותם שרשאי להחמיר במקום ספק סכנה - ואינו מציין כלל שהנידון כאן הוא שראובן מחמיר לקיים מצוה בשעה שמכניס את שמעון לסכנה. אשר כידוע זהו עיקר הנידון האידנא.
[לא צריך להסביר שלילדי הכיתה זה לא סכנה, זה אכן פשוט וברור. צריך לדון האם מותר להמשיך לקיים לימודים כאשר ההסתברות שהם מדביקים איש את רעהו היא גבוהה ביותר, וההסתברות שכל ילד מבקר סבא או סבתא מבוגרים היא גם גבוהה ביותר, ואדרבה מומלצת - לדברי הגאון הכותב שליט"א].

כך שודאי המאמר כולו קילורין לעיניים וראוי לכל שבח ותהלה [וקטונתי כמובן], אך לענ"ד כל עוד ישנם נידונים עיקריים ביותר שלא הוזכרו כלל אף לא בדרך אגב - עדיין לא באנו לכלל שביעה.

א. חשש זה הוא חשש רחוק מאד מאד מאד.
כל הבלאגן ששומעים מנהלים כאלה ואחרים שהם על סף קריסה - הכל בשביל לקבל עוד תקציבי עתק.
אם ה' לא ישמור עיר וכו', אבל ידוע שהמדינה הקימה ועזרה למדינות אחרות בזמני חירום להקים בתי חולים ענקיים בימים בודדים. כ"ש כאן שיכולים לאשפז רבים מהחולים הקלים בבתים וכדומה.

כך שרב שפוסק הלכה, לענ"ד לא אמור להיכנס לפינה של פולטיקה... זה באמת לא שיקול שעומד על הפרק.

אגב, מנפלאות הקורונה, שמעתי שזה הזרים ויזרים תקציבים גדולים לישיבות הק' שנפתחו, ויש בהם הדבקה וכו', והקצו מקומות לחולים בתוך מתחמי הישיבה, שהם מקבלים ממשרד הבריאות על כל בחור חולה תקציב שמקבלים המלוניות קורונה (שמעתי 400 דולר ללילה, איני יודע אם זה נכון, אבל זה הכיוון בערך).

ב. כמו שכבר נכתב, מי שנמצא בקבוצת סיכון מחובתו לשמור על עצמו, ומחובתינו אנו לשמור ממנו מרחק.
זה נושא כללי שלא קשור לעצם פתיחת מוסדות תורה וכדומה. זה חובה אישית של כל אחד ואחד.

וכבר כתבתי כאן בתחילת זמן קיץ דעתם של גדולי בעלי ההוראה בדור, שכך דעתם, כמו מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א [שאגב כנראה כעת נדבק בקורונה], והג"ר עזריאל אויערבאך שליט"א, והג"ר מרדכי גרוס שליט"א, והגרמ"מ קארפ שליט"א, ועוד רבים וטובים. [וכך דעת מרן הגר"ח שליט"א ועוד, אבל הזכרתי בעיקר בעלי הוראה והלכה].
בתחילה לא נשמעו ונתקבלו דבריהם, מפני היראה והפחד הטבעי, אבל סוף האמת לצאת לאור.
וח"ו אין בזה כדי להקל ראש בסכנה של הנגיף הזה לאוכלוסיות בסיכון וכדו', ועל כן חובת עטיית המסיכה בכל מקום שיש קירבה אליהם.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ג' ספטמבר 15, 2020 11:05 pm

תקיעת שופר בקפסולות ראש השנה תש''פ.pdf: (186.87 KiB) הורד 297 פעמים

מאור עינים

דרופתקי דאורייתא כתב:
לענין כתב:
מהר שלל חש בז כתב:הרב משה שאול קליין

באמת דברים שיש להתבונן בהם כהוגן.
אך מעט דברים -יסודיים למדי- לא הוזכרו ולא נידונו במאמר.
רצוני לומר נראה על המאמר כי הוא עוסק בבחינת המיקרו ולא המאקרו.
אציין שתי דוגמאות.

א. אין שום נידון על עיקר החשש דפיקוח נפש דרבים - קריסת מערכת הבריאות - שזה הוא עיקר הנידון דהשתא.
לא שאני קובע מסמרות שזה פקו"נ. אינני יודע כלל לא את המציאות ולא את ההלכה. אלא שלכאורה על זה היה צריך לסוב ציר הנידון - ואילו לא הוזכר כלל.

ב.נידון במאמר ענין החמרה במצוות במקום חשש פקוח נפש, דגם להרמב"ם שרי בספק סכנה.
והוא פלא, שהרי עיקר הנידון האידנא הוא בדבר כלפי נפשות דאחריני, וכיצד סותם שרשאי להחמיר במקום ספק סכנה - ואינו מציין כלל שהנידון כאן הוא שראובן מחמיר לקיים מצוה בשעה שמכניס את שמעון לסכנה. אשר כידוע זהו עיקר הנידון האידנא.
[לא צריך להסביר שלילדי הכיתה זה לא סכנה, זה אכן פשוט וברור. צריך לדון האם מותר להמשיך לקיים לימודים כאשר ההסתברות שהם מדביקים איש את רעהו היא גבוהה ביותר, וההסתברות שכל ילד מבקר סבא או סבתא מבוגרים היא גם גבוהה ביותר, ואדרבה מומלצת - לדברי הגאון הכותב שליט"א].

כך שודאי המאמר כולו קילורין לעיניים וראוי לכל שבח ותהלה [וקטונתי כמובן], אך לענ"ד כל עוד ישנם נידונים עיקריים ביותר שלא הוזכרו כלל אף לא בדרך אגב - עדיין לא באנו לכלל שביעה.

א. חשש זה הוא חשש רחוק מאד מאד מאד.
כל הבלאגן ששומעים מנהלים כאלה ואחרים שהם על סף קריסה - הכל בשביל לקבל עוד תקציבי עתק.
אם ה' לא ישמור עיר וכו', אבל ידוע שהמדינה הקימה ועזרה למדינות אחרות בזמני חירום להקים בתי חולים ענקיים בימים בודדים. כ"ש כאן שיכולים לאשפז רבים מהחולים הקלים בבתים וכדומה.

כך שרב שפוסק הלכה, לענ"ד לא אמור להיכנס לפינה של פולטיקה... זה באמת לא שיקול שעומד על הפרק.

אגב, מנפלאות הקורונה, שמעתי שזה הזרים ויזרים תקציבים גדולים לישיבות הק' שנפתחו, ויש בהם הדבקה וכו', והקצו מקומות לחולים בתוך מתחמי הישיבה, שהם מקבלים ממשרד הבריאות על כל בחור חולה תקציב שמקבלים המלוניות קורונה (שמעתי 400 דולר ללילה, איני יודע אם זה נכון, אבל זה הכיוון בערך).

ב. כמו שכבר נכתב, מי שנמצא בקבוצת סיכון מחובתו לשמור על עצמו, ומחובתינו אנו לשמור ממנו מרחק.
זה נושא כללי שלא קשור לעצם פתיחת מוסדות תורה וכדומה. זה חובה אישית של כל אחד ואחד.

וכבר כתבתי כאן בתחילת זמן קיץ דעתם של גדולי בעלי ההוראה בדור, שכך דעתם, כמו מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א [שאגב כנראה כעת נדבק בקורונה], והג"ר עזריאל אויערבאך שליט"א, והג"ר מרדכי גרוס שליט"א, והגרמ"מ קארפ שליט"א, ועוד רבים וטובים. [וכך דעת מרן הגר"ח שליט"א ועוד, אבל הזכרתי בעיקר בעלי הוראה והלכה].
בתחילה לא נשמעו ונתקבלו דבריהם, מפני היראה והפחד הטבעי, אבל סוף האמת לצאת לאור.
וח"ו אין בזה כדי להקל ראש בסכנה של הנגיף הזה לאוכלוסיות בסיכון וכדו', ועל כן חובת עטיית המסיכה בכל מקום שיש קירבה אליהם.

כמובן שיש עוד כמה בעלי הוראה כמו הגרמ"ש קליין הגר"צ וובר הגרש"צ רוזנבלט הגר"ש רוזנברג [וכן דעת הגר"ש דויטש אבל הזכרתי בעיקר בעלי הוראה והלכה] ועוד הרבה הרבה שפסקו ככה לא מפחד טבעי אלא מפחד יושב תהילות ישראל, ועדיין לא "זכו" לראות ביציאת ה"אמת"

מאור עינים

שש ושמח כתב:
מאור עינים כתב:עוד הערה בדברי הגרמ"ש בתו"ד הזכיר את הגמ' גבי בדיקת חמץ בגל, והרי אמרי' שם שלא יבדוק שמא ימצא מחט ואז לא יהא בכלל שלוחי מצוה, וממקום שבאת, איך אפשר להתיר לצורך מצוה בשעה שברור שלא כל הזמן לומדים ומתפללים וכו' [ובגמ' זה משום חששא וכאן זה ודאי] וצע"ט

מסתבר שמה שהתירו בגמ' משום שמא תאבד לו מחט הוא תקנה מיוחדת של חז"ל להקל בבדיקת חמץ, אבל בשאר אופנים האדם חייב לקיים המצוה ומוטל עליו לדאוג שלא להיות במצב המסוכן אלא בשעת המצוה.

ראשית מהיכ"ת שזה תקנה מיוחדת ולא סתם מפני החשש שיבוא לידי סכנה ועוד בגל זה חשש ע"ג חשש מי יימר שימצא ומי יימר שיבוא ליטלה, אבל כאן מתירים לילך לביהכנ"ס מחמת שהם שלוחי מצוה, ולא יכולים לבוא לידי נזק, וע"ז אני שואל הלוא ברור שכל אחד אינו עסוק בביהמ"ד רק במצוות, ולמה לא נחוש שיבוא לידי היזיקא?

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ד' ספטמבר 16, 2020 12:06 am

אני חושב שתשובה זו של הגרמ"ש קליין שליט"א, שהוא בעל הוראה מפורסם, ובעל אחריות ציבורית, שמקיפה את ענין הקורונה ביסודיות רבה, יש בה בכדי לעורר על צורת הפסיקה של גאוני דורנו.
מרן החזון איש הקל בכמה וכמה עניינים חמורים בהלכות שביעית, משום ששקל בפלס ובמאזנים שקיום השמיטה כהלכתה בכל ארץ הקודש הוא תלוי ועומד בקולות אלו. בשנים שלאחר מכאן, הציבור [ציבור הת"ח כמובן] כבר לא מקבל את זה. המושבים תקועים עם אלפי טונות של פירות קדושים בקדושת שביעית, שצריכתם על ידי ציבור שומרי התורה הוא קרש ההצלה של החקלאים בשנת השביעית. אך כל יחיד ויחיד חושש ומחמיר לעצמו, שמא זה לא נעשה כדין, שמא יש כאן חשש של סחורה, שמא חשש שמור ונעבד וכו' וכו'. הציבור לא מסוגל להתרומם ולהסתכל במבט כללי, איזה חומרא שוה 'להקריב' כדי לקיים את עיקר השמיטה. דנים את הפרט ולא את הכלל.

אם אדם מסוגל להצטרף למנין של 19 מתפללים, למרות שהוא יודע שבכך הוא יכול להמיט על כולם קנסות של חמש מאות שקל [וכבר היו הרבה סיפורים כאלה, ראה בספרות השו"ת העדכנית של מחצית השנה האחרונה], זאת אומרת שהתפילה בציבור האישית שלו זה מה שמעניין אותו, והנזק הכלכלי שיספגו כולם - רחוק ממנו כמטחוי קשת.

נצייר לעצמנו אדמו"ר גדול, שמחזיק עיר פרטית, של מליוני תושבים, בהם עשרות אלפי קשישים וחלשים, והוא היה מגיע להתייעץ עם מורה הוראה כיצד לנהוג כעת בימי הקורונה. האם גם אז היתה ההוראה שזה רק ספק סכנה ומיעוט נפטרים וכו' וכו'? ובאמת בתשובות של רבנים מהזרם הדתי לאומי ניכר שהנידון שלהם הוא על הכלל, על הציבור, כיצד היא דרך ההנהגה הראויה בשעות אלו. וצריך להבין [כמובן לא לקנטר חלילה אלא באמת מתוך תמימות] למה כאשר אנחנו שואלים ודנים בענין, אנחנו יותר עוסקים בסביבה שלנו ופחות בתוצאה הכללית כיצד לנהוג עם סכנה מועטה שתוקפת מליוני אנשים.
עד היום לא ראו גדולי חכמנו צורך להתערב ולהורות בשאלות ציבוריות, מפני שבאמת הם לא מעניינות אף אחד. הממשלה עושה מה שבא לה, ואין טעם שמורי הוראה יכלו את זמנם בהלכות מדינה, כאשר לא יהיה בזה שום תועלת [מקסימום אותם רבנים הנשאלים על ידי חברי הכנסת, וכולי האי ואולי]. אך עתה, ישנה שאלה ציבורית שהיא נוגעת לחיי כל עם ישראל הדרים בארץ ישראל. חובת הזהירות [או אי חובת] הם נוגעים לחייהם של רבים [גם אם חלקם או אפילו רובם אינם שומרי תורה ומצוות]. האמנם שאלת קריסת הבתי חולים היא פוליטית בלבד? אמת שאין בידינו את כל הנתונים, וגם אם נרצה - הם לא יהיו בידינו. אך האומנם אין שאלה זו ראויה אפילו להתייחסות?

יהודי רגיל

דרומי כתב:אגב, הבנתי שהמאמר נכתב בעצם כטיוטה לא סופית, 'להלכה ולא למעשה'. כלומר, אין לראות בו 'פסק הלכה', ואם הבנתי נכון הרב קליין עצמו מחמיר ומקפיד על עטיית מסכה ברבים.

יתכן שהסיבה לצורת כתיבת המאמר [רק מהשערה ולא מידיעה!] זה פשוט מפחד השלטונות

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ד' ספטמבר 16, 2020 1:33 am

מהר שלל חש בז כתב:הרב משה שאול קליין

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 32#p192372

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ד' ספטמבר 16, 2020 1:35 am

: ____הגאב''ד הגרא וייס שליט''א בחובת השעה.jpg (432.19 KiB) נצפה 12089 פעמים

דרופתקי דאורייתא

מאור עינים כתב:כמובן שיש עוד כמה בעלי הוראה כמו הגרמ"ש קליין הגר"צ וובר הגרש"צ רוזנבלט הגר"ש רוזנברג [וכן דעת הגר"ש דויטש אבל הזכרתי בעיקר בעלי הוראה והלכה] ועוד הרבה הרבה שפסקו ככה לא מפחד טבעי אלא מפחד יושב תהילות ישראל, ועדיין לא "זכו" לראות ביציאת ה"אמת"

לא כתבתי ח"ו על אי מי ממורי הוראה שפסק הלכה מפני פחד טבעי (כמו שמשתמע מדבריך).
כתבתי שדעת גדולי בעלי ההוראה שבדור, שמניתי שמותם לעיל, לא נתקבלה בציבור בתחילה, מפני פחד טבעי.
למרות שברור שבכל נושא הלכתי אחר דעתם של אלו שמניתי מכרעת יותר משאר הרבנים הגדולים שהזכרת, מבלי לגרוע בכבודם חלילה.

בריה נמוכה

דרופתקי דאורייתא כתב:
לענין כתב:
מהר שלל חש בז כתב:הרב משה שאול קליין

באמת דברים שיש להתבונן בהם כהוגן.
אך מעט דברים -יסודיים למדי- לא הוזכרו ולא נידונו במאמר.
רצוני לומר נראה על המאמר כי הוא עוסק בבחינת המיקרו ולא המאקרו.
אציין שתי דוגמאות.

א. אין שום נידון על עיקר החשש דפיקוח נפש דרבים - קריסת מערכת הבריאות - שזה הוא עיקר הנידון דהשתא.
לא שאני קובע מסמרות שזה פקו"נ. אינני יודע כלל לא את המציאות ולא את ההלכה. אלא שלכאורה על זה היה צריך לסוב ציר הנידון - ואילו לא הוזכר כלל.

ב.נידון במאמר ענין החמרה במצוות במקום חשש פקוח נפש, דגם להרמב"ם שרי בספק סכנה.
והוא פלא, שהרי עיקר הנידון האידנא הוא בדבר כלפי נפשות דאחריני, וכיצד סותם שרשאי להחמיר במקום ספק סכנה - ואינו מציין כלל שהנידון כאן הוא שראובן מחמיר לקיים מצוה בשעה שמכניס את שמעון לסכנה. אשר כידוע זהו עיקר הנידון האידנא.
[לא צריך להסביר שלילדי הכיתה זה לא סכנה, זה אכן פשוט וברור. צריך לדון האם מותר להמשיך לקיים לימודים כאשר ההסתברות שהם מדביקים איש את רעהו היא גבוהה ביותר, וההסתברות שכל ילד מבקר סבא או סבתא מבוגרים היא גם גבוהה ביותר, ואדרבה מומלצת - לדברי הגאון הכותב שליט"א].

כך שודאי המאמר כולו קילורין לעיניים וראוי לכל שבח ותהלה [וקטונתי כמובן], אך לענ"ד כל עוד ישנם נידונים עיקריים ביותר שלא הוזכרו כלל אף לא בדרך אגב - עדיין לא באנו לכלל שביעה.

א. חשש זה הוא חשש רחוק מאד מאד מאד.
כל הבלאגן ששומעים מנהלים כאלה ואחרים שהם על סף קריסה - הכל בשביל לקבל עוד תקציבי עתק.
אם ה' לא ישמור עיר וכו', אבל ידוע שהמדינה הקימה ועזרה למדינות אחרות בזמני חירום להקים בתי חולים ענקיים בימים בודדים. כ"ש כאן שיכולים לאשפז רבים מהחולים הקלים בבתים וכדומה.

כך שרב שפוסק הלכה, לענ"ד לא אמור להיכנס לפינה של פולטיקה... זה באמת לא שיקול שעומד על הפרק.

אגב, מנפלאות הקורונה, שמעתי שזה הזרים ויזרים תקציבים גדולים לישיבות הק' שנפתחו, ויש בהם הדבקה וכו', והקצו מקומות לחולים בתוך מתחמי הישיבה, שהם מקבלים ממשרד הבריאות על כל בחור חולה תקציב שמקבלים המלוניות קורונה (שמעתי 400 דולר ללילה, איני יודע אם זה נכון, אבל זה הכיוון בערך).

ב. כמו שכבר נכתב, מי שנמצא בקבוצת סיכון מחובתו לשמור על עצמו, ומחובתינו אנו לשמור ממנו מרחק.
זה נושא כללי שלא קשור לעצם פתיחת מוסדות תורה וכדומה. זה חובה אישית של כל אחד ואחד.

וכבר כתבתי כאן בתחילת זמן קיץ דעתם של גדולי בעלי ההוראה בדור, שכך דעתם, כמו מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א [שאגב כנראה כעת נדבק בקורונה], והג"ר עזריאל אויערבאך שליט"א, והג"ר מרדכי גרוס שליט"א, והגרמ"מ קארפ שליט"א, ועוד רבים וטובים. [וכך דעת מרן הגר"ח שליט"א ועוד, אבל הזכרתי בעיקר בעלי הוראה והלכה].
בתחילה לא נשמעו ונתקבלו דבריהם, מפני היראה והפחד הטבעי, אבל סוף האמת לצאת לאור.
וח"ו אין בזה כדי להקל ראש בסכנה של הנגיף הזה לאוכלוסיות בסיכון וכדו', ועל כן חובת עטיית המסיכה בכל מקום שיש קירבה אליהם.

התאוריה שלך שהכל בשביל כסף ולכן מומחי קבינט הקורונה סוברים שצריך סגר
במילים אחרות זהו קונספירציה יעוין בויקיפדיה
תאוריית קשר (הנקראת גם תאוריית קונספירציה או טענת מזימה), היא תאוריה המסבירה מצב או אירוע באופן מהפכני הנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין, על-בסיס ההנחה שגורמים רבי-כח מסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור. תאוריות מסוג זה נדחות בדרך כלל על ידי רוב העוסקים בתחום, משום שתאוריה המבוססת על הממצאים באופן ישיר נראית סבירה יותר מן ההנחה שאותם ממצאים עוותו על ידי התארגנות חשאית.

תאוריות קשר משגשגות כאשר המידע על ההתרחשויות לקוי בחסר או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה, גם אם בפרטים זניחים ומעוטי חשיבות, וכאשר קיימת חשדנות כלפי גופים בצמרת השלטון או באמצעי התקשורת. ככל שהתאוריה מניחה שמסתירי האמת הם בעלי עוצמה גדולה יותר, היא נעשית חסינה יותר מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת.

בברכה המשולשת

לא צריך בשביל זה תיאוריית קונספירציה.
די בשביל זה ללמוד קצת Public Choice Theory (מצ"ב הערך בויקיפדיה האנגלית, המתאר יפה את התיאוריה ומביא ביקורת של חוקרים אחרים עליה. לצערי, הערך במכלול מועתק מלה במלה מהערך בויקפדיה העברית, שהוא קצר הרבה יותר, משמיט מידע משמעותי, וכתוב ברובו בצורה מתנגחת, לא אובייקטיבית, ומנקודת מבט לא-גדורה בעליל)

בברכה המשולשת

לענין כתב:אני חושב שתשובה זו של הגרמ"ש קליין שליט"א, שהוא בעל הוראה מפורסם, ובעל אחריות ציבורית, שמקיפה את ענין הקורונה ביסודיות רבה, יש בה בכדי לעורר על צורת הפסיקה של גאוני דורנו.
מרן החזון איש הקל בכמה וכמה עניינים חמורים בהלכות שביעית, משום ששקל בפלס ובמאזנים שקיום השמיטה כהלכתה בכל ארץ הקודש הוא תלוי ועומד בקולות אלו. בשנים שלאחר מכאן, הציבור [ציבור הת"ח כמובן] כבר לא מקבל את זה. המושבים תקועים עם אלפי טונות של פירות קדושים בקדושת שביעית, שצריכתם על ידי ציבור שומרי התורה הוא קרש ההצלה של החקלאים בשנת השביעית. אך כל יחיד ויחיד חושש ומחמיר לעצמו, שמא זה לא נעשה כדין, שמא יש כאן חשש של סחורה, שמא חשש שמור ונעבד וכו' וכו'. הציבור לא מסוגל להתרומם ולהסתכל במבט כללי, איזה חומרא שוה 'להקריב' כדי לקיים את עיקר השמיטה. דנים את הפרט ולא את הכלל.

אם אדם מסוגל להצטרף למנין של 19 מתפללים, למרות שהוא יודע שבכך הוא יכול להמיט על כולם קנסות של חמש מאות שקל [וכבר היו הרבה סיפורים כאלה, ראה בספרות השו"ת העדכנית של מחצית השנה האחרונה], זאת אומרת שהתפילה בציבור האישית שלו זה מה שמעניין אותו, והנזק הכלכלי שיספגו כולם - רחוק ממנו כמטחוי קשת.

נצייר לעצמנו אדמו"ר גדול, שמחזיק עיר פרטית, של מליוני תושבים, בהם עשרות אלפי קשישים וחלשים, והוא היה מגיע להתייעץ עם מורה הוראה כיצד לנהוג כעת בימי הקורונה. האם גם אז היתה ההוראה שזה רק ספק סכנה ומיעוט נפטרים וכו' וכו'? ובאמת בתשובות של רבנים מהזרם הדתי לאומי ניכר שהנידון שלהם הוא על הכלל, על הציבור, כיצד היא דרך ההנהגה הראויה בשעות אלו. וצריך להבין [כמובן לא לקנטר חלילה אלא באמת מתוך תמימות] למה כאשר אנחנו שואלים ודנים בענין, אנחנו יותר עוסקים בסביבה שלנו ופחות בתוצאה הכללית כיצד לנהוג עם סכנה מועטה שתוקפת מליוני אנשים.
עד היום לא ראו גדולי חכמנו צורך להתערב ולהורות בשאלות ציבוריות, מפני שבאמת הם לא מעניינות אף אחד. הממשלה עושה מה שבא לה, ואין טעם שמורי הוראה יכלו את זמנם בהלכות מדינה, כאשר לא יהיה בזה שום תועלת [מקסימום אותם רבנים הנשאלים על ידי חברי הכנסת, וכולי האי ואולי]. אך עתה, ישנה שאלה ציבורית שהיא נוגעת לחיי כל עם ישראל הדרים בארץ ישראל. חובת הזהירות [או אי חובת] הם נוגעים לחייהם של רבים [גם אם חלקם או אפילו רובם אינם שומרי תורה ומצוות]. האמנם שאלת קריסת הבתי חולים היא פוליטית בלבד? אמת שאין בידינו את כל הנתונים, וגם אם נרצה - הם לא יהיו בידינו. אך האומנם אין שאלה זו ראויה אפילו להתייחסות?

כל הנתונים אינם מצויים גם בידי הדרג הפליטי או הפקידותי, וגם לא יכולים להיות מצויים בידם, או בידי אדם כלשהו או קבוצת אנשים. {מצ"ב מאמר רלוונטי, כנקודת התחלה)
וכבכל מקרה בו אנשי השלטון מתיימרים לנהל את חיי האזרחים, ונכב"ב.
לעומת זאת, חובת הזהירות המוטלת על כל יחיד היא ללמוד את הנתונים המצויים בידינו ולהגיע למסקנות משל עצמו. שמחייבות אותו, ואינן מחייבות אף אחד אחר.
ק"ו ב"ב של ק"ו לרב הפוסק לרבים, שאסור לו להסתמך על דברי אנשי השלטון, ואף לא להסתמך באופן עיוור על דברי המומחים (ואגב, כידוע יש בזה ויכוח גדול בין אנשי מקצוע בתחומים אלו, בארץ ובעולם, ונכב"ב)
ואין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו.

מאור עינים

דרופתקי דאורייתא כתב:
מאור עינים כתב:כמובן שיש עוד כמה בעלי הוראה כמו הגרמ"ש קליין הגר"צ וובר הגרש"צ רוזנבלט הגר"ש רוזנברג [וכן דעת הגר"ש דויטש אבל הזכרתי בעיקר בעלי הוראה והלכה] ועוד הרבה הרבה שפסקו ככה לא מפחד טבעי אלא מפחד יושב תהילות ישראל, ועדיין לא "זכו" לראות ביציאת ה"אמת"

לא כתבתי ח"ו על אי מי ממורי הוראה שפסק הלכה מפני פחד טבעי (כמו שמשתמע מדבריך).
כתבתי שדעת גדולי בעלי ההוראה שבדור, שמניתי שמותם לעיל, לא נתקבלה בציבור בתחילה, מפני פחד טבעי.
למרות שברור שבכל נושא הלכתי אחר דעתם של אלו שמניתי מכרעת יותר משאר הרבנים הגדולים שהזכרת, מבלי לגרוע בכבודם חלילה.

גם אני לא רוצה לגרוע מכבודם של אף אחד מהם, אבל בהלכות רבית ובשאר הלכות לא ראיתי שדווקא הרבנים שהבאת הם הם המכריעים ואולי מר כי אתריה וכו'

בריה נמוכה

רמ"ש קליין כותב במאמרו הנפלא הנוקט בדרך הממוצע
אך יש במחכ"ת יש ניכר שאינו בקיא בנתונים המדויקים
בסעיף ח
ומתו מזה כמו שמונה מאות איש,
ורובם מאלו שמתו כבר היו חולים שכל פגע יכול לערער בריאותם .
אך דעת רוב המומחים שרובם לא היו מתים כלל ורק הקורונה גרמה למיתתם
ובסעיף יח
ואין לזה
דמיון כלל למציאות של היום, דאנו רואים דאפילו אחד מאלף שנחלו
לא מת,
אך דעת רוב המומחים ששעור התמותה בישראל הוא אחד מחמש מאות נדבקים
וכ-0.5 מהמאומתים
וכגון בחסידות בעלז שיש בה ככששת אלפים איש ונפטרו בין עשרה לחמשה עשר אנשים
מלבד רבים שהגיעו לאי ספיקה נשימתית והצטרכו למכונות הנשמה ובכללם האדמו"ר מבעלז
ובסעיף כב והכל מפני הפחדים
מהנגיף, אמנם לא כן דרך התורה, כמ"ש החסד לאברהם שיש לטפל
בחולים כראוי, ואין לחוש לסכנת הדבקות, ובפרט בנידון שלנו
שהסכנה רחוקה.ע"כ
אך דעת המומחים שסכנה גדולה אם ידבק רופא או אחות ושוב ידביק אחרים בבית החולים
ודבריו בזה תמוהים עד למאוד
ובסעיף כה והנה בין כך ובין כך במציאות קשה לומר שרואים
חילוק בנדבקים במחלה בין החוגים הלובשים מסכה לבין החוגים
שאינם לובשים.ע"כ
ודבריו נגד מחקרים רבים שנעשו
וכן אינו מזכיר את הנקודה שנגרם סגר והגבלות קשות עקב זלזול בהוראות
וזה כולל משבר כלכלי קשה למדינה

ובפרט קריסת בתי החולים כמו שהוזכר כאן מקודם מתעלם לחלוטין

הצעיר באלפי

שלמי הלוי-קורונה סופי.pdf: (12.1 MiB) הורד 347 פעמים

בברכה המשולשת

בריה נמוכה כתב:רמ"ש קליין כותב במאמרו הנפלא הנוקט בדרך הממוצע
אך יש במחכ"ת יש ניכר שאינו בקיא בנתונים המדויקים
בסעיף ח
ומתו מזה כמו שמונה מאות איש,
ורובם מאלו שמתו כבר היו חולים שכל פגע יכול לערער בריאותם .
אך דעת רוב המומחים שרובם לא היו מתים כלל ורק הקורונה גרמה למיתתם
ובסעיף יח
ואין לזה
דמיון כלל למציאות של היום, דאנו רואים דאפילו אחד מאלף שנחלו
לא מת,
אך דעת רוב המומחים ששעור התמותה בישראל הוא אחד מחמש מאות נדבקים
וכ-0.5 מהמאומתים
וכגון בחסידות בעלז שיש בה ככששת אלפים איש ונפטרו בין עשרה לחמשה עשר אנשים
מלבד רבים שהגיעו לאי ספיקה נשימתית והצטרכו למכונות הנשמה ובכללם האדמו"ר מבעלז
ובסעיף כב והכל מפני הפחדים
מהנגיף, אמנם לא כן דרך התורה, כמ"ש החסד לאברהם שיש לטפל
בחולים כראוי, ואין לחוש לסכנת הדבקות, ובפרט בנידון שלנו
שהסכנה רחוקה.ע"כ
אך דעת המומחים שסכנה גדולה אם ידבק רופא או אחות ושוב ידביק אחרים בבית החולים
ודבריו בזה תמוהים עד למאוד
ובסעיף כה והנה בין כך ובין כך במציאות קשה לומר שרואים
חילוק בנדבקים במחלה בין החוגים הלובשים מסכה לבין החוגים
שאינם לובשים.ע"כ
ודבריו נגד מחקרים רבים שנעשו
וכן אינו מזכיר את הנקודה שנגרם סגר והגבלות קשות עקב זלזול בהוראות
וזה כולל משבר כלכלי קשה למדינה

ובפרט קריסת בתי החולים כמו שהוזכר כאן מקודם מתעלם לחלוטין

כבר הבאתי בעבר מחקרים מקיפים (הרבה יותר מאלה של המומחים שציינתם) שהגרמ"ש קליין צודק בעיקרי דבריו

נוטר הכרמים

מהגר"מ גרוס שליט"א

דרופתקי דאורייתא

קיבלתי

פורום אוצר החכמה

מי מחובר